משחק כדורגל שב ומעורר מתיחות על רקע אתני
משחק כדורגל שב ומעורר מתיחות על רקע אתני
משחק כדורגל שב ומעורר מתיחות על רקע אתני
משחק כדורגל שב ומעורר מתיחות על רקע אתני
|
משחק כדורגל בין קבוצת הכדורגל תראקתור סאזי (Tractorsazi) מהעיר תבריז (Tabriz) לקבוצת אלג'זירה מאיחוד האמירויות הערביות שב ועורר השבוע מתיחות אתנית, לאחר שבמהלך המשחק הניפו מספר אוהדים שלט עליו נכתב: דרום אזרביג'אן אינה איראן. המשחק, שנערך בתבריז במסגרת משחקי גביע אסיה בכדורגל, הסתיים בניצחון 3:1 של הקבוצה האיראנית.
הנפת השלט עוררה תגובות זועמות מצד בלוגרים וגולשים ברשתות החברתיות, שמחו כנגד גילוי הבדלנות האזרית במהלך משחק הכדורגל. רבים מהם הדגישו, כי האוהדים שהניפו את השלט אינם מייצגים את הרוב המכריע של אזרחי איראן ממוצא אזרי הנאמנים לארצם. אחד הבלוגרים כינה את מניפי השלט "מוכרי המולדת" וטען כי הם אינם מייצגים את תושבי איראן האזרים, שניצבו מאז ומתמיד בחזית המאבק להגנת ארצם (http://neshador.wordpress.com/2013/02/26/baner/)
בלוגר אחר טען, כי המונח אזרביג'אן הדרומית נעדר כל בסיס מדעי או אקדמי וכי מדובר בביטוי מתגרה, שהומצא בעידן הסובייטי על-ידי מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית באזרביג'אן הסובייטית, ג'עפר באקרוב (J'afar Bagirov), על מנת להצדיק את כיבוש אזרביג'אן האיראנית על-ידי ברית-המועצות בתום מלחמת העולם השניה (http://iran-vich.blogspot.ca/2013/02/blog-post_27.html).
בלוגר נוסף הנמנה עם אוהדי קבוצת הכדורגל תראקתור סאזי פרסם רשומה בבלוג האישי שלו שבה המעיט מחשיבות התקרית שארעה במגרש הכדורגל וטען, כי התגובות הסוערות שעוררה הנפת השלט ברשתות החברתיות אינן משקפות את חשיבותה. רוב הצופים שנכחו באצטדיון כלל לא שמו לב, לדבריו, לאירוע.
הבלוגר ציין, כי את ההוכחה לאהבת איראן מצד האזרחים האזרים אין לחפש בשלט אחד באנגלית המונף על-ידי אזרחים בודדים שפעילותם ממומנת על-ידי זרים אלא בשיעורם הגדול של האזרים בקרב חללי מלחמת איראן-עיראק, פצועיה ושבוייה ובהשתתפות אזרחים אזרים במהפכה החוקתית בראשית המאה ה-20 ובמלחמות שניהלה איראן נגד אויביה, ובהם העות'מנים והרוסים (http://terakhtoriran.blogdoon.com/?post=1)
האתר azariha.orgפרסם מאמר פרשנות חריף בגנות הנפת השלט במהלך משחק הכדורגל. במאמר, שפורסם גם באתר השמרני באזתאב (Baztab), נכתב כי קבוצות פאן-תורכיות מנסות בשנים האחרונות להסתיר את חולשתן ואת חוסר יכולתן לגייס תמיכה ציבורית באמצעות פעולות שונות במגרשי הכדורגל. קבוצות אלה נכשלו במאמציהן לארגן הפגנות ואסיפות פוליטיות בהשתתפות אזרחים איראנים ממוצא אזרי. הן לא הצליחו לגייס אזרחים להשתתפות בהפגנות לציון ה-22 במאי, יום השנה למהומות שפרצו בקרב אזרחים אזרים בשנת 2006 בעקבות קריקטורה פוגענית שהתפרסמה ביומון הממשלתי איראן והציגה את האזרים באופן מגוחך, או בהפגנות לרגל "יום שפת האם הבינלאומי" שחל ב-21 בפברואר.
השלט שנישא במהלך משחק הכדורגל הונף, לטענת האתר, על-ידי חבורת פרובוקאטורים, שנוהגים להיכנס למגרשים על מנת לנצל את האווירה המתוחה ולעורר התגרות. השלט הונף על-ידי 20 איש לכל היותר והוא הוסר תוך זמן קצר בעקבות מחאת יתר האוהדים במגרש.
המאמר יצא כנגד תומכי היפרדות שלושת המחוזות האזרים (אזרביג'אן המזרחית, אזרביג'אן המערבית וארדביל) מאיראן וטען, כי יוזמי ההיפרדות נתמכים על-ידי שירותי מודיעין זרים. מחבר המאמר תהה האם שירותים אלה מוכנים להעביר למחוזות האזרים את התקציבים הרבים שממשלת איראן מזרימה להם מדי שנה או לשלם את משכורות עובדי המדינה, הבנקים והעיריות במחוזות אלה. האם האזרחים האזרים המקבלים את דמי הביטוח הלאומי מממשלת איראן מוכנים לוותר על הכספים? האם העובדים האזרים במשרדי הממשלה מוכנים להתפטר ממקום עבודתם? האם אזרחי תבריז מוכנים להישאר ללא דגל וללא ממשלה? אלה הסבורים שניתן לספח את העיר תבריז לבאקו, בירת אזרביג'אן, צריכים לזכור שאזרחיה האזרים של איראן נהגו תמיד בהתנשאות ביחס לאזרחי אזרביג'אן הצפונית ולעגו להם.
האתר טען, כי אלה שהניפו את השלט הם פרחחים נעדרי כל מעמד חברתי או כלכלי, מובטלים המבלים את זמנם בבתי קפה או מכורים לסמים. מי שהינו בעל מעמד חברתי וכבוד חברתי לא היה מסוגל להניף שלטים כאלה גם אם יש לו נטיות פאן-תורכיות.
אזרביג'אן הדרומית הייתה תמיד חלק מאיראן, נכתב במאמר. אזרחי אזרביג'אן האיראנית ביטאו מאז ומעולם את הקשר החם שלהם לארצם והתנועה הלאומית האיראנית נישאה על כתפיהם של אזרים רבים. לאחר שהסערה ברשתות החברתיות תדעך יתברר, שנזקי הפעולה בה נקטו הקיצוניים במגרש עולים על תועלתה עבורם, כיוון שכעת התברר שהאזרחים האזרים אינם תומכים בקבוצות הקיצוניות. רובם כלל אינם מודעים לאירוע שהתרחש ואלה שמודעים לו אינם מייחסים לו כל חשיבות.
בסיום המאמר נמתחה ביקורת על כוחות הביטחון, שאיפשרו להכניס את השלט הגדול למגרש ואשר אינם מונעים מקבוצות בדלניות קיצוניות להיכנס למגרשי הכדורגל ולנסות לעורר פלגנות בקרב העם האיראני (http://www.azariha.org/?lang=fa&muid=53&item=496)
לצד ביטויי הביקורת בעקבות הנפת השלט במהלך משחק הכדורגל התפרסמו ברשת גם תגובות בודדות מצד מתנגדי משטר, שביטאו נטיות בדלניות אתניות. בלוגר איראני ממוצא אזרי פרסם בבלוג האישי שלו רשומה בה תקף בחריפות את שלטונות איראן על גישתם המפלה כנגד אזרחי איראן האזרים וקרא לעצמאות אזרביג'אן הדרומית.
אם הסיסמא: "אזרביג'אן הדרומית אינה חלק מאיראן" מצערת כל כך את האיראנים, מדוע ממשלות איראן לא האזינו לקולם של האזרחים האזרים טרם המהפכה האסלאמית ואחריה והתעלמו מדרישותיהם האנושיות והמשפטיות? מדוע שלטונות איראן מפרים את זכויותיהם המוכרות על-ידי הארגונים הבינלאומיים? מדוע אזרחים אזרים אינם יכולים ללמוד את שפתם, את תרבותם ואת ההיסטוריה שלהם ומחויבים ללמוד פרסית? מדוע פוגעים בכלכלת אזרביג'אן הדרומית ומאלצים בכך את תושבי האזור להימלט מאדמתם? מדוע לא מאפשרים להם להוציא עיתון או ספר בשפתם? מדוע עוצרים אזרחים המבקשים להגן על שפת אימם ועל מורשתם? מדוע 99 אחוזים מקרב המנהלים באזורים האזרים הם ממוצא פרסי? מדוע לא בונים מפעלים גדולים באזורים אלה? מדוע קצב גידול האבטלה בקרב האזרים גבוה כל כך יחסית לאזורים המאוכלסים בפרסים? מדוע פוגעים בכבודם של גיבורים היסטוריים ממוצא אזרי? מדוע מאשימים אזרחים הדורשים את זכויותיהם בבדלנות? מדוע מונעים הקמת ארגונים בלתי-ממשלתיים במחוזות האזרים? מדוע מייבשים את ימת אורומיה (Orumieh)? מדוע כורתים מיליוני עצים ביערות אזרביג'אן?
הבלוגר ציין, כי אין זו הפעם הראשונה שאזרחים ממוצא אזרי מבטאים את תסכולם במהלך משחקי כדורגל. בעבר כבר נשמעו במגרשים קריאות בדרישה לאפשר לאזרים לעשות שימוש בשפתם, לממש את זכויותיהם ולשחרר עצירים פוליטיים. גם אוזלת ידם של שלטונות איראן בטיפול בנפגעי רעש האדמה, שארע בקיץ שעבר בצפון-איראן, עוררה תגובות מחאה מצד אזרחים אזרים במגרשי הכדורגל. הבלוגר קרא לעצמאות אזרביג'אן הדרומית ופירט את התועלות שיצמחו לאזרביג'אן האיראנית אם תזכה לעצמאות: היא תוכל לשמר את שפתה, תרבותה וההיסטוריה שלה, אזרחיה ייחשבו לאזרחים סוג א', קשריה עם שכנותיה יהיו טובים יותר, היא תוכל להבטיח טוב יותר את האינטרסים הכלכליים והתרבותיים שלה, היא תשתחרר מהשליטה הפרסית, מוסדות החינוך שלה יוכלו להתנהל בשפה המקומית ומצבה הכלכלי ישתפר משמעותית.
(http://gunayazerbayjantv.blogspot.co.il/2013/02/blog-post.html).
אין זו הפעם הראשונה שמשחק כדורגל של קבוצת תראקתור סאזי מתבריז מעורר גילויי בדלנות אזרית. בנובמבר 2011 התייצבו כמה מאוהדי הקבוצה במשחק נגד קבוצה יריבה משיראז כשהם לבושים בחולצות הנושאות את דגלי תורכיה ואזרביג'אן. אחד האוהדים אף הניף את דגל אזרביג'אן.
האזרים הם המיעוט האתני-לשוני הגדול באיראן ומהווים בין 20 ל-25 אחוזים מהאוכלוסייה. השתלבותם בחברה האיראנית נחשבת, עם זאת, למוצלחת יחסית ליתר המיעוטים האתניים-לשוניים באיראן וגם לאחר המהפכה האסלאמית הם נמנעו מהעלאת תביעות לאוטונומיה. לאחר התפרקות ברית-המועצות בשנת 1991 וכינונן של הרפובליקות המוסלמיות מצפון לאיראן, ובהן אזרביג'אן, גבר החשש האיראני מהתחזקות התודעה הלאומית האזרית. חשש זה הוא אחד הגורמים לחילוקי הדעות בין איראן לאזרביג'אן, שממשלתה הואשמה על-ידי איראן במספר הזדמנויות בעידוד בדלנות בקרב אזרחיה ממוצא אזרי. כמה אמצעי תקשורת שמרנים אף איימו בעבר, כי אם ממשלת אזרביג'אן לא תשנה את מדיניותה, איראן עלולה לדרוש להשיב אליה את שטחי הקווקאז, שהועברו מידיה לידי רוסיה במסגרת ההסכמים שנחתמו בין שתי המדינות במאה ה-19.
