סמל תנועת האחים המוסלמים בסוריה
סעיד חוא
ההרס בעיר חמאת כתוצאה מדיכוי ההתקוממות ע”י הצבא הסורי
אתר האינטרנט של תנועת האחים המוסלמים בסוריה
המהנדס מחמד ריאצ' אלשקפה
עלי צדר אלדין אלביאנוני
ח'אלד משעל ושיח' קרצ'אוי
 סמל תנועת האחים המוסלמים בסוריה: החרבות והקוראן, שהם סמל האחים המוסלמים. מעליהם מפת סוריה והכיתוב “אימרו לאנשים דברים טובים” [פסוק מתוך הקוראן, המרמז על הצורך להדריך את המאמינים בדרך הישר, ברוח תפיסת ה”דעוה” – ההטפה לאסלאם, אשר חסן אלבנא הדגיש בהגותו ובפעילותו]. |
כללי
1. תנועת האחים המוסלמים בסוריה הוקמה בשנות הארבעים של המאה הקודמת ע"י תלמידיו של חסן אלבנא, מייסד התנועה. בעוד שברחבי העולם הערבי התמקדה התנועה בבניית תשתית חברתית, וגילתה מידה רבה של פרגמטיזם ונכונות להבליג על רדיפות המשטרים, פנתה התנועה בסוריה לנתיב של עימות אלים עם המשטר.
2. בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים נקטה התנועה בדפוסי פעולה של אלימות וטרור במאבקה נגד משטרו של חאפט’ אלאסד. בתגובה הנחית עליה המשטר מכה קשה, ובפועל טבח, בעיר חמאת, דיכא את התנועה בסוריה ואסר על פעילותה על פי חוק (אשר העונש על הפרתו הוא מוות). מהדיכוי של חאפט’ אלאסד מתקשה התנועה בסוריה להתאושש עד עצם היום הזה (על פי הערכות בלתי רשמיות נהרגו בחמאת ע"י כוחות משטר אסד 10,000-20,000 אנשים ולעיר נגרם נזק קשה).
3. לתנועת האחים המוסלמים בסוריה יש, להערכתנו, מידה רבה של השפעה בקרב הרוב הסוני, העוין את משטר המיעוט העלוי של בשאר אלאסד. אולם כלקח מאירועי העבר, בשל האיסור החוקי, ועל רקע חשש מדיכוי חסר עכבות מצד הצבא ומנגנוני הביטחון הסוריים, מקפידים האחים המוסלמים לשמור על פרופיל ארגוני נמוך בגילויי המחאה האחרונים, כפי שעשו פעילי התנועה במצרים ובמדינות נוספות.
4. הנהגת האחים המוסלמים, ובראשה המפקח הכללי מחמד ריאצ’ אלשקפה, פועלת מבחוץ ומנסה באמצעות כלי התקשורת, בדגש על אלג’זירה, ללבות את גילויי המחאה בסוריה. לאחרונה בלטה מסיבת עיתונאים, שקיים אלשקפה באיסטנבול, בה תקף בחריפות את משטר בשאר ואביו חאפט’ וקרא לביצוע מהפיכה/אנתיפאדה נגד "השלטון העושק". נראה כי ההיתר לקיים את מסיבת העיתונאים באיסטנבול עורר מתיחות בין תורכיה לסוריה, שתי מדינות הנמצאות בתהליך התקרבות ביניהן. זו מצאה ביטוייה בהודעת דובר החוץ התורכי (שמן הסתם לא סיפקה את המשטר הסורי משום שהדובר הקפיד ללכת בין הטיפות, בהביעו תמיכה בשאיפות הרפורמה של העם הסורי בצד תמיכה ביציבותה של סוריה).
5. למתקפה התקשורתית של האחים המוסלמים מבחוץ הצטרף שיח’ יוסף אלקרצ’אוי, הנתפס כסמכות הדתית והאידיאולוגית העליונה של האחים המוסלמים (הגם שפורמאלית אין הוא מכהן כמנהיגה הרשמי של התנועה). בדרשת יום השישי ב-25 במרץ, ששודרה בערוץ אלג’זירה, הוא קרא למהפכה בסוריה, מתח ביקורת קשה על בשאר והמשטר הסורי, והביע תמיכה בלתי מסויגת במהפכנים בסוריה.
6. דבריו אלו העמידו במבוכה את הנהגת חמאס בדמשק, שמצאה עצמה לכודה בין הפטיש לסדן, בין זהותה האידיאולוגית לבין האינטרסים התנועתיים שלה, שכן:
א. מחד גיסא, הנהגת חמאס בראשות ח’אלד משעל פועלת מדמשק, בהיתר ובפיקוח של המשטר הסורי, מכוונת משם את פעילות חמאס ברצועת עזה ובמקומות נוספים, ומקבלת סיוע צבאי מסוריה ומבעלת בריתה איראן.
ב. מאידך גיסא, שיח’ אלקרצ’אוי מהווה סמכות דתית ראשונה במעלה עבור חמאס ותומכיה, ותנועת האחים המוסלמים – הנרדפים ומדוכאים ע"י המשטר הסורי, הינה תנועת האם של חמאס. זאת ועוד, בראייה עתידית צריכה חמאס להביא בחשבון כי זיהוי מוחלט שלה עם משטר אסד עלול לפגוע בה אם וכאשר ייפול משטרו של בשאר.
7. בעייתיות זו השתקפה היטב בהודעות סותרות ודו-משמעיות של חמאס ובכירים בחמאס. ח’אלד משעל, ראש הלשכה המדינית, תקף בחריפות באופן חריג את הודעת אלקרצ’אוי וגונן על המשטר הסורי. מנגד, בכיר חמאס אסאמה חמדאן טען, כי המדובר בידיעה שקרית ומפוברקת שהופצה ע"י ישראל (הודעת ח’אלד משעל הוכחשה גם באתר האינטרנט של חמאס). זאת ועוד, הנהגת חמאס מדמשק, בנסותה להלך בין הטיפות פרסמה הודעה המדגישה כי היא עומדת הן לצד ההנהגה הסורית והן לצד העם הסורי. התנהלות זאת של חמאס והיריבות הקשה בין האחים המוסלמים למשטר הסורי טומנים בחובם, להערכתנו, פוטנציאל של מתחים בינה לבין המשטר הסורי .
8. התנהלותן של תורכיה ותנועת חמאס מציפה על פני השטח מתיחויות חבויות בין המשטר הסורי החילוני , המדכא את האופוזיציה של האחים המוסלמים, לבין בנות ברית של סוריה בעלות אופי אסלאמי מובהק, המזדהות עם האחים המוסלמים וקשורות עמם. מתיחויות אלו עשויות, להערכתנו, לגבור ככל שיתרחבו גילויי המחאה וככל שמשטרו של הנשיא אסד יתקשה להתמודד עם המתחים העדתיים-דתיים, שמקורם בשלטון מיעוט עלוי (הנחשב כופר) על רוב מוסלמי סוני.
קוים להתפתחות תנועת האחים המוסלמים בסוריה1
9. תנועת האחים המוסלמים הוקמה בסוריה בשנת 1945 ע"י תלמידיו של חסן אלבנא. בשלבי התבססותה הראשונים התמקדה פעילותה בתחום החינוכי והחברתי (פעילות ה"דעוה"). מוקדי פעילותה, לפחות עד ראשית שנות השמונים, היו בחמץ וחמאת, הערים הסוניות הגדולות שבמרכז סוריה. כמו כן הייתה לתנועה נוכחות גם בשכונות העממיות של דמשק. בשנות השישים והשבעים עברה התנועה בסוריה תהליך של רדיקליזציה אידיאולוגית, ברוח הגותו של סיד קטב. כפועל יוצא מכך, מאז 1972, הפך הזרם המיליטנטי לדומיננטי בקרב התנועה, בקוראו לג’האד נגד המשטר הסורי.
10. בקרב המייסדים בלט מצטפא אלצבאעי, מרצה להלכה אסלאמית באוניברסיטת דמשק, שהיה המפקח הכללי הראשון של התנועה בדמשק2. תלמידו היה סעיד חוא, אחת הדמויות המרכזיות בתנועה בסוריה בשנות השבעים והשמונים. הוא נאסר ע"י השלטונות הסוריים למשך חמש שנים בשל קריאתו להפלת משטרו של חאפט’ אלאסד, ולהקמת מדינה אסלאמית (סונית) בסוריה. את שהותו בכלא הוא ניצל לכתיבת ספרים ולגיבוש הגותו. בשנת 1979 הפך סעיד חוא למנהיג התנועה בסוריה עד 19873.
סעיד חוא (1989-1935): דמות משפיעה בשנות השבעים והשמונים
(ויקיפדיה בערבית, הערך סעיד חוא)
11. בשנות השבעים ותחילת שנות השמונים נקטה תנועת האחים המוסלמים בדפוסי פעולה של אלימות וטרור במאבקה נגד משטרו של חאפט’ אסד. מאבקם של פעילי התנועה כלל רציחות של אנשי צבא ופעילים בכירים של מפלגת הבעת’. בסופו של דבר, לאחר מספר שנים של התנגשויות אלימות בין האחים המוסלמים לבין המשטר, הנחית עליה משטר אסד מכה קשה בשנת 1982 בעיר חמאת שם הפעיל צבא סוריה כוח צבאי מאסיבי נגד אזרחים (כולל שריון וארטילריה). על פי הערכות בלתי רשמיות נהרגו בחמאת בין 10,000 ל-20,000 בני אדם ולעיר נגרם נזק קשה, לרבות הרס מספר רב של מסגדים.
ההרס בעיר חמאת כתוצאה מדיכוי ההתקוממות ע"י הצבא הסורי (צילומים: מימין – אתר אח’ואןויקי, 8 בפברואר 2010;
משמאל – בלוג מצרי, egyptianchronicles.blogspot.com )
12. הדיכוי הברוטאלי של התנועה, יחד עם חוק משנת 1980 (התקף עד היום), הקובע עונש מוות על חברות בתנועה או פעילות במסגרותה, הוביל לירידתה למחתרת, ולהפסקה כמעט מוחלטת של פעילותה בסוריה. כיום פועלים ראשי האחים המוסלמים מחוץ לשטח סוריה, בעיקר מלונדון ומאא’כן שבגרמניה, אך גם מערים נוספות באירופה. וממוקדים שונים במזרח התיכון. בסיס התנועה באא’כן נבנה ע"י עצאם אלעטאר, במימון יוסף נצא (מי שנחשב במשך שנים רבות למממן הראשי של האחים המוסלמים ברחבי העולם)4.
האחים המוסלמים בתקופת בשאר אלאסד
13. עם עלייתו לשלטון של בשאר אלאסד (2000) קיימה התנועה מגעים עם המשטר הסורי, ומאות מפעיליה שוחרו מהכלא. אולם עד מהרה פסקו מגעים אלה והחל מ-2004 פעלה התנועה ביתר שאת כדי לשכנע את העם הסורי ומדינות המערב שיש להפיל את המשטר הסורי.
14. לאחר מבצע "עופרת יצוקה" (2009) הודיע משרד תנועת האחים המוסלמים הסורית בלונדון, על השעיית פעילותה נגד המשטר הסורי, כדי שהתנועה תוכל להפנות את כל משאביה לסיוע לחמאס ברצועה. ההודעה נחתמה בקריאה למשטר הסורי "להתפייס עם עמו", על מנת שיוכל למלא את "חובתו המקודשת בשחרור האדמה הכבושה…" (אלקדס, כווית, 18 בספטמבר 2009). לצד זאת החלו שמועות מחודשות על מגעים בין התנועה למשטר במסגרתם דנו בביטול החוק האוסר את פעילות התנועה בסוריה.
אתר האינטרנט של תנועת האחים המוסלמים בסוריה (ikhwansyria.com )
15. המפקח הכללי של האחים המוסלמים בסוריה בשנים 2010-1996 היה עלי צדר אלביאנוני, יליד חלב, עורך דין, הפועל מלונדון החל משנת 2000. בלונדון הוא חבר לעבד אלחלים ח’דאם, מי שהיה סגן נשיא סוריה עד שגלה ללונדון ב-2005, והפך לאחד מראשי האופוזיציה למשטר הסורי. השניים הסכימו על פעילות משותפת נגד משטרו של בשאר אסד, במסגרת ארגונו של ח’דאם "חזית ההצלה הלאומית". מאוחר יותר פרשו האחים המוסלמים מ"חזית ההצלה הלאומית" ושיתוף הפעולה שלהם עם ח’דאם הגיע לקיצו. באוגוסט 2010 מונה לתפקיד המפקח הכללי המהנדס מחמד ריאצ’ אלשקפה (אלמצרי אליום, 13 באוגוסט 2011).
קוים לדמותו של מחמד ריאצ’ אלשקפה
16. מחמד ריאצ’ אלשקפה נולד ב-1944 בחמאת לאב, שכיהן כראש אגודת חכמי הדת המקומית. הוא הצטרף לתנועת האחים המוסלמים בשנת 1961. הוא למד באוניברסיטת דמשק בשנות הששים וסיים בשנת 1968 תואר ראשון בהנדסה אזרחית. ב-1978 הפך חבר הנהלת האחים המוסלמים בחמאת ושנה לאחר מכן הפך ליו"ר ההנהלה. משנת 1983 הפך חבר בהנהגת התנועה בסוריה. ככל הנראה הוא בעל רקע צבאי5.
17. מאז תחילת שנות השמונים (כנראה בעקבות אירועי חמאת) התגורר אלשקפה בעיראק. בשנת 2003 נעשה ניסיון להתנקש בחייו בבגדאד, אך הוא נפצע באופן קל. מאז 2008 הוא התגורר בתימן. לדבריו, למרות שהוא מתגורר בתימן הוא עומד בקשר יום-יומי עם האחים המוסלמים באמצעות האינטרנט6. בשנה האחרונה הוא הביע נכונות להפוך את התנועה בסוריה למפלגה פוליטית7, כפי שעשו האחים המוסלמים במדינות ערביות אחרות.
|
|
|
מעורבות האחים המוסלמים בגילויי המחאה האחרונים בסוריה
כללי
18. בפברואר 2011, בעקבות האירועים הדרמטיים בתוניסיה ובמצרים, פתחו האחים המוסלמים בסוריה במתקפה תקשורתית מחודשת נגד המשטר הסורי. הם קראו לו להפסיק את צעדי הדיכוי נגד העם הסורי והביעו ביקורת קשה על מצב העוני, הרעב והאבטלה השוררים בסוריה (אלשרק אלאוסט, 2 בפברואר 2011). להערכתנו, נוטלים פעילי האחים המוסלמים ותומכי התנועה חלק בגילויי המחאה בסוריה, הגם (שכמו במצרים) הם מקפידים לשמור על פרופיל ארגוני נמוך ולא להבליט את השתייכותם לאחים המוסלמים.
מסיבת העיתונאים של ריאצ’ אלשקפה באיסטנבול
19. בעוד שהאחים המוסלמים בסוריה שומרים על פרופיל נמוך, בשל חששם מתגובת כוחות הביטחון הסוריים, בלטו שני גילויי תמיכה במתקוממים מצד שני בכירים בתנועה מבחוץ. האחד של ריאצ’ אלשקפה, והשני של שיח’ יוסף אלקרצ’אוי.
20. ב-1 באפריל קיים ריאצ’ אלשקפה, המפקח הכללי של האחים המוסלמים בסוריה, מסיבת עיתונאים באיסטנבול. במסיבת העיתונאים ששודרה בערוץ אלג’זירה לייב, הוא מתח ביקורת חריפה ביותר על משטרו של בשאר ושל אביו בציינו כי מרגע עלייתו של חפאט’ אלאסד לשלטון, דיכא המשטר הסורי את חופש הביטוי והפך את סוריה ל"ממלכה של שתיקה". לדבריו, מתנגדי המשטר נשלחים לכלא ובבתי הסוהר של המשטר הסורי מצויים יותר מ-20,000 אנשים הכלואים יותר מ-30 שנה. אלשקפה הזכיר, כי אסד הבן הבטיח לבצע רפורמות אולם מסתבר כי הוא "מתנהג בדיוק כמו אביו".
21. הוא הוסיף, כי המהפכות שאירעו לאחרונה במספר מדינות ערביות העלו את המורל של העם הסורי והניעו אותו לבצע מהפכה נגד "השלטון העושק", שהחלה בדרעא. אולם השלטון דיכא באכזריות את ההפגנות בדרעא ובלאד’קיה, שם טבחו באזרחים "אנשי מאפיה השייכים לשלטון". בסיום דבריו שלל אלשקפה את טענותיו של בשאר כי גורמים חיצוניים דוחפים את העם הסורי למהפכה, האשים את הנשיא בשאר אסד כי הוא מהווה מכשול לרפורמה, והודיע כי ב-1 באפריל (יום מסיבת העיתונאים) צפויה להתקיים אינתיפאדה בסוריה8.
22. דומה כי ההיתר שניתן לאלשקפה לקיים מסיבת עיתונאים באיסטנבול עורר מתיחות בין תורכיה לסוריה, שתי מדינות הנמצאות בתהליך התקרבות ביניהן. ביטוי לכך ניתן למצוא בהודעה שפרסם דובר משרד החוץ התורכי בה הוא מנסה ללכת בין הטיפות. בהודעה נאמר כי תורכיה לא תסבול יוזמות העלולות לפגוע בשאיפה לרפורמות בסוריה או כאלו העלולות לפגוע ביציבותה של סוריה. הוא הוסיף כי תורכיה משוכנעת שהעם הסורי יבטא דרישותיו ושאיפותיו לרפורמה ב"דרכי שלום" (through peaceful ways ) וכי הממשל הסורי יממש את ההבטחה לתהליך של רפורמה מוקדם ככל האפשר (וורלד בולטין, אתר חדשות תורכי בשפה האנגלית, 3 באפריל 2011).
23. גישה אמביוולנטית כלפי בשאר אסד ניתן גם למצוא במאמרו של Taha Akyol בעיתון התורכי מיליט שכותרתו "סוריה לאן?" (4 באפריל). במאמר מביע הכותב אהדה לבשאר אסד, שלטענתו, מיתן מאד את הדיקטטורה הבעת’ית של אביו וקידם יחסי ידידות ושיתוף פעולה בין סוריה לתורכיה. בו בזמן הכותב קורא לבשאר לקדם תהליכים של דמוקרטיזציה ורפורמות בניגוד למדיניות אביו חאפט’. בסיום המאמר קובע הכותב כי יציבות המשטר הסורי ומעברו לדמוקרטיזציה הינם חיוניים והכרחיים לתורכיה.
תמיכת שיח’ יוסף אלקרצ’אוי בהתקוממות בסוריה
24. למתקפה התקשורתית מבחוץ הצטרף שיח’ יוסף אלקרצ’אוי, המתגורר בקטר ונתפס כסמכות הדתית והאידיאולוגית העליונה של האחים המוסלמים (הגם שפורמאלית אין הוא מכהן כמנהיגה הרשמי של התנועה). אלקרצ’אוי נהנה מהשפעה רבה בקרב המוסלמים הסונים ברחבי העולם, ובתוכם גם בקרב תנועת החמאס. ניתן להניח כי לאלקרצ’אוי השפעה גם בקרב האוכלוסייה המוסלמית סונית בסוריה.לאלקרצ’אוי הצטרפו גם האחים המוסלמים בירדן, שקראו למשטר הסורי לקדם את הדמוקרטיה והפיוס הלאומי, ולבטל את חוקי החירום (אתר האחים המוסלמים בירדן, 4 באפריל).
25. אלקרצ’אוי שהביע תמיכה בהתקוממויות בתוניסיה, מצרים ולוב (הוא קרא במפורש לבני השבטים בלוב למרוד בקד’אפי), הביע בדרשת יום השישי ב-25 במרץ תמיכה במהפכה בסוריה. להלן עיקרי דבריו כפי ששודרו בערוץ אלג’זירה לייב (25 במרץ 2011, וב-CNN בערבית (1 באפריל):
א. "רכבת המהפכה", שעברה את תוניסיה, מצרים, לוב ותימן, הגיעה לתחנה שאליה היא הייתה חייבת להגיע – תחנת סוריה". אלקרצ’אוי ציין כי סוריה הייתה ראויה למהפכה, אף יותר מהמדינות האחרות, שכן היא חלק מהאומה (המוסלמית), חוקי אללה חלים עליה והיא קשורה מבחינה היסטורית (עוד מתקופת הצלבנים) לתהליכים המתחוללים במצרים.
ב. לדבריו תושבי סוריה התקוממו בדרעא, בדמשק, בחמץ ובערים נוספות. בדרעא נרצחו 37 שהידים – והיו מי שדיברו על למעלה מ-100 שהידים. אלקרצ’אוי גינה את כוחות הביטחון הסורים, שהתעלמו מקדושתם של המסגדים ורצחו את המפגינים במסגד אלעמרי בדרעא. לדברי אלקרצ’אוי רציחתם מעידה כי המהפכה בסוריה כבר נוצחה.
ג. אלקרצ’אוי מתח ביקורת על החוקה הסורית וקבע כי "הסיפור של [מפלגת] הבעת’ נגמר עם צדאם חסין. עידן המפלגות הטוטליטריות הגיע לקיצו". הוא ציין כי בסוריה קיים חוק הקובע כי כל החבר בתנועת האחים המוסלמים יידון למות, רק בשל חברותו בתנועה וללא קשר למעשיו. לדבריו חוק מעין זה אינו קיים בשום מדינה בעולם.
ד. אלקרצ’אוי קבע כי המדינות המוסלמיות מפגרות בגלל דיכוי ורדיפה. הוא קרא למשטר הסורי להשתנות, באיימו (במרומז) כי "מי שלא ישתנה יירמסו אותו ברגליים". קרא גם לשחרור האסירים שבבתי הכלא הסורים, לבדיקת גורלם של יותר מ-15,000 נעדרים, ולמתן אפשרות לעשות אלפי סורים, שברחו לאחרי העולם לשוב לסוריה.
חמאס בין הפטיש לסדן
26. ההתקפה הבוטה של השיח’ אלקרצ’אוי על המשטר הסורי העמידה במבוכה את הנהגת חמאס בדמשק, שמצאה עצמה לכודה בין הפטיש לסדן, בין זהותה האידיאולוגית לבין האינטרסים התנועתיים שלה. כך:
א. מחד גיסא, הנהגת חמאס בראשות ח’אלד משעל פועלת מדמשק, בהיתר ובפיקוח של המשטר הסורי, מכוונת משם את חמאס ברצועת עזה ובמקומות נוספים, ומקבלת סיוע צבאי מסוריה ומבעלת בריתה איראן. כיוון שכך, מטעמים אינטרסנטיים היא מחויבת לקיים יחסים טובים עם המשטר הסורי.
ב. מאידך גיסא, השיח’ אלקרצ’אוי מהווה סמכות דתית ראשונה במעלה עבור חמאס ותומכיה, והאחים המוסלמים – הנרדפים ומדוכאים ע"י המשטר הסורי, הנם תנועת האם של חמאס. זאת ועוד, בראייה עתידית צריכה חמאס להביא בחשבון, כי זיהויה המוחלט עם משטר אסד עלול לפגוע בה אם וכאשר ייפול משטרו של בשאר.
27. בעייתיות זו השתקפה היטב בהודעות סותרות ודו-משמעיות של חמאס ושל בכירים בחמאס. ההודעה המשמעותית יותר, המדגישה את תמיכת חמאס במשטר הסורי ותוקפת (באופן חריג) את הודעת אלקרצ’אוי, התפרסמה ע"י ח’אלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס. להלן עיקרי דבריו של ח’אלד משעל (אתרי Day Press ו-alsiasi , 1 באפריל 2011):
א. בפתח דבריו קרא ח’אלד משעל לאלקרצ’אוי "לפעול על פי צו מצפונו" ולהשתחרר מהלחצים המופעלים עליו ע"י "גורמים הנראים לו מוסמכים" (רמז לשליטי קטר).
ב. ח’אלד משעל הזכיר לאלקר’צאוי כי כאשר השליטים הסונים בעולם הערבי "מכרו" את העניין הפלסטיני והשיח’ים הסונים הבולטים ביותר "הפקירו" את בני העם הפלסטיני, תנועת חמאס, שהיא "תנועת האחים המוסלמים בפלסטין", מצאה רק את הנשיא בשאר אלאסד כדי שיגן עליה ויתמוך בה.
ג. ח’אלד משעל תקף את אלקרצ’אוי ("כאוהב המוכיח בשער") כי דבריו על היעדר אחדות דתית בסוריה פוגעים בליבו של כל פלסטיני, ומשרתים אך ורק את ישראל. הוא תוהה האם משמעות דברי אלקרצ’אוי הינה לחימה בין הסונים ל"מוסלמים העלוים" וקובע "לא כך הכרנו את השיח’ אלקרצ’אוי הקורא לאחדות, ולוחם הג’האד בדבריו נגד ישראל וארה"ב".
ד. בסיום דבריו ח’אלד משעל שב וקובע כי חמאס מעידה ש"אין מוסלמי שהעניק לפלסטין את מה שנתן בשאר אלאסד", ואין מוסלמי סוני שסיכן את שלטונו וארצו למען פלסטין בסרבו להצר את פעילות "ההתנגדות הפלסטינית" (קרי, ארגוני הטרור). הוא קרא לאלקרצ’אוי להאזין לעם הסורי ולחכמי הדת הסורים בכדי לדעת שבסוריה נהנים המוסלמים הסונים מחופש וכבוד שאין להם בארצות אחרות, שבהם השליטים הסונים נכנעים בפני האמריקאים ונמנעים מלתמוך בפלסטין (רמז למדינות הערביות הפרו-מערביות).
ח’אלד משעל ושיח’ קרצ’אוי בנסיבות נוחות יותר9
28. מנגד, ב-2 באפריל, יום לאחר פרסום דבריו של ח’אלד משעל, טען דובר חמאס אסאמה חמדאן כי המדובר בידיעה מפוברקת שהופצה ע"י ישראל. בראיון לאלסביל (ביטאון האחים המוסלמים בירדן). לדבריו "הידיעה שקרית ומפוברקת" וחמאס מקווה שאף אחד לא יצטט אותה. הוא הוסיף כי ישראל מבינה היטב את מעמדו של אלקרצ’אוי בקרב חמאס והעם הפלסטיני ולפיכך היא מנסה לגרום לקרע בין אלקרצ’אוי לחמאס באמצעות הפצת ידיעות שקריות. הכחשה נוספת מצד חמאס הופיעה גם באתר האינטרנט שלה (פלסטין-אינפו).
29. הודעה נוספת, בה מנסה חמאס להלך בין הטיפות, פורסמה ע" הנהגת חמאס בדמשק (פלסטין-אינפו, 2 באפריל). בהודעה לעיתונות מדגישה חמאס כי היא עומדת "הן לצד הנהגת סוריה והן לצד העם הסורי", כפי שהללו עמדו לצידה ולצד העם הפלסטיני ו"זכויותיו הלגיטימיות".
30. בהודעה נאמר כי האירועים בסוריה הינם עניינה הפנימי של סוריה וכי חמאס מקווה ש"העניינים הנוכחיים בסוריה יסתיימו כך שיתגשמו שאיפות ורצונות העם הסורי וכמו כן תישמר היציבות בסוריה". בהודעה נמנעה חמאס להתייצב באופן מוחלט וחד משמעי לצד המשטר הסורי, ובצד תמיכה במשטר היא גם מביעה תמיכה מרומזת במפגינים נגדו.
1 בתת-פרק זה הסתייענו בפרסום של ישראל אלטמן: Israel Elad Altman, "Strategies of the Muslim Brotherhood Movement" (Washington: Hudson Institute, 2009), pp. 24-30 .
2 תוארו של מנהיג האחים המוסלמים בסוריה ובמדינות ערביות אחרות הוא "המפקח הכללי" (אלמראקב אלעאם), ולא המדריך הכללי (אלמרשד אלעאם), כפי שמנהיג התנועה מכונה במצרים.
3 למעט השנים 1984-1982, בהן פעל במסגרת תנועת האחים המוסלמים העולמית.
4 www.meforum.org
5 אלשרק אלאוסט, 20 באוגוסט 2010.
6 האתר סורוין.נט, 15 בספטמבר 2010.
7 ah00.wordpress.com
8 בראיון לעיתון התורכי סטארץ (3 באפריל) קרא אלשקפה לנשיא אסד לבטל את המשטר הדיקטטורי והציע שתורכיה תשמש כמתווכת בין המפגינים לממשל הסורי. הוא גם קרא להקים בסוריה מדינה שתתבסס על החוק האסלאמי והמודל התורכי, לא האיראני.
9 http://www.christian-dogma.com/vb/showthread.php?t=86214 .
