אבו מחמד אלג'ולאני בעת הראיון באלג'זירה מצולם כשגבו אל המצלמה (אלג'זירה, 19 בדצמבר 2013).
כללי
1. ב-10 בדצמבר 2013 העניק אבו מחמד אלג'ולאני , העומד בראש ארגון ג'בהת אלנצרה (שלוחת ארגון אלקאעדה בסוריה), ראיון נדיר לרשת אלג'זירה, שהעניקה לו במה יוצאת דופן להבעת עמדותיו. הראיון נמשך 52 דקות. אלג'ולאני צולם כשגבו אל המצלמה ללא חשיפת פניו. אולם בניגוד למנהגו להתראיין, כשקולו מעוות, הפעם נשמע קולו.
2. לדברי אלג'ולאני לאחר נפילת משטר אסד אין בכוונת ארגונו לשלוט בסוריה באופן בלעדי אלא הוא מוכן לשתף פעולה עם קבוצות נוספות בהקמת מדינה בה תשלוט ההלכה האסלאמית (השריעה). לעומת זאת, הוא נמנע מלהתייחס למטרת-העל של ג'בהת אלנצרה – הקמת ח'ליפות אסלאמית בסוריה רבתי ולאסטרטגיה הגורסת המשך הג'האד נגד ישראל, המערב ומדינות ערביות ומוסלמיות פרו-מערביות. כמו כן בלטו בראיון הניסיון לעמעם את אופי הקשר של ג'בהת אלנצרה עם ארגון אלקעאדה, תוך הדגשת הסיוע, שמגיש ארגון ג'בהת אלנצרה לאוכלוסייה המקומית.
3. הראיון החריג והטון הפרגמאטי, שניסה אלג'ולאני להנחיל לקהל הצופים בסוריה וברחבי העולם הערבי והמוסלמי, נועדו, בראש ובראשונה, לסייע לביסוס ג'בהת אלנצרה כארגון לגיטימי בקרב האוכלוסייה הסורית ובקרב ארגוני המורדים הסוריים. כל זאת מבלי לוותר כהוא זה על מטרותיו האמיתיות, ארוכות הטווח של הארגון אותם הוא חותר לבצע בשלבים. גמישות טקטית זו נועדה גם לבדל את ג'בהת אלנצרה מהארגון "המתחרה" המדינה האסלאמית בעיראק ואלשאם, המפגין גישה נוקשה ואלימה יותר כלפי האוכלוסייה המקומית וארגוני המורדים האחרים ולהשיב להאשמות ששב ומטיח חזבאללה כלפי הארגונים ה"תכפירים" (קרי, אלה המזוהים עם אלקאעדה).
4. בפועל מייחס ג'בהת אלנצרה חשיבות רבה לסיוע לתושבים ולביסוס חלופה ממשלית למשטר הסורי באזורים שבשליטת המורדים המכונים "האזורים המשוחררים". לשם ייעול הסיוע לתושבים והפעלת השירותים הציבוריים הקים ארגון ג'בהת אלנצרה גופים ייעודיים, המכונים "הרשות השרעית" (קרי, הרשות ההלכתית). גופים אלו עוסקים בחלוקת מזון, בגדים, שמיכות ומוצרי צריכה נוספים ובהפעלת מנגנוני משפט, שיטור, חינוך, בריאות (פירוט ראו נספח). כתבים מערביים, שביקרו ב"אזורים המשוחררים" דיווחו במרבית המקרים על שביעות רצון התושבים מהחזרת החיים הנורמאליים לתקנם, לאחר שהמשטר הסורי קרס.
תמונה, ראשונה מסוגה, שפרסמו ב-27 בדצמבר 2013 בכירים במודיעין העיראקי המיוחסת לאלג'ולאני . לא ברור מתי צולמה התמונה . לדבריהם נחשפה התמונה בעקבות מעצר פעילי אלקעאדה בעיראק (אלספיר, 27 בדצמבר 2013).מהימנות הצילום עדיין טעונה אימות.
עיקרי המסרים בראיון
5. להלן עיקרי הראיון של אבו מחמד אלג'ולאני (אלג'זירה, 19 בדצמבר 2013):
א. הקמת הארגון– ג'בהת אלנצרה היא תולדה של הלחימה באפגניסטאן ופעילות אנשי דת, שקידמו את הג'האד. לדברי אלג'ולאני, הגרעין הראשון של הארגון הוקם מ-8-7 פעילים, רובם סורים במוצאם, שהגיעו מעיראק לסוריה באוגוסט 2011. אותה קבוצה החלה לבצע פיגועים, תחילה בדמשק ולאחר מכן במקומות נוספים. פיגועים אלה כוונו נגד שלושה יעדים עיקריים: סניפי מנגנוני הביטחון הסוריים, צבא סוריה וראשי המשטר. הפיגוע הראשון שביצעו פעילי הארגון היה ב-27 בדצמבר 2011 והוא כוון נגד מנגנון ביטחון המדינה.
ב. אופי המשטר לאחר נפילת משטר אסד – לדברי אלג'ולאני לאחר נפילת משטר אסד אין בכוונת הארגון לשלוט בסוריה באופן בלעדי אלא הוא מוכן לשתף בשלטון קבוצות נוספות ("אין ברצוננו לשלוט אלא שהשריעה של אללה [ההלכה האסלאמית] תשלוט"). לדבריו מתקיימות עתה התייעצויות בין אנשי הדת באשר לאופי המשטר העתידי. אולם בכל מקרה הכוונה היא שהמדינה תנהג על פי חוקי השריעה . לדברי אלג'ולאני מטרה זו משותפת לכל ארגוני המורדים ולאזרחי סוריה.
ג. הזיקה לאלקאעדה – בתשובה לשאלה ניסה אלג'ולאני לעמעם את הקשר בין ארגונו לבין אלקאעדה והציג אותו כ"קשר רעיוני" בלבד. הוא הודה, כי התגלעה מחלוקת בין ארגונו לבין ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ואלשאם, (שלוחת אלקאעדה בעיראק, שהקימה את ג'בהת אלנצרה) אולם מחלוקת זו הוכרעה על ידי אימן אלט'ואהרי מנהיג אלקאעדה ש"פסק את מה שפסק". לטענתו המחלוקת הוצאה מפרופורציה בתקשורת העולמית ובאינטרנט .
ד. המאבק בסוריה – ג'ולאני מציג את המאבק בסוריה כמאבק נרחב בין כוחות אזוריים שנאבקים מזה 3,000 שנים על השפעה באזור . לדבריו סוריה הינה ערש התרבות האנושית והיא שוכנת באזור רגיש במיוחד בהיבטים אזוריים ובינלאומיים. לדבריו המאבק בסוריה הוא במהותו מאבק עדתי (קרי, מאבק המתנהל בין סונים לבין שיעים/עלוים). שכן לדבריו, המשטר העלוי שולט על כל המדינה והוא "הקריב את הרוב הסוני כקורבן עבור היהודים והקהילה הבינלאומית" המעוניינות לטענתו, לשמר את המשטר העלוי.
ה. מנגנון השליטה האזרחית של הארגון – לדברי אלג'ולאני הוקמו באזורים בהם שולט הארגון רשויות הלכתיות (היאת שרעיה) הכוללות מספר חכמי דת הפוסקים בענייני ההלכה האסלאמית. כל רשות שכזאת מחולקת למחלקות על פי נושאי פעילותה (משפט צבאי, משפט אזרחי, מעמד אישי). כל רשות הלכתית גם אחראית על התשתית האזרחית במקום (חשמל, מים, טחנות קמח). בעקבות ההשתלטות על שדות הנפט הוקמו גם מנהלות לנושא הנפט. כמו כן מפעיל הארגון בתי חולים ומרפאות. רשויות, שכאלה הוקמו לדבריו בצפון סוריה ובאופן חלקי גם בחלב[1]. בחודשים הקרובים הן תתחלנה לפעול גם באדלב, חמאה ובפריפריה של לד'אקיה.
ו. ועידת ג'נבה – אלג'ולאני מתח ביקורת על ועידת ג'נבה שכן לטענתו זהו ניסיון של הקהילה הבינלאומית להחיות את משטר אסד . לדבריו תביא הועידה להחלפת אסד בשליט מטעם הקהילה הבינלאומית וישראל והשלטון העלוי ישמר בפועל.
ז. עתיד המיעוטים בסוריה – לשאלה זו ענה אלג'ולאני באופן מתחמק בציינו כי בכל חברה קיימים מיעוטים ועל פי חוקי האסלאם למיעוטים אלה חובות וזכויות, אשר יטופלו על פי חוקי השריעה. בתשובה לשאלה האם ג'בהת אלנצרה מתיר את דמם של המיעוטים ענה כי אללה ברא את כופרים ומאמינים ומיהו כופר יקבע על פי העקרונות השרעיים. עוד הוסיף כי הסמכות לקביעת יחידים או קבוצות ככופרים מצויה בידי חכמי הדת הבכירים בלבד .
ח. "זליגת" הקרבות ללבנון – לדבריו ההודאה של חזבאללה כי הוא נלחם בסוריה לצד משטר אסד הובילה את ג'בהת אלנצרה להתערב בלבנון למען העדה הסונית במדינה . לדבריו הייתה זו "טיפשות" מצד חזבאללה להתערב בלחימה בסוריה כי משום שבכל היא סללה את הדרך לכניסת ג'בהת אלנצרה ללבנון (קרי, אלג'ולאני מודה במעורבות ג'בהת אלנצרה בלבנון) .
ט. היחס לישראל – אלג'ולאני האשים את חזבאללה בשיתוף פעולה עם ישראל מכיוון שלשניהם בראייתו אינטרסים משותפים רבים שבמרכזם מאבק באסלאם הסוני. לדבריו ישראל מעדיפה את המשטר הסורי ואת חזבאללה על פני שלטון סוני. מעבר לכך נמנע אלג'ולאני מלהבהיר את עמדותיו כלפי ישראל כחלק מניסיונו לעמעם את אופיו האמיתי של הארגון.
[1] היומון הלבנוני אלאח'באר דיווח, כי ב-10 בנובמבר 2012 הקימה ג'בהת אלנצרה "רשות שרעית" בחלב. "הרשות השרעית" מטפלת בהשלטת חוק וסדר ובהגשת שרותים לתושבי חלב. במקביל עוסקת הרשות גם בגביית מיסים ובכפיית אסלאמיזציה על תושבי העיר (אלאח'באר, 28 בדצמבר 2012).
