פגישת בנימין נתניהו וג'ורג' מיטשל
פגישת בנימין נתניהו וג’ורג’ מיטשל (לע”מ, 16 באפריל, צלם: עמוס בן גרשום)
כללי
1. כלי התקשורת הישראלים דיווחו כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התבטא בפגישתו עם שליח נשיא ארה"ב למזה"ת ג’ורג’ מיטשל כי על הרשות הפלסטינית להכיר בישראל כמדינה יהודית לפני שיתקיים דיון בפתרון שתי המדינות (רשת ב’, גלי צה"ל, 17 באפריל). שר החוץ אביגדור ליברמן התבטא בתום פגישתו עם מיטשל (16 אפריל) כי "ישראל מצפה להתחייבות חד-משמעית של הקהילה הבינלאומית לא רק לנושאי בטחון אלא גם לישראל כמדינה יהודית ומדינת העם היהודי" (אתר משרד החוץ).
2. ג’ורג’ מיטשל , בתום פגישתו עם שר החוץ אביגדור ליברמן, ציין כי הוא חזר במהלך הפגישה על מדיניות ארה"ב התומכת במדינת ישראל כמדינה בעלת אופי יהודי החיה בשלום לצד מדינה פלסטינית:
"I reiterated to the foreign minister that U.S. policy favors, with respect to the Israeli-Palestinian conflict, a two-state solution which will have a Palestinian state living in peace alongside the Jewish state of Israel ”. (רויטרס מירושלים, 16 אפריל)
3. בתגובה, דוברים של הרשות הפלסטינית שללו בתוקף הכרה בישראל כמדינה בעלת אופי יהודי, כפי שעשו זאת במפגש אנאפוליס . לטענתם העלאת דרישה ישראלית זאת נועדה לאפשר לישראל שלא לקבל את העיקרון של "שתי מדינות לשני עמים" ולא לכבד הסכמים שנחתמו. צאא’ב עריקאת טען כי ארה"ב ומדינות נוספות בעולם נמנעות מלהכיר בישראל כמדינה יהודית בהתעלמו מהתבטאויות אמריקאיות חד-משמעיות המכירות בישראל כמדינה בעלת אופי יהודי (נאום הנשיא בוש באנאפוליס 1, הצהרת מיטשל בעקבות פגישתו עם שר החוץ ליברמן כמצוטט לעיל).
תגובות דוברים מטעם הרשות הפלסטינית לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו
4. צאא’ב עריקאת , ראש מחלקת המו"מ באש"פ, דיווח במסיבת עיתונאים כי אבו מאזן בפגישתו עם מיטשל (17 אפריל), הדגיש חשיבות "עקרון שתי המדינות" ומחויבות הרשות הפלסטינית לעקרון זה (הטלוויזיה הפלסטינית, 17 אפריל). אולם בראיונות נוספים לתקשורת דחה צאא’ב עריקאת על הסף את דרישת ראש הממשלה נתניהו לפיה על הפלסטינים להכיר בישראל כמדינה יהודית לפני שיכנסו למו"מ על המדינה הפלסטינית. לטענתו הפלסטינים מתבססים על הסכמים הקובעים הכרה בישראל כ"מדינה" אולם, לדבריו, "מה שדורש מאתנו נתניהו- הכרה בישראל על רקע דתי- אלה הם דברים שאינם מתקבלים על הדעת ". דבריו אלו של נתניהו מבהירים, לטענתו, לכולם שממשלת ישראל מתנגדת להכיר בפיתרון שתי המדינות ובהסכמים חתומים (ראיון לסוכנות AKI , ראמאללה, 16 אפריל).
5. בראיון נוסף לערוץ אלג’זירה ציין עריקאת כי עניין ההכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית לפני ניהול מו"מ " אינו קביל לחלוטין" . לטענתו (שאין לה כיסוי), ארה"ב, עוד מתקופת הנשיא הארי טרומן, ומדינות נוספות בעולם הכירו בישראל "כמדינת ישראל" ולא כ"מדינה יהודית". לדבריו הצעתו של נתניהו אינה אלא אמצעי חדש להימנעות מקבלת העיקרון של שתי מדינות לשני עמים ולאי קבלת הסכמים שנחתמו. הוא הוסיף כי הכדור נמצא עתה במגרש האמריקאי וכי "זהו המבחן הראשון של ממשל אובאמה…" (ערוץ אלג’זירה, 16 אפריל).
6. נביל אבו רדינה, דובר הנשיאות, טען כי הממשלה הישראלית החדשה כבר החלה להציב מכשולים בפני פיתרון שתי המדינות, המבוסס על הלגיטימיות הבינלאומית, מפת הדרכים, יוזמת השלום הערבית והבנות אנאפוליס (בהתעלמו מכך שבאנאפוליס הבהיר נשיא ארה"ב כי היא מכירה בישראל כמדינה יהודית). לדבריו הדבר "מהווה אתגר" בפני המאמצים הבינלאומיים והקהילה הבינלאומית, ובפרט ארה"ב, נדרשת ל"טפל" במדיניות הישראלית, "מתוך חשש מהשלכותיה ההרסניות על האזור כולו" (סוכנות ופא, ראמאללה, 16 אפריל).
חילוקי דעות מהותיים סביב ההכרה בישראל כמדינת לאום יהודית בתהליך אנאפוליס
7. ההתנגדות הנחרצת של הרשות הפלסטינית להכרה בישראל כמדינת העם היהודי, שבאה לידי ביטוי עם הקמת הממשלה החדשה בישראל, אינה חדשה . סוגיית מהותה של התפיסה "שתי מדינות לשני עמים" היוותה סלע מחלוקת בעת המגעים שניהלו צוותי המו"מ של ישראל והרשות הפלסטינית, במטרה לנסח מסמך משותף שיאושר במפגש אנאפוליס. בעוד שהצד הישראלי עמד על כך שנקודת הפתיחה במפגש תהיה הכרה פלסטינית במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, הרי הצד הפלסטיני שלל זאת מכל וכל סוגיה זאת, בצרוף פערים מהותיים נוספים בין ישראל לפלסטינים בסוגיות הליבה, היוו אבני הנגף שמנעו השגת הסכמה של מסמך משותף ישראלי-פלסטיני בעת מפגש אנאפוליס שני הצדדים נאלצו להסתפק בסופו של דבר ב"הבנה משותפת" ( Joint understanding ) מעורפלת, שנמנעה מלהתייחס לנושאי היסוד השנויים במחלוקת.
8. להלן כמה התבטאויות של דוברים מטעם הרשות הפלסטינית בסוגיה זאת במהלך המו"מ לקראת מפגש אנאפוליס:
א. אבו עלאא’ , ראש המשלחת הפלסטינית למו"מ, בפגישה שקיים עם ראשי מנגנוני הביטחון (הפלסטינים), ציין כי הדרישות של ישראל מהפלסטינים להכיר באופייה היהודי של מדינת ישראל הן "בלתי מתקבלות על הדעת" . הוא הוסיף כי הצד הפלסטיני מתנגד באופן מוחלט לחילופי אוכלוסייה עם בני העם הפלסטיני ב"פנים" [קרי, במדינת ישראל] ומסרב לוותר על זכות השיבה לפליטים הפלסטינים לפי החלטת האו"מ 194 (סוכנות ופא, 14 בנובמבר, 2007).
ב. צאא’ב עריקאת , חבר בצוות המו"מ הפלסטיני, שהתייחס לדרישת אולמרט להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית, ציין כי ישראל מבקשת להשיג "דבר חדש". לדבריו לא ניתן לדבר על הכרה במדינה יהודית באף מסגרת בינלאומית וביחסים הבינלאומיים . הוא שב והדגיש כי "הדבר לא עומד על הפרק ביחסים הבינלאומיים ובאג’נדה של העם הפלסטיני והנהגתו" (רדיו קול פלסטין, 13 בנובמבר, 2007).
ג. יאסר עבד רבה , מזכיר הועד הפועל של אש"פ, ציין כי דרישת אולמרט להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית משמעותה הצבת תנאים הקשורים לאידיאולוגיה , במטרה להחריף את הסכסוך ולהביא להסלמה. הוא הוסיף כי "השלום מתבצע בין שתי מדינות או צדדים ואין זה מעניינה של ישראל, ולא מעניינם של הפלסטינים, להיכנס לנושאים הנוגעים ללגיטימיות הבינלאומית וליסודות תהליך השלום" (רדיו קול פלסטין, 13 בנובמבר, 2007).
9. בעת מפגש אנאפוליס, למרות האווירה החיובית והגיבוי הבינערבי והבינלאומי, נותרו עדיין פערים מהותיים בין ישראל לרשות הפלסטינית סביב סוגיות עליהן אמור להתקיים המו"מ ובתוכן גם סוגיית ההכרה הפלסטינית במדינת ישראל כמדינה יהודית. לאחר מפגש אנאפוליס שלטה נימה של שביעות רצון בראיונות הרבים שנתן אבו מאזן לכלי התקשורת הערביים והמערביים. אולם, משנדרשו אבו מאזן ועוזריו לעניין ההכרה בישראל כמדינת לאום יהודית, שעלתה בנאומו של אהוד אולמרט בעת המפגש 2, הם הגיבו על כך בשלילה נמרצת :
א. בהתייחסו לדברי הנשיא בוש בדבר היותה של ישראל מדינה יהודית ציין אבו מאזן : "יש את רעיון שתי המדינות-פלסטין וישראל- ואין זה מחובתנו, אנו הפלסטינים, להעניק תיאורים לכל מדינה… ". הוא הוסיף כי בישראל חיים יהודים, ערבים, מוסלמים, נוצרים ובני גזעים נוספים (סוכנות הידיעות הצרפתית, 29 בנובמבר 2007).
ב. בהידרשו לשאלת היותה של ישראל מדינה יהודית השיב אבו מאזן : "אנו מתנגדים לכינוי הזה, ואנו אומרים כי יש את ישראל ויש את פלסטין. בישראל יש יהודים ולא יהודים" (סוכנות הידיעות הצרפתית, 1 דצמבר 2007).
ג. נביל אבו רדינה , דובר הנשיאות, ציין כי הפלסטינים לא הסכימו על מסמך משותף עם ישראל משום שהישראלים העלו נושאים שלא היו מקובלים עליהם: " הם (הישראלים) התעקשו שהמדינה תהיה יהודית, ולא קיבלנו זאת בשום אופן . הם הסתייגו מיוזמת השלום הערבית.." לכן לדבריו, הוחלף המסמך המשותף בהבנה משותפת שהוקראה ע"י הנשיא בוש (רדיו צות אל ערב, 28 בנובמבר 2007).
1 נאום הנשיא בוש בעת מפגש אנאפוליס הבהיר באופן חד-משמעי כי ארה"ב תומכת במדינת ישראל כמדינה בעלת אופי יהודי:
" The United States will keep its commitment to the security of Israel as a Jewish state and homeland for the Jewish people. " (נאום הנשיא בוש, 27 בנובמבר 2007, מתוך אתר הבית הלבן)
2 ראש הממשלה אהוד אולמרט ציין בנאומו כי בסיום המו"מ יוגשם החזון של הנשיא בוש בדבר שתי מדינות לשני עמים: מדינה פלסטינית לצד מדינה ישראלית, יהודית ודמוקרטית, החיה בביטחון, ביתו של העם היהודי (אתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה, 28 בנובמבר 2007).
