 |
|
“למען המקום שממנו ערך נביאכם מחמד מסע לילי השמימה [קרי, הר הבית ומסגד אלאקצא]- חושו לעזרה, הוי מוסלמים!” (אתר האינטרנט פיראס המזוהה עם פתח, 26 בדצמבר 2007) |
כללי
1. בחודשים שקדמו למפגש אנאפוליס התרבו בכלי התקשורת הפלסטינים, בתקשורת הכתובה והאלקטרונית, ביטויי הסתה נגד ישראל. ביטויי ההסתה הללו נמשכו ואף גברו בתקופה שלאחר מפגש אנאפוליס. בהסתה נגד ישראל נשזרו לעיתים סמלים ודימויים בעלי אופי אנטישמי, החורגים מההקשר הקונקרטי של הסכסוך הישראלי- פלסטיני.
2. ההסתה נגד ישראל מהווה חלק אינטגראלי ממסע ההסתה של החמא"ס המכוון גם נגד תהליך אנאפוליס, ארה"ב והרשות הפלסטינית. אולם גם כלי התקשורת של הרשות הפלסטינית שבהנהגת אבו מאזן ושל פת"ח נקטו באופן שיטתי מדיניות של תעמולה ארסית נגד ישראל תוך הבעת סקפטיות עמוקה מתהליך אנאפוליס. מסרי השנאה נגד ישראל המופיעים בכלי התקשורת של הרשות חורגים באופן ברור מביקורת לגיטימית, ואפילו חריפה, על מדיניותה של ישראל ב"שטחים".
3. את "חומרי הגלם" לתעמולה הארסית של הרשות הפלסטינית נגד ישראל מספקת באופן שוטף המציאות היום- יומית ב"שטחים", הממשיכה ללוות גם את תהליך אנאפוליס. אולם ההתייחסות של כלי התקשורת הפלסטינים למציאות זאת הינה חד- צדדית. ישראל מוצגת כמי שפועלת ללא הרף נגד האוכלוסייה הפלסטינית ו"רוצחת" את תהליך השלום בעוד שפעולות הטרור העומדות ברקע פעילות צה"ל כמעט ואינן זוכה לגינוי ולא נעשה שום הקשר בינן לבין פעולות הסיכול והמנע הננקטות ברצועת עזה, ביהודה ושומרון.
4. אולם מעבר לכך, להערכתנו, עומד ברקע ההסתה פער הציפיות הגדול המלווה את תהליך אנאפוליס מראשיתו. פער ציפיות זה מקורו, אולי באופן בלתי נמנע, בדרישות המכסימליסטיות המוצגות ע"י הרשות הפלסטינית מאז תחילת ההידברות עם ישראל בסוגיות היסוד ובתוכם סוגיות הגבולות, הפליטים וירושלים. דרישות אלו של הרשות הפלסטינית לא לוו בהכשרת קרקע תודעתית של דעת הקהל באשר לצורך להכיר בישראל כמדינה יהודית ולהגיע עימה לויתורים ולפשרות במסגרת הסכם שלום ישראלי-פלסטיני, אלא להפך – הן מלוות בהצגה שיטתית של ישראל כאשמה בהעדר התקדמות ובתיעול רגשות הכעס והתסכול אל עבר ישראל.
5. ההסתה נגד ישראל, שבאופן פרדוכסלי דווקא גוברת ככל שנמשך המו"מ, עומדת בניגוד מוחלט למחויבות הצד הפלסטיני במסגרת השלב הראשון של מפת הדרכים (2003), שנדרש להפסיק את הטרור והאלימות ולשים קץ להסתה נגד ישראל, המעודדת את הטרור ואת מבצעיו. שני מרכיבי יסוד אלו במפת הדרכים לא מומשו עד כה ע"י הרשות הפלסטינית בהנהגת אבו מאזן, שאומנם אינה יכולה לשים קץ למסע ההסתה של החמא"ס (המכוון גם נגדה), אולם היא מאפשרת, ואף מעודדת, את ההסתה נגד ישראל בכלי התקשורת שבשליטתה או בהשפעתה .
מאפייני ההסתה בכלי התקשורת הפלסטינים
הטלוויזיה הפלסטינית הממסדית
6. הטלוויזיה הפלסטינית הממסדית כפופה ללשכת הנשיאות של אבו מאזן ונחשבת לשופרו של אבו מאזן. לאחר תקופה ארוכה בה צמצמה הטלוויזיה הפלסטינית את הנפח של תכני ההסתה, שבה התחנה בחודשים האחרונים, בתקופה שקדמה לועידת אנאפוליס, לשלב תכני הסתה בשידוריה במינון גבוה. מגמה זו החלה במחצית השנייה של אוקטובר 2007 ונמשכת עד ימים אלה (דוגמאות ראה נספח א).
קריקטורות ארסיות בתקשורת הממסדית
7. בכלי התקשורת של הרשות הפלסטינית ושל פת"ח, ובכלי התקשורת הנייטראלים, התרבו בתקופה שלאחר מפגש אנאפוליס ביטויי הסתה נגד ישראל, מלווים בפסימיות עמוקה לגבי סיכויי הצלחת תהליך השלום, הללו מוצאים ביטוי בקריקטורות שבהן מדינת ישראל (לא אחת בדמותו הסטריאוטיפית של היהודי) מואשמת כמי שרוצחת את תהליך השלום, בתמיכת ארה"ב. הבנייה הישראלית בירושלים מוצגת באופן דמוני, בדמות הנחש, סמל אנטישמי ליהודים, וכמי שהורגת את יונת השלום. פעילות הסיכול והמנע של כוחות הביטחון הישראלים ברצועת עזה וביהודה ושומרון מוצגת כמכוונת נגד האוכלוסייה הפלסטינית, תוך התעלמות מירי הרקטות הרצוף ופעולות הטרור האחרות המתבצעים נגד ישראל (ראה נספח ב).
מסע הסתה בכלי התקשורת של החמאס
8. בתקופה שקדמה למפגש אנאפוליס, ניהלה החמא"ס מסע הסתה חריף נגד ישראל ונגד הרשות הפלסטינית שבהנהגת אבו מאזן. המוטיבים המרכזיים במסע זה היו דבקות ב"זכות השיבה" של הפליטים הפלסטינים, התנגדות לויתור על כל שעל מאדמת פלסטין, העלאת הטענה השקרית כי ירושלים ומסגד אלאקצא נמצאים בסכנה 1, התנגדות לנורמליזציה עם ישראל ואימוץ אסטרטגיה של אלימות וטרור (ה"התנגדות") כדרך היחידה ל"שחרור פלסטין". במקביל טענו דוברי החמאס כי המשלחת הפלסטינית לאנאפוליס אינה מייצגת את העם הפלסטיני ואין היא רשאית לוותר על "זכויותיו" ובכלל זה זכות ה"התנגדות" 2 (קרי, האלימות והטרור).
9. לאחר מפגש אנאפוליס המשיכו דוברי החמא"ס וכלי התקשורת שלה, במסע ההסתה נגד ישראל, הרשות הפלסטינית ותהליך אנאפוליס בכללותו תוך החרפת הטון כלפי אבו מאזן. בשבועות האחרונים ניכר מאמץ
לדה-לגיטימציה של אבו מאזן ע"י מסע הכפשות אישי נגדו (ונגד ראש ממשלתו ד"ר סלאם פיאצ’) תוך הצגתם כבוגדים וכעושי דברה של ישראל. כל זאת במקביל להמשך הקריאות לפיוס לאומי בין החמאס לפת"ח ולרשות הפלסטינית.
קריקטורות בעלות אופי אנטישמי בכלי התקשורת של החמאס, פת"ח והרשות הפלסטינית
10. את ההסתה נגד ישראל ונגד תהליך אנאפוליס, הן בתקופה שלפני המפגש והן לאחריו, מלווים מוטיבים אנטישמיים מובהקים, שאינם עושים אבחנה בין ישראל לבין העם היהודי, ואשר חורגים מההקשר הקונקרטי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הללו מצאו ביטוי בקריקטורות העושות שימוש בדימויים ובסמלים אנטישמיים המופיעים בכלי התקשורת הפלסטינים, הן בכאלו המזוהים עם החמאס והן באלו שבשליטת או בהשפעת הרשות הפלסטינית שבהנהגת אבו מאזן. מוטיבים אנטישמיים אלו הינם תופעה שכיחה בכלי התקשורת הפלסטיניים, הערביים והאסלאמיים (ראה נספח ב).
11. בולטות במיוחד הקריקטורות הארסיות של אמיה ג’חא – קריקטוריסטית פופולארית, הנהנות ממוניטין רב בעולם הערבי, המזוהה עם החמאס. הקריקטורות פרי עטה מתפרסמות באופן שיטתי בבטאון הרשות הפלסטינית אלחיאת אלג’דידה, בעיתון החמאס אלרסאלה ובאתרי אינטרנט ברחבי העולם הערבי.
12. אמיה אבו חמאדה (שאימצה את השם "ג’חא", על שם גיבור הבדיחות הידוע), ילידת 1972 בשכונת אלשג’אעיה, שבעיר עזה. בעלה הראשון, שהיה פעיל בגדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע המבצעית- טרוריסטית של חמא"ס, נהרג בהיתקלות עם חיילי צה"ל בשנת 2003. למרות היותה מזוהה עם החמא"ס, ולמרות שהקריקטורות שלה כוללת הסתה קשה נגד ישראל וחלקן הן בעלות נימות אנטישמיות, ממשיכה הרשות הפלסטינית לתת לה במה בבטאונה אלחיאת אלג’דידה.
אמיה ג’חא 3
למסמך המלא הכולל את נספחים א’ ו-ב’ לחץ כאן
1 ראה לקט מידע: "חמאס פתחה בקמפיין, שמטרתו העלאת נושא ירושלים לראש סדר היום של הציבור הפלסטיני, תוך נפנוף בסיסמא השקרית, כי מסגד אלאקצא נמצא בסכנה…" (21 בנובמבר, 2007)
2 ראה לקט מידע: "פעילות מתנגדי מפגש אנאפוליס- תמונת מצב" (27 בנובמבר, 2007).
3 http://www.alwatanvoice.com/arabic/news.php?go=show&id=40279
