הזרועות הצבאיות של חמאס ושל הג’האד האסלאמי בפלסטין השיקו ספרי זיכרונות של אסירים ביטחוניים הכלואים בישראל

עיקרים

• בתחילת ינואר2023 השיקה הזרוע הצבאית של חמאס ספר תחת השם “האוטובוסים העולים באש” אותוכתב, לדבריהם, חסן סלאמה, מפקד לשעבר של הזרוע הצבאית של חמאס, המרצה עונש של 46 מאסרי עולם בכלא הישראלי. הספר עוסק בציוני דרך בחייו של סלאמה ופיגועי התאבדות שבוצעו על ידו ועל ידי יחיא עיאש (“המהנדס”). מבדיקת ספרו של חסן סלאמה עלה כי מדובר בספר שיצא לאור בשנת 2016 תחת השם “פעולות הנקמה הקדושה” אשר עבר עריכה מחודשת, הוספו לו תמונות, פרטי שהידים והקדמה חדשה שכתבו אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, וחסן סלאמה עצמו, לכאורה , ממקום שהותו בכלא נפחא.
• כמעט במקביל, בסוף דצמבר 2022, התפרסם ספר זיכרונות של אסיר נוסף בסאם אלסעדי, בכיר הג’האד האסלאמי בפלסטין, שנעצר באוגוסט 2022 בג’נין (בעקבות מעצרו נפתח מבצע “עלות השחר”). הספר הנקרא “מתוך אורה של הדרך”, ו ועוסק בתחנות בחייו, באידיאולוגיה שלו ובזיכרונות שלו מבית הכלא. הספר יצא לאור, על ידי מוסד “נשמת ירושלים” הפועל ברצועת עזה למען אסירים, משפחות אסירים, פצועים ושהידים. את הספר ערך עצרי פיאצ’ ממחנה הפליטים ג’נין. טקס השקת הספר התקיים במקביל ברצועת עזה ובמחנה הפליטים ג’נין.
• נראה כי פרסום ספרי האסירים הינו חלק מפעילות הטמעת תרבות השהידים בקרב הציבור הפלסטיני המוצאת ביטויה בהאדרת מבצעי פיגועים ופעולות הטרור שביצעו. טיפוח זכרם של מחבלים, שנהרגו או כאלה היושבים בבתי הכלא, והפיכתם למודל לחיקוי הינה תופעה מוכרת וקבועה במורשת הפלסטינית. לתרבות השהידים שותפים הרשות הפלסטינית, פתח, חמאס, הג’האד האסלאמי בפלסטין וארגוני טרור נוספים. בכירי הארגונים הללו נוהגים להאדיר את שמם ופועלם של מחבלים, שביצעו פיגועי טרור “איכותיים” ובכללם פיגועי התאבדות בהם נהרגו ונפצעו ישראלים רבים ולעודד נוספים ללכת בדרכם. תשומת לב מיוחדת ניתנת להאדרת שהידים בקרב הדור הצעיר במטרה להפוך אותם למודל לחיקוי. תופעה זאת מעניקה לגיטימציה ציבורית לפיגועים ולמבצעיהם ובכך תורמת להגברת המוטיבציה של צעירים פלסטינים ללכת בדרכם של השהידים ולבצע פיגועים נגד ישראל.
• עצם העובדה שצוין כי את הספרים כתבו אסירים השוהים בכלא גם מהווה התרסה כלפי ישראל. שירות בתי הסוהר בישראל הודיע, כי פתח בחקירה בציינו, כי הוא פועל נגד כל ניסיון של אסירים ביטחוניים להבריח כתבים מחוץ לכותלי הכלא. עוד צוין, כי אם תמצאנה עדויות על קשר בין האסיר לבין פרסום הספר, הוא ייענש בחומרה (תקשורת ישראלית, אלקדס, 7 בינואר 2023). המשרד הפלסטיני לענייני אסירים הודיע כי האיום של הנהלת שירות בתי הסוהר להטיל עונשים כבדים על האסיר חסן סלאמה, לאחר פרסום ספרו הוא ביטוי לחוסר האונים של ישראל (“הכיבוש”) והפחד שלה נוכח יכולות החשיבה המבריקה של האסירים בבתי הכלא (אלאסתקלאל, 6 בינואר 2023).
• זאת ועוד, פרסום שני הספרים, כמעט במקביל, על רקע האירועים האלימים בצפון השומרון והעלייה בפעילות הארגונים הממוסדים והממוסדים למחצה באזורים אלה, יכול להעיד על סוג של “תחרות” המתקיימת בין הזרועות הצבאיות של חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין על הבכורה בעידוד ביצוע פיגועים.

ספרו של חסן סלאמה

השקת הספר

• ב-5 בינואר 2023, יום השנה ה-27 למותו של יחיא עיאש, השיקה הזרוע הצבאית של חמאס בח’אן יונס בטקס חגיגי את הוצאת הספר “האוטובוסים עולים באש”. את הספר, שכותרת המשנה שלו “פיגועי הנקמה הקדושה על מותו של המפקד יחיא עיאש”, כתב חסן עבד אלרחמן סלאמה, יליד ח’אן יונס, המרצה עונש מאסרי עולם מצטברים בבית כלא ישראלי. בהשקת הספר השתתפו מפקדי הזרוע הצבאית, בכירי חמאס בח’אן יונס, מפקדים במשטרה הפלסטינית, נכבדים וראשי חמולות בטקס השתתפו גם אמו ואביו של סלאמה. במהלך הטקס הוקרנו שלושה סרטונים, בהם הוצג פועלם של חסן סלאמה ויחיא עיאש, כולל מראות של אוטובוסים מפוחמים וחלקי גופות, שנהרגו בפיגועים (PALINFO, 5 בינואר 2023). משתתפי הטקס קיבלו עותקים של הספר (אתר גדודי עז אלדין אלקסאם, 5 בינואר 2023).

      
טקס ההשקה בח’אן יונס (אתר גדודי עז אלדין אלקסאם, 5 בינואר 2023)

• הספר מוצג כספר השני, פרי עטו סלאמה השוהה בכלא הישראלי מאז שנת 1997. אולם, מבדיקה שנערכה על ידי מרכז המידע למודיעין ולטרור עלה כי הוא אינו חדש והוא מהווה בעצם מהדורה מורחבת של ספר קודם שלו בשם “פיגועי הנקמה הקדושה על מותו של המפקד יחיא עיאש”, אשר מגולל את סיפור חייו בשורות חמאס והזרוע הצבאית שלה. המהדורה הנוכחית עודכנה, נוספו לה תמונות, פרטי שהידים והקדמות חדשות שכתבו אסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס ושל חסן סלאמה עצמו אותה כתב, לכאורה , ממקום שהותו בכלא נפחא.

• במהלך הטקס הוקראה איגרת, שלכאורה נשלחה על ידי חסן סלאמה מכלאו. באגרת ציין סלאמה כי ההשקה מתקיימת ביום הזיכרון ליחיא עיאש, הוא גם ציין שהפיגועים שהם ביצעו “פיגועי הנקמה הקדושה” הטילו מורא על ישראל והרעידו את יסודות המדינה. לדבריו, מחמד אלצ’יף (ראש הזרוע הצבאית של חמאס) היה זה שהורה לו לצאת מרצועת עזה ולהתחיל לבצע פיגועים. סלאמה חתם את האיגרת בברכה ששלח לגדודי עז אלדין אלקסאם ובתקווה לעסקה קרובה לשחרור אסירים, שבעקבותיה הם יחזרו אל זירות הג’האד (כלומר לבצע פיגועים) (PALINFO, 5 בינואר 2023).
• להלן דברי המשתתפים בטקס:
• צאלח אלעארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, נשא דברים ממקום מושבו בחו”ל. אלעארורי ציין כי הם מתכוננים היטב לסבב הלחימה הבא ולניצחון חדש שיביא להוצאת ישראל משטחי יהודה ושומרון. אלעארורי הוסיף כי חמאס לא תפסיק עד לשחרור אחרון האסירים (PALINFO, 5 בינואר 2023).
• צלאח אלברדויל, חבר הלשכה המדינית של חמאס, שיבח את חסן סלאמה, שלדבריו, בלט עוד מילדותו כלוחם אמיץ. אלברדויל הוסיף כי גדודי עז אלדין אלקסאם יפעלו לשחרור האסירים וציין כי ח’אן יונס מצפה לבואו של סלאמה (PALINFO, 5 בינואר 2023).
• אם אלבראא’ עיאש, אלמנתו של יחיא עיאש, ציינה בדברים מוקלטים שהושמעו בטקס, כי זיכרון המהנדס יחיא עיאש יישאר חי ונוכח בכל זמן ועת. היא ציינה שיחיא עיאש לימד את הדורות סבלנות ויציבות למען הסוגיה הפלסטינית והרחיב את לבבות הפלסטינים בפיגועים האמיצים, שהטילו מורא על ישראל (PALINFO, 5 בינואר 2023).

תכני הספר

• הספר “האוטובוסים עולים באש” מתחיל בילדותו של סלאמה, כאשר המפנה המשמעותי הראשון בחייו, היה בשנת 1987, עת החלה האנתיפאדה הראשונה וחסן סלאמה (בהיותו בן 16) הצטרף לחמאס. סלאמה מפאר את מקום לידתו, העיר ח’אן יונס, משבח את כור מחצבתו, מסגד אלאמאם אלשאפעי ומציין כי שורה של לוחמי ג’האד יצאו מקרבו.
• הספר כולל פרטים ותמונות של המחבלים, שביצעו שלושה פיגועי התאבדות (אותם תכנן סלאמה): שני פיגועים בקו 18 בירושלים (בהפרש של חודש) ופיגוע בטרמפיאדה באשקלון בשנת 1996. כמו כן מוקדש חלק נרחב ממנו לפועלו של “המהנדס” יחיא עיאש כמו גם פעילים ובכירים נוספים בגדודי עז אלדין אלקסאם, שנהרגו או כאלה הכלואים בישראל. סלאמה גם מציין שהמעבר מרצועת עזה ליהודה ושומרון הווה נקודת מפנה בחייו בכל הקשור לפעילות הטרור. פרק נרחב מוקדש לתהליך גלגול פיגועים בדגש על איסוף מודיעין, תכנון ועיתוי הביצוע. בכך, מהווה הספר מעין מדריך לכל מי שעוסק בפעילות טרור. בנוסף לכך, פורסמו בספר תמונות מזירות פיגועים שונות בישראל.
• פרק נוסף מוקדש לנסיבות מעצרו של סלאמה ב-17 במאי 1996, והוא מאשים את ג’בריל רג’וב, ששימש אז כראש הביטחון המסכל ביהודה ושומרון, כי ניהל אחריו חיפושים בכל מקום, ובפרט בחברון, והפיץ את תמונתו בקרב אנשי הביטחון המסכל. סלאמה מציין כי תמונתו הייתה גם מצויה ברשותם של חיילי צה”ל, שאיישו מחסומים ביהודה ושומרון.

הספר על השיח’ בסאם אלסעדי

• כשלושה שבועות לפני השקת ספרו של סלאמה, ערך ב-17 בדצמבר 2022, מוסד מהג’ת אלקדס לשהידים, אסירים ופצועים (של הג’האד האסלאמי בפלסטין) טקס השקה לספר “שביב מאור הדרך – השיח’ לוחם הג’האד בסאם אלסעדי”. הטקס התקיים ביום השנה השלושים לגירוש המחבלים למרג’ אלזהור בדרום לבנון והוא נערך באולם במלון אלג’זירה על חוף הים של עזה והשתפו בו בכירי הג’האד האסלאמי בפלסטין כמו גם בכירים מחמאס ומארגונים נוספים.
• הספר אותו כתב עצרי פיאץ’ ממחנה הפליטים ג’נין, הוא בן 236 עמודים ומכיל 11 פרקים. בתחילתו שתי הקדמות, הראשונה נכתבה על ידי מחמד ג’ראדאת, אחד ממקדמי הספר, והשנייה נכתבה על ידי וליד אלהודלי^[1]. בסוף הספר נספח תיעודי הכולל תמונות מחיי אלסעדי (אלקדס, 24 בדצמבר 2022; ראי אליום, 5 בינואר 2023). אמנם הספר ככל הנראה לא נכתב על ידי בסאם אלסעדי אולם מחמד פארס ג’ראדאת (אבו אלמא’מן), אחד ממקדמי הספר ציין, בטקס השקה במחנה הפליטים ג’נין, כי הספר נבדק על ידי בסאם אלסעדי יותר משבע פעמים, ובכל פעם שהוא עיין בו, הוא הוסיף לו מידע חדש.
• הספר מתעד את ביוגרפיית המאבק של השיח’ בסאם אלסעדי אשר סיפר על פרקים ותחנות חשובים בחייו. הסופר הקדיש פרק שלם לתחנה של “המעצר התשיעי” בחייו של אלסעדי (הכוונה למעצרו ב-1 באוגוסט 2022), לאחר 30 חודשי חופש. לגבי תקופה זו הוא מספר כי הוא בילה כמעט שנתיים וחצי בחופש וכי תקופה זו הייתה, מלאה באירועים גדולים ביניהם מבצע “שומר החומות”( 10 – 21 במאי 2021), וכמה חודשים לאחר מכן בריחת ששת האסירים מכלא גלבוע (6 בספטמבר 2021). אלסעדי סבור כי אירועים רצופים אלו הציתו את הרחוב הפלסטיני, בנוסף להיווצרות גרעין קשה של לוחמי התנגדות מהזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי במחנה ג’נין חודשים ספורים לפני אירועים אלו, וקבוצה זו החלה להתעמת עם כוחות הביטחון בכל פעם שנכנסו לעיר, למחנה הפליטים או לכפרים הסמוכים.
• הגרעין הזה הפך לגדוד מאורגן “גדוד ג’נין” אשר התעצם והתרחב, וגדל מבחינה ארגונית ובניסיון עם הזמן באמצעות עימותים מתמשכים עם כוחות הביטחון, והוא הקריב וממשיך להקריב שהידים, פצועים ואסירים, יחד עם לוחמים מפתח וחמאס.
• אלסעדי מגולל את האירועים בליל מעצרו ב-1 באוגוסט 2022. בהקשר זה הוא סיפר כי בסופו של דבר הוא הגיע לכלא עופר, ושם נודע לו על הכוננות בגבול הרצועה והעוצר בישובים הסובבים את רצועת עזה. לדבריו העניין הזה רומם את המורל שלו למרות הדאגה הגדולה שלו לתושבי הרצועה. אלסעדי גם סיפר שבמהלך חקירתו התברר לו שרוצים לעצור אותו כדי להוציא אותו מהשטח, ולא רצו להעביר אותו למעצר מנהלי כדי שהוא לא יהווה עבורם בעיה אם ישבות רעב. לדבריו, אספו את הראיונות שהוא נתן לערוצי הלוויין בתקופה שהיה חופשי, ואת האיומים של הג’האד האסלאמי לאחר מעצרו, והפכו את זה לכתב אישום נגדו. 

טקס ההשקה ברצועת עזה

• מחמד אלשקאקי, דובר מוסד מהג’ת אלקדס, הקריא אגרת שלכאורה כתב בסאם אלסעדי. באגרת הביע אלסעדי משאלה שפועלו ישמש כ”מגדלור” עבור כל לוחמי הג’האד. אלסעדי הביע תנחומים לכל הרוגי מבצע “עלות השחר” ובראשם בכירי הארגון תיסיר אלג’עברי, ח’אלד מנצור וזיאד אלמדלל, ואמר כי הוא אינו שוכח את השהידים ללא יוצא מן הכלל, ובהם המפקדים נעים אלזבידי ומחמד אלסעדי מגדוד ג’נין, אבראהים אלנאבלסי, עדי אלתמימי (אתר מהג’ת אלקדס, 17 בדצמבר 2022).
• להלן דברי משתתפים בטקס:
  • נאפד’ עזאם, חבר הלשכה המדינית של הג’האד האסלאמי בפלסטין, הדגיש את הצורך שהפלסטינים יכירו את הביוגרפיות של המנהיגים בעודם בחיים. עזאם ציין כי מחנה הפליטים ג’נין הפך לסמל ההתנגדות עבור הפלסטינים והדוגמה לכך הוא בסאם אלסעדי. הוא ציין את “ההתקוממות המבורכת” כיום ביהודה ושומרון והדגיש כי לשיח’ בסאם אלסעדי, לשהיד מחמוד טואלבה ולשהיד ראא’ד אלכרמי, יש חלק נכבד “בהצתת להבת ההתנגדות”.
  • ד”ר מחמד אלמדהון, בכיר בחמאס, שנשא דברים בשם הכוחות הלאומיים והאסלאמיים, אמר כי השיח’ בסאם אלסעדי, בתחנות שעבר בחייו מייצג את העם. עוד ציין שג’נין נושאת את המורשת של גדודי עז אלדין אלקסאם אלקסאם ושל השיח’ בסאם והיא מהווה דוגמא לעשייה עבור פלסטין ולאחדות לאומית בצורתה היפה בזכות אנשי התקופה שבראשם בסאם אלסעדי.
  • השיח’ עבדאללה אלשאמי, שגורש יחד עם אלסעדי למרג’ אלזהור, אמר כי הם אינם שוכחים את גירושו של בסאם אלסעדי למרג’ אלזהור, שנמשך שנה של ייסורים וכאב. לדבריו, הג’האד האסלאמי וחמאס התקרבו במרג’ אלזהור, בשל המצב שאיחד אותם והם גם התקרבו יותר לחזבאללה, שפתחו את בסיסיהם לפלסטינים כדי לאמן אותם וסיפקו להם את כל הדרוש. אלשאמי הוסיף כי גדוד ג’נין בג’נין ו”גוב האריות” בשכם, טולכרם, בית לחם וחברון רושמים את אפוס הג’האד וההתנגדות.

 
תיעוד הטקס משמאל ניתן לראות את בכירי הג’האד האסלאמי שנכחו בו
(אתר מהג’ת אלקדס, 17 בדצמבר 2022)

    
מימין: נאפד’ עזאם נואם. משמאל: עבדאללה אלשאמי נואם (אתר מהג’ת אלקדס, 17 בדצמבר 2022)

טקס ההשקה במחנה הפליטים ג’נין

• ב-31 בדצמבר 2022 נערך טקס השקה לספר במחנה הפליטים ג’נין. בשם הג’האד האסלאמי בפלסטין נאם השיח’ ח’אלד ג’ראדאת (אבו האדי) אשר הודה לאחראים על ארגון הטקס והודה למוסד מהג’ת אלקדס, שפיקח על הוצאת הספר ומפקח על הוצאת ספרים שונים של אסירים. ג’ראדאת ציין כי השיח’ בסאם אלסעדי משלב איכויות מרובות שלעיתים רחוקות אפשר למצוא באדם אחד, ואולי הרעיון לרכז את הזיכרונות הללו בספר אחד עושה צדק עם קורבנות מחנה הפליטים ג’נין וההיסטוריה של הג’האד האסלאמי שאולי לא היתה מתקיימת ללא נוכחותו של בסאם אלסעדי.
• מחמד פארס ג’ראדאת (אבו אלמא’מן), אחד ממקדמי הספר ציין, כי לסמליות של בסאם אלסעדי ולמאבקו הארוך מאז פגישתו עם השיח’ ח’אלד ג’ראדאת ופתחי אלשקאקי ועד למבצע “עלות השחר” היתה טביעת אצבע ברורה בהישארותו של מחנה הפליטים ג’נין במצב של מהפכה מתמדת נגד ישראל.
•  ג’מאל חויל, בכיר פתח, אמר כי כתיבת זיכרונות מתרחשת בדרך כלל לאחר מוות או התפטרות שכן הזיכרונות הם החותם אשר אדם משאיר אחריו, אבל כאשר הזיכרונות הללו מגיעים ממנהיג שעדיין ניצב בראש השורות, נלחם ונאבק, הרי שהוא נחוש להעביר את ניסיון החיים העצום שלו. חויל גם ציין שמה שמייחד את הספר הוא השקיפות בהעלאת הנושאים השונים (פאלטודיי, 31 בדצמבר 2022)

   
תצלומים מהטקס במ”פ ג’נין (צפא, 31 בדצמבר 2022)

נספח

חסן סלאמה פרטים ביוגרפיים

• חסן עבד אלרחמן סלאמה, יליד 9 באוגוסט 1971 במחנה הפליטים ח’אן יונס, שבדרום רצועת עזה. במהלך האנתיפאדה הראשונה, בהיותו בן 16, הצטרף לחמאס. סלאמה מעיד על עצמו כי השתתף בפעילויות רבות במהלך האנתיפאדה הראשונה ובשל פעילויות אלו הוא היה נתון שש פעמים במעצר מנהלי. סלאמה שוחרר ממעצרו האחרון בשנת 1992 ואז החל לפעול בשורות “הסערה האסלאמית”, המסגרת שקדמה לגדודי עז אלדין אלקסאם. בשנת 1992 הוא גורש על ידי ישראל למרג’ אלזהור בדרום לבנון,^[2] שם עבר הכשרה צבאית על ידי חזבאללה ולמד להרכיב מטענים. עם חזרתו מלבנון הוא נעצר על ידי מנגנוני הביטחון הפלסטינים ושוחרר לאחר שבעה חודשים. לאחר הריגתו של יחיא עיאש הוא מונה על ידי מחמד אלצ’יף לבצע פיגועים כנקמה על מותו ונשלח ליהודה ושומרון.
• סלאמה אחראי על תכנון שורה של פיגועים ביניהם שני פיגועים בקו 18 בירושלים בהם נהרגו 46 בני אדם ופיגוע התאבדות בתחנת הסעה ליד אשקלון בו נהרגה חיילת ו-36 בני אדם נפצעו. במאי 1996 הוא נעצר בחברון והועמד למשפט צבאי. הוא הורשע ונדון ל- 46 מאסרי עולם ומרצה את עונשו בבית כלא בישראל.

שיח’ בסאם אלסעדי פרטים ביוגרפיים

• בסאם אלסעדי הוא נצר למשפחה פלסטינית, שבין המפורסמים בבניה היה השיח’ פרחאן אלסעדי, שותפו של השיח’ עז אלדין אלקסאם להצתת המרד הערבי הגדול של 1936. המשפחה התגוררה בכפר אלמזאר, ממנו עקרה לג’נין לאחר מלחמת העצמאות, ושם היא מתגוררת עד היום במחנה הפליטים.
• בסאם נולד ב-23 בדצמבר 1960. לאחר לימודיו בתיכון הוא למד חשבונאות בירדן. בסאם השתתף באנתיפאדה הראשונה והוא הצטרף לג’האד האסלאמי בפלסטין שהוקם במאי 1987. הוא עמד בראש עמותת הצדקה אלאימאן, שהעניקה סיוע למשפחות שהידים, אסירים ומבוקשים, ולמשפחות נזקקות. הוא היה מהפלסטינים שגורשו על ידי ישראל ללבנון ב-1992 והתיישבו במרג’ אלזהור.
• הוא התבלט בפעילותו המבצעית נגד צה”ל במבצע “חומת מגן” (29 במרץ – 10 במאי 2002) במחנה הפליטים ג’ניןאלסעדי התפרסם במיומנותו להסתתר במהלך 15 שנות המרדף של כוחות הביטחון הישראליים אחריו, ופעמים רבות הוא ניצל ממעצר או הרג. שנות מאסרו הסתכמו ב-13 שנים.
• אשתו, נואל סעיד סלימאן אלסעדי, שהתה כשלוש שנים בבתי הכלא בישראל על רקע פעילות בעלה. בניו עבד אלכרים ואבראהים, שהיו פעילים בזרוע הצבאית של הארגון נהרגו בידי כוחות צה”ל במהלך שנת 2002. בניו עז אלדין, צהיב, פתחי ויחיא שהו במאסר בישראל מספר שנים. בנו עז אלדין נפצע באורח קשה בתחילת האנתיפאדה השנייה. ביתו של בסאם אלסעדי במחנה הפליטים ג’נין הותקף במהלך מבצע “חומת מגן” ב-2002 (פלסטין און ליין, 1 באוגוסט 2022). ב-3 במרץ 2021, נלקח מביתו לחקירה, ושוחרר בסיומה. לדבריו, הוא הוזהר שייעצר אם יהיה מעורב בפעילות פוליטית או חברתית (אלערבי אלג’דיד, 3 במרץ 2021). ב-1 באוגוסט 2022 נעצרו הוא וחתנו, אשרף אלג’דע המעורב אף הוא בפעילות טרור (דובר צה”ל , YNET, 2 באוגוסט 2022). מעצרו היווה עילה למבצע “עלות השחר”.

    
מימין: בסאם אלסעדי (משמאל) וחתנו אשרף אלג’דע (ערוץ הטלגרם Daffa_media של הג’האד האסלאמי ביהודה ושומרון, 1 באוגוסט 2022). משמאל: אמצעי הלחימה והכספים שנתפסו בביתו (חשבון הטוויטר של דובר צה”ל, 1 באוגוסט 2022)

מוסד מהג’ת אלקדס (“נשמת ירושלים”)

• האגודה נוסדה לראשונה ברצועת עזה בשנת 2000 תחת השם אגודת ג’מעית אלראסחון אלפלסטיניה. בספטמבר 2007 שונה שמה לאגודת מהג’ת אלקדס. האגודה רשומה במשרד הפנים בעזה ומספרה 8040. בהנהלת האגודה יושבים שבעה חברים, הנבחרים אחת לשלוש שנים, מבין חברי האגודה הכללית המונה 25 חברים). מטרת האגודה לסייע למשפחות נזקקות (משפחות אסירים, שהידים, פצועים ויתומים) בסיוע חומרי וכספי. בין מקורות מימון של האגודה חברת אלקדס לפיתוח אנושי, רשות מעשי הצדקה, מוסד אמאן פלסטין מלזיה, ארגון הסיוע האסלאמי, אגודת בית פלסטין, ועדת הזכאה של משרד ההקדשים (אתר משרד הפנים בעזה, ינואר 2014).

• המוסד מזוהה עם הג’האד האסלאמי בפלסטין. בראשו עומד כיום ג’מיל עליאן, חבר הלשכה המדינית של הג’האד האסלאמי בפלסטין. באתר האינטרנט הרשמי שלו וכן בחשבון הטוויטר ודף הפייסבוק שלו מתפרסמות תמונות וידיעות אודות מחבלים ואסירים פלסטינים המזוהים עם הארגון. המוסד נוטל חלק פעיל בפעילות למען שחרורם של אסירים המזוהים עם הג’האד האסלאמי. כך, למשל, קיים בעזה פעילות מחאה לשחרורו של האסיר לשעבר, שובת הרעב מחמד עלאן.^[3]
• המוסד מפרסם ספרים בעיקר אודות אסירים ושהידים. מבין פרסומי המוסד ניתן לציין את הספר “עשאק אלשהאדה” (אוהבי השהאדה), המתאר את חייהם של 35 שהידים ממחנה הפליטים ג’באליא וכן גם הספר “זמן הגברים”- סיפורים ועדויות של מספר אסירים , פעילי הג’האד האסלאמי, טרם מאסרם ובמהלך מאסרם בכלא הישראלי בדגש על דרך הג’האד שלהם (אתר מוסד מהג’ת אלקדס, 23 בינואר 2023).

^[1] סופר פלסטיני ממחנה הפליטים ג'לזון בראמאללה, מזוהה עם הג'האד האסלאמי בפלסטין. ישב בכלא בישראל 14 שנה. כיום אסיר משוחרר. ↑
^[2] ב-17 בדצמבר 1992 גירשה ישראל ללבנון 415 פעילי חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין לתקופה של שנה עד שנה וחצי. המגורשים הקימו מחנה אוהלים במרג' אלזהור מצפון לאזור הביטחון בו שלטה אז ישראל. הגירוש הפך לאירוע מכונן בחמאס. בין המגורשים כמה מראשי חמאס והג'האד האסלאמי בעבר ובהווה. ↑
^[3] מחמד עלאן, היה עציר מנהלי מאזור שכם המזוהה עם הג'האד האסלאמי בפלסטין, קיים שביתת רעב במשך 65 יום בדרישה לשחררו. ב-14 באוגוסט 2015, בתום 59 ימי שביתת רעב, הידרדר מצבו, הוא איבד הכרתו ונשקפה סכנה לחייו. על רקע החמרת מצבו, והחשש הרפואי מפני נזק מוחי בלתי הפיך, ביטל בית המשפט העליון זמנית את צו המעצר המנהלי נגדו. להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-2 בספטמבר 2015: "הג'האד האסלאמי בפלסטין הצליח פעמיים להביא לשחרור פעיליו, שהיו בישראל במעצר מנהלי, באמצעות איומים להפר את הרגיעה ברצועת עזה. זוהי מדיניות של הליכה על הסף הטומנת סיכוני הידרדרות בעתיד". ↑

מאמרים נוספים בתחום