כרזה איראנית המשווה את הטרור הסעודי לדאעש (אתר המנהיג העליון, 2 בינואר 2016).
כרזה איראנית המשווה את הטרור הסעודי לדאעש (אתר המנהיג העליון, 2 בינואר 2016).
שיח' נמר באקר אלנמר (19 באוקטובר 2016, ABNA).
קריקטורה איראנית אנטי-סעודית (תסנים, 10 בינואר 2016).
הצתת שגרירות סעודיה בטהראן (טוויטר, 2 בינואר 2016).
הצבת שלט על-שמו של שיח' נמר ברחוב בו ממוקמת שגרירות סעודיה בטהראן (טוויטר, 2 בינואר 2016).
קריקטורה אנטי-סעודית בתקשורת האיראנית (פארס, 4 בינואר 2016).
הסלמה ביחסי איראן-סעודיה
1. הוצאתו להורג של איש הדת הסעודי השיעי, נמר באקר אלנמר, והתקפת מפגינים איראנים על שגרירות סעודיה בטהראן ועל הקונסוליה הסעודית במשהד בתגובה לכך, דרדרו את היחסים בין איראן לסעודיה לשפל חסר תקדים. שלטונות איראן גינו אומנם בחריפות את המפגינים והנשיא רוחאני אף דרש מהרשות השופטת להעמיד לדין את האחראים לתקיפת הנציגויות, אך היחסים בין איראן לסעודיה נותקו בעקבות ההתפתחויות.
2. הוצאתו להורג של שיח' אלנמר עוררה זעם רב באיראן. ראשי המשטר איימו בנקמה והצהירו, כי קץ המשטר הסעודי קרב. עלי ח'אמנהאי, המנהיג העליון, גינה בחריפות את הוצאתו להורג של השיח' השיעי והזהיר את שלטונות סעודיה מפני "נקמה אלוהית", שתפגע בבכירי המשטר הסעודי. ממשל הנשיא רוחאני, לעומת זאת, ניסה להפיג את המתיחות: בתגובה לתקיפת הנציגויות הסעודיות עצרו כוחות הביטחון האיראנים למעלה מחמישים אזרחים, שהיו מעורבים בה. כמו כן, הועברו מתפקידם סגן מושל מחוז טהראן לענייני ביטחון ומפקד הכוחות המיוחדים של משטרת מחוז טהראן. משרד החוץ האיראני הביע גם הסתייגות מהצעה לשנות את שמות הרחובות בהן ממוקמות נציגויות סעודיה באיראן ולקרוא להם על שמו של שיח' אלנמר (פירוט ראו נספח).
3. בעקבות ההסלמה הדרמטית ביחסים עם איראן הצטרפו לסעודיה מדינות ערביות/מוסלמיות נוספות. מאז הודיעה סעודיה על ניתוק הקשרים עם איראן, הודיעו גם בחרין, סודאן, סומליה, ג'יבוטי ואיי-קומורו על ניתוק היחסים עם איראן. איחוד האמירויות הערביות הודיעה על הורדת דרג היחסים עם טהראן וממשלות קטר וכווית החזירו את שגרירן בטהראן להתייעצויות. גם ירדן הצטרפה למחאה נגד איראן, אך לא ניתקה קשריה הדיפלומטים עימה.
4. החלטת כמה ממדינות ערב ללכת בעקבות ריאד עוררה ביקורת חריפה באיראן ואף קריאות לבחון מחדש את יחסיה עם העולם הערבי. מאמרי פרשנות, שהתפרסמו בעיתונות האיראנית, גרסו, כי חרף הסיוע האיראני הנדיב הפגינו מדינות ערב כלפי איראן יחס עוין ובוגדני. לפיכך, לדעת כמה הפרשנים, על איראן לנצל את הנסיבות האזוריות ואת הסכם הגרעין עם המערב כדי להרחיק עצמה מהעולם הערבי. בשלב זה לא נראה, כי הקריאה זוכה לתמיכה מצד בכירים בהנהגה האיראנית.
המשמעויות והמענה
5. המשבר הנוכחי ביחסים בין איראן למדינות ערב, ובראשן ערב הסעודית, משקף את בידודה הגובר של איראן במערכת הפוליטית האזורית בצל הטלטלה האזורית. התמורות הפוליטיות, שהתחוללו בשנים האחרונות בעולם הערבי, פתחו בפני איראן הזדמנויות חדשות להרחיב את השפעתה באזור, אך בו בזמן הם גם העמיקו את השסע השיעי-סוני והגבירו את החשדנות כלפיה מצד מדינות ערב.
6. מדיניותה העדתית של איראן, שעודדה בדלנות שיעית בזירות הפעולה בהן היא מעורבת, וחתרנותה הנמשכת במדינות האזור, תרמו להחרפת היחסים בין איראן לבין מדינות ערביות סוניות, במרכזן סעודיה, החותרת אף היא להגמוניה אזורית. המתיחות בין המדינות מושפעת גם ממשקעי העבר, מהשסע הדתי-עדתי (סונים מול שיעים), מהניגודים האתניים-תרבותיים (ערבים מול פרסים) ומהסכם הגרעין בין איראן למערב (שהגביר את החשש בקרב מדינות המפרץ מפני התעצמות איראן). לכל אלו ניתן להוסיף שינויים משמעותיים בהנהגה הסעודית, שתרמו למעבר סעודיה ממדיניות אזורית פסיבית למדיניות אקטיבית ולאימוץ קו אנטי-איראני מובהק.
7. מוקדם להעריך האם שיאו של המשבר הנוכחי בין איראן לסעודיה כבר חלף או שמא צפויה הסלמה נוספת ביחסים ביניהן. בשלב זה נראה, כי שתי המדינות אינן מעוניינות בהחרפת היחסים עד כדי עימות צבאי ישיר ביניהן, בעיקר לנוכח העובדה, ששתיהן ניצבות בפני אתגרים משמעותיים, הן בזירה הפנימית והן בזירות הלחימה בהן מעורבות השתיים, ובראשן סוריה ותימן.
8. אם תחליט איראן, בכל זאת, להסלים את העימות עם ערב הסעודית, פתוחות בפניה להערכתנו ארבע דרכי פעולה מרכזיות:
א. החרפת המלחמה באמצעות שליחים (Proxies):איראן עשויה להגביר את התמיכה בכוחות הנאמנים לה בסוריה ובתימן, שתי הזירות העיקריות, שבהן שתי המדינות נלחמות זו בזו באמצעות שליחים. בסוריה תומכת איראן בחזבאללה ובלוחמים שיעים מעיראק, מאפגניסטן ומפקיסטאן הנלחמים לצד משמרות המהפכה נגד ארגוני המורדים (שחלקם נתמכים ע"י סעודיה). בתימן תומכת איראן במורדים החות'ים הנלחמים נגד ממשל מרכזי הנתמך ע"י סעודיה.
ב. הגברת מאמצי החתרנות כלפי המיעוט השיעי במחוז המזרחי של סעודיה:לאחר המהפכה האסלאמית פעלה איראן לייצוא המהפכה למחוז המזרחי בסעודיה, בו מרוכז המיעוט השיעי. השיעים מהווים כ-10% מאוכלוסיית הממלכה וסבלו לאורך ההיסטוריה המודרנית של הממלכה מקיפוח ומאפליה מצד השלטונות. המחוז המזרחי נחשב לרגיש באופן מיוחד, מכיוון שהוא האזור המשופע ביותר בשדות נפט בממלכה. בין 1979 ל-1981 אירעו במחוז מהומות בקרב השיעים, שנתמכו, לטענת שלטונות סעודיה, על-ידי איראן. בסוף שנות השמונים, ובמיוחד לאחר מות ח'מיני בשנת 1989, חתרה איראן לשיפור הקשרים עם סעודיה וזנחה במידה רבה את מאמציה לעודד בדלנות שיעית בממלכה. היא המשיכה, עם זאת, לתמוך במאבק השיעים לשוויון זכויות, ובכלל זה תמכה בפעילות המחאה (והחתרנות?) של שיח' אלנמר, שבה החל בשנת 2011.
ג. פעילות טרוריסטית בסעודיה ובחו"ל:סעודיה היוותה גם בשנים האחרונות מטרה למספר ניסיונות איראנים לפגוע באישים סעודים בחו"ל. באוקטובר 2011 הודיעה ארצות-הברית על סיכול תוכנית איראנית להתנקש בחייו של שגריר סעודיה בוושינגטון דאז, עאדל אלג'ביר, המשמש כיום כשר החוץ הסעודי. בתוכנית הרצח היו מעורבים אדם בעל אזרחות כפולה אמריקאית-איראנית ובכירים בכוח קדס של משמרות המהפכה, ובהם גם מפקד הכוח, קאסם סלימאני. מספר חודשים קודם לכן, במאי 2011, היה כוח קדס מעורב, ככל הנראה, גם בחיסול חסן אלחתאני, קצין אבטחה בנציגות סעודיה בקראצ'י, שבפקיסטאן בעת שנסע במכוניתו. גורמים סעודים ואמריקאים העריכו, כי מאחורי החיסול עמדו גורמים השייכים לכוח קדס, שכן הרוצח היה חבר בקבוצה שיעית בדלנית מקומית, שקיימה קשרים הדוקים עם הכוח (וושינגטון פוסט, 13 באוקטובר 2011).
ד. פעילות במרחב הסייבר:זאת בדומה למתקפה שביצעו, ככל הנראה, האקרים איראנים כנגד חברת הנפט הסעודית עראמקו באוגוסט 2012. ב-15 באוגוסט 2012 אובחנה מתקפת סייבר על מחשבי החברה, שדיווחה על פגיעה בכ-30 אלף תחנות עבודה וכאלפיים שרתים. מומחי אבטחה פרטיים במערב העריכו, כי איראן עמדה מאחורי המתקפה (הארץ, 11 בספטמבר 2012).
9. בין אם יצליחו שתי המדינות להתגבר על המשבר הנוכחי ביניהן ובין אם לאו, ניתן להניח, כי משקעי העבר, הניגודים הדתיים, התרבותיים והאידיאולוגיים, האינטרסים הסותרים ומאבקי הכוחות על ההגמוניה האזורית ימנעו בעתיד הנראה לעין כל סיכוי לשיפור משמעותי ביחסים ביניהן.
נספח
המשבר האיראני-סעודי בעקבות הוצאתו להורג של נמר באקר אלנמר
תגובות איראניות להוצאתו להורג של שיח' נמר באקר אלנמר
1. הוצאתו להורג של השיח' הסעודי השיעי, נמר באקר אלנמר וההתקפה, שביצעו מפגינים איראנים נגד שגרירות סעודיה בטהראן ונגד הקונסוליה הסעודית במשהד בתגובה לכך, דרדרו את היחסים בין איראן לערב הסעודית לשפל חסר תקדים. זאת, למרות ששלטונות איראן גינו בחריפות את המפגינים והנשיא רוחאני אף דרש מהרשות השופטת להעמיד לדין את האחראים. היחסים בין שתי המדינות נותקו ובעקבות זאת הושעו גם היחסים המסחריים בין איראן לסעודיה ונאסרה תנועת אזרחים בין המדינות.).
2. בקרב המגיבים בלט עלי ח'אמנהאי, המנהיג העליון, אשר גינה בחריפות את הוצאתו להורג של השיח' השיעי והזהיר את שלטונות סעודיה מפני "נקמה אלוהית", שתפגע בבכירי המשטר הסעודי. הוא הצהיר, כי ההוצאה להורג היא שגיאה מדינית מצד הממשל הסעודי וכי הדם, שנשפך באי-צדק יכה במהירות בפוליטיקאים הסעודים (פארס, 3 בינואר 2016).
3. המשבר ביחסים בין המדינות החריף עוד יותר, לאחר שאיראן האשימה את סעודיה בתקיפה אווירית, שפגעה בשגרירות שלה בצנעא, בירת תימן. חסין ג'אברי אנצארי (Hossein Jaberi Ansari), דובר משרד החוץ האיראני, טען ב-7 בינואר 2016, כי תקיפה אווירית, שביצעו מטוסי קרב סעודים בצנעא, גרמה נזק לשגרירות והביאה לפציעתם של כמה מאבטחים. הוא ציין, כי המתקפה הסעודית הייתה מכוונת נגד השגרירות והיוותה הפרה של האמנות הבינלאומיות העוסקות באבטחת הנציגויות הדיפלומטיות. חסין-אמיר עבדאלליהאן (Hossein Amir Abdollahian), סגן שר החוץ לענייני ערב ואפריקה, גינה, אף הוא, את התקיפה הסעודית באזור השגרירות והטיל על סעודיה את האחריות לשמירת ביטחון השגרירות האיראנית והדיפלומטים האיראנים בבירת תימן (איסנ"א, 7 בינואר 2016).
4. להלן כמה תגובות נוספות:
א. חסין סלאמי (Hossein Salami),סגן מפקד משמרות המהפכה, הזהיר את סעודיה, כי אם לא "תתקן את דרכיה", היא תתמוטט בשנים הקרובות. הוא אמר, כי הסעודים ממשיכים את דרכו של נשיא עיראק לשעבר, צדאם חסין, שתקף את איראן והוציא להורג אנשי דת שיעים בכירים. סלאמי כינה את החלטת ריאד לנתק את קשריה עם טהראן "נמהרת וחסרת היגיון" ואמר, ששפיכות הדמים בעיראק ובסוריה היא תוצאה ישירה של המדיניות הסעודית באזור (ספאה ניוז, 7 בינואר 2016).
ב. מחמד-רזא נקדי (Mohammad Reza Naqdi),מפקד הבסיג', אמר, כי מות הקדושים של שיח' נמר תהפוך לתעודת הקבורה של בית המלוכה הסעודי. הוא האשים את מדינות המערב בתמיכה במדיניותה התוקפנית וההרסנית של ריאד באזור ואמר, כי השיעים והסונים ינקמו בערב הסעודית ובתומכיה (דפאע פרס, 3 בינואר 2016).
ג. אנשי דת איראנים בכירים גינו, אף הם, את ההוצאה להורגאיתאללה חסין-נורי המדאני (Ayatollah Hossein Nouri Hamedani), איש דת בכיר, הצהיר כי פעולות כאלה מאיימות על העולם כולו וכי אנשי הדת השיעים והסונים צריכים להגיב להוצאתו להורג "הזדונית" של שיח' נמר (רסא ניוז, 2 בינואר 2016).
ד. במאמר דעה, שפרסם מחמד-ג'ואד זריף (Mohammad Javad Zarif), שר החוץ האיראני, בניו-יורק טיימס (11 בינואר 2016), האשים זריף את ערב הסעודית בתמיכה בטרור וכינה אותה "איום גלובלי". במאמר, שהתפרסם תחת הכותרת: "הקיצוניות הפזיזה של סעודיה" טען זריף, כי מאמציה של סעודיה לסכל את הסכם הגרעין בין איראן למערב נובע מהחשש שמא ייחשף "האיום הגלובלי האמיתי", שהוא תמיכתה באלימות של קיצונים. הוא הזכיר, כי רבים מהמעורבים במעשי טרור, ובכלל זה בפיגועי ה-11 בספטמבר, היו אזרחים סעודים או כאלו שמומנו על-ידי כספי הנפט הסעודים.
ניסיונות מצד ממשל רוחאני להרגעת הרוחות
5. חרף המשבר ביחסים עשה ממשל הנשיא חסן רוחאני מאמצים להפיג את המתיחות, שנוצרה בעקבות התקפת המפגינים האיראנים על נציגויות סעודיה בטהראן ובמשהד. בהודעת הגינוי, שפרסם הנשיא בעקבות הוצאתו להורג של שיח' נמר, התייחס רוחאני גם לתקיפת הנציגויות הסעודיות והגדיר אותה כהשפלת המשטר וכפגיעה בתדמיתה של איראן. הוא קרא למשרד הפנים, למשרד המודיעין ולרשות השופטת לפעול לאיתור התוקפים ולהעמדתם לדין (אתר הנשיא, 3 בינואר 2016).
6. בתגובה לתקיפת הנציגויות הסעודיות עצרו כוחות הביטחון האיראנים למעלה מחמישים אזרחים, שהיו מעורבים בהן. כמו כן הועבר מתפקידו צפר-עלי בראתלו (Saffar Ali Baratlou), סגן מושל מחוז טהראן לענייני ביטחון. גם חסן ערבסרח'י (Hassan Arabsorkhi),מפקד הכוחות המיוחדים של משטרת מחוז טהראן, הועבר מתפקידו, ככל הנראה על רקע תקיפת השגרירות הסעודית. חסין-עלי אמירי (Hossein Ali Amiri),דובר משרד הפנים, אמר כי אף אחד באיראן אינו רשאי להפר את החוק בתירוץ של הגנה על ערכים (איסנ"א, 4 בינואר 2016).
7. במקביל הביע משרד החוץ האיראני הסתייגות מהצעה לשנות את שמות הרחובות בהן ממוקמות נציגויות סעודיה באיראן ולקרוא להם על שם שיח' נמר. חסין ג'אברי אנצארי (Hossein Jaberi Ansari), דובר משרד החוץ, אמר כי משרד החוץ תומך בהנצחת איש הדת הסעודי, אך קריאת רחובות על-שמו צריכה להתבצע בהתייעצות עם משרד החוץ והמועצה העליונה לביטחון לאומי (11 בינואר 2016, Press TV).
קריאות באיראן לבחינה מחודשת של הקשרים עם העולם הערבי ומשמעותן
8. בעקבות ההסלמה הדרמטית ביחסי איראן-סעודיה הצטרפו לעימות מדינות ערביות נוספות. מאז הודיעה סעודיה על ניתוק הקשרים עם איראן, הודיעו גם בחרין, סודאן, סומליה, ג'יבוטי ואיי-קומורו על ניתוק היחסים עם איראן. איחוד האמירויות הערביות הודיעה על הורדת דרג היחסים עם טהראן וממשלות קטר וכווית החזירו את שגרירן בטהראן להתייעצויות. גם ירדן הצטרפה למחאה נגד איראן בעקבות המתקפה על שגרירות סעודיה בטהראן אך ללא ניתוק הקשרים. משרד החוץ הירדני זימן את מג'תבא פרדוסי-פור (Mojtaba Ferdowsipour), השגריר האיראני ברבת עמון, לשיחת הבהרה ופרסם הודעה בה גינה את המתקפה על נציגויות סעודיה באיראן ואת התערבות איראן בענייניהן הפנימיים של מדינות ערב (איסנ"א, 7 בינואר 2016).
9. החלטת כמה ממדינות ערב ללכת בעקבות ריאד עוררה ביקורת חריפה באיראן ואף קריאות לבחון מחדש את יחסי איראן עם העולם הערבי. מחמד-מסג'ד ג'אמעי (Mohammad Masjed Jamei),שגריר איראן לשעבר במרוקו, קרא לאיראן להרחיק עצמה למשך זמן מסוים מן העולם הערבי. במאמר פרשנות, שהתפרסם באתר השמרני ח'בר אונליין (Khabar Online, 10 בינואר 2016), התייחס הדיפלומט האיראני להשפעתה הגוברת של המחשבה האסלאמית הרדיקלית ("המחשבה התכפירית") בחברה הסעודית וטען, כי יש לכך השפעה על העולם המוסלמי כולו בשל מעמדה ויכולותיה של ערב הסעודית. הוא הביא כדוגמא את סודאן, שבמשך עשרים וחמש השנים האחרונות זכתה לסיוע איראני משמעותי וחסר תקדים בתחומי הכלכלה, המדיניות, הצבא והרפואה, אך בסופו של דבר הצטרפה לערב הסעודית וניתקה את קשריה עם טהראן. האינטרסים המשותפים לאיראן ולמדינות ערב פחתו, לטענת ג'אמעי, לנוכח ההתפתחויות באזור, וטוב תעשה איראן אם תרחיק עצמה מן העולם הערבי.
10. האתר עצר-י איראן (Asr-e Iran),קרא, אף הוא, לבחינה מחודשת של קשרי איראן עם מדינות ערב. במאמר שפורסם באתר נכתב, כי לאחר המהפכה האסלאמית הפכה הרחבת הקשרים עם המדינות המוסלמיות והערביות לאחד מעקרונות מדיניות החוץ של איראן. לאורך שנים ניצבה איראן לצד מדינות ערב ותמיכתה בסוגיה הפלסטינית הייתה משמעותית אף יותר מזו של הערבים עצמם. הסיוע האיראני למדינות ערב לא פסק גם לאחר שאלה תמכו בעיראק במלחמתה נגד איראן בשנות השמונים. אך בעוד שאיראן הפגינה את כוונותיה הטובות כלפי מדינות ערב, הרי שאלה, למעט סוריה, הפגינו כלפיה יחס עוין ובוגדני. כעת, לאחר ארבעה עשורים, הגיעה העת לבחון מה העניקה איראן למדינות ערב ומה קיבלה מהן בתמורה. שיפור היחסים בין איראן למערב בעקבות הסכם הגרעין מספק לה, לטענת האתר, הזדמנות היסטורית לבחון מחדש את מדיניות החוץ שלה ולהפנות את עיקר המאמצים לשיפור הקשרים עם מדינות, שעימן היא יכולה לקיים יחסים מאוזנים ומועילים יותר (עצר-י איראן, 11 בינואר 2016).
11. בשלב זה לא נראה, כי הקריאה לבחינה מחודשת של היחסים בין איראן לעולם הערבי זוכה לתמיכה מצד בכירים בנהגה האיראנית או שאכן מתבצעת בחינה כזו בקרב מוסדות השלטון. זאת ועוד, הנהגה איראנית מחויבת, לכאורה, לפעול לחיזוק הקשרים עם העולם הערבי הן לשם ביצור מעמדה האזורי של איראן והן משיקולים אידיאולוגיים והסברתיים. הקריאה לבחינה מחודשת של היחסים עם העולם הערבי הועלתה, עם זאת, ע"י דיפלומט איראני בכיר לשעבר והתפרסמה באמצעי תקשורת, המזוהים עם הזרם השמרני בפוליטיקה האיראנית. לא מן הנמנע, איפא, כי היא מבטאת הלך רוח משמעותי למדי, שעשוי להשיג אחיזה גם בקרב מקבלי החלטות, במיוחד לנוכח השיפור הצפוי ביחסים בין איראן למערב בעקבות הסכם הגרעין והסרת הסנקציות.
המשבר האיראני-סעודי על רקע מדיניות איראן בעידן הטלטלה האזורית
12. המשבר הנוכחי ביחסים בין איראן למדינות ערב, ובראשן סעודיה, משקף להערכתנו את בידודה ההולך וגובר של איראן במערכת האזורית בצל "הטלטלה האזורית". התמורות הפוליטיות, שהתחוללו בשנים האחרונות בעולם הערבי, פתחו בפני איראן הזדמנויות חדשות להרחיב את השפעתה באזור. עם פרוץ "האביב הערבי" הציגו מנהיגי איראן את התמורות בעולם הערבי כביטוי להתעוררות אסלאמית השואבת את השראתה מהמהפכה האסלאמית וכראשיתו של מפנה שעתיד לשנות את פני האזור.
13. כוונת איראן לנצל את ההתפתחויות בעולם הערבי לביצור השפעתה ולהפצת תורתה המהפכנית השתקפה היטב במושב הפתיחה של ועידת "ההתעוררות האסלאמית" הבינלאומית, שהתקיימה בטהראן בספטמבר 2011, ובאה לידי ביטוי בדברי המנהיג העליון. בנאומו בפני באי הועידה קרא ח'אמנהאי לעמי האזור לקדם את האחדות המוסלמית ולהישמר מפני מזימות מדינות המערב המעוניינות להמשיך בשליטתן באזור. הוא ציין, כי יש לשמר את העקרונות האסלאמיים הניצבים, לטענתו, מאחורי ההתקוממויות בעולם הערבי ולא לסטות מהדרך המהפכנית ומסיסמאות המהפכה (פארס, 17 בספטמבר, 2011).
14. לצד ההזדמנויות הציבו, עם זאת, האירועים הדרמטיים במזרח התיכון גם סיכונים ואתגרים לא מבוטלים עבור איראן. עד מהרה התחוור, כי המציאות הפוליטית בעולם הערבי מורכבת יותר ממה שהעריכו האיראנים וכי יכולתה של הרפובליקה האסלאמית לשמש מודל חיקוי עבור העולם הערבי מוטלת בספק רב. ההתקוממות השיעית בבחרין בשנת 2011 הגבירה את החששות בקרב מדינות ערב מפני השפעתה הגוברת של איראן והעמיקה את החשדנות הגדולה ממילא בינה לבין מדינות ערב הסוניות. מלחמת האזרחים בסוריה, בעלת בריתה האסטרטגית החשובה ביותר של איראן בעולם הערבי, הציבה בפניה אתגר משמעותי נוסף ואיימה לערער את לכידות "מחנה ההתנגדות" בהנהגת איראן. הישגיו של הארגון הסלפי ג'האדיסטי הסוני דאעש הציבו בפני איראן אתגר אסטרטגי משמעותי במיוחד שחייב אותה לשגר לעיראק ולסוריה נשק ויועצים, ובראשם מפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, קאסם סלימאני.
15. במישור התעמולתי ניסתה איראן לגבש חזית אסלאמית משותפת נגד הגורמים האסלאמיים הסונים הרדיקליים, ובראשם דאעש. בכירים איראנים ניסו לטשטש בהצהרותיהם את השסע הבין-עדתי, קראו לאחדות בין שיעים וסונים והדגישו, כי רק אחדות אסלאמית תאפשר לפתור את בעיות האזור. כך, למשל, הצהיר הנשיא חסן רוחאני בנאומו בועידת האחדות האסלאמית הבינלאומית, שהתקיימה בטהראן בדצמבר 2015, כי איראן אינה מבחינה בין שיעים לסונים אלא דוגלת באחדות אסלאמית המתעלה מעל חילוקי הדעות בין הזרמים השונים באסלאם. בנאומו דחה הנשיא את הטענות בנוגע להיווצרותו של "סהר שיעי" בהובלה איראנית במזרח התיכון ואמר, כי מבחינת איראן אין "סהר שיעי" ו"סהר סוני" אלא רק "ירח אסלאמי" וכי היא תומכת באחדות כלל-אסלאמית. הוא טען, כי למוסלמים יש רק זהות אחת והיא הזהות האסלאמית (פארס, 27 בדצמבר 2015).
16. הצהרות אלה שיקפו הכרה איראנית, לפיה הגדרת הסכסוכים האזוריים במזרח התיכון כסכסוכים עדתיים/דתיים בין שיעים לסונים מגבירה את החרדה בעולם הערבי מפני "האיום השיעי", מעמיקה את החשדנות הקיימת, ממילא, בינה לבין מדינות ערב הסוניות ומקשה עליה לקדם את השפעתה האזורית. בפועל המשיכה, עם זאת, איראן לנקוט במדיניות חתרנית תוך עידוד בדלנות שיעית במדינות האזור. בהתמודדות עם "הטלטלה האזורית" השקיעה איראן משאבים רבים בהובלת כוח קדס של משמרות המהפכה במאמץ לנצל את ההזדמנויות החדשות שנפתחו בפניה לקידום מעמדה ההגמוני תוך ניצול חולשתן של מדינות ערב לצרכיה. ביטוי לחתרנות האיראנית ניתן למצוא בהצהרת מחמד-עלי ג'עפרי (Mohammad-Ali Jafari), מפקד משמרות המהפכה, שאמר לאחרונה, כי אחת התוצאות החיוביות של ההתפתחויות באזור בשנים האחרונות היא גיוסם (במשתמע על-ידי משמרות המהפכה) של קרוב ל-200 אלף צעירים חמושים בסוריה, בעיראק, באפגניסטאן, בפקיסטאן ובתימן (פארס, 12 בינואר 2016).
תמיכתה של איראן בחתרנות מדינית ובטרור בכמה ממדינות ערב
|
17. במהלך השנה האחרונה נחשפו עדויות המצביעות על מעורבות כוח קדס בחתרנות מדינית ובטרור בכמה ממדינות ערב. בהקשר לכך ניתן למצוא את "טביעת האצבע" איראנית בשורה של פיגועים, שסוכלו בירדן,בחרין וכווית. איראן גם תומכת במרד בדלני בעל אופי שיעי בתימן ובעבר לפחות תמכה בחתרנות במזרח סעודיה. להלן כמה דוגמאות. |
18. ביולי 2015 דיווחה ממשלת ירדן, כי עצרה אזרח עיראקי, שפעל בשירות כוח קדס, בחשד שתכנן לבצע פיגוע טרור בממלכה (אלראי, 6 ביולי 2015). חודש לאחר מכן הודיעה משטרת בחרין, כי חשפה קשר ישיר של איראן וחזבאללה לפיגוע שהתרחש במדינה ב-28 ביולי 2015 בו נהרגו אנשי כוחות הביטחון מפיצוץ מטען חבלה. בהודעה נאמר, שחמשת החשודים, שנעצרו במעורבות בפיגוע, הודו שהם קשורים למשמרות המהפכה ולחזבאללה. באוקטובר 2015 הודיעה בחרין על החזרת שגרירה מטהראן ועל גירוש מיופה הכוח האיראני מהבירה מנאמה במחאה על מעורבות איראן בתכנון פיגועי טרור בשטחה. ההודעה נמסרה זמן קצר לאחר הודעת משרד הפנים של בחרין לפיה כוחות הביטחון במדינה חשפו מפעל גדול לייצור מטענים בדרום מנאמה ועצרו כמה חשודים הקשורים למשמרות המהפכה האיראנים. המפעל הכיל למעלה מ-1.5 טונות של חומר נפץ וכלל רשת של בונקרים תת-קרקעיים ששימשו לייצור הפצצות. איראן הכחישה כל קשר לביצוע פיגועים בשטח בחרין (רויטרס, 1 באוקטובר 2015).
19. לאחר ניתוק הקשרים בין בחרין לאיראן בינואר 2016 הודיע שלטונות הממלכה, כי חשפו תא טרור נוסף, שהיה קשור למשמרות המהפכה ולחזבאללה. בהודעת משרד הפנים של בחרין נאמר, כי כמה מחברי התא נעצרו לאחר שהתכוונו לבצע פיגועי טרור במדינה. החשוד המרכזי בפרשה, עלי-אחמד פח'ראוי (Ali Ahmad Fakhrawi),קיבל, לטענת שלטונות בחרין, סיוע כספי בשווי 20 אלף דולרים מידי מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, במהלך ביקור, שקיים בלבנון (פרארו, 6 בינואר 2016).
20. גם בכווית נחשפה מעורבות איראן בחתרנות ובטרור.בספטמבר 2015 העמידה התביעה הכללית של כווית לדין 25 אזרחים כוויתים ואזרח איראני באשמת אחזקת נשק וחומרי חבלה לביצוע פעולות טרור במדינה ובריגול למען איראן וחזבאללה. לטענת התביעה, 22 מהנאשמים הוכשרו לשימוש בחומרי נפץ ובנשק במטרה לבצע טרור בממלכה כדי לערער את יציבותה ולפגוע בלכידותה הטריטוריאלית. 11 מבין העצורים הואשמו באחזקה בלתי-חוקית של ציוד תקשורת (Gulf News, 1 בספטמבר 2015). בינואר 2016 גזר בית משפט בכווית עונשי מוות על שני גברים באשמת ריגול למען איראן וחזבאללה. השניים הורשעו גם באחזקת נשק בניגוד לחוק. אחד הנידונים למוות הוא אזרח איראני, שהורשע בהעדרו, השני הוא אזרח כוויתי (תסנים, 12 בינואר 2016). על רקע זה ניתן להניח, כי להאשמות סעודיה במעורבות איראן בחתרנות באזור השיעי, שבמזרח הממלכה יש על מה לסמוך.
21. מדיניותה העדתית והחתרנית של איראן תרמה להחרפת הקשרים בינה למדינות ערב, ובראשן ערב הסעודית החותרת, אף היא, לעמדת השפעה הגמונית באזור. המתיחות בין המדינות הושפעה גם ממשקעי העבר, מהניגודים העדתיים/דתיים (סונים מול שיעים) והאתניים-תרבותיים (ערבים מול פרסים), מהסכם הגרעין בין איראן למערב, שהגביר את החשש בקרב מדינות המפרץ מפני התעצמות איראן, ומתמורות פוליטיות פנימיות בהנהגה הסעודית, תמיכות אלו הובילו לשינוי במדיניות החוץ הסעודית, למעבר ממדיניות אזורית פסיבית למדיניות אקטיבית ולאימוץ קו אנטי-איראני מובהק. מגמה זו הגיעה לשיאה במתקפה הצבאית בה פתחה ערב הסעודית בתימן במרץ 2015.
22. הממשל האיראני בהובלת הנשיא רוחאני עשה ניסיונות להפיג את המתיחות בין שתי המדינות. אולם מספר תקריות, שאירעו בשנה האחרונה בין איראן לסעודיה העיבו על ניסיונות אלה, באפריל 2015 התרחשה בשדה התעופה הבינלאומי בג'דה, שבסעודיה תקרית במהלכה הטרידו, לכאורה, שוטרים סעודים שני עולי רגל איראנים צעירים. בספטמבר 2015 הידרדרו היחסים בין שתי המדינות עוד יותר בעקבות אסון העלייה לרגל בעמק מינא שליד מכה, שבו מצאו מאות עולי רגל איראנים את מותם.
