זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
תגובות איראניות לדיון הציבורי באפשרות לתקיפה צבאית ישראלית
כולנו קאסם סלימאני
הנשיא אחמדינז'אד וראש הרשות השופטת, צאדק לאריג'אני
נמשכת הסערה הציבורית סביב פרשת ”החיבוק הבלתי-ראוי“ של שני שחקני הכדורגל
תהלוכות יום השנה להשתלטות על שגרירות ארצות-הברית בטהראן
תהלוכות יום השנה להשתלטות על שגרירות ארצות-הברית בטהראן
תהלוכות יום השנה להשתלטות על שגרירות ארצות-הברית בטהראן
תהלוכות יום השנה להשתלטות על שגרירות ארצות-הברית בטהראן
תהלוכות יום השנה להשתלטות על שגרירות ארצות-הברית בטהראן
תהלוכות יום השנה להשתלטות על שגרירות ארצות-הברית בטהראן
|
במוקד אירועי השבוע:
|
עיקרי דברים:
לוחמה פסיכולוגית או איום ממשי: תגובות איראניות לדיון הציבורי באפשרות לתקיפה צבאית ישראלית
הדיון הציבורי הנרחב באפשרות לתקיפה צבאית באיראן עורר השבוע עניין רב בקרב בכירים איראנים ובתקשורת המקומית. במקביל לאיומים, שהשמיעו בכירים כנגד ישראל, ניתחו אמצעי התקשורת את הגורמים לעיסוק התקשורתי הנרחב באפשרות למתקפה צבאית נגד איראן.
חבר ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, חסין אבראהימי, הזהיר בראשית השבוע, כי איראן תגיב בחריפות למתקפה ישראלית וכי הישראלים ירגישו את זעמם של האיראנים בתל-אביב בטרם יוכלו לפעול נגד איראן. קודם לכן הזהירו גם הרמטכ"ל האיראני, חסן פירוזאבאדי, ושר החוץ, עלי-אכבר צאלחי, את ישראל מפני תקיפה אפשרית באיראן. בראיון לעיתון התורכי Hurriyet אמר צאלחי, כי איראן מוכנה למלחמה עם ישראל ולא תהסס להגיב על כל ניסיון להתקיפה.
רוב אמצעי התקשורת השמרנים באיראן העריכו בימים האחרונים, כי איומיה של ישראל לפעול נגד איראן מהווים חלק ממערכה פסיכולוגית-תקשורתית, שנועדה להגביר את הלחץ הבינלאומי על איראן ולהחריף את הסנקציות נגדה, ואינם משקפים בהכרח כוונה התקפית ישראלית ממשית. אתרי חדשות איראנים ציטטו בהרחבה עיתונאים ופרשנים ישראלים, שהזהירו מפני השלכותיה של תקיפה צבאית באיראן, וכן דיווחו על חילוקי הדעות הפנימיים בקרב פוליטיקאים ובכירים ביטחוניים בישראל בנוגע לתקיפה אפשרית.
האתר עצר-י איראן טען, כי המתקפה התקשורתית נגד איראן משרתת את האינטרסים של כלל מדינות המערב. ישראל מנצלת את האווירה התקשורתית נגד איראן כדי להגביר את הלחץ על מדינות המערב לטפל בסוגיית הגרעין האיראני באופן הרצוי מבחינתה, ארצות-הברית מנצלת את הדיון התקשורתי בתקיפה ישראלית אפשרית על מנת לשכנע את יתר מדינות המערב להחריף את הסנקציות נגד איראן ואילו רוסיה וסין מנצלות את המצב כדי לנסות ולשכנע את שלטונות איראן בחומרת המצב.
היומון כיהאן הביע זלזול ביכולתן של ארצות-הברית וישראל לפעול נגד איראן וטען, כי השנים הרבות בהן פעל המערב נגד איראן חיסנו אותה מפני איומים חדשים. היומון קדס גרס, כי שלטונות ישראל מודעים היטב ליכולותיה הצבאיות של איראן והזהיר, כי בתגובה לטיל הישראלי הראשון שישוגר לעבר איראן ישוגרו לעבר תל-אביב וחיפה אלפי טילים, שיהפכו שני מיליון אזרחים ישראלים לפליטים ואת ישראל למוזיאון.
היומון הרפורמיסטי שרק, לעומת זאת, הזהיר מפני זלזול בכוונותיהן ההתקפיות של ארצות-הברית וישראל. במאמר פרשנות, שנכתב על-ידי הדיפלומט הבכיר, צאדק ח’ראזי, נטען, כי על איראן לנקוט ביוזמה מדינית על מנת שלא לחזק עוד יותר את מחרחרי המלחמה במערב המעוניינים בעימות צבאי עם איראן בכל מחיר. על איראן לנקוט בשורת צעדים לנוכח הלחצים המופעלים עליה, ובהם: חידוש המשא ומתן הגרעיני עם המערב על בסיס ההצעה הרוסית, הפגת מתחים מול שכנותיה, ובראשן ערב הסעודית, נרמול היחסים עם תורכיה ופניה לבריטניה על מנת להבהיר את כוונותיה, לאחר שגם היא העלתה לאחרונה אפשרות לפעולה צבאית נגד איראן.
התגייסות איראנית לתמיכה במפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני
העלאת שמו של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני, בהקשר לתוכנית האיראנית להתנקש בחייו של שגריר ערב הסעודית הביאה לגל הצהרות תמיכה חסר תקדים בסלימאני מצד בכירים ואמצעי תקשורת שמרנים באיראן. קריאות אלה התגברו בשבוע האחרון בעקבות דיווחים, שהתפרסמו בתקשורת האיראנית, לפיהם בכירים אמריקאים הציעו לאחרונה להתנקש בחייהם של בכירים איראנים, ובהם סלימאני.
240 חברי מג’לס חתמו בשבוע שעבר על הצהרת תמיכה בכוח קדס ובמפקדו. גם שר ההגנה, אחמד וחידי, ומזכיר "המועצה העליונה לביטחון לאומי", סעיד ג’לילי, הביעו תמיכה בסלימאני. ג’לילי הצהיר, כי גם אם יגייסו האמריקאים את כל המשאבים שברשותם נגד איראן, די באדם אחד כדוגמת סלימאני כדי להכניעם.
העיתונות השמרנית התגייסה אף היא להביע תמיכה בכוח קדס ובסלימאני. היומון ג’ואן שיבח במאמר, שכותרתו: "מיהו חאג’ קאסם סלימאני?", את מפקד כוח קדס ותיאר אותו כאדם שסגולותיו חורגות מעבר ליכולותיו כמפקד. היומון טען, כי בניגוד לטענות התקשורת המערבית, סלימאני אינו אדם מסתורי כלל וכלל וכי הוא מוכר באיראן בעיקר בזכות פעילותו רבת השנים בשירות המשטר והמהפכה.
במאמר מערכת תחת הכותרת: "מדוע הם מפחדים מכוח קדס?", שפרסם היומון כיהאן, נכתב, כי כוח קדס הפך בעשור האחרון לגורם המרכזי עליו מושתתת עוצמתה האזורית של איראן ומילא תפקיד מרכזי בהבסת "מכונת המלחמה" האמריקאית בעיראק ובאפגניסטאן. עוצמתו של כוח קדס אינה נובעת, לטענת היומון, מיכולותיו המבצעיות כי אם מהמחשבה אותה הוא מייצג ואשר מבטאת את מאבקו הבלתי מתפשר וחסר הגבולות של האסלאם המהפכני במערב.
גם גולשים איראנים התגייסו בימים האחרונים להביע תמיכה בסלימאני. בלוגרים וגולשים ברשתות החברתיות פייסבוק וגוגל פלוס הביעו את תמיכתם במפקד כוח קדס והציבו את תמונותיו תחת הכותרת: "כולנו קאסם סלימאני".
יצוין, כי בשנה האחרונה זכה סלימאני לחשיפה גוברת בתקשורת האיראנית ושמו אף הועלה כמועמד אפשרי להחליף בעתיד את מפקד משמרות המהפכה, מחמד-עלי ג’עפרי.
כשהנשיא פותח את הפה: מתקפה חריפה מצד אחמדיזנ’אד כנגד יריביו במהלך כנס תומכים
בנאום, שנשא ביום חמישי שעבר (3 נובמבר) בפגישה סגורה עם תומכיו, יצא הנשיא אחמדינז’אד במתקפה חריפה כנגד יריביו הפוליטיים. דיווחים בלתי-רשמיים מפגישה זו, שהתקיימה ללא נוכחות עיתונאים, התפרסמו בימים האחרונים במספר אתרי חדשות ועוררו עניין רב במערכת הפוליטית ובתקשורת באיראן.
אחמדינז’אד דחה מכל וכל את טענות יריביו הפוליטיים לפיהן הוא אינו מציית להנחיות המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי. הוא טען, כי רבים מאלה המצהירים על תמיכתם במנהיג הם מושחתים וכי תמיכתם בח’אמנהאי אינה משרתת את האינטרסים שלו.
הנשיא התייחס לטענת יריביו הפוליטיים במחנה השמרני לפיה הוא ומקורביו משתייכים ל"זרם סוטה" וציין, כי אם משמעות התנגדות לדעתם של מתנגדיו היא סטיה, הרי שהוא אכן סוטה.
כמו כן האשים אחמדינז’אד את יריביו בניסיון לפגוע בממשלתו באמצעות האשמות שווא נגד מקורביו. הוא דחה בתוקף את הטענות לפיהן מקורביו מעורבים בפרשות שחיתות, ובהן פרשת המעילה שנחשפה לאחרונה במערכת הבנקאות האיראנית, והדגיש, כי אף אחת מהאשמות אלה לא הוכחה. הוא גם יצא במתקפה חריפה נגד הרשות השופטת, שסירבה, לטענתו, לחקור את מעורבותם בשחיתות של אישים, שנכללו ברשימה שהועברה על-ידו לראש הרשות השופטת.
הנשיא התייחס בנאומו גם להתפתחויות הבינלאומיות וציין, כי איראן מתקרבת לרגע העימות הסופי עם המערב, שעשוי להיות פוליטי ולא בהכרח צבאי. הוא הזהיר, כי אם איראן לא תעמוד על המשמר, היא עלולה לספוג מכה קשה ביותר.
נמשכת הסערה הציבורית סביב פרשת "החיבוק הבלתי-ראוי" של שני שחקני הכדורגל
פרשת התנהגותם של שני שחקני הכדורגל האיראנים, שהתחבקו באופן "בלתי-ראוי" במהלך חגיגת גול במשחק ליגה, ממשיכה להסעיר את הרוחות באיראן. שני שחקני קבוצת פרספוליס, מחמד נצרתי ושית’ רזאא’י, הושעו בשבוע שעבר מקבוצתם ונקנסו בעשרות אלפי דולרים, לאחר שבחגיגת גול במשחק הליגה המקומית נראה נצרתי כשהוא שולח ידו לאחורי חברו לקבוצה, רזאא’י. בכיר בלשכת התובע הכללי של מחוז גילאן הודיע השבוע, כי שני השחקנים יועמדו בקרוב לדין באשמת פגיעה במוסר הציבורי.
שית’ רזאא’י פרסם השבוע מכתב פומבי בו הביע התנצלות פומבית על התנהגותו והדגיש, כי לא התכוון לפגוע באיש או לבטא חוסר כבוד כלפי ערכי החברה.
איש הדת הבכיר, איתאללה נאצר מכארם-שיראזי, פסק השבוע, כי התנהגותם של שני שחקני הכדורגל היתה מכוערת ופגעה במוסר הציבורי וכי פרסום התמונות המתעדות התנהגות זו מנוגד להלכה האסלאמית.
לוחמה פסיכולוגית או איום ממשי: תגובות איראניות לדיון הציבורי באפשרות לתקיפה צבאית ישראלית
הדיון הציבורי בנוגע לאפשרות תקיפה צבאית באיראן זכה השבוע לעניין רב בקרב בכירים ואמצעי תקשורת בטהראן. במקביל לאיומים מצד בכירים איראנים כנגד ישראל ניתחה התקשורת המקומית את הגורמים לעיסוק התקשורתי הנרחב באפשרות למתקפה צבאית נגד איראן.
חבר ועדת המג’לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ, חסין אבראהימי (Hossein Ebrahimi ), הזהיר בראשית השבוע, כי איראן תגיב בחריפות למתקפה ישראלית וכי הישראלים ירגישו את זעמם של האיראנים בתל-אביב בטרם יוכלו לפעול נגד איראן. מאז ראשית המהפכה האסלאמית איימו ארצות-הברית, בריטניה וישראל לעיתים קרובות על איראן, אמר חבר המג’לס, ואיומיה של ישראל אינם מהווים התפתחות חדשה. אבראהימי הוסיף, כי היכולות הצבאיות שהפגינה ישראל במהלך מלחמת לבנון השנייה היו חלשות וכי ישראל לא הרוויחה ממלחמה זו דבר למעט השפלה. הוא הזהיר, כי אם תממש ישראל את איומיה, היא תיתקל בעוצמתו הפוליטית של המשטר האיראני ובסולידריות של העם האיראני (פארס, 6 נובמבר).
קודם לכן הזהירו גם הרמטכ"ל האיראני, חסן פירוזאבאדי (Hassan Firouzabadi ), ושר החוץ, עלי-אכבר צאלחי (Ali-Akbar Salehi ), את ישראל מפני תקיפה אפשרית באיראן. בראיון לעיתון התורכי Hurriyet אמר צאלחי, כי איראן מוכנה למלחמה עם ישראל. איראן שמעה איומים מצד ישראל במשך שמונה שנים, אמר צאלחי, ואיומים כאלה אינם חדשים עבורה. הוא הזהיר, כי איראן לא תהסס להגיב על כל ניסיון להתקיפה (פארס, 3 נובמבר).
במקביל לאיומים שהשמיעו בכירים איראנים נגד ישראל עסקה התקשורת האיראנית בהרחבה בדיון הציבורי באפשרות לתקיפת איראן. במספר מאמרי פרשנות, שהתפרסמו בימים האחרונים בעיתונות האיראנית, נטען, כי איומיה של ישראל מהווים חלק ממערכה פסיכולוגית-תקשורתית, שנועדה להגביר את הלחץ הבינלאומי על איראן ולהחריף את הסנקציות נגדה, ואינם משקפים בהכרח כוונה התקפית ישראלית ממשית. אתרי חדשות איראנים ציטטו בהרחבה עיתונאים ופרשנים ישראלים, שהזהירו מפני השלכותיה של תקיפה צבאית באיראן, וכן דיווחו על חילוקי הדעות הפנימיים בקרב פוליטיקאים ובכירים ביטחוניים בישראל בנוגע לתקיפה אפשרית.
האתר עצר-י איראן (Asr-e Iran ) גרס, כי השיח הנרחב במערב באפשרות למתקפה נגד איראן מהווה חלק ממערכה תקשורתית והסברתית, שנועדה להגביר את הלחץ על איראן ולהכשיר את דעת הקהל העולמית להחרפת הסנקציות נגדה. מערכה זו ניכרת גם בטענות האמריקאיות בנוגע לכוונות איראן להתנקש בחיי השגריר הסעודי בוושינגטון, בפרסום דוח מזכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית ובהגברת הלחץ על איראן בסוגיית זכויות האדם.
האתר טען, כי המתקפה ההסברתית נגד איראן משרתת את האינטרסים של כלל מדינות המערב. עצר-י איראן הצביע על חילוקי הדעות בין ישראל לארצות-הברית בנוגע לנכונות להכיר באיראן גרעינית ולא הוציא מכלל אפשרות, שישראל תתקוף את איראן ללא הסכמה או תיאום עם ארצות-הברית על אף הסכנה שתקיפה כזו מציבה בפני הכוחות האמריקאים באזור. מערכה הסברתית-תקשורתית נגד איראן ודיון באפשרות לתקיפה צבאית מאפשרים לישראל להגביר את הלחץ על מדינות המערב לטפל בסוגיית הגרעין האיראנית באופן הרצוי מבחינתה.
השיח התקשורתי סביב תקיפה אפשרית משרת גם את יתר מדינות המערב המוכנות לכל היותר להחריף את הסנקציות נגד איראן על מנת לשכנעה לסגת מתוכניתה הגרעינית. ארצות-הברית, שמתנגדת לפעולה צבאית, מעוניינת לנצל את הדיון התקשורתי בתקיפה ישראלית אפשרית על מנת לשכנע את יתר מדינות המערב להחריף את הסנקציות המוטלות על איראן. סין ורוסיה מנצלות את האווירה התקשורתית כדי לנסות ולשכנע את שלטונות איראן בחומרת המצב ולגרום להם להסכים להשעות את העשרת האורניום ולשוב למשא ומתן רציני עם קבוצת המדינות 5+1. השיח התקשורתי במתקפה צבאית אפשרית משרת, איפוא, את כלל המדינות המעורבות במגעים מול איראן בסוגיית הגרעין (עצר-י איראן, 6 נובמבר).
היומון כיהאן הביע זלזול ביכולתן של ארצות-הברית וישראל לתקוף את איראן לנוכח כישלונותיהן בשנים האחרונות באפגניסטאן, בעיראק, בלבנון, בפלסטין, במצרים, בתוניסיה, בתימן ובבחריין. השנים הרבות בהן פעל המערב נגד איראן באמצעים השונים שעמדו לרשותו חיסנו אותה, לטענת היומון, מפני איומים חדשים (כיהאן, 6 נובמבר). במאמר מערכת שפרסם היומון תחת הכותרת: "תזמורת ליצנים" נטען, כי מצבן הקשה של ארצות-הברית, מדינות אירופה וישראל אינו מאפשר להם לצאת למלחמה נגד איראן. ארצות-הברית ניצבת בפני מחאה פנימית נרחבת ומשבר כלכלי, שאינו מאפשר לה לעמוד בהוצאות המלחמה באפגניסטאן. בריטניה, צרפת ומדינות נוספות באירופה מתמודדות אף הן עם משבר כלכלי חריף וגל מחאה מתרחב. ישראל ניצבת אף היא בפני גל מחאות ושביתות ושרי ממשלת ישראל, למעט ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק, מתנגדים נחרצות לפעולה צבאית נגד איראן ומזהירים מפני השלכותיה ההרסניות עבור ישראל.
הסיבה המרכזית למערכה התקשורתית, שמנהלות ארצות-הברית וישראל נגד איראן, נכתב במאמר, נעוצה בהתפתחויות במזרח התיכון. הבעיה אינה תוכנית הגרעין של איראן אלא עוצמתה והשפעתה הגוברת באזור. מערכה פסיכולוגית זו נועדה להשיג ויתורים מאיראן בשולחן המשא ומתן על מנת לצמצם את העומק האסטרטגי שלה ואת השפעתה על ההתפתחויות באזור בצל ההתעוררות האסלאמית ולנוכח המשבר הפנימי בארצות-הברית (כיהאן, 8 נובמבר).
היומון קדס (Qods ) טען, כי ישראל מודעת היטב ליכולותיה הצבאיות של איראן ויודעת, שאיראן אינה עיראק של שנות השמונים ושבתגובה לטיל הראשון שישוגר לעבר איראן ישוגרו אלפי טילים לעבר תל-אביב וחיפה, שיביאו ליותר משני מיליון פליטים. אם "המשטר הציוני" ינקוט בצעד כלשהו נגד איראן, הזהיר היומון, תהפוך ישראל למוזיאון (קדס, 8 נובמבר).
היומון הרפורמיסטי שרק (Shargh ), לעומת זאת, הזהיר מפני זלזול בכוונותיהן ההתקפיות של ארצות-הברית וישראל. במאמר פרשנות, שנכתב על-ידי צאדק ח’ראזי (Sadeq Kharazi ), הזהיר הדיפלומט הבכיר לשעבר, כי אויבי הרפובליקה האסלאמית מנסים להכשיר את הקרקע לפעולה צבאית כנגדה וקרא לשלטונות איראן לחדש לאלתר את המשא ומתן הגרעיני עם קבוצת המדינות 5+1 על בסיס התוכנית שהציע שר החוץ הרוסי.
ח’ראזי טען, כי הדיון התקשורתי באפשרות למתקפה צבאית נועד להגביר את הלחץ על מזכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לקראת פרסום הדוח, שאמור להכשיר את הקרקע לסנקציות נוספות נגד איראן. הוא מתח ביקורת על הדיפלומטיה הפסיבית בה נוקטת איראן לנוכח ההתפתחויות האחרונות. לא די להכחיש את ההאשמות האמריקאיות נגד איראן ולמחות נגדן. על איראן לנקוט ביוזמה מדינית כדי לא לחזק את מחרחרי המלחמה המעוניינים בעימות צבאי עם איראן בכל מחיר. ח’ראזי הדגיש את הצורך בדיפלומטיה איראנית פעילה ופירט את הצעדים, בהם איראן צריכה לנקוט לנוכח הלחצים המופעלים עליה: חידוש המשא ומתן הגרעיני עם המערב; ניהול שיחות עם ערב הסעודית על מנת לפתור את חילוקי הדעות בין שתי המדינות; פניה דיפלומטית לבריטניה, לאחר שזו העלתה לראשונה אפשרות להתערבות צבאית ישירה באיראן; נרמול היחסים עם תורכיה; הפגת המתחים מול שכנותיה; וקיום שיחות בהשתתפות מדינות המפרץ ועיראק על מנת לבחון דרכים לקידום הביטחון והיציבות באיזור (שרק, 6 נובמבר).
התגייסות איראנית לתמיכה במפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני
העלאת שמו של מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני (Qasem Soleimani ), בהקשר לתוכנית האיראנית להתנקש בחייו של שגריר ערב הסעודית הביאה לגל הצהרות תמיכה חסר תקדים בסלימאני מצד בכירים ואמצעי תקשורת שמרנים באיראן. קריאות אלה התגברו בשבוע האחרון בעקבות דיווחים, שהתפרסמו בתקשורת האיראנית, לפיהם בכירים אמריקאים הציעו במהלך דיון, שנערך לאחרונה בקונגרס האמריקאי, להתנקש בחייהם של בכירים איראנים, ובהם סלימאני.
האתר דולת-י מא (Dolat-e ma , ממשלתנו), המזוהה עם תומכי הנשיא אחמדינז’אד, דיווח בסוף השבוע שעבר, כי 240 חברי מג’לס חתמו על הצהרת תמיכה בכוח קדס ובמפקדו סלימאני לנוכח הטענות האמריקאיות בנוגע למעורבותם בתוכנית להתנקש בחיי השגריר הסעודי בוושינגטון. בהצהרה נאמר, כי משמרות המהפכה וכוח קדס מגנים על המהפכה מפני האיומים הניצבים בפני איראן ואחראים לשמר את ביטחונה הלאומי ואת האינטרסים שלה. חברי המג’לס הזהירו את ארצות-הברית מפני המשך התעמולה והמזימות כנגד משמרות המהפכה. גם ראש לשכתו של הנשיא, רחים משאא’י (Rahim Masha’i ), הביע תמיכה בסלימאני והגדיר אותו כאחד הבנים האצילים והמכובדים של האומה האיראנית ושל המשטר (www.dolatema.com , 2 נובמבר).
מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, סעיד ג’לילי (Sa’id Jalili ), דיבר אף הוא בשבחו של סלימאני. בטקס לרגל יום השנה להשתלטות על שגרירות ארצות-הברית בטהראן בשנת 1979, שנערך בסוף השבוע שעבר, אמר ג’לילי, כי גם אם יגייסו האמריקאים את כלל המשאבים שברשותם נגד איראן, די באדם אחד כדוגמת חאג’ קאסם סלימאני על מנת להכניעם. "ההתנשאות העולמית" אינה יכולה לבסס עצמה בעולם באמצעות הצבת סלימאני ודומיו כמטרה, אמר ג’לילי (פארס, 4 נובמבר).
שר ההגנה, אחמד וחידי (Ahmad Vahidi ), התייחס לדיווחים בנוגע לכוונותיה לכאורה של ארצות-הברית להתנקש בחיי סלימאני ואמר, כי בשעה שמנהיגי ארצות-הברית מאשימים את איראן בתמיכה בטרור על סמך עדויות מזויפות, הם עצמם דורשים להתנקש בחיי מפקד כוח קדס. הוא הביע את תמיכתו בכוח קדס המהווה, לדבריו, חלוץ במאבק נגד הטרור ו"קוץ בעיניהם של הציונים הכובשים" (פארס, 6 נובמבר).
גם העיתונות השמרנית התגייסה להביע תמיכה בכוח קדס ובסלימאני. היומון ג’ואן (Javan ) שיבת במאמר שכותרתו "מיהו חאג’ קאסם סלימאני?" את מפקד כוח קדס ותיאר אותו כאדם שסגולותיו חורגות מעבר ליכולותיו כמפקד. בניגוד למה שנטען בתקשורת המערבית, נכתב במאמר, סלימאני אינו מסתורי כלל וכלל והוא מוכר באיראן בעיקר בזכות פעילותו רבת השנים בשירות המהפכה. לאיראנים אין צורך בסיפורי הוליווד, שהאמריקאים מספרים על סלימאני ועל פעילויותיו מעבר לגבולות איראן. פעילותו מחוץ לאיראן היא רק צד אחד של המטבע, שצידו האחר ניכר בפעילותו רבת השנים בתוך גבולות איראן כחייל בשירות המשטר. בראשית המלחמה נגד עיראק הוא יצא להילחם בחזית ולאחר המלחמה הוא שירת כמפקד באיזורי הגבול הדרום-מזרחי של איראן במשך שנים הנחשבות לשקטות ביותר במחוז סיסתאן-בלוצ’יסתאן.
מאז הפך למפקד כוח קדס בשנת 2000 הפך סלימאני ל"חלום הבלהות" של המערב, אך בקרב האיראנים הוא מעורר גאווה ומוכר בזכות חזותו השקטה והביישנית ואופיו הצנוע והידידותי. אלמלא היה לובש את מדיו הצבאיים, נכתב בג’ואן, אף אחד לא היה חושב שהוא מפקד צבאי (ג’ואן, 5 נובמבר).
היומון כיהאן הקדיש לכוח קדס ולסלימאני מאמר מערכת, שכותרתו: "מדוע הם מפחדים מכוח קדס?". במאמר נטען, כי ההתמקדות האמריקאית בכוח קדס ובמפקדו, קאסם סלימאני, שהפכה לאחרונה פומבית, אינה חדשה וכי כבר למעלה מעשור מפחדים האמריקאים מכוח קדס, שהפך לגורם המרכזי עליו מושתתת עוצמתה האיזורית של איראן. מעטים מבינים את התפקיד המרכזי שמילאו כוח קדס וסלימאני בהבסת מכונת המלחמה האמריקאית בעיראק ובאפגניסטאן.
הבעיה שיש לארצות-הברית עם כוח קדס היא דוגמא קטנה לבעיה שלה עם איראן. האמריקאים אינם מצליחים להבין מהו כוח קדס, כיצד הוא פועל ומהם יעדיו. הם אינם מבינים, כי כוח קדס הוא הרבה יותר מכוח מבצעי. עוצמתו טמונה במחשבה שהוא מייצג, שאינה מכירה במגבלות של גבולות ומבטאת מאבק תמידי בערכי הציוויליזציה המערבית.
הפחד מפני כוח קדס הוא פחד מפני כוחותיו הבלתי מתפשרים של האסלאם המהפכני. סוד ההתנגדות אינו טמון בטילים של חזבאללה וחמאס אלא במחשבה עליה מבוססת פעילותם. הפחד מפני כוח קדס מבטא הכרה בשנאה הנרחבת כלפי ישראל באזור. במהלך השנים בהן היו האמריקאים משוכנעים, שבעלי בריתם במצרים, בתוניסיה ובערב הסעודית שומרים על האזור תחת שליטה אמריקאית והופכים אותו לאזור בטוח עבור ישראל, פעל כוח קדס להצית ולהרחיב את אש המאבק נגד הציונים בלבבות המאמינים, מאבק שהפך למנוע המרכזי של האסלאם המהפכני באזור. הפחד מפני כוח קדס הוא הפחד מפני התפשטות המודל האיראני המהפכני. האמריקאים יודעים, שהבעיה הגדולה ביותר שלהם היא כיצד להתמודד עם שיבת האסלאם הפוליטי לאזור, שמשמעותה היא הרחבת המודל האיראני באזור. סלימאני לא העניק ללוחמים באזור נשק, כיוון שלא היה בכך כל צורך. הוא לימד אותם, כיצד להפוך את המחשבה לכלי באמצעותו ניתן להכות בהתנשאות העולמית.
הפחד מפני כוח קדס הוא גם פחד מהפיכת הגבולות לבלתי-רלוונטים. כוח קדס לימד את המאמינים באיזור, שבמקום להישאר בבתיהם עליהם לצאת ולהילחם בביתו של האויב. הפחד מפני כוח קדס הוא פחד מפני האיראנים האמיצים והטובים ביותר הנוטלים על עצמם משימות מסוכנות באנונימיות על מנת לסייע למוסלמים המדוכאים בהפצת האסלאם (כיהאן, 5 נובמבר).
היומון קדס (Qods ) התייחס לטענות האמריקאיות כנגד סלימאני במאמר פרשנות תחת הכותרת: "סלימאני-פוביה על סדר יומה של תקשורת הזרם המרכזי במערב". במאמר נטען, כי לא ניתן להתעלם מהעלייה המשמעותית בהיקף הדיווחים בתקשורת המערבית העוסקים בכוח קדס ומהמאמצים להציג תמונה שקרית ומסולפת של קאסם סלימאני.
היומון הזהיר מפני האפשרות, שדיווחים אלה משקפים תוכנית חשאית של אנשי צבא ופוליטיקאים במערב לפעול נגד איראן. גם אם אין בכוונת ארצות-הברית או ישראל לפעול צבאית נגד איראן בטווח הקצר, הרי שהדיווחים הרבים בנוגע לכוח קדס ולמפקדו עלולים להצביע על תוכנית ארוכת טווח, שנועדה לשחרר את המערב מהמשבר הכלכלי בו הוא נתון ולהסיט את דעת הקהל מהאתגרים הפנימיים. (קדס, 6 נובמבר).
גם גולשים איראנים התגייסו בימים האחרונים להביע תמיכה במפקד כוח קדס. בלוגרים וגולשים ברשתות החברתיות, ובהן: פייסבוק וגוגל פלוס הביעו את תמיכתם בסלימאני והציבו את תמונותיו תחת הכותרת: "כולנו קאסם סלימאני".
יצוין, כי בשנה האחרונה זכה סלימאני לחשיפה גוברת בתקשורת האיראנית ושמו אף הועלה כמועמד אפשרי להחליף בעתיד את מפקד משמרות המהפכה הנוכחי, מחמד-עלי ג’עפרי (Mohammad-Ali Ja’fari ).
“כולנו קאסם סלימאני”, מתוך הבלוג: http://bachehayeghalam.ir/dailyfa/we-are-all-qassem-suleimani
כשהנשיא פותח את הפה: מתקפה חריפה מצד אחמדיזנ’אד כנגד יריביו במהלך כנס תומכים
בנאום, שנשא ביום חמישי שעבר (3 נובמבר) בפגישה סגורה עם תומכיו, יצא הנשיא אחמדינז’אד במתקפה חריפה כנגד יריביו הפוליטיים. דיווחים בלתי-רשמיים מפגישה זו, שהתקיימה ללא נוכחות עיתונאים, התפרסמו בימים האחרונים במספר אתרי חדשות וחלקם הוכחשו על-ידי לשכת הנשיא. האתר "דולת-י מא" (Dolat-e ma ), המזוהה עם תומכי הנשיא ופרסם כבר ביום חמישי דיווח נרחב על דברי הנשיא, נחסם בראשית השבוע על-ידי השלטונות.
בראשית דבריו אמר הנשיא, כי מתוקף תפקידו הוא מנוע מלבטא את רוב דעותיו, כיוון שאינטרסים לאומיים מחייבים אותו לשמור על שתיקה ביחס למחשבותיו. אחמדינז’אד דחה מכל וכל את טענות יריביו הפוליטיים לפיהן הוא אינו מציית להנחיות המנהיג העליון, עלי ח’אמנהאי. הוא סיפר, כי כאשר פנה אליו אחד ממבקריו וטען בפניו, שהוא אינו מציית להנחיות המנהיג, הוא ביקש ממנו לתת לו ולו דוגמא אחת למקרה שבו פעל בניגוד לפסק הלכה של ח’אמנהאי. יריבו הביא לו בתור דוגמא את ההנחיה, שהוציא הנשיא באפריל 2006, לאפשר כניסת נשים לאיצטדיוני כדורגל. אחמדינז’אד השיב, כי הוא העלה סוגיה זו בפני המנהיג, שציין בפניו, כי בעבר מנע מנשיאים קודמים לאפשר כניסת נשים לאיצטדיונים על מנת שהנושא לא ינוצל לצרכים פוליטיים, אך התיר לו להוציא הנחיה כזו.
הנשיא יצא בתוקף נגד אלה הטוענים, כי הממשלה פועלת בניגוד לעמדת המנהיג, ואמר, כי הם מושחתים. רבים מאלה המצהירים על תמיכתם במנהיג, עושים זאת לאחר שהם שבים מחופשה בת מספר חודשים אליה יצאו כשכיסם מלא בכסף. תמיכה מצד אנשים כאלה אינה משרתת, לטענת הנשיא, את האינטרסים של ח’אמנהאי. בהמשך דבריו מתח הנשיא ביקורת מרומזת על גורמים בלשכת המנהיג המדליפים, לדבריו, פרטים מישיבות פרטיות המתקיימות בינו לבין המנהיג ליריביו הפוליטיים.
הנשיא התייחס לטענת יריביו במחנה השמרני לפיה הוא ומקורביו משתייכים ל"זרם סוטה". הוא ציין, כי יריביו אינם רשאים לטעון, כי רק הם מייצגים את האסלאם הנכון, והוסיף, כי אם כל מי שמתנגד לדעתם הוא בבחינת "סוטה", הרי שהוא מוכן להודות, שגם הוא סוטה. אחמדינז’אד הגיב גם לטענות, לפיהן הוא משתייך לזרם החג’תיה [Hojjatiyeh , תנועה שהוקמה בראשית שנות החמישים של המאה ה-20, מאמינה בשיבתו הקרבה ובאה של "האמאם הנעלם" האמור להופיע בנסיבות בהן שוררים תוהו ובוהו ואי-צדק וטוענת, כי שלטון אסלאמי אמיתי ייכון רק עם שובו]. הוא תהה, כיצד ניתן להאשימו גם בהשתייכות לחג’תיה וגם בהיותו בהאי, כאשר קיימת סתירה בין הדברים [החג’תיה דגלה מראשית דרכה ברדיפת הבהאים].
הוא האשים את יריביו בניסיון לפגוע בממשלתו באמצעות האשמות שווא. הממשלה זוכה, לדבריו, לאהדה רבה בקרב העם, אך יריביה מנסים להרוס אותה גם במחיר פגיעה במעמדו הבינלאומי של המשטר. הוא דחה בתוקף את הטענות לפיהן מקורביו מעורבים בפרשות שחיתות, ובהן פרשת המעילה בבנקים האיראנים, שנחשפה לאחרונה. הוא ציין, כי כאשר סגנו, מחמד-רזא רחימי (Mohammad-Reza Rahimi ), הואשם על-ידי יריביו הפוליטיים במעורבות בשחיתות, הוא נפגש עם המנהיג העליון ואמר לו, כי אם רק חלק מההאשמות נגד רחימי יוכחו כנכונות, הוא עצמו יופיע בטלוויזיה, יתנצל בפני הציבור ויהיה מוכן להתפטר. אף אחת מההאשמות נגד רחימי לא הוכחה, עם זאת, וכך היה הדבר גם ביחס ליתר ההאשמות שהועלו נגד מקורביו.
הנשיא ציין, כי העביר לידי הרשות השופטת רשימת אישים המעורבים בשחיתות, אך זו סירבה לטפל בעניין בטענה, שמדובר בהאשמות על רקע פוליטי. הוא ציין, כי טען בפני ראש הרשות השופטת, צאדק לאריג’אני (Sadeq Larijani ), כי ברשות השופטת עצמה פועלים אנשים המעורבים בשחיתות כלכלית ואף רמז למעורבות אחיו של לאריג’אני, מחמד-ג’ואד לאריג’אני (Mohammad-Javad Larijani ), בפרשת השתלטות בלתי-חוקית על קרקעות באיזור טהראן.
הנשיא אחמדינז’אד וראש הרשות השופטת, צאדק לאריג’אני
אחמדינז’אד התייחס גם לנסיבות, שהובילו להתמודדותו בבחירות 2005, וסיפר, שכאשר הציעו לו לרוץ למשרת הנשיא, הוא אמר ליוזמי ההצעה, שאם אדם פשוט כמוהו יהפוך לנשיא, יהווה הדבר מהפכה נוספת באיראן, שתשים קץ לשלטון האריסטוקרטיה והנפוטיזם. הוא הוסיף, כי לאחר שנבחר לנשיאות בבחירות 2005 נאלץ להתחשב בדרישות יריביו ולכלול בממשלתו שרים רבים, שלא היו ממקורביו, כדוגמת שר החוץ לשעבר, מנוצ’הר מתכי (Manouchehr Mottaki ).
כשנשאל בנוגע לפיטורי מתכי בדצמבר 2010 השיב אחמדינז’אד, כי מלכתחילה לא היה מעוניין למנותו כשר בממשלתו. לאחר שהחליט להעבירו מתפקידו, הוא התקשה להודיע לו על כך, כיוון שמתכי היה עסוק כל הזמן בנסיעות לחו"ל ואף נעדר מישיבות הממשלה. ערב נסיעתו של מתכי לסנגל הודיע לו אחמדינז’אד על החלטתו לפטרו ולמנותו כראש הארגון האיראני לאנרגיה אטומית. מתכי התעקש לנסוע לחו"ל אף על-פי שהנשיא הבהיר לו, שמבחינתו הוא כבר אינו משמש כשר. אחמדינז’אד טען, כי הנחה לפרסם את הידיעה על פיטורי השר ביום שני, בו היה מתכי אמור לשוב מסנגל, אך מתכי החליט להאריך את ביקורו על דעת עצמו והידיעה על פיטוריו התפרסמה, לפיכך, כאשר היה עדיין בחו"ל.
אחמדינז’אד התייחס בנאומו גם להתפתחויות הבינלאומיות וציין, כי איראן מתקרבת לרגע העימות הסופי עם מדינות המערב, שעשוי להיות גם פוליטי ולא בהכרח צבאי. הוא הזהיר, כי אם איראן לא תעמוד על המשמר, היא עלולה לספוג מכה קשה ממנה לא תוכל להתאושש במשך 500 שנים (www.dolatema.com , 3 נובמבר; www.jadnews.ir , 6 נובמבר).
על רקע מאבקי הכוחות הפוליטיים החריפים במחנה השמרני עורר פרסום דבריו של הנשיא עניין רב במערכת הפוליטית ובתקשורת האיראנית. האתר עצר-י איראן (Asr-e Iran ), המזוהה עם הזרם השמרני הפרגמאטי, קרא לרשות השופטת להאיץ את החקירה בעניינם של מקורבי הנשיא המעורבים, לכאורה, במעשי שחיתות (עצר-י איראן, 6 נובמבר). חבר המג’לס לשעבר, עמאד אפרוע’ (Emad Afrough ), הנחשב לאחד ממבקריו החריפים של הנשיא במחנה השמרני, קרא אף הוא לרשות השופטת להמשיך ולחקור את מעורבותם של בכירי הממשלה בשחיתות. במאמר, שפרסם באתר פרדא (Farda ), טען אפרוע’, כי הנשיא ממשיך בסגנונו הבוטה והמשתלח המאפיין אותו מאז מערכות הבחירות לנשיאות, יוצא בהאשמות בלתי-מבוססות כנגד יריביו ומחליש בהצהרותיו את הרשות השופטת במאבקה נגד גילויי שחיתות (פרדא, 7 נובמבר).
גם שר החוץ לשעבר, מנוצ’הר מתכי, הגיב לדברי אחמדינז’אד ואמר, כי אין זה ראוי שהנשיא יטען 24 טענות שקריות במהלך הצהרה בת 20 שורות. הוא ציין, כי ימסור את גרסתו לפרשת פיטוריו בתום כהונת הממשלה הנוכחית (אפתאב ניוז, 8 נובמבר).
נמשכת הסערה הציבורית סביב פרשת "החיבוק הבלתי-ראוי" של שני שחקני הכדורגל
פרשת התנהגותם של שני שחקני הכדורגל האיראנים, שהתחבקו באופן "בלתי-ראוי" במהלך חגיגת גול במשחק ליגה, ממשיכה להסעיר את הרוחות באיראן. שני שחקני קבוצת פרספוליס (Persepolis ), מחמד נצרתי (Mohammad Nosrati ) ושית’ רזאא’י (Sheys Rezaei ) הושעו בשבוע שעבר מקבוצתם ונקנסו בעשרות אלפי דולרים כל אחד, לאחר שבחגיגת גול במשחק הליגה המקומית נראה נצרתי כשהוא שולח ידו לאחורי חברו לקבוצה, רזאא’י.
בכיר בלשכת התובע הכללי של מחוז גילאן הודיע השבוע, כי בנוסף לצעדים המשמעתיים, שכבר ננקטו נגדם על-ידי הנהלת פרספוליס, יועמדו שני השחקנים לדין בעתיד הקרוב באשמת פגיעה במוסר הציבורי (מהר, 6 נובמבר).
שית’ רזאא’י פרסם השבוע מכתב פומבי בו הביע את התנצלותו בפני העם האיראני, ראשי מועדון פרספוליס, התאחדות הכדורגל, ועדת המוסר, ועדת המשמעת, אמצעי התקשורת ועמיתיו שחקני הכדורגל. במכתב ההתנצלות ציין רזאא’י, כי התנהגותו במהלך המשחק נבעה מחוסר תשומת לב וכי לא התכוון לפגוע באיש או לבטא חוסר כבוד כלפי ערכי החברה והמוסר הציבורי. הוא הצהיר, כי הוא מוכן לקבל כל החלטה שתתקבל בעניינו וכל עונש שייגזר עליו בגין התנהגותו (פארס, 5 נובמבר).
גם הממסד הדתי נדרש לעסוק השבוע בפרשה. איש הדת הבכיר, איתאללה נאצר מכארם-שיראזי (Ayatollah Nasser Makarem-Shirazi ), פסק השבוע בתשובה לשאילתא הלכתית, שהופנתה אליו על-ידי בכירי מועדון פרספוליס, כי התנהגותם של שני שחקני הכדורגל הייתה מכוערת ופגעה במוסר הציבורי והיתה, לפיכך, ראויה לתגובה החריפה מצד מנהלי הקבוצה. איש הדת פסק, כי פרסום התמונות המתעדות את התנהגות שני השחקנים והפצתן על-ידי כלי התקשורת מנוגדים להלכה האסלאמית ויש להימנע מכך. הוא הדגיש, כי על הספורטאים להקפיד על התנהגות מוסרית ולהימנע ממעשים מכוערים ובלתי-מכובדים גם במקרה של ניצחון או הפסד. הוא הוסיף, כי יש למנוע את כניסתו למגרש של ספורטאי הנוהג באופן בלתי-מכובד על מנת שהאווירה במגרש תישאר אסלאמית ואנושית (פארס, 7 נובמבר).
בתוך כך מתח השבוע האתר פרדא (Farda ) ביקורת על אופן סיקור הפרשה באמצעי התקשורת המערביים. האתר טען, כי אמצעי התקשורת ניצלו את "התנהגותם הבלתי-ספורטיבית" של רזאא’י ונצרתי על מנת לפגוע באיראן ובתדמיתם של שחקני הכדורגל האיראנים תוך התעלמות מוחלטת מהתנהגות דומה של שחקני כדורגל מערביים בעבר. האתר טען, כי התקשורת המערבית, שסיקרה בהרחבה את הפרשה הנוכחית, התעלמה לחלוטין מזכייתו של שחקן הכדורגל האיראני אמין מתוסל-זאדה (Amin Motavaselzadeh ) בתואר הבינלאומי "שחקן הכדורגל ההוגן ביותר" בשנת 2010 (פרדא, 8 נובמבר).
תמונות השבוע: תהלוכות יום השנה להשתלטות על שגרירות ארצות-הברית בטהראן (4 נובמבר 1979)
