ירי רקטות לעבר ישראל מרצועת עזה ומלבנון
 |
 |
|
|
רקטת 220 מ”מ מתוצרת סוריה שירה חזבאללה מפאתי צור לעבר אזור חיפה (13 באוגוסט).
|
רקטות קסאם מתוצרת חמאס מוכנות לשיגור לעבר שדרות (טלוויזיית אלערביה, 14 ביולי) |
פיגועי החטיפה הבולטים שהובילו למלחמה בלבנון ולהסלמה ברצועת עזה
החיילים החטופים מימין לשמאל: גלעד שליט , אלדד רגב, אהוד גולדווסר
(אתר משרד החוץ, 11 בינואר)
מאזן ביניים של יישום החלטה
1. עיקרי העבודה:
א. מאפיינים כלליים של הטרור נגד ישראל בשנת 2006
ב. הטרור בשנת 2006 בהשוואה לשנות העימות הקודמות
ג. גורמים שהשפיעו על אופיו ועל היקפו של הטרור הפלסטיני בשנת 2006
ד. סיוע איראן וסוריה לארגוני הטרור
ה. מקורות העבודה
2. פרק א – היקפו ואופיו של הטרור הפלסטיני בשנת 2006:
א. ההיבט הכמותי: ירידה בהיקף פיגועי הטרור
ב. ההיבט הגיאוגרפי: מאפייני הטרור מיהודה ושומרון לעומת רצועת עזה:
1) כללי
2) מאפייני פעילות ארגוני הטרור ביהודה ושומרון
3) הברחת אמצעי לחימה ליהודה ושומרון
4) גדר הביטחון ומרחב החיץ
5) הסתייעות בשוהים בלתי חוקיים בישראל
6) הכוונה מבחוץ של הטרור ביהודה ושומרון
7) מאפייני פעילות ארגוני הטרור ברצועת עזה
8) מבצעי "גשמי קיץ" ו"ענני סתיו"
9) השימוש באזרחים כב"מגן אנושי"
10) ניצול מעברי ארז וקרני לביצוע פעולות טרור
ג. מאפייני הפיגועים במתווים השונים:
1) ירי תלול מסלול
2) פיגועי חטיפה ומיקוח
3) פיגועי התאבדות
4) פיגועי דקירה
5) ירי מנשק קל
ד. קורבנות הטרור בשנת 2006 בהשוואה לשנות העימות הקודמות
ה. כספי טרור והמאבק נגדם:
1) הברחת כספים לארגוני הטרור
2) פעילות כוחות הביטחון נגד מימון טרור
3) הסיוע הכספי לממשלת חמאס
ו. מעורבות נשים בטרור
ז. מעורבות ערבים ישראליים בטרור
3. פרק ב – הרשות הפלסטינית, מנגנוני הביטחון וארגוני הטרור הבולטים:
א. הרשות הפלסטינית בצל ממשלת חמאס
ב. מנגנוני הביטחון שבשליטת חמאס ובשליטת אבו מאזן
ג. תנועת חמאס
1) כללי
2) רצועת עזה
3) יהודה ושומרון
ד. הג’האד האסלאמי בפלסטין
1) כללי
2) רצועת עזה
3) יהודה ושומרון
ה. פתח על פלגיו השונים
1) כללי
2) רצועת עזה
3) יהודה ושומרון
ו. ועדות ההתנגדות העממית
ז. החזית העממית לשחרור פלסטין
4. פרק ג – פרויקט ההתעצמות בהובלת חמאס ברצועת עזה:
א. הרקע לפרויקט ההתעצמות ומאפייניו העיקריים
ב. הקמת "הכוח המבצע" ע"י חמאס
ג. רכש אמצעי לחימה והברחתם לרצועה
ד. מערך הייצור העצמי של אמצעי הלחימה
ה. המערך התת-קרקעי
ו. שדרוג תשתית כלי התקשורת של חמאס
5. פרק ד – פעילות חזבאללה בשנת 2006:
א. מאפיינים כלליים
ב. פעילות לאורך הגבול הלבנוני במהלך 2006
ג. מלחמת לבנון השנייה
ד. שיקום המערך הצבאי לאחר המלחמה
ה. הכוונת פעילות הטרור הפלסטיני ב"שטחים"
ו. כישלון חזבאללה לפתוח חזית שנייה בישראל בעת המלחמה
ז. מאמץ להרחבת הפעילות ב"שטחים" לאחר המלחמה
ח. איסוף מידע על ישראל
6. פרק ה – סיוע איראן וסוריה לחזבאללה ולארגוני הטרור הפלסטיניים:
א. מטרות הסיוע
ב. הסיוע לחזבאללה
ג. הסיוע לארגוני הטרור הפלסטיניים
7. פרק ו – הג’האד העולמי ב"שטחים" ובמזרח התיכון בשנת 2006:
א. מאפיינים כלליים
ב. הרשות הפלסטינית
1) רצועת עזה
2) יהודה ושומרון
ג. המדינות הערביות הגובלות עם ישראל
1) כללי
2) מצרים
3) סוריה
4) לבנון
5) ירדן
עיקרי העבודה
מאפיינים כלליים של הטרור נגד ישראל בשנת 2006
1. מסמך זה מנתח את מאפייני הטרור נגד ישראל, שגם המשיך בשנת 2006 להיות גורם מרכזי שהשפיע על סדר היום של מדינת ישראל. בעבודה נבחנו פעילותם של ארגוני הטרור הפלסטינים, של ארגון חזבאללה ושל גורמי הג’האד העולמי, תוך השוואת דפוסי הפעולה שלהם לאלו של השנים הקודמות. בנוסף, המסמך עוסק בסיוע שהגישו איראן וסוריה לארגוני הטרור הפועלים נגד ישראל ונגד מכלול הגורמים, שהשפיעו על היקפו ועל אופיו של הטרור נגד ישראל.
2. השנה שחלפה עמדה בסימן המשך הירידה במספר פיגועי הטרור של הארגונים הפלסטינים ובמספר הנפגעים. בלטה במיוחד הירידה הרצופה במספר פיגועי ההתאבדות, למרות שהמוטיבציה לביצוע פיגועים אלו נמצאת בעלייה. הירידה במספר פיגועי ההתאבדות הנה פועל יוצא של מכלול גורמים, שהבולטים בהם הם פעילות סיכול מוצלחת של כוחות הביטחון הישראליים וקיומה של גדר הביטחון יחד עם מדיניות פיגועים מרוסנת של חמאס שנמנעה מלמקד מאמץ בטרור המתאבדים בשל שיקולים פוליטיים.
3. את מקומו של טרור המתאבדים הפלסטיני, שהיה הדומיננטי בשנות העימות הראשונות, תפסו השנה פיגועי חטיפה וירי רקטות מתמשך מרצועת עזה. מידת הקטל של סוגי הפיגועים הללו נמוכה יותר, אולם לתוצאותיהם היו השפעות אסטרטגיות מרחיקות לכת על הזירה
הפנים-ישראלית, על הזירה הלבנונית ועל המזרח התיכון כולו, העתידות ללוות את ישראל גם בשנת 2007.
4. שני פיגועי חטיפה עמדו במוקד אירועי הטרור בשנת 2006. הבולט והמשמעותי מביניהם היה ללא ספק פיגוע החטיפה בזרעית, שבוצע בידי חזבאללה במתווה שמוכר היטב מן העבר. תגובתה התקיפה של ישראל, שהפתיעה את חזבאללה, הובילה למלחמת לבנון השנייה, שנמשכה 33 ימים וחייבה את ישראל להעתיק באופן זמני את מרב מאמציה ואת תשומת לבה מן הזירה הפלסטינית לגבולה הצפוני. פיגוע החטיפה בכרם שלום, שבוצע בידי חמאס (בשיתוף עם שני ארגוני טרור נוספים), הביא אף הוא להסלמה שהתבטאה בפעילות מבצעית נמרצת של צה"ל בתוך רצועת עזה, לראשונה מאז תום ההינתקות בשנת 2005.
5. לראשונה, אפשרה מלחמת לבנון השנייה לחזבאללה לעשות שימוש מסיבי במאגר כלי הנשק המתקדמים שסיפקו לו איראן וסוריה, הן נגד האוכלוסייה האזרחית בישראל והן נגד צה"ל. בתחום ההתקפי בלט במיוחד הירי המסיבי המכוון של רקטות במהלך כל ימי המלחמה לעבר ריכוזי האוכלוסייה בישראל עד לקו חדרה ( סה"כ כ-4,000 רקטות). בתחום ההגנה בלטה הפעלתם המוצלחת של טילי נ"ט מתקדמים נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון ופגיעה בספינת חיל הים "חנית" באמצעות טיל חוף ים מדגם C-802 .
6. במהלך המלחמה עלה בידי צה"ל להשמיד חלק ממערך הרקטות ארוכות טווח של חזבאללה, לגרום נזק רב לתשתיות הצבאיות של הארגון וליצור בדרום לבנון מציאות חדשה המאופיינת בהעברתן של שלוש חטיבות צבא לבנון לדרום, בשדרוג כוחותיו של יוניפי"ל ובדחיקת מוצבי חזבאללה מקרבת הגבול. למרות זאת, חזבאללה הציג את עצמו כמנצח תוך טיפוח "מיתוס הניצחון" המבוסס על הצלחתו להפעיל את מערך הרקטות במהלך כל ימי המלחמה ועל הכשלים שהתגלו במהלך המלחמה באופן הפעלת כוחות צה"ל והטיפול באוכלוסייה האזרחית. הדבר חייב את ישראל לבצע שידוד מערכות פנימי ובמרכזו הפקת לקחים מן המלחמה ושיקום צה"ל. גם חזבאללה נמצא בתהליך שיקום של יכולותיו המבצעיות שנפגעו, בסיוע איראן וסוריה.
7. יכולותיו של חזבאללה במלחמת לבנון השנייה בתחום ירי הרקטות לעבר ישראל וירי טילי הנ"ט משמשות מודל לחיקוי עבור ארגוני הטרור הפלסטינים המתאמצים להשיג כלי נשק מתקדמים ובמיוחד רקטות ארוכות טווח וטילי נ"ט מתקדמים. זאת, במסגרת פרויקט ההתעצמות ברצועת עזה, שתנועת חמאס מובילה. הפרויקט קיבל תנופה מאז ההינתקות ועליית חמאס לשלטון.
8. במסגרת פרויקט זה הואץ השנה תהליך הקמת מערך צבאי למחצה של חמאס ושל שאר ארגוני הטרור, הכולל מרכיבים התקפיים והגנתיים. בניית מערך זה התבטאה בתחומים שונים, למשל: הברחות רחבות היקף של אמצעי לחימה , בעיקר באמצעות תשתית מנהרות לאורך ציר פילדלפי הפרוץ (כולל רקטות גראד 122 מ"מ וטילי נ"ט מדור שני מדגם קונקורס); ייצור מקומי נרחב של אמצעי לחימה ובהם רקטות ארטילריות, רקטות נ"ט ומטעני חבלה; שיפור מקצועיות פעילי הטרור באמצעות אימונים ברצועת עזה ובחו"ל (לבנון, סוריה, איראן); בניית בונקרים ומנהרות בהיקף נרחב למטרות הגנתיות והתקפיות. למערך זה נוספה מסגרת צבאית חדשה הכפופה למשרד הפנים בממשלת חמאס ("הכוח המבצע").
9. מאמצי הטרור לאחר ההינתקות להעתיק את תהליך ההתעצמות ליהודה ושומרון (ובכלל זה יצירת יכולות לירי מרגמות ורקטות) עלו עד כה בתוהו, בעיקר בשל יעילות פעולות הסיכול הישראליות. אולם למרות המכות שספגו ארגוני הטרור ביהודה ושומרון הם שבו וניסו לבצע פיגועים כולל הוצאה לפועל של פיגועי התאבדות בשטח ישראל. ארגון הג’האד האסלאמי ופתח בשכם ובג’נין, לעתים בהכוונה מבחוץ, המשיכו לבלוט בשנה האחרונה כמוקדי הטרור ביהודה ושומרון, הגם שרמתם המבצעית ירדה בהשוואה לשנים הקודמות.
הטרור בשנת 2006 בהשוואה לשנות העימות הקודמות
10. מאז ספטמבר 2000 ארגוני הטרור הפלסטיניים מנהלים מערכת טרור מתמשכת נגד ישראל (המכונה ע"י הפלסטינים "האינתיפאדה השנייה"). במערכה זו, שהנה חסרת תקדים בהיקפה ובעוצמתה בתולדות העימות הישראלי-פלסטיני, חלו במשך השנים עליות ומורדות בהיקף הטרור ושינויים משמעותיים בשיטות הפעולה שנקטו ארגוני הטרור מעת לעת.
11. מערכת הטרור הפלסטינית הגיעה לשיאה בין השנים 2002-2001 ומאז פיגועי הטרור ו"איכותם" נמצאים בירידה רצופה, הגם שבאופן פורמלי ובאופן מעשי הם לא הגיעו לקיצם. ניסיונות לגבש הסכמים להפסקת אש, מלאה או חלקית, עלו עד כה בתוהו בעיקר בשל נחישות הג’האד האסלאמי בפלסטין (וארגוני טרור נוספים) להמשיך בביצוע פיגועים. בשנת 2005 הושג הסכם פנים-פלסטיני ל"הרגעה" (על רקע ההינתקות) שלא קוים במלואו, ואשר הגיע לסיומו בינואר 2006. ב-25 בנובמבר 2006 הושג הסכם בין יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן) לבין ראש ממשלת ישראל, אהוד אולמרט, להפסקת אש ברצועת עזה. גם הסכם זה אינו מקוים במלואו ע"י ארגוני הטרור (שהבולט שבהם הג’האד האסלאמי בפלסטין) ובמידה מסוימת אף חלה מאז החרפה באופי הטרור מעזה עם ביצוע פיגוע ההתאבדות באילת (בינואר 2007).
12. מערכת הטרור המנוהלת ע"י חזבאללה נגד ישראל, שתחילתה בעת שהיית צה"ל בלבנון במלחמת לבנון הראשונה (1985-1982), נמשכה בתקופת קיומו של "אזור הביטחון" (2000-1985). לאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון
(מאי 2000) החל שלב חדש, שהתאפיין מבחינת חזבאללה בהאצת בניית תשתית צבאית נרחבת בלבנון (בעיקר בדרום המדינה), שימור מתיחות מבוקרת לאורך הגבול ע"י פיגועים ספוראדיים (תקיפות מוצבים, חטיפת חיילי צה"ל, ירי רקטות ואש מרגמות) וסיוע לארגוני הטרור הפלסטינים ב"שטחים" (בכסף, באמצעי לחימה ובאימונים).
13. אל מול פעילות חזבאללה לחימום הגבול, אימצה ישראל מדיניות תגובה מרוסנת, שנועדה למנוע הידרדרות בגבול הצפון והסתפקה בטיפול בבעיה באמצעות הקהילה הבין- לאומית. מדיניות זו אפשרה לישראל למקד את עיקר מאמציה ואת תשומת לבה באיום הטרור הפלסטיני, שהאפיל על איום חזבאללה עד שנת 2006. המדיניות של חזבאללה לבצע פיגועים ספוראדיים תוך מניעת הידרדרות וכן מדיניות הריסון של ישראל, אפשרו ליישובי הצפון לקיים בדרך כלל שגרת חיים תקינה בשש השנים שחלפו מאז יציאת צה"ל מלבנון במחיר של מתן חופש פעולה לחזבאללה לבניית התשתית הצבאית הנרחבת.
14. חטיפת שני חיילי צה"ל ב-12 ביולי 2006 שינתה מצב זה מיסודו. ישראל זנחה באחת את מדיניות הריסון שלה והגיבה בעצמה למרבית ההפתעה של חזבאללה (כפי שהודה בפומבי חסן נצראללה לאחר המלחמה). כך הפך אירוע חטיפה, שבראיית חזבאללה היה חלק מ"כללי המשחק" והיה אמור להיתקל בתגובה ישראלית מוגבלת ומאותרת בזמן, למלחמה לכל דבר בין ישראל לחזבאללה, שיצרה בדרום לבנון מציאות חדשה בשטח ו"כללי משחק" חדשים בין ישראל לבין חזבאללה.
גורמים שהשפיעו על אופיו ועל היקפו של הטרור הפלסטיני בשנת 2006
15. ארבעה גורמים מרכזיים השפיעו להערכתנו בשנת 2006 על אופיו ועל היקפו של הטרור הפלסטיני בשנת 2006, שנותר איום הטרור המרכזי, שעמו מדינת ישראל מתמודדת:
א. יעילות פעולות הסיכול של כוחות הביטחון הישראליים ביהודה ושומרון: במהלך השנה קיימו כוחות הביטחון הישראליים פעילות סיכול ומנע אינטנסיבית שכללה מעצר מבוקשים, חשיפת אמצעי לחימה והריגת פעילי טרור שגילו התנגדות לכוחות צה"ל. פעילות סיכול זאת פגעה קשות בתשתיות הטרור הן בדרגי ההנהגה והן בפעילים הזוטרים. פעילות הסיכול המוצלחות, יחד עם השלמת קטעים רבים מגדר הביטחון הממשיכה להוכיח את עצמה, הביאו לירידה נוספת בפיגועי ההתאבדות וחייבו את ארגוני הטרור "להסתפק" במרבית המקרים בפיגועים פשוטים יחסית כמו ירי נק"ל ופיגועי דקירה. במקביל, עלה בצורה חדה היקף השיגור של ירי הרקטות מרצועת עזה (שם ארגוני הטרור נהנים מחופש פעולה רב) לעבר יישובי הנגב המערבי כ"פיצוי" על הקשיים המבצעיים ביהודה ובשומרון.
ב. התפתחויות דרמטיות בזירה הפנים-פלסטינית ובמרכזן – עליית ממשלת חמאס לשלטון; מאבקי כוח פוליטיים בלתי פוסקים בין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן לבין ראש ממשלת חמאס אסמאעיל הניה; מאבקים אלימים בין פתח לחמאס שהובילו לאנרכיה גוברת ולהתפוררות מוסדות השלטון. התפתחויות אלו הסיטו במהלך 2006 חלק מתשומת הלב ומהיכולות המבצעיות של ארגוני הטרור (במיוחד חמאס) אל מאבקי הכוח וההישרדות בזירה הפנים-פלסטינית לעתים על חשבון פעילות הטרור נגד ישראל . מחויבויותיה השלטוניות של חמאס היוו גם הן גורם מרסן והשפיעו על מדיניות הפיגועים שלה, שנמנעה מלשוב ולמקד מאמץ בטרור המתאבדים, והשאירה גם בשנת 2006 את ההובלה בתחום זה לג’האד האסלאמי בפלסטין.
ג. פעילות מבצעית אינטנסיבית של צה"ל ברצועת עזה, שגברה לאחר חטיפת גלעד שליט, וכללה הפעלת כוחות קרקעיים בצפון הרצועה ובדרומה וסיכולים ממוקדים שביצע חיל האוויר. פעילות זאת כללה הריגת פעילי טרור בכירים; תקיפת מחסני אמצעי לחימה, סדנאות המשמשות לייצור אמל"ח; בסיסי טרור, מחנות אימונים ומשרדים של ארגוני הטרור; מעצר חשודים וחשיפת מנהרות שנועדו להברחת אמצעי לחימה. כמו כן ביצע צה"ל לראשונה מאז ההינתקות שני מבצעים רחבי היקף נגד תשתיות הטרור בצפון הרצועה ובדרומה (מבצע "גשמי קיץ" ביוני-יולי ומבצע "ענני סתיו" באוקטובר-נובמבר). פעילות צה"ל ברצועה הקשתה על תהליך ההתעצמות ושיבשה את ביצועם של פיגועי טרור ע"י הארגונים. אולם היא לא הביאה לשחרורו של גלעד שליט ולצמצום היקף ירי הרקטות אלא דווקא דרבנה את ארגוני הטרור להגביר מאמציהם לירות רקטות לשטח ישראל במהלך מבצעי צה"ל כמענה לפעילותו.
ד. מלחמת לבנון השנייה הסיטה באופן זמני את עיקר תשומת הלב הישראלית לחזית הצפונית. חזבאללה מצדו עשה במהלך המלחמה מאמצים להפעיל התארגנויות פלסטינית המסתייעות בו לפיגועי טרור בישראל (פיגועי התאבדות וחטיפה) כדי לפתוח "חזית שנייה", אולם מאמצים אלו נחלו כישלון בשל יעילות פעילות הסיכול של כוחות הביטחון הישראלים. במסגרת הלקחים שהפיקו ארגוני הטרור הפלסטינים מן המלחמה ובמרכזם חמאס, נעשה בתקופה שלאחר המלחמה מאמץ לשדרג את אמצעי הלחימה שבידיהם. במיוחד המדובר ברקטות ארטילריות תקניות (כגון רקטות הגראד בקוטר
122 מ"מ) ואמצעי נ"ט מתקדמים (טילי נ"ט מדגם קונקורס) , כדי ליצור ברצועת עזה "מאזן הרתעה" מול ישראל עפ"י המודל של חזבאללה.
סיוע איראן וסוריה לארגוני הטרור
16. איראן וסוריה, שתי מדינות תומכות טרור הנתונות ללחצים גוברים מצד הקהילה הבין-לאומית, רואות במערכת הטרור שהארגונים הפלסטינים מנהלים ובחזבאללה אמצעי יעיל לפגיעה בישראל ולהחלשתה. התמיכה בארגונים הללו ובמערכת הטרור שהם מנהלים מהווה גם אמצעי יעיל לחיזוק המשטרים בסוריה ובאיראן, לחיזוק הציר האיראני-סורי ("ציר הרשע"), לקידום השפעתן של השתיים בלבנון ובעולם הערבי והמוסלמי ולחיזוק מעמדן מול ארה"ב והקהילה הבין-לאומית.
17. מתוך ראיית חזבאללה כנכס אסטרטגי חשוב סייעו לו סוריה ואיראן להקים בלבנון תשתית צבאית משודרגת, שהפכה אותה מארגון בעל יכולות בתחום הטרור ולוחמת הגרילה לארגון בעל יכולות צבאיות הדומות (בתחום היבשה) לאלו של מדינה. תשתית זאת כללה מערך הגנתי ואופציה התקפית בדמות מאגר רקטות גדול (יותר מ-20 אלף רקטות), שהופעל לראשונה בהיקף נרחב (טרם זמנו) במלחמת לבנון השנייה. לאחר המלחמה השתיים ממשיכות לסייע לתהליך שיקום המערך הצבאי של חזבאללה, שנפגע במהלך המלחמה. בולטות במיוחד הברחות רחבות היקף של אמצעי לחימה מסוריה ללבנון (בעיקר לדרומה), תוך הפרה בולטת של החלטת מועצת הביטחון 1701.
18. עליית חמאס לשלטון והישגיה של חזבאללה במלחמת לבנון השנייה, חיזקו את מעמדן בעיני הציר האיראני-סורי. במחצית השנייה של שנת 2006 בלטה הירתמותן של איראן ושל סוריה לשקם את תשתיתו הצבאית של חזבאללה בלבנון שנפגעה במלחמת לבנון השנייה ומעורבותה הרבה של איראן בפיצוי התושבים (בני העדה השיעית) ובשיקום האזורים השיעיים שנפגעו במלחמה. כמו כן בלטו הסיוע הכספי הנדיב שהבטיחה איראן לראש ממשלת חמאס אסמאעיל הניה (250 מיליוני דולרים וסיוע לפרויקטים של פיתוח) בעת ביקורו בטהראן (11-7 בדצמבר) והתכיפות הרבה של פגישות הצמרת בין ראשי המשטר הסורי לבין הנהגת חמאס.
19. מעבר לכך, נמשך בשנת 2006 הסיוע ה"שגרתי" של איראן וסוריה לארגוני הטרור הפלסטינים עפ"י המאפיינים המוכרים: הכוונת פעילות ארגוני הטרור ב"שטחים" ע"י מפקדות ארגוני הטרור בדמשק, במיוחד ע"י מפקדת הג’האד האסלאמי בפלסטין ומפקדת ה"חוץ" של חמאס (שהפכה לגורם הדומיננטי בחמאס); מימון פעילות ארגוני הטרור ע"י איראן (במיוחד הג’האד האסלאמי בפלסטין); אספקת אמצעי לחימה לארגוני הטרור הפלסטיניים לשם הברחתם ל"שטחים"; מתן היתר לאימון פעילי טרור פלסטינים על אדמת סוריה, איראן ולבנון במקצועות לחימה שונים.
מקורות העבודה
20. העבודה מבוססת ברובה על נתונים ומידע שהופיעו בפרסומי "מרכז המידע למודיעין ולטרור" במהלך שנת 2006. כהשלמה, נוספו נתונים שהתקבלו משירות הביטחון הכללי, מחטיבת המבצעים במטה הכללי של צה"ל ומהמודיעין הצבאי. במקרים שבהם התגלו אי התאמות בין הנתונים, העדפנו בדרך כלל להתבסס על נתוני "מרכז המידע למודיעין ולטרור" וחטיבת המבצעים בצה"ל. הניתוחים וההערכות הם של "מרכז המידע למודיעין ולטרור" .
