הסיוע האיראני לחמאס
ראש ממשל החמאס ברצועה אסמאעיל הניה נפגש עם נשיא איראן אחמדינז'אד
קאסם סלימני
|
|
||
|
ראש ממשל החמאס ברצועה אסמאעיל הניה נפגש עם המנהיג ח’מאנא’י |
ראש ממשל החמאס ברצועה אסמאעיל הניה נפגש עם נשיא איראן אחמדינז’אד |
|
מאפייני האירועים בשטח
כללי
1. הינתקותה של ישראל מרצועת עזה (אוגוסט 2005) יצרה מציאות חדשה בשטח, אשר האיצה הקמת אזור שליטה מובהק של החמאס ברצועת עזה . חמאס השכילה לתרגם את התחזקות כוחה בשטח להשגת רווחים גם במישור הפוליטי הפנים-פלסטיני. הביטויים העיקריים לכך היו זכייתה בבחירות למועצה המחוקקת (ינואר 2006); הרכבת ממשלה בראשותה (מרץ 2006) והשתלטות בכוח בזרוע על רצועת עזה (יוני 2007) תוך ניטרול כוחם של פתח והרשות הפלסטינית.
2. בעקבות השתלטותה על רצועת עזה, הקימה חמאס ברצועת עזה ישות אסלאמית-רדיקלית , הנמצאת עדיין בשלבי התגבשות. ישות זאת, הנתמכת ע"י איראן וסוריה , מנהלת מדיניות פנים וחוץ משלה, מקיימת מערכת טרור מתמשכת נגד ישראל, מצויה במחלוקת עמוקה עם מצרים ומדינות ערביות פרו-מערביות, מבודדת בזירה הבינלאומית ונבדלת מהרשות הפלסטינית ביהודה ושומרון, שבהנהגת אבו מאזן ופתח.
3. בתקופה שחלפה מאז התנתקות ישראל מרצועת עזה, וביתר שאת בשנה שקדמה למבצע "עופרת יצוקה", קידמה תנועת חמאס תהליך מואץ של התעצמות צבאית . התעצמות זאת נועדה לאפשר לחמאס להמשיך באסטרטגיה של טרור ("התנגדות") נגד ישראל תוך הפיכת "נשק הרקטות" לאמצעי העיקרי בשלב זה של העימות (בהשראת ההישגים שנחלה חזבאללה בלבנון במלחמת לבנון השנייה ). ההתעצמות הצבאית נועדה גם להעניק לחמאס ולשאר ארגוני הטרור הפועלים ברצועה יכולות הגנתיות , שתחזקנה את כושר השרידות של כוחותיהם הצבאיים, תרתענה את צה"ל מלפעול ברצועה, ותקשנה על כל ניסיון להשתלט עליה או לכבוש חלקים ממנה 1.
4. על רקע קשייה מבית ובידודה מחוץ נזקקה חמאס לאחר השתלטותה ביתר שאת על הרצועה למשענת אסטרטגית חיצונית לשם הבטחת שרידותה הפוליטית, וקידום תהליך ההתעצמות הצבאית. בחירתה הטבעית של חמאס הייתה בציר האיראני-סורי . זאת על רקע העידוד ו הסיוע המתמשך , שאיראן וסוריה העניקו לחמאס, ולטרור הפלסטיני בכלל, מאז תחילת מערכת הטרור באוקטובר 2000 (האינתיפאדה השנייה) 2. לכך נוספה קרבה אידיאולוגית בין חמאס (הסונית) למשטר האיראני (השיעי) על רקע מכנה משותף רחב : הראייה המשותפת של הטרור (ה"התנגדות") כמרכיב המרכזי באסטרטגיה הפלסטינית, התנגדותם למו"מ בין ישראל לרשות הפלסטינית (תהליך אנאפוליס) והעויינות המושרשת לארה"ב ולמערב 3.
5. לאיראן , מצידה, יש אינטרס אסטרטגי מובהק לסייע לבנייתו וחיזוקו של שלטון חמאס ברצועת עזה, למרות שחמאס (שלא כמו חזבאללה) אינה נכונה להכפיף עצמה באופן מלא לתכתיביה של איראן. איראן רואה בהקמת הישות האסלאמית-רדיקלית ברצועה מנוף חשוב לניהול המאבק המזוין נגד ישראל בגבולה הדרומי, לצד ביסוס האיום של חזבאללה בגבולה הצפוני. בשני המקרים רואה איראן ב"נשק הרקטות" אמצעי יעיל להתשתה של ישראל ע"י פגיעה בעורף הישראלי, הן בשגרה ועוד יותר בעת משבר אזורי עתידי. לפיכך היא מסייעת לחזבאללה ולחמאס להצטייד בארסנל רקטות גדול ובצד זאת לפתח את יכולותיהן הצבאיות, אף כי בהיקף ובאיכות שונים (באשר לחזבאללה בראייה האיראנית יש עדיפות ברורה על פני חמאס).
6. מעבר לכך, רואה איראן בחזבאללה (שרכש השפעה פוליטית רבה בלבנון) ובחמאס (שהשתלט על רצועת עזה), שני מוקדי כוח חשובים , שבאמצעותם ניתן לקדם את יעדיה האסטרטגיים, שבמרכזם החתירה להגמוניה אזורית . באמצעות חזבאללה, חמאס וארגוני טרור פלסטינים נוספים, יכול הציר האיראני-סורי להגביר השפעתו בעולם הערבי והמוסלמי, להציב אתגר קשה בפני אבו מאזן, לפגוע בתהליך המו"מ בין ישראל לרשות הפלסטינית (תהליך אנאפוליס) ו"לייצא" את האסלאם הרדיקלי למדינות סוניות נוספות ובמרכזן מצרים (הרואה בשלטון חמאס ברצועה איום בטחוני נגדה ונגד האזור כולו, המופעל ע"י איראן).בראיית איראן יש משמעות מיוחדת ל"חיבוק" חמאס כאמצעי לבסס אחיזה איראנית בלב המרחב הסוני.
7. מפגש האינטרסים בין חמאס לבין איראן וסוריה, או בין הישות החמאסית הסונית-רדיקלית לבין המשטר האיראני בעל אופי השיעי-רדיקלי, הביא בשנתיים האחרונות להסתייעות מאסיבית של חמאס באיראן (ובסוריה שם מצויה הנהגת ה"חוץ" של חמאס). הסיוע האיראני מתבצע ברמה האסטרטגית הבכירה בהכוונת צמרת המשטר האיראני והמנהיג ח’מאנא’י באופן אישי. היא מבוצעת בפועל באמצעות כוח "קדס" של משמרות המהפכה האיראניים והעומד בראשו קאסם סלימאני 4 ועל ידי משרד המודיעין האיראני ( MOIS ) עליו ממונה שר המודיעין, מחסן חסין אז’האי .
מימין: תא"ל קאסם סלימני מפקד כוח "קדס" מאז 1998 במדים. משמאל: קאסם סלימני בראיון טלוויזיוני נדיר בו
הוא מספר על אחד מעמיתיו שנהרג במהלך מלחמת איראן- עיראק (טלוויזיה איראן1, 18 במרץ, 2007)
8. הסיוע האיראני לחמאס בשנתיים שקדמו למבצע "עופרת יצוקה" כלל מגוון מרכיבים : אמצעי לחימה, שכללו מאות רקטות גראד 122 מ"מ לטווחים של 20 ו-40 ק"מ וטילי נ"ט מתקדמים; ידע טכנולוגי, שאיפשר לחמאס לייצר מטעני חבלה קטלניים (מדגם "שואז") בהשראת חזבאללה בלבנון: אימונים מתקדמים למאות פעילי טרור (חמאס וארגונים נוספים) באיראן; סיוע כספי לזרוע המדינית ולזרוע הצבאית של חמאס בסדר גודל של כמה מאות מיליוני דולרים לשנה; גיבוי מדיני וסיוע תעמולתי; ומאמצים למנוע "הרגעה", לדחוף לפיגועים ולהתנגד למו"מ המדיני, שניהלה הרשות הפלסטינית עם ישראל (תהליך אנאפוליס).
9. בראייה לאחור ניתן לקבוע כי ללא הסיוע האיראני המסיבי בתחומים הללו הייתה חמאס מתקשה מאוד לקדם את תהליך ההתעצמות הצבאית שלה, שהגיע לשיאו בשנה האחרונה. סביר כי ללא סיוע זה חמאס גם הייתה נזהרת יותר מלנקוט מדיניות ירי אגרסיבית כלפי ישראל ומדיניות מתריסה כלפי הרשות הפלסטינית ומצרים, שהביאה לקרע גלוי של חמאס עימן ( מצרים מודעת היטב לשיקוליה האסטרטגים של איראן העומדים מאחורי הסיוע לישות החמאסית ברצועת עזה). מדיניות זאת של ירי רקטות הולך ומתגבר תוך טרפוד הסדר ה"הרגעה", שהושג ע"י מצרים, היא זו שהובילה בסופו של דבר להפסקה חד-צדדית של ה"הרגעה" ולמבצע "עופרת יצוקה".
10. איראן מבטאת במפורש את תפיסתה כי המלחמה בעזה היא נדבך במערכה הרחבה יותר על עתיד המזרח התיכון בין מחנה ה"התנגדות" בהנהגתה לבין כוחות ה"התנשאות" (ארה"ב, המשטר הציוני, המערב והדמוקרטיה הליברלית השוקעת). במהלך מבצע "עופרת יצוקה" עודד המשטר האיראני (ישירות ובאמצעות חזבאללה) את חמאס להמשיך בלחימה ומנהיג איראן אף קבע (28 דצמבר) כי כל פלסטיני שיהרג בלחימה יהיה שהיד. במקביל ניהלה נגד קמפיין הסתה קשה נגד ישראל ומצרים, שיגרה סיוע הומניטארי לפלסטינים, אך בו בזמן נזהרה שלא להיגרר למעורבות ישירה בקלחת העזתית. לאחר שיסתיימו הקרבות, בכל הסדר שהוא, צפוי כי מפגש האינטרסים הברור בין חמאס לבין איראן וסוריה, יוביל למאמץ איראני- סורי לשקם את התשתית הצבאית ואת יכולות הטרור של חמאס (כפי שהשתיים שיקמו את התשתית הצבאית של חזבאללה לאחר מלחמת לבנון השנייה).
11. על רקע המגעים סביב היוזמה המצרית להפסקת הלחימה הבהירו דוברי חמאס כי חמאס לא תסכים להתחייב להפסקת ההברחות. מעבר לכך, אבו אסאמה עבד אל מעטי , נציג חמאס באיראן פנה ל"מדינות האסלאמיות" (קרי, איראן) בקריאה לשלוח ציוד צבאי לעזה על מנת לסייע לה. שכן, לדבריו, ארה"ב הקימה "גשר אווירי" שנועד לסייע לישראל ולפיכך על כל "המוסלמים המאמינים" לסייע ולשלוח נשק ללוחמים בעזה (מתוך מסיבת עיתונאים במשרדי "ארגון התעמולה האסלאמי בטהראן", אירנה, 13 בינואר 2009).
12. אולם בשונה מלבנון , הקשיים שבפניהם תיתקל איראן לאחר שישקע האבק, במציאות החדשה שתיווצר לאחר המכה, שספגה חמאס במבצע "עופרת יצוקה", יהיו רבים יותר. זאת בהעדר נגישות טובה לגבול העזתי(בהשוואה לנגישות הקלה ללבנון משטחה של סוריה), ועל רקע האפשרות, שההסדר שיושג בתום הלחימה יוביל לפיקוח הדוק יותר של מצרים על "ציר פילדלפי". כבעבר צפוי שאיראן וחמאס תנקוטנה במגוון דרכים יצירתיות על מנת לעקוף קשיים אלו ולאפשר זרימה מחודשת של אמצעי לחימה לרצועת עזה ובמרכזם רקטות ארוכות טווח , שתשקמנה את "איום הרקטות" ותשבנה לחמאס (ולאיראן) את היכולת לאיים על אוכלוסיית דרום ישראל (ובשאיפה אף להכניס תושבים ישראלים נוספים לטווח הרקטות, עד לטווח של תל- אביב).
13. להלן סיכום של מרכיבי הסיוע העיקריים שהגישה איראן לחמאס בשלוש השנים האחרונות. סיוע זה איפשר את הקמתה של התשתית הצבאית החמאסית והאיץ את התהליכים שהובילו לקריסת ה"הרגעה" ולמבצע "עופרת יצוקה". בנספח מובא מבחר תגובות של העולם הערבי ביחס ליעדי הסיוע האיראני לחמאס ולסיכונים הנובעים ממנו למשטרים הערביים ולאזור כולו.
להמשך המסמך בפורמט PDF לחץ כאן
1 פירוט ראו: "תהליך ההתעצמות הצבאית של חמאס ברצועת עזה" (10 אפריל 2008).
2 על הסיוע שהגישו איראן וסוריה לארגוני הטרור הפלסטינים במהלך האינתיפאדה השנייה, ראו מסמך: "איראן כמדינה תומכת ומפעילת טרור" (אפריל 2003); ראו גם: "איראן וסוריה כמשענת אסטרטגית לטרור הפלסטיני ב’שטחים’" (ספטמבר 2002).
3 שתוף הפעולה בין חמאס הסונית, המהווה את הענף הפלסטיני של "האחים המוסלמים", לבין המשטר האיראני האסלאמי-שיעי אינו מובן מאליו. גורמי טרור סונים-רדיקלים-ג’האדיסטים דוגמת אלקאעדה וגורמי הג’האד העולמי אינם משתפים פעולה עם איראן ואף נמצאים בעימות עימה. אולם שיקולים אסטרטגים בהקשר לעימות עם ישראל גוברים אצל חמאס על השונות הדתית. כאשר נשאל משיר אלמצרי, ציר חמאס במועצה המחוקקת, האם תסכים חמאס לקבל סיוע מאיראן הוא השיב כי היא לא תימנע מכך, למרות חילוקי הדעות האידיאולוגיים. לדבריו, סיוע מהאיראנים "עדיף אלפי מונים מלהשליך יהבנו על האמריקאים והציונים…" (אל זמאן, 7 ביולי 2007)
4 על פעילותו של כח "קדס" בלבנון ובמדינות נוספות לשם "ייצוא" המהפכה האיראנית ראו לקט מידע : "כוח ‘קדס’ של ‘משמרות המהפכה’ האיראנים כמכשיר עיקרי ליישום מבצעי של תפיסת ‘ייצוא המהפכה’ מעבר לגבולות איראן" (מרץ 2007).
