זהות כפולה של אחד ההרוגים, פעיל בגדודי עז אלדין אלקסאם. מימין: מחמד מניר עאשור במדי המשטרה הפלסטינית. משמאל: הודעת אבל על מחמד מניר עאשור מטעם גדודי עז א-דין אלקסאם (11 ביולי 2014, paldf.net).
עיקרי ממצאי הבדיקה
1. להלן ממצאי בדיקה ראשונית וחלקית של רשימת פלסטינים, אשר נהרגו במבצע "צוק איתן"[1]. זאת במגמה לברר את זהותם של פעילי טרור ושל האזרחים הבלתי מעורבים, ולבחון את היחס ביניהם.
2. במסגרת הבדיקה נבחנו 150 השמות הראשונים של פלסטינים, שנהרגו בין ה-7 ל-12 ביולי 2014, והופיעו ברשימות ההרוגים של משרד הבריאות הפלסטיני בעזה (ראו נספח ג'). לרשימה הוספנו שמות שישה פעילי טרור, שנהרגו בתאריכים הללו אך לא נכללו ברשימת משרד הבריאות או, שנהרגו ושמותיהם נוספו בשלב מאוחר יותר. מנגד, גרענו שמותיהם של שלושה הרוגים, שזהותם אינה ידועה עדיין, ואת שמו של פעיל טרור שהסתבר, כי נפצע ושמו הופיע ברשימה בטעות.
|
3. מתוך 152 שמות הרוגים, שנבדקו ע"י מרכז המידע 71 זוהו כפעילי טרור ו-81 כאזרחים בלתי מעורבים. שעור פעילי הטרור מכלל ההרוגים שנבדקו הינו 46.7% בעוד, ששיעור האזרחים הבלתי מעורבים הינו 53.3%. יודגש, כי יחס זה עשוי להשתנות בהמשך עבודת בדיקת שמות הרוגי מבצע "צוק איתן", שממצאיה יפורסמו ע"י מרכז המידע. |
הערות מתודולוגיות
4. במסגרת העבודה נבדקו 150 שמות ההרוגים הראשונים, אשר הופיעו ברשימות משרד הבריאות הפלסטיני ברצועת עזה. רשימות אלו כוללות את שמות ההרוגים הפלסטינים החל מה-7 ביולי 2014, מועד תחילת המבצע בראייה הפלסטינית, ועד ל-12 ביולי 2014. זוהי רשימה ראשונית חלקית בלבד באשר מספר ההרוגים, על פי דיווחי משרד הבריאות, מגיע כיום ל-1,035 הרוגים (נכון לבוקר ה-28 ביולי 2014)[2].
5. בדיקת 150 השמות הראשונים שבה והצביעה על שורה של ליקויים ברשימת משרד הבריאות, שכמותם נתקלנו גם לאחר מבצע "עמוד ענן"[3]. הרשימה, שפרסם משרד הבריאות נערכה בחופזה וברשימות מאוחרות יותר הופיעו תיקונים. הפרטים אודות ההרוגים הינם חלקיים (דבר המקשה על זיהויים) וקיים חשד, שהשתרבבו בהם שמות כפולים ו/או שמות אזרחים, שלא בהכרח נהרגו ע"י צה"ל. מעבר לכך, הרשימה אינה מבחינה בין אזרחים בלתי מעורבים לבין פעילי טרור והיא מתייחסת לכל ההרוגים כאל "חללים" (שהידים).
6. ליקויים אלו, להערכתנו, אינם מקריים אלא מהווים חלק ממדיניות הסתרה/הונאה של חמאס (ראו בהמשך), שמשרד הבריאות, הנשלט על ידו, משולב בה. מדיניות זאת של חמאס נועדה ליצור דימוי של מספר גדול של אזרחים, שנהרגו על מנת לחזק את המסר לפיו מבצעת ישראל "טבח" באזרחים וליצור תשתית עובדתית כביכול למערכה מדינית, תעמולתית ומשפטית נגד ישראל במהלך מבצע "צוק איתן" ו"ביום שאחרי". עם זאת, למרות הליקויים, הללו דיווחי משרד הבריאות הינם מקור המידע השיטתי היחידי בכל הנוגע לשמות ההרוגים ולכן נאלצנו להסתמך עליו.
7. על מנת להתמודד עם ליקויי היסוד נבדק באופן פרטני כל אחד מ-150 שמות ההרוגים הראשונים, שהופיעו ברשימת משרד הבריאות. בדיקת השמות התבצעה על בסיס מידע מגוון, שמקורו בעיקר ברשתות החברתיות ואתרי האינטרנט של הארגונים השונים ובמרכזם חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין. כמו כן נעזרנו במידע, שמקורו בכלי תקשורת נוספים, פלסטינים וערבים. כהשלמה או כאימות למקצת השמות הסתייענו במידע, שמקורו במערכת הביטחון הישראלית.
פרוט ממצאי הבדיקה
8. מתוך בדיקת 150 השמות הראשונים שהופיעו ברשימת משרד הבריאות הגענו לממצאים הבאים:
א. 66 שמות פלסטינים הרוגיםזוהו על ידינו כפעילי טרור (פרטים עליהם ראו טבלה בנספח א'). בנוסף לכך אותרו על ידינו שישה פעילי טרור, שנהרגו בתקופה אליה מתייחסת רשימת משרד הבריאות. ארבעה מהם אינם מופיעים ברשימה ושניים נוספים הופיעו ברשימות מאוחרות יותר. פעיל טרור נוסף הסתבר כפצוע ולא הרוג.סה"כ מגיע איפא מספר פעילי הטרור ל-71.
ב. מתוך 71 שמות פעילי הטרור, שזוהו על ידינו, אותרו 38 צילומים של פעילים, קרי- למעלה ממחצית הפעילים ההרוגים שזוהו (צילומי הפעילים ראו נספח ב').
ג. 81 שמות זוהו על ידינו כאזרחים בלתי מעורבים.
ד. שלושה שמות הרוגים לא זוהו עד כה. בשלב זה לא ניתן לקבוע האם הם פעילי טרור או המדובר בבלתי מעורבים.
9. להלן פילוח 71 פעילי הטרור שזוהו על ידינו על פי השיוך הארגוני:
א. 35 פעילי חמאס / גדודי עז אלדין אלקסאם
ב. 21 פעילי הג'האד האסלאמי בפלסטין / פלוגות ירושלים.
ג. שישה פעילי התארגנויות טרור של פתח (גדודי אבו אלריש; גדודי עבד אל קאדר אלחסיני)
ד. ארבעה פעילי התארגנות טרור עצמאות בשם גדודי אלמג'האדין[4].
ה. שלושה פעילים המזוהים עם הסלפים ג'האדיסטים (שני חברי התארגנות בשם גדודי סיף אלאסלאם[5]ומטיף סלפי קיצוני).
ו. פעיל צבאי אחד של החזית העממית לשחרור פלסטין.
ז. פעיל צבאי אחד של התארגנות טרור בשם אלאחראר[6].
10. ממצאי הביניים של פילוח שמות ההרוגים משקפים להערכתנו, את משקלם היחסי של ארגוני הטרור השונים בלחימה: המספרים ממחישים את מרכזיותה של חמאס בלחימה ואת התפקיד החשוב, שממלא ארגון הג'האד האסלאמי בפלסטין. לתשומת לב מיוחדת ראוי גם מספרם הגדול יחסית של פעילי טרור המשתייכים להתארגנויות המבוססות על פעילי פתח לשעבר ושל פעילי התארגנות טרור בשם גדודי אלמג'אהדין. מספרם של שאר פעילי ארגוני הטרור הינו קטן והדבר משקף להערכתנו גם את משקלם הצבאי הנמוך.
תופעת הזהות הכפולה
11. מתוך השמות שנבדקו נמצאו שישה פעילי טרור בעלי זהות כפולה. קרי- כאלו המשרתים במקביל בארגוני הטרור ומנגנוני הביטחון הפלסטינים ברצועה. כל השישה, שזוהו היו פעילי גדודי עז אלדין אלקסאם של חמאס. שלושה מהם שרתו גם במנגנון הביטחון הלאומי של משרד הפנים הפלסטיני ברצועה ושלושה מהם שרתו במשטרה הפלסטינית. לאחר מותם פורסמו עליהם הודעות אבל כפולות של גדודי עז אלדין אלקסאם ושל המשטרה, משרד הפנים ומנגנוני הביטחון.
12. תופעת הזהות הכפולה של פעילי טרור, בפרט בחמאס, הינה רחבת היקףוהיא מוכרת לנו היטב ממבצע "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן"[7]. הזהות הכפולה מאפשרת לחמאס להעסיק פעילים צבאיים רבים במנגנוני הביטחון, להעניק לפעילותם לגיטימיות ממשלית ולשלם להם משכורות המיועדות לאנשי מנגנוני הביטחון ברצועת עזה.
מחבלים בעלי זהות כפולה[8]
מימין: מודעת אבל של אבראהים עבד אלפתאח אלבלעאוי מטעם גדודי עז אלדין אלקסאם (מספר 43 בטבלה, שבנספח ב'). משמאל: מודעת אבל של אבראהים אלבלעאוי מטעם מפקדת כוחות הביטחון הלאומיים (דף הפייסבוק של כוחות הביטחון הלאומיים בעזה, 8 ביולי 2014).
מימין: מחמד מחמד מניר עאשור במדי המשטרה הפלסטינית (מספר 92 בטבלה שבנספח ב'). משמאל: מודעת אבל על מחמד מניר עאשור מטעם גדודי עז א-דין אלקסאם (paldf.net, 11 ביולי 2014) (paldf.net).
מימין: מודעת אבל בפייסבוק של רפעת יוסף עאמר מטעם גדודי עז אלדין אלקסאם (ראו מספר 127 בטבלה שבנספח ב'). משמאל: רפעת יוסף עאמר במדי משרד הפנים בעזה (muslm.org).
מדיניות ההסתרה וההונאה של חמאס
13. בבדיקת זהותם של ההרוגים הפלסטינים נתקלנו בקשיים רבים הנובעים ממדיניות ההסתרה וההונאה של חמאס וגופי הממשל הנשלטים על ידה (משרד הבריאות, משרד הפנים). כמו במהלך מבצעים קודמים גם הפעם נמנעים חמאס והגופים הללו מלפרסם נתונים אמינים על מחבלים הרוגים מתוך מגמה שלא לפגוע בדימוי ה"ניצחון". בו בזמן חותרת חמאס להעצים את מספר האזרחים ההרוגים במגמה להכפיש את ישראל ולהפעיל עליה לחצים הסברתיים, מדיניים ומשפטיים במהלך הלחימה ו"ביום שאחרי". ארגוני זכויות אדם פלסטינים, הפועלים ברצועה, ובמרכזם PCHRומרכז אלמיזאן, שמלאו תפקיד חשוב בהעברת מידע כוזב לועדת החקירה של גולדסטון, משתלבים היטב במדיניות זאת ונערכים למערכה משפטית ותודעתית נגד ישראל לאחר המבצע.
14. מדיניות ההסתרה של חמאס התבטאה, בין השאר, בהימנעות מלפרסם נתונים כוללים, שיטתיים ומפורטים על שמות פעילי הארגון, שנהרגו במבצע "צוק איתן". נראה גם, שחמאס נמנעת מלהעביר פרטים על מספר פעילים, שנהרגו למשרד הבריאות הפלסטיני. זאת במגמה לסייע ליצירת הדימוי, כי בעזה נהרגים אזרחים ולא פעילי טרור. בהנחיות לפעילי הרשתות החברתיות ברצועה, שפורסמו ע"י משרד הפנים הנשלט ע"י חמאס, כמה ימים לאחר תחילת מבצע צוק איתן, נאמר בין השאר, כי יש לתאר כל פלסטיני הרוג כאזרח (innocent citizen, מונח בשפה האנגלית המופיע בהנחיות בשפה הערבית). כמו כן נאמר, שיש להבליט את מספר ההרוגים בקרב הילדים והנשים (סרטון יוטיוב, 10 ביולי 2014).
הבעייתיות שבהערכות גורמי או"מ וארגוני זכויות אדם אודות שעור האזרחים ההרוגים
15. על פי נתונים, שפרסמו גורמי או"מ וארגוני זכויות אדם מגיע שעור האזרחים מקרב הרוגי מבצע "צוק איתן" ל-80%-70%[9].
16. אנו סבורים שנתונים אלו אינם אמינים, וששיעור האזרחים ההרוגים מוטה באופן משמעותי כלפי מעלה על מנת להכפיש את ישראל. זאת משום, שהנתונים הללו אינם מבוססים על בדיקה פרטנית של שמות ההרוגים הפלסטינים אלא על מידע מגמתי ומניפולטיבי, שמקורו בחמאס, משרדי ממשל חמאס הפועלים ברצועה, וארגוני זכויות אדם ברצועה המשרתים את מערכת התעמולה של חמאס[10]. ממצאי הבדיקה הראשונית שערכנו, ולקחי בדיקת שמות ההרוגים במבצע "עופרת יצוקה"[11], עשויים לחזק הערכה זאת.
נספחים
17. מסמך זה כולל שלושה נספחים:
א. נספח א': טבלה ובה ממצאים מבדיקת רשימת 150 שמות ההרוגים הראשונים במבצע "צוק איתן", על בסיס רשימת משרד הבריאות הפלסטיני.
ב. נספח ב': צילומים של 38 פעילי טרור מתוך 71 פעילים, שאותרו ברשימת משרד הבריאות הפלסטיני.
ג. נספח ג': רשימת 150 השמות הראשונים, שפורסמו ע"י משרד הבריאות הפלסטיני.
[1]חמאס מכנה את המבצע אלעצף אלמאכול – מערכת המוץ הנאכל. זהו מונח מהקוראן (סורת אלפיל, פסוק 5). עצף הוא שארית התבואה לאחר הקציר, שהרוח מעיפה, מוץ המשמש כמזון לצאן ובקר. אלעצף אלמאכול הוא המוץ, שנאכל ובעל החיים מרסק אותו בפיו. בהקשר של הפסוק בקוראן מדובר באללה, שהכה קשות באויבים שלחמו בתושבי מכה בשנת הולדתו של הנביא מחמד ובאופן ציורי גרס אותם לפירורים. המסר הוא, כי המערכה הזאת תרסק את ישראל.
[2] המספר לקוח מדף הטוויטר של ד"ר אשרף אלקדרה, הדובר של משרד הבריאות הפלסטיני ברצועה.
[3]ראו לקט מידע מה-16 בדצמבר 2012: "ממצאי ניתוח שמות המחבלים ההרוגים במבצע "עמוד ענן" ובחינת היחס בינם לבין אזרחים בלתי מעורבים, שנהרגו בשוגג".
[4] גדודי אלמג'האדין– התארגנות טרוריסטית, עצמאית ברצועת עזה, המבוססת על פעילי פתח לשעבר, הנושאת כיום צביון אסלאמי קיצוני.
[5] גדודי סיף אלאסלאם – התארגנות סלפית ג'האדיסטית ברצועת עזה, שהינה פלג פורש מגדודי אבו ריש של פתח.
[6] תנועת אלאחראר- התארגנות טרוריסטית בעזה, שהוקמה ,2007 על בסיס פעילי פתח, ומזוהה כיום עם חמאס.
[7] ראו לקט מידע מה-23 בדצמבר 2012: "מניתוח זהות ההרוגים הפלסטינים במבצע "עמוד ענן" בולט היקפה הנרחב של תופעת "הזהות הכפולה" של פעילי מנגנוני הביטחון של ממש חמאס, שמילאו במקביל תפקידים בזרוע הצבאית – טרוריסטית של חמאס וארגונים נוספים".
[8] המדובר בדוגמאות, שעלו בבדיקת 150 השמות הראשונים ברשימה שפרסם משרד הבריאות הפלסטיני.
[9]בנאום שנשאה נאבי פילאי, הנציבה העליונה של מועצת זכויות האדם של האו"מ, במועצה העליונה לזכויות האדם בג'נבה, היא ציינה כי על פי נתוני האו"מ כ-74% מקרב ההרוגים במהלך המבצע הינם אזרחים.
[10]הבולט שבארגונים הללו הינו המרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR) הפועל ברצועת עזה, שמילא בעבר תפקיד חשוב בהעברת מידה מוטעה וכוזב לועדת גולדסטון ומגלה פעלתנות רבה במערכה המשפטית (Lawfare) המתנהלת נגד ישראל ברחבי העולם.
[11]ממצאי בדיקה שנערכה במערכת הביטחון בישראל לאחר מבצע "עופרת יצוקה" העלו כי לפחות כ-60% מכלל ההרוגים במבצע היו פעילי המערך הצבאי והביטחוני של חמאס ושאר ארגוני הטרור. לעומת זאת נתוני ארגוני זכויות האדם הפלסטינים, שאת ממצאיה אימץ הדו"ח למעשה, קבעו כי רק כ-20% מההרוגים היו "לוחמים" (קרי, פעילי טרור). ניתוח מפורט בעניין זה ראו מסמך מרכז המידע מה-14 במרץ 2010: "התנהלות חמאס ואופיו של איום הטרור מרצועת עזה, בחינת תכני דוח גולדסטון לעומת הממצאים העובדתיים, כרך ב', ע"ע 400-385.
