הודעת קבלת האחריות שפורסמה מטעם מחוז ח'ראסאן של דאעש (טלגרם, 18 ביוני 2022).
אבו מחמד אלטאג'יכי (הטג'יקי), המבצע הראשי של הפיגוע (טלגרם, 19 ביוני 2022).
עיקרים
- ב-18 ביוני 2022 ביצע מחוז ח’ראסאן של דאעש פיגוע משולב במקדש סיקי בקאבול, בירת אפגניסטאן. בפיגוע נהרגו בן הדת הסיקית ואיש טאלבאן ושבעה אזרחים נוספים נפצעו.
- בהודעת דאעש צוין, כי הפיגוע בוצע כאקט הגנה על כבודו של נביא האסלאם, מחמד, וכנקמה ב”סיקים ובהינדים הכופרים” על רקע התבטאות מעליבה של בכירים במפלגת השלטון בהודו כלפי נביא האסלאם[1]. יצוין כי קדמו לפיגוע שורה של איומים שהושמעו מפי גורמים בדאעש כך למשל אלעזאא’ם, זרוע ההסברה של מחוז ח’ראסאן של דאעש, פרסמה חוברת הכוללת 55 עמודים בשפת הפשטו, ובה נמתחה ביקורת קשה על ממשל הטאלבאן שאינו נוקט צעדים נגד ממשלת הודו, על רקע הצהרותיהן הפוגעניות של שני חברי מפלגת השלטון נגד הנביא מחמד (חשבון הטוויטר SaleemMehsud@, 9 ביוני 2022).
- הפיגוע במקדש הסיקי בתגובה על התבטאויות בכירי השלטון ההודי נועד להציג את הארגון כ”מגן האסלאם” וכמי ששומר על כבוד נביאו. זאת, לעומת גורמים אסלאמיים אחרים, ובראשם ממשל טאלבאן וארגון אלקאעדה אשר לדברי דאעש השמיעו איומי סרק או שלא הגיבו כלל.
- יצוין כי דאעש ביצע בעבר פיגועים נגד סיקים באפגניסטאן בשנים 2018 ו-2020.
פרטי הפיגוע
- ב-18 ביוני 2022 בשעות הבוקר תקפו מספר חמושים מקדש סיקי באזור כארתה פרואן (Karte Parwan), שבמרכז קאבול. על פי דובר משרד הפנים בעת התקיפה היו במקדש כשלושים איש. תחילה נזרק רימון שגרם לשריפה לסמוך לשער הכניסה. במקום התנהלו חילופי-אש ומדיווח המשטרה עלה כי כל התוקפים נהרגו. במהלך האירוע עלה חלק מהמקדש באש. לטענת ממשל הטאלבאן, חבר הקהילה הסיקית ואיש טאלבאן נהרגו ושבעה אזרחים נפצעו (Khaama Press, 18 ביוני 2022; רויטרס, 18 ביוני 2022). עבד אלנאפי טאקור, דובר משרד הפנים האפגאני, ציין כי נמנע אסון גדול יותר לאחר שאנשי ביטחון אפגניים עצרו כלי רכב עמוס חומרי נפץ לפני שהספיק להגיע למקדש ( the Tribune, 23 ביוני 2022).
מימין: המקדש הסיקי בקאבול עולה באש במהלך הפיגוע (אלשרק, 18 ביוני 2022). משמאל: פנים המקדש לאחר הפיגוע (מתוך סרטון, שפורסם בחשבון הטוויטר @sidhant, 18 ביוני 2022).
- מחוז ח’ראסאן של דאעש וסוכנות אעמאק של דאעש פרסמו הודעות קבלת אחריות על הפיגוע ואת תמונתו של המבצע הראשי שלו, המכונה אבו מחמד הטג’יקי (אלטאג’יכי). על-פי ההודעות, אלטאג’יכי, שהיה חמוש במקלע, אקדח ורימוני-יד, ביצע את המתקפה נגד מקדש של “הסיקים וההינדים הכופרים”.
אבו מחמד אלטאג’יכי (הטג’יקי), המבצע הראשי של הפיגוע (טלגרם, 19 ביוני 2022).
- על פי דיווח דעאש, אלטאג’יכי הרג בתחילה את המאבטח בכניסה למקדש ולאחר מכן פרץ פנימה ופתח באש לעבר המתפללים. כאשר סיור של כוחות טאלבאן הגיע לשער הכניסה למקדש, הפעילו פעילים נוספים של הארגון שני מטעני חבלה, ומספר פעילי טאלבאן נהרגו או נפצעו. לאחר שהטאלבאן הזרימו כוחות רבים לאזור המקדש, הופעלה נגדם מכונית תופת. שני מטעני חבלה נוספים הופעלו נגד סיורים נוספים של כוחות טאלבאן, שניסו להגיע לזירת הפיגוע.
- לטענת דאעש, חילופי-האש בין כוחות טאלבאן למבצע הפיגוע, ששהה בתוך המקדש, נמשכו למעלה משלוש שעות, לאחר כישלונות חוזרים ונשנים של הכוחות לפרוץ למבנה. לבסוף הם פרצו והרגו את המפגע.
- על-פי דאעש, בפיגוע נהרגו ונפצעו כשלושים הינדים וסיקים ולפחות עשרים פעילי טאלבאן, מספר גבוה הרבה יותר ממה שדיווח ממשל טאלבאן. אפשר ומספר הנפגעים היה גבוה יותר ממה שדווח, בשל היקף הפיגוע, והנטייה של ממשל טאלבאן להפחית את מספר הנפגעים בתקיפות דאעש. על-פי עדי ראייה, שהו במקדש בזמן האירוע כשלושים מתפללים. אנשי טאלבאן מנעו לאחר הפיגוע את הכניסה אליו, ולכן לא ידוע כמה מהמתפללים שרדו, אם בכלל (אלג’זירה, 18 ביוני 2022).
- בהודעה של סוכנות אעמאק של דאעש, נכתב כי “הפיגוע בוצע כתגובה על הפגיעה במעמדו של הנביא מחמד, תפילות אללה עליו וברכתו לשלום, מצד בכירה בממשלה ההודית, שהתארחה לפני ימים ספורים על-ידי הטאלבאן” (טלגרם, 18 ביוני 2022). מחוז ח’ראסאן של דאעש ציין כי הפיגוע בוצע “כ[אקט שמבטא] ניצחון של הנביא מחמד, תפילות אללה עליו וברכתו לשלום, כפי שראוי”, באופן שמרמז כי הפיגוע בוצע כנקמה על העלבת נביא האסלאם, מחמד, מצד בכירים בממשל ההודי, שעוררה סערה בעולם האסלאמי, והביאה לגל גינויים ואיומים מצד גורמים אסלאמיים, בראשם אלקאעדה, כלפי הודו, שהינה מרכז בני הדת ההינדית והסיקית (טלגרם, 18 ביוני 2022).
מימין: הודעת קבלת האחריות שפורסמה על-ידי סוכנות אעמאק. משמאל: הודעת קבלת האחריות שפורסמה מטעם מחוז ח’ראסאן של דאעש (טלגרם, 18 ביוני 2022).
משמעויות
- הפיגוע, הוצג על-ידי הארגון כאקט הגנה על כבודו של נביא האסלאם, מחמד, וכנקמה ב”סיקים וההינדים הכופרים” זאת, על רקע התבטאות מעליבה של בכירים במפלגת השלטון בהודו בגנות נביא האסלאם. הפיגוע בוצע בתגובה להתבטאות נגד נביא האסלאם כאמצעי להציג את הארגון כ”מגן האסלאם” ומתוך תפיסה דתית אותנטית לפיה מי שפוגע בשמו הטוב של הנביא ראוי למוות.
- דאעש גם ניסה להעביר באמצעות הפיגוע מסר לאלקאעדה לפיו בעת שאלקאעדה מאיים בנקמה בממשלת הודו על הפגיעה בנביא האסלאם[2] וממשלת טאלבאן מארחת את נציגי ממשלת הודו ולא מגנה אותם, פועל דאעש כדי להגן על כבודו של הנביא. הדבר משתקף בהודעת קבלת האחריות, בה צוין כי הפיגוע בוצע כתגובה על הפגיעה במעמדו של הנביא מחמד, מצד בכירים בממשלה ההודית, שהתארחו לפני ימים ספורים אצל הטאלבאן.
- השתתפות מחוז ח’ראסאן בשיח האסלאמי הרדיקלי הכללי נגד המשטר ההודי בעקבות ההתבטאות, נועד גם לגייס תומכים לארגון, במיוחד בהודו, שבה חיים כ-180 מיליון מוסלמים (לפי מפקד שנערך ב-2011), ובמרחב האסלאמי הרדיקלי העולמי, היוצא נגד המשטר ההודי, הנתפס בעיניו כעוין כלפי המוסלמים. יש לציין שניסיון דאעש למנף את העוינות בין המוסלמים להינדים כדי לגייס תמיכה בהודו הוא חלק ממאמץ מתמשך, שמתקיים בשלוש השנים האחרונות מצד דאעש לחדור להודו. בהקשר זה יש לציין את הקמת מחוז הודו של הארגון ב-2019 ואת השקת המגזין “צות אלהנד” (Voice of Hind) ב-2020[3]. ראוי להזכיר את העובדה כי בהודעת קבלת האחריות ציין דאעש כי מדובר במקדש של סיקים והינדים, בעוד שבמקורות האחרים צוין כי מדובר במקדש סיקי בלבד. הסיבה לכך היא, ככל הנראה, הרצון לכרוך את ההינדים, רוב תושבי הודו (כ-80% מהתושבים), עם הסיקים (המהווים כ-1.5% מאוכלוסיית הודו) . מחוז ח’ראסאן גם הבליט את מוצאו הטג’יקי של המחבל הראשי בפיגוע במקדש הסיקי. ככל הנראה, מטרת הארגון היא לעודד תומכים בארגון ממוצא טג’יקי להצטרף אליו.
- יצוין כי אין זו הפעם הראשונה בה מבצע דאעש פיגוע נגד סיקים המהווים מיעוט זעיר באפגניסטאן. בשנת 2018 בוצע פיגוע במחוז ננגרהאר. לפחות 19 סיקים נהרגו ועשרים נפצעו (אלג’זירה, 25 במרץ 2020). ב-25 במרץ 2020 בוצע פיגוע במקדש סיקי בקאבול. שלטונות אפגניסטאן דיווחו על 25 הרוגים ושמונה פצועים. לטענת דאעש, נהרגו ונפצעו בפיגוע שישים סיקים ואנשי כוחות הביטחון. בהודעת מחוז ח’ראסאן של דאעש צוין כי הפיגוע בוצע כנקמה בשמם של המוסלמים בקשמיר (טלגרם, 25 במרץ 2020).
- באפגניסטאן נותרו כמאה-מאתיים הינדים וסיקים, שכן משפחות רבות מבני העדות הללו עזבו את אפגניסטאן, לאחר השתלטות הטאלבאן על המדינה באוגוסט 2021 (נכון לשנת 2020 נאמד מספרם של ההינדים והסיקים באפגניסטאן כשבע מאות נפש). בעקבות הפיגוע, הודו העניקה מעל למאה ויזות אלקטרוניות (E-Visa) לסיקים והינדים באפגניסטאן, כדי שיוכלו לעזוב את המדינה, שבה חייהם מצויים תחת סכנה חמורה (Khaama Press, 18 ביוני 2022). באופן זה, נראה כי בני העדות הללו ייעלמו בקרוב מאפגניסטאן, וככל הנראה יאלץ דאעש להפנות את הפיגועים שלו נגד בני ההזארה, עדת מיעוט שיעית, שנותרה במדינה, ומהווה יעד לפגיעה מצד הארגון לצד גורמי ממשל הטאלבאן.
- לאחרונה מנסה מחוז ח’ראסאן של דאעש לבסס את עצמו כגורם מרכזי הפועל באזור מזרח אסיה ולא גורם מקומי בלבד, הפועל בגבולות אפגניסטאן. בהקשר זה יצוין כי אותרה פעילות של המחוז נגד טג’יקיסטאן ואוזבקיסטאן, (ירי רקטות לתחומן מאפגניסטאן).[4] נראה כי לאחר ירידת הפעילות בסוריה ובעיראק רואה דאעש באזור זה המאוכלס על ידי מוסלמים פוטנציאל גבוה להרחבת השפעתו ופעילותו.
[1] בסוף מאי 2022 בעת עימות טלוויזיוני דוברת מפלגת ,BJP מפלגת השלטון של ראש הממשלה נרנדרה מודי, דיברה בזלזול על המתפללים המוסלמים ועל הנביא מחמד ולעגה ליריב המוסלמי שהתעמת עמה. הדברים עוררו סערה. זמן קצר לאחר מכן פרסם ראש מערך התקשורת של המפלגה ציוץ על הנביא שעורר זעם נוסף. ממשלת הודו נאלצה לנסות להרגיע את המתיחות בינה לבין מספר מדינות מוסלמיות . ↑
[2] איומי אלקאעדה בהקשר להתבטאות בכירים בממשל ההודי נגד נביא האסלאם, מחמד, ראו פרסום מרכז המידע " מבט ג'האד העולמי 8-2 ביוני 2022": ↑
[3] The evolution of the Islamic State propaganda in India. An Analysis of Voice of Hindמתוך: https://www.specialeurasia.com/2022/05/04/islamic-state-india-propaganda/ . ↑
[4] ב-18 באפריל 2022 הודיע מחוז ח'ראסאן של דאעש כי פעילי הארגון שיגרו עשר רקטות לעבר עמדות של צבא אוזבקיסטאן באזור העיר טרמז (Termez), בדרום המדינה, בקרבת גבול אוזבקיסטאן אפגניסטאן. לטענת הארגון, זוהו פגיעות וודאיות. גורמים רשמיים בממשלת אוזבקיסטאן הכחישו את הידיעה וטענו כי לא בוצע ירי לעבר המדינה. ב-7 במאי 2022 פעילי מחוז ח'ראסאן של דאעש שיגרו תשע רקטות לעבר מפקדות צבא טג'יקיסטן באזור ח'ואג'ה ע'אר, שבאזור תח'אר, בקרבת גבול אפגניסטאן טג'יקיסטאן (טלגרם, 7 במאי 2022). מקורות רשמיים בטג'יקיסטאן אישרו את המידע (ספוטניק , 8 במאי 2022). ↑
