סמל המשט (אתר ISM , 3 בנובמבר 2011)
הספינה האירית Saoirse
מימין: הספינה תחריר ועליה דגל תורכיה (אתר ISM , 3 בנובמבר 2011) משמאל: אחד הפעילים על גבי סיפון הספינה תחריר
|
|
כללי
1. ב- 2 בנובמבר 2011 הפליגו 2 כלי שיט קטנים מנמל פתאיה (Fethiye ) שבתורכיה בדרכן לרצועת עזה. מדובר בהפלגה מצומצמת בהיקפה, הכוללת שתי ספינות, שאמורים היו להשתתף במשט הקודם ("צי החירות 2", יוני 2011) 1. לדברי המארגנים תגענה הספינות לחופי רצועת עזה ב-4 בנובמבר.
2. על גבי הספינות מפליגים 27 נוסעים, מתשע מדינות, ובתוכם אנשי צוות, פעילים פרו-פלסטינים, פעילים חברתיים ואנשי תקשורת. עד לצאתם לים שמרו הפעילים על פרופיל תקשורתי נמוך, להערכתנו על מנת לנסות ולהפתיע את ישראל (כאחד הלקחים מכישלון המשט הקודם). גם הממשל התורכי מקפיד שלא לזהות עצמו עם המשט.
3. המטרה המרכזית של המשט, לדברי פעיליו, הינה "לשבור את המצור" הישראלי על רצועת עזה בטענה שהוא "בלתי חוקי ובלתי מוצדק". יודגש, כי הקהילה הבינלאומית דחתה קביעה זאת זאת במשט הקודם ודוברת משרד החוץ האמריקאי קבעה, כי לישראל הזכות להגן על עצמה מפני הברחת אמצעי לחימה. גם דו"ח פאלמר קבע שהסגר הימי, שישראל מטילה על הרצועה, הינו "צעד ביטחוני לגיטימי" ועומד בקנה אחד עם החוק הבינלאומי.
4. חיל-הים הישראלי השלים את ההכנות המבצעיות למנוע מהמשט לנסות להגיע לחופי רצועת עזה. ישראל הודיעה, כי כל מדינה או גוף המבקשים להעביר סיוע הומניטארי לרצועת עזה יכול לעשות כן דרך המעברים היבשתיים ובתיאום מראש עם הרשויות בישראל (דובר צה"ל, 2 בנובמבר 2011).
5. בקרב הנוסעים לא אותרו על ידינו פעילים המזוהים עם האסלאם הרדיקלי או עם ארגוני הטרור (ראו נספח ובו מיפוי נוסעי שתי הספינות). הנוסעים אף טוענים, כי הם אינם חמושים. אולם על פי ניסיון העבר יש לקחת בחשבון שבקרב הנוסעים עלולים להיות פעילים שלא ישמעו להוראות צה"ל וינסו לנקוט בטקטיקות של התנגדות פאסיבית בתסריט של השתלטות חיילי צה"ל עליהן. בדפוס פעולה שכזה, הצפוי להיות מלווה בתיעוד תקשורתי, טמון לדעתנו פוטנציאל של אלימות.
תמונת המצב הנוכחית (נכון ל-3 בנובמבר 12:00)
6. שתי הספינות יצאו לדרכן מנמל פתאיה שבתורכיה, בצהרי ה- 2 בנובמבר לעבר רצועת עזה לאחר מספר עיכובים. עד ליציאת הספינות לדרכן שמרו מארגניהן על פרופיל תקשרתי נמוך, להערכתנו עקב חשש, כי תוכניתם לצאת לרצועת עזה תסוכל ע"י ישראל (כלקח מהמשט הקודם שלא יצא לדרכו).
7. מדובר בשתי ספינות, מאירלנד ומקנדה ועליהן כ-27 נוסעים. בין הנוסעים מצויים אנשי צוות, עיתונאים ופעילים פרו-פלסטינים מקנדה, סקוטלנד, אירלנד, ארה"ב, אוסטרליה ואף מישראל. על פי עדותה של אחת הנוסעות, הגבילו שלטונות תורכיה את מספר הנוסעים על גבי כל ספינה ל-12 איש בלבד, כך שחלק ניכר מהפעילים, שהיו צפויים להשתתף במשט, נותרו להערכתנו על אדמת תורכיה.
8. לדברי הנוסעים נושאת הספינה הקנדית אספקה רפואית בשווי של 30,000 דולרים. לדבריהם המטרה המרכזית מאחורי יציאתן היא לאתגר את הסגר הימי הלא-חוקי המוטל על רצועת עזה. לדברי John Mallon , פעיל בספינה האירית, לוו הספינות עם יציאתן מהנמל בספינות משמר החופים התורכי. עוד הוסיף, כי הספינות נמצאות במשימה הומניטארית וכי בכוונתם להפליג ישירות לרצועת עזה מבלי להיכנס למים הטריטוריאליים של ישראל (אתר Derry Friends of Palestine , 3 בנובמבר 2011).
9. להלן פרטים אודות שתי הספינות:
א. הספינה של ההתארגנות האירית (Irish Ship to Gaza ) – הקבוצה מאירלנד הפליגה על גבי הספינה ) Saoirseפירוש המילה חירות בגאלית). במשט הקודם התגלתה בספינה תקלה טכנית (לטענת המארגנים היא חובלה על ידי ישראל) ועל כן היא לא יכלה לצאת לדרכה.
הספינה האירית Saoirse (http://www.thegatewaypundit.com )
ב. הספינה של ההתארגנות הקנדית (Canadian Boat to Gaza ) – הקבוצה הקנדית הפליגה על גבי הספינה תחריר, שהייתה אמורה לקחת חלק במשט הקודם ועליה פעילים מכמה מדינות. זוהי ספינה קטנה יחסית, אורכה כ- 25 מ’ והיא יכולה לשאת על סיפונה כ-45 בני אדם. בפועל על סיפונה בהפלגה זו 12 איש.
מימין: הספינה תחריר ועליה דגל תורכיה (אתר ISM , 3 בנובמבר 2011) משמאל: אחד הפעילים על גבי סיפון הספינה תחריר
(Democracy now , 3 בנובמבר 2011)
הלגיטימיות של הסגר הישראלי על רצועת עזה
10. המטרה מרכזית של המשט הנוכחי, כמו גם של קודמיו, הינה לכרסם בלגיטימיות של הסגר על רצועת עזה ולכבול את חופש הפעולה המבצעי של צה"ל בבואו למנוע הברחות אמצעי לחימה ופעילי טרור לרצועה. הדבר בא לידי ביטוי בהצהרות משתתפי המשט, כי מטרתו הינה "לשבור את המצור" על רצועת עזה וכי "המצור הינו בלתי חוקי ובלתי מוצדק" ("Israels’ blocked of Gaza is illegal and unjustified ", אתר ההתארגנות הקנדית המצטט פעילים שעל גבי הספינה).
11. הקהילה הבינלאומית דחתה טענה זאת של אי-חוקיות הסגר הישראלי והביע דעתה, שניתן להעביר סיוע הומניטארי לתושבי הרצועה, שלא באמצעות משטים שנועדו להתריס נגד ישראל. הדבר מצא ביטויו בהסתייגויות רבות מצד הקהילה הבינלאומית, שבאו לידי ביטוי במשט הקודם ותרמו לכך שבסופו של דבר הוא לא הצליח לצאת לדרכו (יוני 2011).
12. במשט הקודם בלטה במיוחד הסתייגות ארה"ב מעצם קיום המשט ומהשתתפות פעילים מארה"ב. דוברת מחלקת המדינה, בתדרוך לעיתונאים, הביעה דאגתה ממעורבות אזרחים אמריקאים במשט העלול להיות "פרובוקטיבי" ו"מסוכן" ( "We are concerned about any of our citizens involved in a situation that could be provocative, that could be dangerous…"2 ). הדוברת ציינה גם, כי אם אנשים ברחבי העולם רוצים לסייע לתושבי הרצועה, מצרים וישראל מספקות דרכים יעילות לכך, ואין צורך בקיום המשט ( "…if people around the world want to help the people of Gaza, we believe that the mechanisms established by both Egypt and Israel are sufficient to achieve that objective… ". הדוברת ציינה, כי לישראל הזכות להגנה עצמית מפני הברחת אמצעי לחימה הגם שהוסיפה כי ארה"ב קוראת לכל הצדדים לשמור על ריסון (אתר מחלקת המדינה, 27 ביוני 2011).
13. התפיסה, כי הסגר הימי, שמטילה ישראל הינו לגיטימי קיבלה חיזוק נוסף בדו"ח פאלמר, שהתפרסם ב-2 בספטמבר 2011. במוקד ממצאי הדו"ח עומדת הקביעה, כי הסגר הימי שמטילה ישראל על רצועת עזה הינו צעד ביטחוני לגיטימי (" "a legitimate security measure ) ועומד בקנה אחד עם החוק הבינלאומי. מקורו של צעד זה, נכתב בדו"ח, הינו האיום הממשי ("real threat " ) לביטחונה של ישראל מצד "קבוצות קיצוניות" ברצועת עזה (ארגוני הטרור ברצועה מקיימים מערכת עניפה של הברחת אמצעי לחימה, ובכלל זה רקטות ארוכות טווח, בנתיבי הים והיבשה).
ההיבט התורכי
14. ככל הידוע לנו אין נוסעים תורכים על גבי שתי הספינות. הוידה עראף, ממארגנות פרויקט המשטים ומנהיגת התארגנות Free Gaza Movement (FGM ) אמרה, כי המשט הראשון נתפס כתורכי מכיוון שרוב ההרוגים היו תורכים מה"מאוי מרמרה". היא טענה כי עתה עם הפלגת שתי הספינות, רוצים המארגנים להפגין כי המדובר במאמץ בינלאומי ולפיכך אין אזרחים תורכיים על גבי הספינות (אתר של Paul Murphy , 2 בנובמבר 2011). להערכתנו הסיבה האמיתית לאי המצאות נוסעים תורכים ולאי השתתפות ה-IHH הינה מדיניות ממשלת תורכיה שפעלה להרחיק עצמה מהמשט (כזכור IHH התורכי ביטל השתתפותו במשט הקודם זמן קצר לפני שהוא אמור היה לצאת לדרכו).
15. התקשורת התורכית דיווחה באיחור (ב-3 בנובמבר בשעות הבוקר) כי לטענת ישראל, יצא משט סיוע נוסף מנמל פתאיה שבתורכיה, לכיוון עזה. דובר משרד החוץ התורכי Selcuk Unal אמר, כי הספינות הודיעו לשלטונות תורכיה שיעדן הוא נמל רודוס וכי אין אזרחים תורכיים על גבי הספינות. לדבריו מניפות הספינות דגלי מדינות זרות (האחת דגל ארה"ב והשנייה של איי קומורו) והנוסעים הינם אזרחים זרים (רדיו TRT הרדיו הממלכתי של תורכיה, 3 בנובמבר 2011).
להמשך המסמך בפורמט PDF לחץ כאן
1 להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-23 ביוני 2011: "המשט המתוכנן – תמונת מצב (נכון ל- 22 ביוני) מארגני המשט "צי החירות 2" ממשיכים להיתקל בקשיים, אך בשלב זה נחושים להוציאו לפועל, גם אם במתכונת מצומצמת מכפי שתוכנן, בהיעדר לגיטימציה רחבה למימושו, לחצים מדיניים וקשיים טכניים".
2 בהמשך דבריה שבה וציינה הדוברת פעם נוספת כי המשט הינו "מסוכן" ו"פרובוקטיבי".
