זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
זרקור לאיראן
הנשיא אחמדינז'אד ולימינו מפקד משמרות המהפכה
למעלה מ-1.1 מיליון נבחנו בבחינות הכניסה לאוניברסיטאות
לוגו ”משטרת הסייבר“ האיראנית
פגישת המנהיג עם מפקדי משמרות המהפכה
|
במוקד אירועי השבוע:
|
עיקרי דברים:
החוק הוא “הקו האדום” ולא הממשלה: תגובות חריפות להצהרת הנשיא בעקבות מעצרי מקורביו
הצהרתו של הנשיא אחמדינז’אד בעקבות גל המעצרים של מקורביו עוררה בראשית השבוע תגובות חריפות בקרב יריביו הפוליטיים. ביום רביעי שעבר (29 יוני) הזהיר הנשיא, כי אם ייעצרו חברי ממשלתו, הוא יפר את שתיקתו ויפעל בהתאם לסמכויותיו החוקיות על מנת להגן על תומכיו.
יריביו הפוליטיים של הנשיא ואמצעי תקשורת שמרנים מתחו ביקורת חריפה על הצהרת הנשיא וטענו, כי היה ראוי אילו אחמדינז’אד היה מתייחס לחוק ולא לממשלתו כאל "קו אדום".
חבר המג’לס עלי מטהרי טען, כי על הנשיא לבחור בין ערכי המהפכה האסלאמית לבין הערכים המנוגדים אותם מייצג מקורבו, רחים משאא’י.
האתר אלף טען, כי דברי הנשיא מעידים על כך שהוא אינו מיישם את הסיסמאות, שהשמיע במהלך מערכת הבחירות לנשיאות בדבר הצורך להיאבק כנגד השחיתות במדינה, וקרא לרשות השופטת להמשיך במאבקה נגד השחיתות חרף דברי הנשיא.
האתר עצר-י איראן ציין, כי אפילו האמאם השיעי הראשון, עלי בן אבו-טאלב, לא ראה את עצמו כניצב מעל לחוק. הכל שווים בפני החוק בהתאם לחוקה האיראנית, גרס האתר, ולא ניתן לטעון, לפיכך, שחברי הממשלה יוצאים מן הכלל וחסינים מפני תביעות משפטיות.
היומון השמרני סיאסת-י רוז גינה אף הוא את דברי הנשיא וטען, כי עדיף היה אילו אחמדינז’אד היה מתייחס לאסלאם, למשטר, למנהיג העליון ולחוק כאל "קווים אדומים" ולא לחברי ממשלתו.
עימות מתוקשר בין הנשיא למפקד משמרות המהפכה בנוגע למעורבות משמרות המהפכה בהברחת סחורות לאיראן
עימות פרץ השבוע בין הנשיא אחמדינז’אד לבין מפקד משמרות המהפכה, מחמד-עלי ג’עפרי, לאחר שהנשיא רמז, כי משמרות המהפכה מעורבים בהברחת סחורות לאיראן דרך מעברי גבול בלתי-חוקיים.
בוועידה, שהתכנסה השבוע בטהראן לדיון בתופעת הברחת סחורות לאיראן, התייחס אחמדינז’אד לפעילותם של מזחים ומעברי גבול בלתי-חוקיים הפועלים לחופי המפרץ הפרסי ובדרום-מזרח המדינה. הנשיא התייחס מפורשות להעברת סחורות הקשורות לארגוני ביטחון, מודיעין והגנה וטען, כי סחורות אלה חייבות להיות מועברות לאיראן דרך מעברי הגבול החוקיים. אחמדינז’אד טען, כי לאף גוף אין זכות להקים מזח או נמל הפועל מחוץ לפיקוח המכס וכי יש כאלה הרואים עצמם מעל החוק ויוצרים פתח לשחיתות גם אם כוונתם היא טובה.
בתגובה לדברי הנשיא הכריז מפקד משמרות המהפכה, כי לא מתבצעת כל פעילות כלכלית במזחים הצבאיים המשמשים את משמרות המהפכה לאורך גבולות המדינה. ג’עפרי טען, כי אלה המעלים טענות בנוגע לשימוש בבסיסי משמרות המהפכה לצורך הברחות הם בעלי אינטרסים המבקשים להסיט את תשומת לב הממשלה מהמקומות דרכם אכן מתבצעות הברחות.
יצוין, כי בחודשים האחרונים התייצבו בכירי משמרות המהפכה באופן ברור וחד-משמעי לצד המנהיג העליון והזרם השמרני-מסורתי במאבק הפוליטי החריף המתנהל במחנה השמרני מול מקורבי הנשיא וראש לשכתו, רחים משאא’י ("הזרם הסוטה"). בראיון לסוכנות הידיעות "מהר" לרגל יום משמרות המהפכה, שצוין השבוע באיראן, אמר עלי ג’עפרי, כי האחריות למעצרם של פעילי "הזרם הסוטה" הועברה לאחרונה לידי משמרות המהפכה וכי המאבק נגד זרם זה צפוי להימשך.
חצי שנה ליישום הרפורמה במדיניות הסובסידיות: ויכוח בין הממשלה ליריביה בנוגע למידת הצלחת התוכנית
במלאת חצי שנה לתחילת מימוש הרפורמה במדיניות הסובסידיות הצהיר השבוע מחמד רזא פרזין, דובר המטה הממשלתי לתמורה כלכלית, כי מצבם הכלכלי של כ-70 אחוזים מאזרחי איראן השתפר בעקבות יישום התוכנית. במסיבת עיתונאים, שקיים דובר המטה האחראי ליישום הרפורמה, ציין פרזין, כי עיקר השיפור ניכר בקרב אזרחים המתגוררים במחוזות הנחשלים ברחבי המדינה.
פרזין עדכן, כי מאז החל יישום הרפורמה חילקה הממשלה לאזרחי איראן קצבאות בגובה של למעלה מ-21 מיליארד דולרים וכי נכון להיום נהנים קרוב ל-73 מיליון אזרחים מקצבאות אלה.
לעומת דובר המטה לתמורה כלכלית, שהתייחס להשלכותיה החיוביות של הרפורמה במדיניות הסובסידיות, הבליטו מבקרי הממשלה את השלכותיה השליליות, ובראשן: ההשלכות החמורות על תקציב המדינה הנובעות מתשלום הקצבאות; השלכותיה האינפלציוניות של הרפורמה; והשפעתה השלילית על מגזרי התעשייה והחקלאות.
לטענת מבקרי הממשלה, אין ביכולתה של הממשלה לעמוד לאורך זמן בתשלום קצבאות למספר כה גדול של אזרחים והדבר יוביל לגרעון תקציבי חמור. בנוסף עלולה עליית המחירים הנמשכת בעקבות יישום התוכנית לנטרל את השפעתן החיובית של הקצבאות המועברות לאזרחים. עוד טענו מבקרי הממשלה, כי זו לא עמדה בהתחייבויותיה לפצות את התעשיינים והחקלאים על ביטול הסובסידיות וכתוצאה מכך ניצבים כיום מגזרי התעשייה והחקלאות בפני בעיות חריפות.
למעלה מ-1.1 מיליון נבחנו בבחינות הכניסה לאוניברסיטאות
באיראן נערכו בסוף השבוע שעבר בחינות הכניסה לאוניברסיטאות (הקונקור, Concours ) בפעם ה-41. בסך הכל נרשמו לבחינות – 1,132,000 נבחנים, מתוכם: 60.5 אחוזים נשים ו-39.5 גברים.
הבחינות נערכו בלמעלה מ-330 חדרי בחינה ברחבי איראן. איראנים המתגוררים בחו"ל יכלו להיבחן גם ב-27 מדינות שונות בעולם.
בחינות הכניסה לאוניברסיטאות נחשבות לאחת החוויות המשמעויות ביותר עבור צעירים באיראן. מבין הנרשמים למוסדות להשכלה גבוהה באיראן מצליחים רק כעשרה אחוזים להתקבל לאוניברסיטאות הציבוריות הנחשבות. קבלה לאוניברסיטאות, ובעיקר לאלה הנחשבות, נחשבת אמצעי מרכזי למוביליות חברתית וכלכלית באיראן. סטודנטים רבים, הנכשלים במבחני הקבלה, נאלצים לעזוב את איראן לצורך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל. הבחינות הפכו, לפיכך, לתחרותיות במיוחד ולעיתים קרובות משקיעים הצעירים באיראן שנה שלמה בהערכות לקראתן.
בסוף 2007 אישר המג’לס הצעת חוק הדורשת מן הממשלה לבטל את בחינות הכניסה עד שנת 2011 ולהתבסס במקומן על ציוני שלוש השנים האחרונות של בית הספר התיכון. ראש הארגון להערכה עדכן השבוע, כי הבחינות יתבטלו באופן הדרגתי עד שנת 2014.
בכיר במשטרת הסייבר: בעתיד תיתכן הסרת חסימת הפייסבוק
ראש האגף למאבק בפשיעה במשטרת הסייבר, מסר השבוע, כי בעתיד תיתכן הסרת חסימת פייסבוק הנהוגה כיום באיראן. הוא ציין, כי ההחלטה על חסימת פייסבוק התקבלה על-ידי חברי הועדה לקביעת קריטריונים לסינון אינטרנט על מנת להגן על ביטחון האזרחים וכי הועדה עשויה לשקול הסרת החסימה בעתיד אם תגבר המודעות החברתית בנוגע לאופן השימוש הראוי ברשתות החברתיות.
בתוך כך פרסם השבוע האתר בולתן ניוז תוצאות מחקר חדש המגלה, כי 19 אחוזים מהגולשים ברשתות חברתיות באיראן עושים שימוש בתוכנות להסרת חסימה באינטרנט. עוד מעלה המחקר, כי 29 אחוזים מהגולשים האיראנים עושים שימוש ברשתות חברתיות שאינן איראניות, ובהן: פייסבוק, יאהו 360, טוויטר ונטלוג, וכי הסטודנטים מהווים הקבוצה הגדולה ביותר בקרב הגולשים ברשתות החברתיות – כ-41 אחוזים.
החוק הוא “הקו האדום” ולא הממשלה: תגובות חריפות להצהרת הנשיא בעקבות מעצרי מקורביו
הצהרתו של הנשיא אחמדינז’אד בעקבות גל המעצרים של מקורביו עוררה בראשית השבוע תגובות חריפות בקרב יריביו הפוליטיים. ביום רביעי שעבר (29 יוני) טען הנשיא, כי המניע למעצרים שבוצעו בקרב מקורביו הוא פוליטי וכי הם נועדו להפעיל לחץ על ממשלתו. הוא הזהיר, כי אם ייעצרו חברי ממשלתו, הוא יפר את שתיקתו ויפעל בהתאם לסמכויותיו החוקיות על מנת להגן על תומכיו.
חבר המג’לס, עלי מטהרי (Ali Motahari ), דחה בתוקף את טענת הנשיא, כי המניע למעצרים הוא פוליטי ואמר כי דבריו נובעים מתפישתו השלילית ביחס לרשות השופטת. הוא ציין, כי המשטר, הקבוצות הפוליטיות והאזרחים מעוניינים בטובת הנשיא ושואפים להרחיקו מהשפעת "הזרם הסוטה". על אחמדינז’אד לבחור בין ערכי המהפכה האסלאמית לבין ערכיו המנוגדים של ראש לשכתו, רחים משאא’י, אמר מטהרי. הוא הוסיף, כי דברי אחמדינז’אד לפיהם הממשלה היא בבחינת "קו אדום" אינם הגיוניים, כיוון ש"הקו האדום" צריך להיות החוק וערכי המהפכה ולא חברי הנשיא ותומכיו (תאבנאכ, 1 יולי).
גם ברשות השופטת דחו את דברי הנשיא. מחמד ג’עפר מנתט’רי (Mohammad Ja’far Montazeri ), ראש בית הדין המנהלתי לצדק, אמר בתגובה לדברי אחמדינז’אד, כי לרשות השופטת אין כל "קו אדום" במאבקה נגד עבריינים וכי קביעת "קו אדום" עבור הרשות השופטת הינה חסרת משמעות (אילנ"א, 4 יולי).
אמצעי התקשורת האיראנים הגיבו אף הם בחריפות לדברי הנשיא. האתר אלף (Alef ), המזוהה עם אחמד תוכלי (Ahmad Tavakoli ), יו"ר המרכז למחקרים של המג’לס ואחד מיריביו הבולטים של הנשיא במחנה השמרני, מתח ביקורת חריפה על הצהרת הנשיא וטען, כי היא מעידה על כך שהוא אינו פועל בהתאם לסיסמאות, שהשמיע במהלך מערכת הבחירות לנשיאות, בדבר הצורך להיאבק כנגד השחיתות הכלכלית. אחמדינז’אד, שהאשים בעבר את יריביו בשחיתות, מתייצב כיום נגד הרשות השופטת וחברי המג’לס, הפועלים לחשוף את מקורביו המעורבים בשחיתות, ומאיים עליהם. האתר קרא לרשות השופטת להמשיך במאבקה נגד השחיתות חרף דברי הנשיא ולא לחשוש מאיומיו (אלף, 2 יולי).
האתר עצר-י איראן (Asr-e Iran ), המזוהה עם הזרם השמרני הפרגמאטי, תקף את הוא את הנשיא בעקבות דבריו. במאמר פרשנות, שפרסם האתר, נכתב, כי אפילו האמאם השיעי הראשון, עלי בן אבו-טאלב, לא ראה את עצמו כניצב מעל לחוק ולא התייחס אל עצמו כ"קו אדום" שאסור לחצות.
אין כל פסול בכך, שמנהל יתייצב מאחורי אנשיו ויגן עליהם, נכתב במאמר. אסור, עם זאת, שהתייצבות כזו תהיה מוחלטת ולא במסגרת החוק. זאת ועוד, לא ייתכן שהנשיא יהיה מוכן להגן על שרים נבחרים בממשלתו מפני הרשות השופטת, אך לא יתייצב להגן על חברי ממשלה אחרים הניצבים בפני סכנת הדחה על-ידי המג’לס.
טענת הנשיא לפיה ממשלתו היא בבחינת "קו אדום" נעדרת בסיס דתי, חוקי ומשפטי, נכתב במאמר. אפילו האמאם עלי הסכים להתייצב בפני בית הדין בעקבות סכסוך עם יהודי, שגנב ממנו, ואף היה מוכן להיות מואשם במקרה שיימצא אשם על-ידי בית המשפט. הוא לא טען, שמאחר שהוא ממלא מקומו של הנביא ומנהיג הקהילה המוסלמית, אין זה ראוי שיתייצב לצד יהודי בפני בית הדין. במקרה אחר סירב האמאם עלי להגן על בני משפחתו מפני החוק. הכל שווים בפני החוק בהתאם לחוקה האיראנית, גרס עצר-י איראן, ולא ניתן לטעון, שחברי הממשלה יוצאים מן הכלל וחסינים מפני תביעות משפטיות (עצר-י איראן, 1 יולי).
היומון אבתכאר (Ebtekar ) טען, כי על הנשיא לנצל את סמכויותיו החוקיות על מנת להגן על כלל אזרחי איראן ולא רק על חברי ממשלתו. במאמר מערכת שפרסם היומון בעקבות דברי הנשיא נכתב, כי הענקת חסינות לחברי הממשלה אינה חוקית ואינה צודקת וכי על הנשיא היה להכריז, שיש לפעול נגד כל בכיר במדינה, שקיימות הוכחות לאשמתו. הציפייה מהנשיא היא שהפרת החוק היא שתיחשב עבורו כחציית "קו אדום" ולא פעולה נגד חברי ממשלתו ושהוא עצמו יחשוף בכירים המעורבים בשחיתות ויעבירם מתפקידם (אבתכאר, 2 יולי).
היומון השמרני סיאסת-י רוז (Siyasat-e Rooz ) טען, כי האסלאם ולא הממשלה הוא המהווה "קו אדום" מבחינת המהפכה והמשטר. ההגנה על הממשלה היא משימה מרכזית עבור כל נשיא, נכתב במאמר מערכת שפרסם היומון, אך הקביעה לפיה הממשלה היא בבחינת "קו אדום" היא חידוש של הנשיא אחמדינז’אד. הרשות השופטת היא רשות עצמאית הפועלת בהתאם לחוק ולא ניתן להאשימה, כי היא פועלת ממניעים פוליטיים. עדיף היה אילו הנשיא היה מתייחס לאסלאם, למשטר, למנהיג העליון ולחוק כאל "קווים אדומים" ולא לחברי ממשלתו, נכתב במאמר (סיאסת-י רוז, 2 יולי).
היומון ג’מהורי-י אסלאמי (Jomhuri-ye Eslami ) הגיב אף הוא בחריפות לדברי הנשיא וטען, כי העם האיראני מעולם לא התיר לנשיא לחלק את אזרחי איראן לשלוש דרגות: אזרחים מדרגה ג’ שאינם חלק מהממשלה וששום דבר הקורה להם אינו חשוב; אזרחים מדרגה ב’ המשתייכים לממשלה ושפתיחת חקירה משפטית נגדם – אפילו בפרשיות שחיתות כלכלית – נחשבת בעיני הנשיא כביטוי למאבק פוליטי; ואזרחים מדרגה א’ שהינם חברי ממשלה ואם הרשות השופטת מעוניינת לפתוח נגדם בחקירה משפטית, הנשיא רואה בכך משום חציית "קו אדום" (ג’מהורי-י אסלאמי, 2 יולי).
עימות מתוקשר בין הנשיא למפקד משמרות המהפכה בנוגע למעורבות משמרות המהפכה בהברחת סחורות לאיראן
עימות פרץ השבוע בין הנשיא אחמדינז’אד לבין מפקד משמרות המהפכה, מחמד-עלי ג’עפרי (Mohammad-Ali Ja’fari ), לאחר שהנשיא רמז, כי משמרות המהפכה מעורבים בהברחת סחורות לאיראן דרך מעברי גבול בלתי-חוקיים.
בוועידה, שהתכנסה השבוע בטהראן לדיון בתופעת הברחת סחורות לאיראן, התייחס אחמדינז’אד לפעילותם של מזחים ומעברי גבול בלתי-חוקיים הפועלים לחופי המפרץ הפרסי ובדרום-מזרח המדינה. הנשיא טען, כי פעילותם של נמלים ומעברי גבול המשמשים להעברת סחורות מחוץ לפיקוח המכס אינה חוקית וכי יש לסגור אותם.
הנשיא התייחס באופן מפורש להעברת סחורות הקשורות לארגוני ביטחון, מודיעין והגנה וטען, כי סחורות אלה חייבות להיות מועברות לאיראן דרך מעברי הגבול החוקיים. לאף משרד ממשלתי אין זכות להקים מזח או נמל מחוץ לפיקוח המכס, אמר אחמדינז’אד. הוא טען, כי יש כאלה הרואים עצמם מעל החוק ויוצרים פתח לשחיתות גם אם כוונתם היא טובה (מהר, 3 יולי).
בתגובה לדברי הנשיא הכריז מפקד משמרות המהפכה, כי לא מתבצעת כל פעילות כלכלית במזחים הצבאיים המשמשים את משמרות המהפכה לאורך גבולות המדינה. בראיון לסוכנות הידיעות מהר (Mehr ) אמר ג’עפרי, כי למשמרות המהפכה – בדומה לגורמים צבאיים אחרים – יש מזחים צבאיים, אך הם אינם משמשים להעברת סחורות. אלה המעלים טענות בנוגע לשימוש בבסיסי משמרות המהפכה לצורך הברחות הם בעלי אינטרסים המבקשים להסיט את תשומת ליבה של הממשלה מהמקומות דרכם אכן מתבצעות הברחות, אמר ג’עפרי (מהר, 3 יולי).
הנשיא אחמדינז’אד ולימינו מפקד משמרות המהפכה
בעקבות הצהרת ג’עפרי ביקש האתר הפת-י צבח (Haft-e Sobh ), המזוהה עם תומכי הנשיא אחמדינז’אד, ממפקד משמרות המהפכה לספק הבהרות בנוגע להעברת סחורות, שהתבצעה בחודשים האחרונים דרך נמלים בדרום-איראן ובמעברי גבול במזרח המדינה. על ג’עפרי להבהיר, האם העברת סחורות אלה לכתובות ספציפיות נחשבת לאחת ממשימות הארגון (www.7esobh.com , 4 יולי).
יצוין, כי בחודשים האחרונים התייצבו בכירי משמרות המהפכה באופן ברור וחד-משמעי לצד המנהיג העליון והזרם השמרני-מסורתי במאבק הפוליטי החריף המתנהל במחנה השמרני כנגד מקורבי הנשיא וראש לשכתו, רחים משאא’י ("הזרם הסוטה").
בראיון לסוכנות הידיעות "מהר" לרגל יום משמרות המהפכה, שצוין השבוע באיראן, אמר עלי ג’עפרי, כי האחריות למעצרם של פעילי "הזרם הסוטה" הועברה לאחרונה לידי משמרות המהפכה. רוב המעצרים של פעילי זרם זה היו קשורים, לדבריו, לעבירות כלכליות ומוסריות. הוא הוסיף, כי על משמרות המהפכה מוטלת משימה מהפכנית להיאבק כנגד כלל הזרמים המתנגדים למהפכה. ג’עפרי האשים את חברי "הזרם הסוטה", כי הם חותרים לנצל את קרבתם למוקדי הכוח במדינה על מנת לממש את יעדיהם, וציין, כי המאבק נגדם צפוי להימשך (מהר, 5 יולי).
חצי שנה ליישום הרפורמה במדיניות הסובסידיות: ויכוח בין הממשלה ליריביה בנוגע למידת הצלחת התוכנית
במלאת חצי שנה לתחילת מימוש הרפורמה במדיניות הסובסידיות הצהיר השבוע מחמד רזא פרזין (Mohammad-Reza Farzin ), דובר "המטה לתמורה כלכלית", כי מצבם הכלכלי של כ-70 אחוזים מאזרחי איראן השתפר בעקבות יישום התוכנית.
במסיבת עיתונאים, שקיים דובר המטה האחראי ליישום הרפורמה, ציין פרזין, כי עיקר השיפור ניכר בקרב אזרחים המתגוררים במחוזות הנחשלים ברחבי המדינה. הקצבאות המועברות לאזרחים אלה גבוהות, לדבריו, מהוצאותיהם על צריכת אנרגיה והדבר הביא, לפיכך, לשיפור מצבם ולקידום עקרון הצדק החברתי.
פרזין עדכן, כי מאז החל יישום הרפורמה חילקה הממשלה לאזרחי איראן קצבאות בגובה של למעלה מ-21 מיליארד דולרים. קצבאות אלה נועדו לשמש תחליף לסובסידיות על מוצרי האנרגיה, שבוטלו במסגרת הרפורמה. עוד מסר דובר המטה לתמורה כלכלית, כי נכון להיום נהנים קרוב ל-73 מיליון אזרחים מהקצבאות המשולמות על-ידי הממשלה. בנוסף העבירה הממשלה במסגרת הרפורמה כ-1.4 מיליארד דולרים עבור המגזר התעשייתי, כ-200 מיליון דולרים עבור החקלאות וכ-200 מיליון דולרים לרשויות המקומיות.
פרזין ציין, כי לא צפויים שינויים משמעותיים באופן העברת הקצבאות בעתיד הקרוב וכי עדיין לא נקבעה תוכנית מוגדרת בנוגע ליישום השלב הבא בתוכנית הרפורמה (מהר, 3 יולי).
לעומת דובר המטה לתמורה כלכלית, שהתייחס להשלכותיה החיוביות של הרפורמה במדיניות הסובסידיות, הבליטו מבקרי הממשלה את השלכותיה השליליות, ובראשן: ההשלכות החמורות על תקציב המדינה הנובעות מתשלום הקצבאות; השלכותיה האינפלציוניות; והשפעתה השלילית על מגזרי התעשיה והחקלאות.
היומון מרדם סאלארי (Mardom Salari ) טען, כי הבטחות הממשלה בנוגע ליציבות המחירים לאחר מימוש הרפורמה לא יושמו בפועל וכי בחודשים האחרונים חלה עליה ניכרת במחיריהם של מוצרים ושירותים רבים, ובהם: מוצרי היסוד, מכוניות, מוצרי מזון, שירותים ממשלתיים וכיו"ב.
היומון גרס, כי על אף ניסיונות "הארגון להגנה על הצרכנים והיצרנים", המנסה להגן על זכויות האזרחים באמצעות שליחת פקחים הפועלים למניעת העלאת מחירים בלתי מבוקרת, ממשיכים מחירי המוצרים והשירותים לעלות. עוד טען היומון, כי הרפורמה גם לא תרמה להגברת התחרות במשק, שעשויה הייתה לתרום לאזרחים ולהביא להורדת המחירים (מרדם סאלארי, 4 יולי).
היומון תהראן אמרוז (Tehran Emrooz ) המזוהה עם עיריית טהראן הזהיר, כי השלכותיה השליליות של הרפורמה עלולות לנטרל את השלכותיה החיוביות. היומון טען, כי בשונה מדברי דובר המטה לתמורה כלכלית לא הייתה הרפורמה מוצלחת במיוחד, אך היא גם לא נכשלה לחלוטין, כפי שטוענים מבקריה הקיצוניים.
תחילת יישום הרפורמה על-ידי הממשלה הייתה, לדברי היומון, טובה. הממשלה הצליחה באמצעות שיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלוונטיים לרסן את השלכותיה הפסיכולוגיות, החברתיות והפוליטיות הפוטנציאליות של הרפורמה. הממשלה גם עמדה בהצלחה בהעברת הקצבאות לאזרחים אפילו באזורים הנחשלים יותר במדינה. הרפורמה גם הביאה לייעול הרגלי הצריכה, במיוחד של מוצרי אנרגיה: דלק, חשמל וגז, על-ידי האזרחים.
היומון הצביע, עם זאת, על בעיות חמורות באופן יישום הרפורמה המסכנות את הצלחתה. ראשית, העברת קצבאות הממשלה ל-73 מיליון אזרחים כתחליף לסובסידיות שבוטלו הייתה שגויה. לטענת תהראן אמרוז, הממשלה אינה מסוגלת לעמוד בתשלום קצבאות לאורך זמן למספר כה רב של אזרחים וכבר היום היא נאלצת להדפיס שטרות על מנת לעמוד בהעברת הקצבאות. הכנסות הממשלה כתוצאה מיישום הרפורמה קטנות מהוצאותיה על תשלום הקצבאות והן קטנות גם מהצפי שנקבע על-ידי המג’לס.
שנית, האינפלציה הנובעת מיישום הרפורמה פוגעת באופן הדרגתי באזרחים, בעיקר בקרב שכבות הביניים. המשך המגמה האינפלציונית הנוכחית עלולה לנטרל את השפעתן החיובית של הקצבאות המועברות לאזרחים.
שלישית, הרפורמה הביאה לפגיעה חמורה במגזרי התעשייה והחקלאות. הקצבאות, שהובטחו על-ידי הממשלה לשני מגזרים אלה לא הועברו, והממשלה גם לא העלתה את מחירי מוצרי התעשייה והחקלאות. כתוצאה מכך נקלעו התעשיינים והחקלאים לבעיות קשות במיוחד (תהראן אמרוז, 4 יולי).
גם היומון הרפורמיסטי אעתמאד (E’temad ) הזהיר מפני השלכותיה השליליות של הרפורמה. בראיון עם הכלכלן מוסא ע’ני-נז’אד (Mousa Ghaninejad ) הזהיר הכלכלן האיראני הבכיר מפני השפעת התוכנית על תקציב המדינה. הכלכלן ציין, כי העלאת מחירי מוצרי האנרגיה הייתה מוצדקת ונכונה, אך לא היה זה נכון להעביר קצבאות כתחליף לסובסידיות באופן גורף לכלל האזרחים ללא הבדל בין עניים לעשירים. לדבריו, אין ביכולתה של הממשלה לשלם את הקצבאות במתכונת הנוכחית לאורך זמן והדבר צפוי להוביל לגרעון תקציבי. ע’ני-נז’אד ציין, כי הממשלה הייתה צריכה לעדכן את המחירים ולהגן על השכבות החלשות ולא לשלם קצבאות למספר כה גדול של אזרחים.
עוד טען הכלכלן הבכיר, כי הממשלה לא העבירה 30 אחוזים מהכנסותיה מהרפורמה לטובת המגזר התעשייתי, כפי שהתחייבה לעשות, והדבר פגע קשות במגזר זה. הוא הזהיר, כי אופן יישום הרפורמה מביא לכך שהוצאות הממשלה גבוהות באופן משמעותי מהכנסותיה וכי הדבר עלול לסכן את המשך יישומה (אעתמאד, 4 יולי).
למעלה מ-1.1 מיליון נבחנו בבחינות הכניסה לאוניברסיטאות
באיראן נערכו בסוף השבוע שעבר בחינות הכניסה לאוניברסיטאות (הקונקור, Concours ) בפעם ה-41. הבחינות נערכו במשך שלושה ימים בחלוקה לקבוצות בהתאם לפקולטות השונות אליהן מבקשים הנבחנים להתקבל.
בסך הכל נרשמו לבחינות – 1,132,000 נבחנים, מתוכם: 60.5 אחוזים נשים ו-39.5 גברים. הבחינות נערכו בלמעלה מ-330 חדרי בחינה ברחבי איראן. איראנים המתגוררים או שוהים בחו"ל יכלו להיבחן גם ב-27 מדינות שונות, ובהן: גרמניה, תורכיה, פקיסטאן, איחוד האמירויות, סוריה, איטליה, צרפת, בריטניה, ספרד, יפן, אוסטריה, מלזיה, הודו וקנדה.
שובתי הרעב מכלא אוין, מתוך: www.kaleme.com
מחמד חסין סרור אל-דין (Mohammad Hossein Sorouraddin ), ראש הארגון להערכה ולהדרכה, האחראי על ביצוע בחינות הכניסה לאוניברסיטאות, מסר, כי הבחינות עברו בהצלחה וללא אירועים מיוחדים. במקרים בודדים בלבד נתגלו ניסיונות הונאה בבחינה, כגון: ניסיון להכניס לחדר הבחינה מכשיר טלפון סלולארי (בניגוד לאיסור מפורש בעניין זה) וניסיון של אחד הנבחנים להיבחן במקום חברו. סרור אל-דין מסר, כי הנבחן המבוגר ביותר שניגש השנה לבחינה היה בן 76 והנבחנים הצעירים ביותר היו בני 15. התשובות לשאלות שנשאלו במבחנים הועלו 24 שעות לאחר סיום הבחינה לאתר הארגון להערכה, שכתובתו: www.sanjesh.org . תוצאות הבחינות אמורות להתפרסם בתוך מספר שבועות (פארס, 2 יולי).
בחינות הכניסה לאוניברסיטאות החלו בראשית שנות השישים והן נחשבות כיום לאחת החוויות המשמעויות ביותר עבור צעירים באיראן. מבין הנרשמים למוסדות להשכלה גבוהה באיראן מצליחים רק כעשרה אחוזים להתקבל לאוניברסיטאות הציבוריות הנחשבות. קבלה לאוניברסיטאות, ובעיקר לאלה הנחשבות, נחשבת אמצעי מרכזי למוביליות חברתית וכלכלית באיראן. סטודנטים רבים, הנכשלים במבחני הקבלה, נאלצים לעזוב את איראן לצורך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה בחו"ל. הבחינות הפכו, לפיכך, לתחרותיות במיוחד ולעיתים קרובות משקיעים הצעירים באיראן שנה שלמה בהערכות לקראתן. הניגשים לבחינה מדורגים בהתאם לתוצאותיהם בבחינה והאוניברסיטאות מתחשבות בדירוג זה לצורך קבלת החלטה בנוגע לקבלת המועמד. הלחץ על הצעירים רב עד כדי כך, שמדי שנה מדווח באיראן על מקרי התאבדויות של צעירים וצעירות, שלא הצליחו לעבור את הבחינות בהצלחה.
הבחינות מורכבות מ"שאלות אמריקאיות" בנושאים שונים, הנבחרים על-ידי הניגשים לבחינה בהתאם לאוניברסיטה ולפקולטה בה הם מעוניינים ללמוד. כך, למשל, כוללות הבחינות לפקולטות למדעי הרוח והחברה את הנושאים הבאים: שפה וספרות פרסית, ערבית, כלכלה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, היסטוריה וגיאוגרפיה. המבקשים להתקבל לפקולטות למתמטיקה ולטכנולוגיה צריכים להיבחן, בין היתר, במתמטיקה, פיזיקה וכימיה. בנוסף על הנבחנים להיבחן גם באנגלית ובדת האסלאם.
גם באיראן פועלים מוסדות הכנה לבחינות הקבלה, אך עלותו של קורס הכנה יכולה להגיע לאלפי דולרים, סכום הגבוה בהרבה מכפי יכולותיהם של רוב האזרחים. בשנים האחרונות הועלו מספר הצעות לביטול בחינות הקונקור לנוכח טענות בנוגע להשלכותיהן השליליות על מערכת החינוך התיכונית באיראן, שהפכה במידה רבה לאמצעי להכשיר תלמידים לקראת הבחינות, וכן טענות בנוגע להשלכות הנפשיות על הצעירים ולהשלכות הכלכליות על המשפחות הנדרשות לשלם עבור בתי ספר פרטיים ומורים פרטיים.
בסוף 2007 אישר המג’לס הצעת חוק הדורשת מן הממשלה לבטל את בחינות הכניסה עד שנת 2011 ולהתבסס במקומן על ציוני שלוש השנים האחרונות של בית הספר התיכון. אף על-פי כן טרם בוטלו הבחינות. ראש הארגון להערכה עדכן השבוע, כי הבחינות יתבטלו באופן הדרגתי עד שנת 2014 (פרדא, 3 יולי).
בכיר במשטרת הסייבר: בעתיד תיתכן הסרת חסימת הפייסבוק
תורג’ כאט’מי (Touraj Kazemi ), ראש האגף למאבק בפשיעה במשטרת הסייבר, מסר השבוע, כי בעתיד תיתכן הסרת חסימת פייסבוק הנהוגה כיום באיראן.
בראיון לעיתון רוזגאר (Rouzgar ) אמר כאט’מי, כי אנשים הגולשים ברשתות חברתיות אינם פושעים אלא אם כן הם פועלים בניגוד לחוקי פשיעת המחשבים. השימוש, החברות והפעילות ברשתות החברתיות כשלעצמם אינם אסורים.
הוא ציין, כי ההחלטה על חסימת פייסבוק באיראן התקבלה על-ידי חברי הועדה לקביעת קריטריונים לסינון אינטרנט על מנת להגן על ביטחון האזרחים ולנוכח תלונות אזרחים על שימוש לרעה באינטרנט הן לצרכים פוליטיים והן לצורך פגיעה אישית באזרחים אחרים. הועדה עשויה לשקול הסרת החסימה בעתיד אם תגבר המודעות החברתית בנוגע לאופן השימוש הראוי ברשתות החברתיות. לדבריו, כבר כיום יש הסבורים, שאין כל סיבה לחסום את פייסבוק או למנוע גישה חופשית של הציבור לרשת זו (עצר-י איראן, 4 יולי).
. 
לוגו "משטרת הסייבר" האיראנית
בתוך כך פרסם השבוע האתר בולתן ניוז (Bultannews ) תוצאות מחקר חדש המגלה, כי 19 אחוזים מהגולשים ברשתות חברתיות באיראן עושים שימוש בתוכנות להסרת חסימה באינטרנט.
המחקר, שבוצע על-ידי מחמד צאדק אפראסיאבי (Mohammad Sadeq Afrasiabi ), מומחה לתקשורת ולאינטרנט, מעלה, כי 29 אחוזים מהגולשים האיראנים עושים שימוש ברשתות חברתיות שאינן איראניות, ובהן: פייסבוק, יאהו 360, טוויטר ונטלוג. האתר "בולתן" דיווח, כי זהו המחקר המקיף הראשון הנערך בקרב גולשים איראנים ברשתות החברתיות. עוד עולה מתוצאות המחקר, כי סטודנטים מהווים הקבוצה הגדולה ביותר בקרב הגולשים ברשתות החברתיות – כ-41 אחוזים.
55 אחוזים מהגברים ו-54 אחוזים מהנשים שהשתתפו בסקר (כולם גולשים ברשתות החברתיות) טענו, כי הם מבלים את עיקר זמנם יחסית ליתר הפעולות היומיומיות שלהם בגלישה ברשתות אלה (בולתן ניוז, 4 יולי).
תמונות השבוע: פגישת המנהיג עם מפקדי משמרות המהפכה
