שימוש במסגדים לצרכים צבאיים ופוליטיים ע”י חמאס וארגוני טרור אחרים.

חשיפת אמצעי לחימה במסגדים בעת מבצע "עופרת יצוקה". למעלה מימין: דוכן הדרשות במסגד (מנבר), שעליו נושא המטיף את דרשותיו, במסגד באלעטאטרה שבצפון הרצועה. תחת דוכן זה נמצאו חבויים ב- 14 בפברואר רובה סער מסוג קלצ’ניקוב, אפוד ומשקפת. למטה: מחסן רקטות, שנתפס ע"י צה"ל במסגד בשכונת זיתון בעזה

תוכן עניינים

עיקרי העבודה

פרק א: השימושים שעושה תנועת חמאס במסגדים ברצועת עזה לצרכים צבאיים ופוליטיים

א. מאפיינים כלליים

ב. דוגמאות לשימוש צבאי במסגדים במבצע "עופרת יצוקה" ובמבצע "חורף חם"

ג. הצגה שקרית של הפגיעה במסגדים במסגרת מלחמת התעמולה שחמאס מנהלת נגד ישראל

ד. הסתה בעלת אופי פוליטי

פרק ב: השימושים שעושה חמאס במסגדים ביהודה ושומרון לצרכים צבאיים ופוליטיים

א. הסתה ופעילות טרור במסגדים במהלך מערכת הטרור (האינתיפאדה השנייה)

ב. המערכה שמנהל אבו מאזן נגד השפעת חמאס במסגדים ביהודה ושומרון

פרק ג: דוגמאות לשימוש הצבאי שעושה חזבאללה במסגדים בדרום לבנון

פרק ד: השימושים במסגדים לצרכים צבאיים ופוליטיים בעולם הערבי והמוסלמי

א. כללי

ב. עיראק

ג. סעודיה

ד. פקיסטאן

ה. קהילות מוסלמיות באירופה ובארצות הברית

ו. המסגד הווירטואלי

פרק ה: שורשיה הדתיים והחברתיים של תופעת השימוש במסגדים לצרכים צבאיים ופוליטיים

א. מעמדו ותפקידו של המסגד בחיי החברה המוסלמית מראשית האסלאם

ב. חוות דעת של אנשי דת מוסלמים בולטים, סונים ושיעים, בזכות עשיית שימושים צבאיים ופוליטיים במסגד

עיקרי העבודה

1. מבצע "עופרת יצוקה" המחיש את השימושים הצבאיים המגוונים, שעושה חמאס במסגדים ברצועת עזה המצויים בשליטתה. במהלך המבצע התגלו עדויות רבות, שתועדו בהרחבה ע"י מרכז המידע למודיעין ולטרור, על אחסון אמצעי לחימה במסגדים (כולל רקטות, מטעני חבלה, נשק קל ואפילו תותח נ"מ), העברת הכשרה צבאית במסגד ושיגור רקטות לעבר ישראל ופצצות מרגמה לעבר כוחות צה"ל מקרבת מסגדים.

2. השימוש הנרחב במסגדים ע"י ארגוני טרור וגורמים אסלאמיים-רדיקלים למטרות צבאיות, טרוריסטיות ופוליטיות אינו אופייני רק לרצועת עזה. העבודה בוחנת שימושים דומים, שנעשו ע"י חמאס ביהודה ושומרון, ע"י חזבאללה בדרום לבנון, גורמי הג’האד העולמי וגורמים אסלאמיים-רדיקלים במדינות שונות בעולם הערבי מוסלמי (במוקדי עימות כגון עיראק ופקיסטאן ואף בקרב קהילות מוסלמיות באירופה). במקומות רבים במזרח התיכון ומחוצה לו נוצלו מסגדים ע"י ארגוני טרור בעלי אופי אסלאמי-רדיקלי להסתרת אמצעי לחימה, התארגנות לקראת ביצוע פיגועים, גיוס תומכים ופעילי טרור, הטפה לטרור ובצד כל אלו – הטמעת מסרי שנאה בקרב קהל המתפללים נגד ישראל, העם היהודי, ארה"ב והמערב, והמשטרים הערביים והאסלאמיים הפרו-מערביים.

3. העבודה בוחנת את שורשיה הדתיים והחברתיים של תופעת השימוש במסגדים לצרכים צבאיים ופוליטיים. אנשי דת מוסלמים בכירים, סונים ושיעים (ובמרכזם השיח’ יוסף אלקרצ’אוי הסוני והאיאתאללה ח’מיני השיעי), שבים וטוענים כי השימוש במסגד לצרכים צבאיים במסגרת הג’האד (מלחמת הקודש) הינו לגיטימי. הם אף מעודדים את השימוש במסגד לשם הפצת רוח הג’האד ולצרכי טרור (מקאומה) נגד אויבי האסלאם. ההיתרים הלכתיים שלהם, ושל אנשי דת מוסלמים נוספים, נסמכים על המסורות האסלאמיות (חדית’) הקובעות כי הנביא מחמד בכבודו ובעצמו השתמש במסגד גם לצרכים צבאיים ופוליטיים, מעבר לתפקידו הקלאסי של המסגד כבית תפילה למאמינים.

4. השימוש של ארגוני הטרור במסגדים לצרכים צבאיים וכבסיסי יצאה לטרור עלול לסכן אזרחים תמימים, שאינם קשורים לארגוני הטרור. הוא פוגע במעמד ובהגנות מיוחדות אשר דיני הלחימה מייחסים למבנים דתיים, כמו גם לאזרחים ולמבני ציבור באופן כללי. דיני הלחימה קובעים באופן חד-משמעי שמבני דת (ובכללם מסגדים) המשמשים לצרכים צבאיים מאבדים את ההגנה המיוחדת הניתנת להם ובכך הם חושפים עצמם לתקיפה בהתאם לדיני העימות המזוין. חמאס וגורמי טרור אסלאמיים טוענים כי הפגיעה במסגדים (שבהם נעשה שימוש צבאי-טרוריסטי) הינה בלתי חוקית והיא מהווה פגיעה בחופש הפולחן. לטענות אלו, שנועדו בעיקר לאוזניים מערביות, ולדעת קהל הרואה במסגדים מקום בו מתבצע אך ורק פולחן דתי, אין על מה לסמוך. מהלכי צה"ל ברצועה, והפעילות שננקטה ע"י מדינות אחרות ובתוכם ארה"ב בעיראק, עולים בקנה אחד עם כללי המשפט הבינלאומי ונובעים גם מהמחויבות של המדינות השונות להגן על אזרחיהן .

5. המאבק הלגיטימי נגד השימושים הצבאיים והפוליטיים במסגדים, שעושים ארגוני הטרור וגורמים אסלאמיים רדיקליים, מתבצע בדרכים שונות ובזירות שונות: ברצועת עזה תקף צה"ל מסגדים שבהם השתמשה חמאס לצרכים צבאיים בעת מבצע "עופרת יצוקה"; בעיראק תקף צבא ארה"ב מסגדים בפלוג’ה ובערים נוספות משום ששימשו בסיסים צבאיים עבור גורמי הטרור; ביהודה ושומרון מבצעת הרשות הפלסטינית פשיטות על מסגדים שבשליטת חמאס, במסגרתן ן החרימה אמצעי לחימה וחומרי הסתה ועצרה אנשי דת; בפקיסטאן נאלץ המשטר להשתלט על מתחם "המסגד האדום" באסלאמאבאד, שבו התנהלה פעילות מהפכנית אסלאמית-רדיקלית וממנו בוצעו פיגועים ע"י גורמי טרור המזוהים עם הג’האד העולמי; מדינות ערביות כמו סעודיה ומצרים נאלצות להטיל פיקוח בטחוני הדוק על מסגדים שמתוכם פועלים גורמי הג’האד העולמי, פעילות המכוונת בין השאר נגד המשטרים במדינות אלו (שיח’ אלאזהר, מחמד אלטנטאוי, סמכות דתית בכירה, בעולם המוסלמי סוני, אף קבע כי למדינה זכות מלאה לפגוע במסגדים מתוך האינטרס של שמירת הביטחון). גם מדינות אירופה (ובמרכזן בריטניה) וארה"ב נאלצו להדק את הפיקוח הביטחוני על מסגדים, שהפכו למוקדי הסתה והתארגנות לטרור מצד גורמים המזוהים עם הג’האד העולמי, בעיקר לאחר אירועי ה-11 בספטמבר 2001.

6. תופעה זאת של ניצול המסגדים לצרכים צבאיים ופוליטיים ע"י ארגוני הטרור האסלאמיים-רדיקלים צפויה להמשך בעוד שהמאבק נגדה ניתקל בקשיים לא מבוטלים, בעיקר משום שבמקומות רבים נהנים ארגוני הטרור האסלאמיים מפופולאריות רבה בקרב קהל המאמינים הנוהר למסגדים (פופולאריות העולה לעיתים על זאת של מדינות ומשטרים הנלחמים בטרור, כל אחד בדרכו). למרות זאת יש להמשיך במאבק נגד תופעה זאת, במגוון של אמצעים -ביטחוניים, הסברתיים וחברתיים- כחלק בלתי נפרד מהמאבק העולמי הכולל נגד הטרור וביטוייו השונים.

להמשך המסמך בפורמט PDF לחץ כאן

 

לראש העמוד 

 

מאמרים נוספים בתחום