כללי
1. ארגון IHH התורכי, שעמד מאחורי המשט האחרון לרצועה הינו בעל תפיסת עולם אסלאמית-רדיקלית, בעלת אופי אנטי-מערבי ואנטי-ישראלי, הקרובה לזו של האחים המוסלמים (תנועת האם של חמאס).
2. האידיאולוגיה האסלאמית הקיצונית של IHH , מצאה ביטוייה בנאום, שנשא מנהיגו בולנט ילדרים, במהלך הפגנת תמיכה גדולה באחד מפרברי אסטנבול, כחודשיים לפני המשט (31 במרץ). בנאום תאר ילדרים את הסכסוך בין ישראל לחמאס כחלק ממה שהוצג כ"מתקפה" לה נתונים המוסלמים ברחבי העולם. ילדרים תקף את מדינות המערב ומדינות נוספות ההורגות מוסלמים, חלק שבחים לחמאס, התעלם מהרשות הפלסטינית, והכפיש את ישראל וממשלתה. בחלק האחרון של נאומו הציג ילדרים תסריטים אפשריים להם יערך IHH במהלך המשט בהדגישו את נחישות IHH להגיע לרצועת עזה בכל תסריט שהוא, גם בתסריט שבמסגרתו תפעיל ישראל כוח נגד אחת הספינות.
3. בין מסריו העיקריים בנאומו (פרוט ראו נספחים):
א. חמאס נתונה למתקפה ישראלית המיועדת לפגוע בה בשל זכייתה בבחירות ועלייתה לשלטון בדרך "דמוקרטית".
ב. המתקפה של ישראל בעזה [קרי, מבצע "עופרת יצוקה"] הינה חלק ממתקפה כוללת לה נתון העולם המוסלמי: "בואו ונביט בתמונת כל המלחמות בעולם: ארה"ב הורגת מוסלמים, היכן? באפגניסטאן. כוחות נאט"ו הורגים מוסלמים. היכן? בעיראק. רוסיה הורגת מוסלמים. היכן? בצ’צ’ניה. סין הורגת מוסלמים היכן? בצפון תורכיסטאן. ישראל הורגת מוסלמים. היכן? בפלסטין (ובהמשך מתייחס ילדרים גם לתאילנד, הפיליפינים והודו כמי שפועלות נגד המוסלמים).
ילדרים מאשים את הסינים ברצח עם במזרח תורכסטאן
(1 ביולי 2010, אתר IHH)
ג. "האדם המוסלמי לא יכול להיות מובס ע"י העושקים והכופרים"; "ביום שאנו מסכימים להיות העבדים של המערב אז אנו טועמים את הכישלון. זהו המצב בעיראק, אפגניסטן וצ’צ’ניה, אבל בעזרת אללה לא נאפשר סאת בפלסטין". לדבריו, "אם הבעלים של אלקדס יהיו מוסלמים, השליטה של העולם תהיה בידי המוסלמים".
ד. מטרת המשט הינה הסרת המצור מעל רצועת עזה ובידוד ישראל (קרי, מטרה פוליטית ולא הומניטארית). לדברי ילדרים מטרה זאת תושג בכל תסריט שהוא, מייד עם התנעת המשט ("תוכנית א [שלנו] היא להיכנס [לרצועה]; תוכנית ב’ היא להיכנס; תוכנית ג’ היא להיכנס פנימה. האם יש לנו סיכוי לכך? אנו ניכנס פנימה") למארגני המשט יש בראייתו של ילדרים רק מה להרוויח מהרגע שהמשט יצא לדרכו ("תראו, ישראל מאבדת את תורכיה, את ירדן, ולא תשאר [לה] באיזור אף ידידה").
ה. ילדרים מנה שלושה תסריטים אפשריים: הראשון, ישראל "תנהג בחוכמה" ותתיר את כניסת המשט לרצועה; השני, ישראל תמנע את התקדמות הספינות והנוסעים ישארו עליהו זמן רב (מספר שבועות) והדבר יגרום ללחצים פוליטיים ותעמולתיים על ישראל; השלישי, ישראל תתקוף את הספינה (רמז ל"מרמרה"), הנוסעים יגנו עליה, ובסופו של דבר היא תפרוץ את המצור (או, בלשון ראיון ילדרים לעיתון ואקיט ב-31 במרץ: "האפשרות השלישית היא שישראל עלולה להשתגע ולפגוע במשט. זה כמובן יצור מצב נגד ישראל"). ילדרים מציין כי בתסריט השלישי נלקחה בחשבון אפשרות פתיחה באש מצד ישראל.
4. הנאום של בולנט ילדרים משתלב היטב בעדויות שבידינו המצביעות על כך שהמשט היה פרובוקציה פוליטית-תקשורתית, שתוכננה היטב ע"י IHH . הנאום ממחיש גם, כי המשט לא נועד לקדם מטרה הומניטארית אלא מטרתו היתה בראש ובראשונה להעמיק את בידודה של ישראל בעולם ולסייע לחמאס ברצועת עזה עימו מזדהה IHH אידאולוגית. מתכנני פרובוקציה זאת לקחו בחשבון ואף נערכו מראש, לתסריט אלים, שבמסגרתו יעלה בידם למנוע מצה"ל להשתלט על הספינה תוך שהם לוקחים בחשבון אפשרות פתיחה באש ע"י צה"ל. מטרתם היתה, כאמור לעיל, לפרוץ את "המצור" על הרצועה, גם בתסריט של התנגדות ישראל, תוך שהם "בונים" על כן ישראל תרתע מלתקוף אונייה הנושאת דגל תורכי ("מה כבר יכולה ישראל לעשות? מה, היא תפתח נגדנו באש? הרי אלה שעלו על האוניה לקחו זאת בחשבון. אנחנו כבר החלטנו…").
5. ראוי להדגיש, כי בפני קהלי היעד המערביים, ובפני ארגוני זכויות אדם ופעילים הומניטאריים שחברו ל-IHH בארגון המשט, השתמש IHH בטרמינולוגיה שונה לחלוטין מזו שהוצגה ע"י בולנט ילדרים בנאומו. מטרת המשט הוצגה בפניהם ובפני דעת הקהל העולמית כהעברת סיוע הומניטרי לעם הפלסטיני תוך שבירת "המצור" הישראלי בדרכים חוקיות. בשאלות ותשובות שהתפרסמו באתר IHH בחודשים שקדמו למשט הודגש כי הספינות מביאות עימן סיוע הומניטרי לעם הפלסטיני בעזה הסובל ממחסור (מתוך אתר האינטרנט באנגלית של IHH).
כרזה באתר האינטרנט של IHH באנגלית שהופיעה לפני צאת המשט. הטרמינולוגיה ואופן הצגת הדברים שונים לחלוטין
מאלו שהוצגו בנאומו של בולנט ילדרים ואין בהם לרמז על ההכנות לעימות אלים עם צה"ל שניהל IHH באותה תקופה.
6. מהשוואת נאומו של בולנט ילדרים בפני "קהל הבית" שלו בתורכיה לאופן בו הציג את IHH את מטרות המשט בפני "אוזניים מערביות", עולה בברור כי IHH נקט במהלך ההכנות למשט בלשון כפולה: בפני "קהל הבית" של תומכיו האסלאמיים בתורכיה הציג ילדרים את המשט כמהלך המתקיים בהקשר של המאבק שמנהל האסלאם נגד "המתקפה" נגדו המתנהלת ע"י מעצמות ומדינות ברחבי העולם. זאת תוך חלוקת שבחים לחמאס, הצבת יעד פוליטי ברור של בידוד ישראל, עמעום ומזעור ההיבט ההומניטארי ושימוש בטרמינולוגיה לוחמנית. לעומת זאת, בהתבטאוית בשפה האנגלית, שנועדו בעיקר ל"אוזניים מערביות", נמנע IHH משימוש בטון לוחמני, או בטרמינולוגיה אסלאמית-רדיקלית, ושם את הדגש על הגשת "סיוע הומאניטרי" לתושבי הרצועה ומצוקתם של התושבים1.
7. בהיבט הפנים-תורכי, מעבר להקשר הקונקרטי של המשט, נאומו של ילדרים מהווה ביטוי נוסף למערכת הסתה בתורכיה שמקיים IHH (בעל האידיאולוגיה האסלאמית-קיצונית) נגד ישראל, ארה"ב והמערב (שאליהן מצטרפות מדינות נוספות כמו רוסיה וסין, שבראיית IHH נלחמות נגד המוסלמים). יוזכר בהקשר לכך מאמר ביקורת בעתון החילוני אופוזיציוני חוריית, שתקף את מפלגת השלטון על שהיא מאפשרת תעמולת שינאה נגד ישראל והמערב, ומתירה לחמאס ולאחים המוסלמים לקיים פעילות פוליטית- תעמולתית על אדמת תורכיה2.
נספח א’
עיקרי נאום ילדרים 3
כללי
1. ב-31 במרץ, חודשיים לפני המשט, נשא בולנט ילדרים מנהיג IHH נאום באחת משכונות איסנבול (אוסקודאר) בנוכחות קהל רב במסגרת מה שכונה אירועי "ימי פעולות התמיכה של איסטנבול באלקדס". באותו יום העניק ילדרים ראיון לעיתון ואקיט שכלל כמה מוטיבים דומים לאלו שהופיעו בנאום, הגם שהרטוריקה האסלאמית-רדיקלית בראיון הייתה במינון נמוך יותר. הנאום והראיון הינם חלק מהכשרת הקרקע התודעתית, שערך ילדרים בתורכיה בחודשים שקדמו למשט, הן בקרב "קהלי בית" אסלאמיסטים (שמקרבם גוייסו הפעילים שלחמו נגד צה"ל) והן בקרב הציבור התורכי כולו.
2. בנאום שכותרתו "אם ישראל [רוצה לנהוג] בחוכמה שלא תמנע את המשט"; שטח ילדרים את תפיסת עולמו האסלאמית-רדיקלית של IHH . תפיסה זאת רואה בסכסוך הישראלי-פלסטיני בכלל והישראלי-חמאסי בפרט, ביטוי לסכסוך נרחב יותר, כלל עולמי, שבמסגרתו כוחות אימפריאליסטים וקולוניאליסטים הורגים ומדכאים מוסלמים במקומות שונים בעולם. בדבריו שיבח בולנט ילדרים את חמאס, הכפיש את ישראל וניתח בפני קהל שומעיו את מטרות המשט המתארגן ואת התסריטים שהוא צופה במהלכו (הנוסח המלא של הנאום בשפה התורכית ראו נספח ב’).
אופן הצגת הסכסוך בין חמאס לישראל
3. בולנט ילדרים הציג את עליית חמאס לשלטון (2006) כמהלך דמוקרטי, שהתבצע בעקבות הליך של בחירות. לטענתו, בעקבות זכיית חמאס בבחירות, התאחד העולם כולו נגד חמאס. זו, בראייתו, נפלה קורבן לכוחות עולמיים הרסניים, שישראל הינה חלק מהם. לפיכך הטילה ישראל על חמאס אמברגו ו"רוב מהינו העולם תמכו [בו] בלי להשמיע קול…"
4. בנאומו ובהתבטאויותיו האחרות בולנט ילדרים התעלם לחלוטין מהאידיאולוגיה הג’האדיסטית של חמאס, ממתקפת ירי הרקטות על ישובים ישראלים, מההתעצמות הצבאית שלה ומההברחות אמצעי הלחימה לרצועת עזה. הוא גם התעלם מהשתלטות חמאס על הרצועה בכוח (הרשות הפלסטינית אינה קיימת בנאומו, ובהתבטאויות אחרות שלו) ובחר להציג את חמאס כקורבן תמים של ישראל וכוחות עולמיים כוחות חזקים ממנה, במסגרת המערכה הכלל-עולמית המתנהלת נגד האסלאם.
5. בולנט ילדרים ממשיך ומציג את חמאס כתנועה בעלת תפיסת עולם שונה, "משהו שהוא מחוץ לסדר העולמי". חמאס מתנגדת ל"סדר החדש" של העולם, שהינו, בראיית ילדרים, "קולוניאליזם, סדר הניצול". "כך הם [המעצמות הקולוניאליסטיות] מנצלים את אפריקה, את מדינות יבשת אסיה, את מדינות האסלאם… ותוך כדי מאבק ביניהם הם משתמשים במוסלמים כבני ערובה".
6. לאחר תיאור זה של חמאס ואופי הסכסוך שלה עם ישראל מציין ילדרים, כי התקיימה מלחמה (מבצע "עופרת יצוקה"), שבה חמאס ופלסטין ניצחו (חמאס מייצגת בעיניו את פלסטין. בדבריו ילדרים אין זכר לרשות הפלסטינית). "העם החלש ביותר, עם הנשק הדל ביותר, ניצח את אחד הצבאות החזקים ביותר וניצח את אחד הצבאות החזקים בעולם". "קודם חזבאללה לימדה אותה [את ישראל] לקח. אחריו חמאס בעזה נתנה להם שיעור, וישראל נוצחה". אולם ישראל בעקבות התבוסה לא נסוגה מעזה (כך!) אלא "החלה פתאום לזעוק שיש בעזה טרוריסטים" .
7. ילדרים ממשיך ומציין, כי "כעת גם ארה"ב תומכת בעמדה הזאת" (לפיה יש בעזה כביכול טרוריסטים), ולפיכך היא נוקטת בעמדה רשמית "שכל עוד לא יחוסלו כל אנשי הטרור אין להסיר את המצור". לדבריו "מספר דיפלומטים אמריקאים שביקרו אצל אגודות צדקה אזרחיות העבירו מסר זה". אולם, מול עמדה זאת של ארה"ב, ישנם עדיין בעולם אנשים בעלי מצפון, המבקשים להשיג צדק ע"י ביטול המצור, והדבר מביא לפניות רבות של אנשים מכל רחבי העולם להשתתף במשט המתוכנן.
הכפשת ישראל וממשלתה
8. ישראל מוצגת ע"י ילדרים כמדינה המתאכזרת למוסלמים: "אחרי השיגעון האחרון של ישראל קרוב למיליון איש נאלצו לעקור מבתיהם (מספר דמיוני זה מתייחס כנראה למבצע "עופרת יצוקה"). ישראל, לדבריו, נשלטת ע"י אנשים קיצוניים ש-85% מהקבינט נמצא בידיהם. "נתניהו הוא פסיכופט" ו"רוב החיסולים התבצעו לפי הוראתו". ועדיין הוא, לדבריו ילדרים, המתון ביותר בממשלת ישראל. ילדרים הוסיף כי ממשלה זאת אינה מפעילה את המדיניות האמריקאית אלא את המדיניות המטורפת של עצמה.
9. במהלך נאומו הדגיש בולנט ילדרים את חשיבות מסגד אלאקצא שלמענו חייבים המוסלמים להקריב את נפשם ונכסיהם, ואת חשיבות השליטה על ירושלים. "אם הבעלים של אלקדס יהיו המוסלמים, השליטה של העולם תהיה בידי המוסלמים". הוא הוסיף (בנימה אנטישמית) כי "כיום הבעלים של ירושלים הם היהודים, הציונים. כל הסבל והרוע שבעולם היום הם תוצאה של זה. על כן יש לשחרר את ירושלים".4
העימות בין ישראל לחמאס ברצועת עזה כחלק מהמתקפה לה נתון העולם המוסלמי
10. בולנט ילדרים קובע, כי "העוצמה שלנו הינה העולם המוסלמי, האחדות המוסלמית". לדבריו אם העולם המוסלמי לא יתאחד "אין אפשרות להציל את עזה ואת תורכיסטאן הגובלת בצפון סין"5 (איזור בו סין, לדברי ילדרים, הורגת מוסלמים). ילדרים ממשיך ומציין, כי נאמר לו ש"האוכלוסייה של צפון תורכיסטאן מונה כ-30-20 מיליון איש בעוד שאוכלוסיית סין מונה 1.3 מיליארד. זוהי, לדבריו, טעות משום שהאומה המוסלמית מונה כשני מיליארד אנשים. בהוסיפו: "ברגע שנסיר את המתנגדים מדרכנו, נהייה האוכלוסייה עם העוצמה הדתית הגדולה ביותר".
11. כדוגמא לכוחה של האחדות הביא ילדרים את פרשת השיירה הקודמת במצרים, שהסתיים בעימות אלים עם כוחות הביטחון המצרים, בו הוא וIHH- היו מעורבים: "הנה ראיתם מה קרה במצרים, כתוצאה מזה שניסו למנוע מאיתנו להביא את שיירת הסיוע. כל העולם המוסלמי התאחד. ברגע זה מדינות רבות הביעו נכונות לסייע בארגון שיירה נוספת…" (הכוונה לשיירת "עורק חיים 3", שניהלה עימות אלים עם כוחות הביטחון המצריים, אשר סרבו להתיר לה להיכנס לרצועה, בינואר 2010)6.
12. על מנת להמחיש לקהל שומעיו את מימדי ה"מתקפה" לה נתונים המוסלמים ברחבי העולם אומר בולנט ילדרים: "בואו נביט בתמונת כל המלחמות בעולם: ארה"ב הורגת במוסלמים. היכן? באפגניסטאן. כוחות נאט"ו הורגים מוסלמים. היכן? בעיראק. רוסיה הורגת מוסלמים. היכן? בצ’צ’ניה. סין הורגת מוסלמים. היכן? בצפון טורקיסטאן. ישראל הורגת מוסלמים. היכן? בפלסטין. תאילנד הורגת מוסלמים בחבל פטאני. הפיליפינים הורגת מוסלמים במורו. הודו הורגת מוסלמים בקשמיר. באפריקה הסתיימו המלחמות אולם "כל ההרוגים הם מוסלמים. ההורגים כולם [הם] כוחות אימפריאליסטים".
13. ילדרים ממשיך ואומר כי "האדם המוסלמי אינו יכול להיות מובס ע"י העושקים והכופרים". "מתי אנחנו מרגישים מובסים? ביום שאנחנו מסכימים להיות העבדים של המערב אז אנחנו טועמים את הכישלון. היום זהו המצב שאנחנו חווים בעיראק, אפגניסטאן וצ’צ’ניה. אבל בעזרת אללה לא נאפשר זאת בפלסטין, כי הבעלים האמיתיים של פלסטין הם הנאבקים".
בידוד ישראל באמצעות "פריצת המצור" על הרצועה
14. לדברי ילדרים המצור הישראלי על רצועת עזה מחזק את חמאס (או ה"התנגדות", בלשונו). "עלינו לדאוג להסיר את המצור, [בעוד] שהתפקיד של האנשים מבפנים הוא להעצים את ההתנגדות. ככל שהמצור יימשך כך תתעצם ההתנגדות". ילדרים ציין כי הוא היה בהרבה זירות לחימה בעולם אבל נכח לדעת שתושבי עזה הם מיוחדים במינם. הם "אינם נשברים", "הם נוהגים להראות את התמונות של חבריהם "זה נפל שהיד, וזה נפל שהיד, וזה יהיה שהיד".
15. ילדרים סיפר לקהל שומעיו, שבעיתוי הנוכחי מתארגן משט בו משתתפות שמונה ספינות (בסופו של דבר השתתפו במשט שש ספינות). מטרת המשט לדבריו הינה "לבודד את ישראל". מטרה זאת תושג ע"י כניסה לרצועת עזה גם אם ישראל תנסה למנוע זאת. למארגני המשט יש רק מה להרוויח: "ברגע שאנחנו מתניעים את המשט, אנחנו מנצחים". לילדרים אין ספק שהיעד של בידוד ישראל יושג: "תראו, ישראל מאבדת את תורכיה, את ירדן, ולא תשאר [לה] באיזור אף מדינה ידידה". ילדרים שב ומזכיר את השיירה הקודמת, שהתעמתה עם המצרים, ואשר "נתנה ביטחון עצמי עצום למשתתפים".
16. בסיום דבריו הציג בולנט ילדרים בפני קהל שומעיו שלושה תסריטים אפשריים לגבי אופן התנהלות המשט המתוכנן:
א. תסריט א’: לפיו ישראל "תנהג בחוכמה" ותתיר את כניסת המשט לרצועה. על פי תסריט זה ישראל תאתר את המשט בים ותתיר לספינות להכנס לרצועה. בתסריט זה המשט יגיע במהירות, "המצור" יוסר, וישראל לא תתעמת עם דעת הקהל בעולם. תסריט זה, לדברי ילדרים "יועיל לישראל. לנו [הוא] לא יזיק". בתסריט שכזה לא יסתפקו המארגנים בכניסה חד-פעמית של הספינות לרצועה אלא "יש להסיר לגמרי את המצור".
ב. תסריט ב’: ישראל תמנע את התקדמות הספינות, והנוסעים ישארו עליהן זמן רב (מספר שבועות). מניעת התקדמות המשט תחשב לדברי ילדרים כהפרת החוק – "אין לישראל זכות לעצור את המשט. ואנחנו נמשיך בדרכנו בלי לעצור". והיה וישראל תנסה לעלות על גבי ספינה [מהמשט], שעליה ימצאו אזרחים מיותר מ-46 מדינות [רמז ל"מרמרה"?], "זה יאפשר לנו להרוויח זמן". "יעברו 20-15 ימים. אנחנו נישאר על גבי הספינות. נשאר חודש ימים. מה יהיה אז? כל הארגונים האזרחיים של המדינות האלה יתחילו בהפגנות, במחאות. הנושא יועלה לדיון בפרלמנטים השונים". "ככל שנצליח להשאר [יותר זמן] בים, נרוויח זמן. כל הפקידים של המדינות האלה יתחילה להתרוצץ. אחר כך גם מדינות ידידותיות לישראל ינותקו ממנה".
ג. תסריט ג’: ישראל תתקוף את הספינה[רמז ל"מרמרה"?], נוסעיה יגנו עליה, ובסופו של דבר הספינה "תפרוץ את המצור". ילדרים מזכיר כי בעבר חמישה ניסיונות לפרוץ את המצור, מהם, לטענתו בשלושה מקרים. הצליחו ספינות לחדור לרצועה, למרות שישראל איימה לפתוח עליהן באש7. ילדרים מוסיף כי "אנחנו רוצים להגן על המשט בנקודה הזאת. [קרי, להמשיך את התהליך שהחל בעבר] מה כבר יכולה ישראל לעשות? מה, היא תפתח נגדנו באש? הרי אלה שעלו על הספינה לקחו זאת בחשבון. אנחנו כבר החלטנו. אנחנו כבר הצלחנו ברגע שהחלטנו…".
17. בחלק האחרון של נאומו שב מדגיש בולנט ילדרים, כי כל שלושת התסריטים הללו משחקים לידי מארגני המשט – "אם נותקף זה יהיה לטובתנו. אם נגרום להמתנה גם זה לטובתנו. אם נצליח לפרוץ גם זה לטובתנו. כך נגרום, שלא תהיה יותר משמעות למצור".
18. עם זאת הוא מוסיף כי אין להתעלם מהסיכונים הכרוכים במשט ומספר כי הוא נשאל: "מדוע קניתם את האוניות ולא שכרתם אותם?". התשובה לכך – "אחינו היקרים, ניסינו ועמלנו כדי לשכור, אבל אף אחד לא הסכים, כי הסיכון הוא גדול…". אולם הוא מוסיף, כי סיכון זה הינו מחושב, שכן "הם [הישראלים] לא יתקפו את המשט, כי האוניות מניפות דגל תורכיה. אוניה זה כמו קונסוליה של מדינה. התקפה על האוניה זה כמו התקפה על קונסוליה תורכית. בנוסף, זה לא כל כך קל". ילדרים מסיים דבריו כי "בעזרת האל, יום אחד נצליח לראות את פלסטין עצמאית" .
נספח ב’
הנוסח המקורי של נאום בולנט ילדרים8
|
1 בתיאור מטרות המשט כהומניטארית עושים גם ארגוני זכויות אדם וארגונים פרו-פלסטיניים שחברו ל-IHH . יתרה מזו מועצת זכויות האדם בג’נבה, שהקימה וועדת בדיקה משלה (Fact-finding Mission ) משתמשת גם היא בטרמינולוגיה זו (ראו באתר המועצה החלטה 14/1 מה-23 ביוני בדבר הקמת וועדת הבדיקה שכותרתה : "The grave attacks by Israeli forces against the humanitarian boat convoy "
2 ראו לקט מידע מה-8 ביולי 2010: "ביקורת פנימית בתורכיה על שהמשטר האסלאמי מאפשר לחמאס ולאחים המוסלמים לקיים פעילות פוליטית-תעמולתית על אדמת תורכיה, המעצבת דעת קהל עוינת כלפי ישראל והמערב. ברקע עומדת שיחת טלפון בין ראש ממשלת תורכיה, ארדואן, לבין מנהיג חזבאללה נצראללה".
3 אתר rasthaber , 31 במרץ 2010.
4 נימה אנטישמית זאת קיבלה אופי ברור יותר בראיון ילדרים לעיתון ואקיט (31 במרץ) בו אמר: "מי ששולט על ירושלים שולט על העולם. למעשה הציונות היא [זו] המנהלת היום את העולם".
5 הכוונה לאזור Xinyiang , שבצפון מערב סין, שם קיימת מחאה של האוכלוסייה המוסלמית המקומית נגד סין. ילדרים מציג בנאומו איזור זה כצפון סין הגובל בתורכיסטאן. באתר האינטרנט של IHH מואשמת סין בג’נוסייד.
6 ראו לקט מידע מה-19 ביולי 2010: "השוואה בין האלימות שהופעלה ע"י ארגון IHH נגד כוחות צה"ל במהלך המשט הימי (יוני 2010), לבין העימות האלים שניהלו משתתפי שיירת "עורק חיים 3" עם כוחות הביטחון המצריים (ינואר 2010), מעלה קווי דמיון רבים. החשובים שבהם הינם מרכזיות תורכיה ואופי התנהלותו האלים של ארגון IHH ".
7 ילדרים מתייחס בדבריו לשיגור ארבעה משטי סיוע לרצועה ע"י ארגון Free Gaza שהיה שותף למשט שבהובלת ה-IHH , בשנים 2009-2008. שני משטים הגיעו לנמל עזה ובשני מקרים נעצרהו ספינות הארגון ע"י ישראל. האירוע החמישי התרחש במהלך שיירת "עורק חיים 3" כשילדרים שכר ספינה על מנת שתעביר את כלי הרכב השיירה בדרך הים מנמל לאד’קיה שבסוריה לנמל אלעריש. בסופו של דבר ההפלגה לא מומשה.