עבד אלעזיז אלרנתיסי, יליד 47', בן למשפחת פליטים שמוצאה מיבנה, רופא ילדים במקצועו. אלרנתיסי נמנה על החבורה שיסדה את תנועת ה-"חמא"ס" בסוף 87'. יחד עם צאלח שחאדה הוא מונה ע"י השיח' יאסין להקים את המנגנון הצבאי של התנועה ברצועה. לאחר מותו של שיח' יאסין נותר אלרנתיסי המוכר והפופולארי בין מנהיגי ה-"חמא"ס" ב"פנים", בשל קיצוניותו, בולטותו התקשורתית וסגנון דיבורו המתלהם.
אלרנתיסי נמנה על מובילי הקו הקיצוני ב-"חמא"ס", הן נגד ישראל והן נגד "הרשות הפלסטינית". בדעותיו הוא קרוב לעמדות ח'אלד משעל והנהגת ה-"חמא"ס" שמחוץ ל"שטחים" המתנגדת לפשרה כלשהי במדיניות הפיגועים של התנועה. בדיאלוג עם ה"רשות" והפלגים הפלסטינים הוביל אלרנתיסי את הקו הנוקשה שדחק ב-"חמא"ס" שלא להגמיש עמדותיה. על רקע עמדות אלו שהה אלרנתיסי מאז 88' ועד 2001 מספר פעמים בכלא הישראלי ובמעצר ע"י ה"רשות".
ב-23 במרס 2004 נבחר אלרנתיסי כמנהיג ה-"חמא"ס" ברצועה מתוקף תפקידו כסגנו של יאסין ב"מועצת השורא" ברצועה, לפחות עד לקיום בחירות מסודרות לתפקיד בעתיד. בחירתו המהירה מעידה לא רק על שאפתנותו הפוליטית אלא גם משקפת את רצונה של ה-"חמא"ס" להפגין, כי התנועה חזרה לשגרה במישור הארגוני למרות הריגת יאסין וכי הנהגתה מוסיפה לנווט את הפעילות באופן סדור ואינה מותירה חלל הנהגתי. אלרנתיסי הבהיר, כי ח'אלד משעל (שמקום מושבו בדמשק) נותר הסמכות העליונה בנוגע לעמדות המדיניות של ה-"חמא"ס", בתוקף תפקידו כ-יו"ר "הלשכה המדינית" של התנועה.
