הצעת חוק לעידוד ילודה ונישואין מאיימת להגביר אפליית נשים באיראן
|
הצעת חוק לעידוד ילודה ולעידוד נישואין בקרב צעירים הנידונה בחודשים האחרונים במג'לס מעוררת שיח ציבורי נוקב. היוזמה להצעת החוק לעידוד הילודה הועלתה בעקבות הנחיית המנהיג העליון בקיץ 2012 לבחון מחדש את מדיניות תכנון הילודה הנהוגה באיראן מאז סוף שנות השמונים מתוך כוונה להגדיל את האוכלוסייה ולבלום את תהליך הזדקנות החברה האיראנית. מטרה נוספת של החוק המוצע היא לספק מענה למשבר אליו נקלע מוסד הנישואין באיראן בשנים האחרונות. משבר זה מתבטא בעליה משמעותית בגיל הנישואין הממוצע לצד גידול בשיעור הגירושין, בעיקר בקרב צעירים. הצעת החוק כוללת 50 סעיפים המפרטים שורת צעדים להורדת גיל הנישואין, להורדת שיעור הגירושין ולעידוד הילודה. השיח הציבורי שהתפתח סביב ההצעה מבטא הסכמה עקרונית לגבי הצורך לעודד את הילודה באיראן לצד ביקורת ביחס להשפעותיו הצפויות. טענתם המרכזית של מבקרי החוק היא כי הוא עלול להגביר את האפליה הנהוגה נגד נשים בשוק העבודה, במיוחד לנוכח סעיף שנכלל בו ונותן עדיפות להעסקת גברים נשואים וגברים בכלל על פני נשים, ובעיקר נשים רווקות. טענות נוספות המועלות מצד מבקרי הצעת החוק מתייחסות לעלותו התקציבית הגבוהה, ליעילותו המוטלת בספק ולהתעלמות מהמצוקות המרכזיות התורמות לדחיית גיל הנישואין ולצמצום הילודה בקרב צעירים. גם אם יאושר החוק במתכונתו הנוכחית, ספק רב אם יהיה בו כדי לבלום את העלייה הנמשכת בגיל הנישואין הממוצע ואת הירידה בשיעור הילודה הנובעות, בעיקר, מהמצוקות הכלכליות והחברתיות החמורות הניצבות בפני הדור הצעיר באיראן. |
הצעת חוק לעידוד הילודה ולעידוד נישואי צעירים באיראן מעוררת בחודשים האחרונים שיח ציבורי נוקב. הצעת החוק המכונה: "התוכנית הכוללת לאוכלוסיה ולקידום המשפחה" ואשר נידונה בימים אלה במג'לס נועדה להשיג שני יעדים מרכזיים: עידוד הילודה ועידוד נישואין בקרב צעירים. הצעת החוק המקורית, שעשויה לעבור שינויים בהמשך תהליך החקיקה, כוללת 50 סעיפים.
היוזמה להצעת החוק לעידוד ילודה הועלתה בעקבות הנחיית המנהיג העליון, עלי ח'אמנהאי, בקיץ 2012 לבחון מחדש את מדיניות תכנון הילודה הנהוגה באיראן מאז סוף שנות השמונים מתוך כוונה להגדיל את האוכלוסייה ולבלום את תהליך הזדקנות החברה האיראנית.
מאז המהפכה האסלאמית עברה מדיניות תכנון הילודה באיראן שינויים מרחיקי לכת. לאחר המהפכה הושעתה התוכנית לתכנון המשפחה, שהונהגה רשמית באיראן בקיץ 1967 במטרה להפחית את קצב הריבוי הטבעי של האוכלוסייה. במחצית השנייה של שנות השמונים גברה ההכרה במשמעויותיו הכלכליות והחברתיות של גידול אוכלוסין בלתי מבוקר, שנתפס כבלם בפני צמיחה כלכלית ופיתוח. בדצמבר 1989 אומצה תוכנית לתכנון ילודה, שנועדה להגביל את מספר ההריונות ואת מספר הילדים במשפחה. הנחיית המנהיג הביאה לזניחת מדיניות תכנון הילודה לאחר קרוב לעשרים שנה ולבחינה מעשית של דרכים שנועדו להגדיל את האוכלוסייה האיראנית.
מטרה נוספת של החוק המוצע היא לספק מענה למשבר אליו נקלע מוסד הנישואין ברפובליקה האסלאמית בשנים האחרונות. משבר זה מתבטא בעליה משמעותית בגיל הנישואין הממוצע וכן בגידול שיעור הגירושין בקרב זוגות איראנים.
מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מצביעים על כך, כי בעשור האחרון חלה עלייה של קרוב ל-30% בגיל הנישואין הממוצע במדינה. העלייה בגיל הנישואין נובעת בעיקר כתוצאה מגורמים חברתיים וכלכליים, ובראשם שיעור אבטלה גבוה ומחירי דיור גבוהים. במקביל לעליה בגיל הנישואין הממוצע, חל גידול משמעותי גם בשיעור הגירושין בקרב זוגות איראנים, בעיקר במרכזים העירוניים במדינה.
משבר הנישואין מעורר דאגה בקרב פוליטיקאים ואנשי דת בכירים באיראן. מבחינתם, משבר זה הוא ביטוי נוסף להשפעתה השלילית של תרבות המערב על החברה האיראנית ובעיקר על הדור הצעיר, וכן על הערכים האסלאמיים עליהם מבוססת הרפובליקה האסלאמית.
במסגרת המדיניות לעידוד הנישואין הועלו בשנים האחרונות מספר הצעות להטיל מגבלות על צעירים רווקים. באפריל 2008 הציע מושל מחוז צפון ח'וראסאן, מחמד-חסין ג'האנבּח'ש (Mohammad-Hossein Jahanbakhsh), להימנע משילובם של רווקים במשרות ממשלתיות ואף איים לפטר צעירים מתפקידים מנהלתיים במחוז שלא יינשאו תוך פרק זמן קצר.[1]
פירוט הצעת החוק:
הצעת החוק כוללת מבוא וחמישה פרקים מרכזיים: פרק המתייחס להגדרות שונות הרלוונטיות לחוק המוצע, פרק העוסק בדרכים להורדת גיל הנישואין, פרק העוסק בדרכים להורדת שיעור הגירושין, פרק העוסק בדרכים לעידוד הילודה ופרק העוסק בנושא הפוריות במשפחה.
במבוא להצעה נכתב, כי המשך מגמת הילודה הנוכחית עלולה להוביל לגידול אוכלוסיה שלילי בתוך כעשרים שנה. עוד נאמר בהצעה, כי לנוכח המגמות הדמוגרפיות באיראן נפתח בשנת 2006 חלון הזדמנויות המאפשר פיתוח כלכלי תוך התבססות על אוכלוסיית הצעירים במדינה. חלון זה צפוי להימשך בארבעת העשורים הקרובים ויש לנצלו באמצעות עידוד הצעירים בתחומי הנישואין, התעסוקה והדיור.
מהצעת החוק עולה, כי מדיניות הילודה העדכנית חותרת להגיע עד שנת 2025 לשיעור פריון של 2.5 ילדים למשפחה (לעומת 2.1 ילדים למשפחה כיום). יוזמי החוק מדגישים, כי הם שואפים להבטיח גידול אוכלוסין לא רק מבחינה כמותית כי אם גם מבחינה איכותית ביחס ליכולת לספק לאוכלוסיה שירותי בריאות, דיור, רווחה, חינוך ותעסוקה. הצעת החוק מתייחסת ל"גיל מתאים לנישואים" עבור גברים ונשים וקובעת, כי "גיל נישואים מתאים" יוגדר בין 20 ל-25 עבור גברים ובין 18 עד 22 עבור נשים.
בפרק השני בהצעת החוק מפורטים הצעדים שנועדו להוריד את גיל הנישואין. צעדים אלה כוללים, בין היתר, גיבוש תוכניות לימוד והסברה לעידוד נישואין בגיל המתאים; עידוד העסקת נשים במשרות התואמות את "תפקיד הנשים במשפחה"; הקצאת 15% לפחות מתקציבי המחקר במוסדות המחקר לביצוע מחקרים הקשורים בנושאי משפחה ועידוד ילודה; הקמת מעונות במוסדות להשכלה גבוהה עבור סטודנטים נשואים ועבור סטודנטיות בעלות ילדים; מתן עדיפות בתעסוקה במגזרים הממשלתי והפרטי לגברים בעלי ילדים, לאחר מכן לגברים נשואים ללא ילדים ולאחר מכן לנשים בעלות ילדים; מתן עדיפות בתעסוקה לעובדים נשואים על פני עובדים רווקים; מגבלות חמורות על קליטת רווקים במועצות מדעיות באוניברסיטאות, במוסדות להשכלה גבוהה, במוסדות מחקר ובתפקידי הוראה בבתי ספר; הענקת סיוע ממשלתי מיוחד לחיילים נשואים ולסטודנטים נשואים; מתן הקלות והלוואות בנקאיות לזוגות נשואים בראשית דרכם; וסיוע לדיור לזוגות נשואים חסרי דיור, בעדיפות לזוגות בעלי ילדים.
הפרק השלישי בהצעת החוק דן בצעדים להורדת שיעור הגירושין. צעדים אלה כוללים, בין היתר, הקשחת התנאים למתן אישורים לעובדי הרשות השופטת המוסמכים לדון בסכסוכים משפחתיים; הגברת המעורבות מצד ארגון הרווחה הלאומי, ארגון הבסיג' וארגון הצעירים הלאומי במתן שירותי ייעוץ בפתרון מחלוקות משפחתיות על מנת למנוע גירושין; מתן הטבות לעורכי דין ולשופטים שיצליחו להשלים טיפול בסכסוכים משפחתיים בשלום בית ולא בגירושין; שידור תוכניות באמצעי התקשורת הממלכתיים וגיבוש תוכניות לימוד הכוללות מסרים המעודדים נישואין ומזהירים מפני ההשלכות החמורות והמצוקות הנגרמות כתוצאה מגירושין.
הפרק הרביעי בהצעת החוק דן בצעדים לעידוד ילודה. צעדים אלה כוללים, בין היתר, הארכת חופשת הלידה לנשים לתשעה חודשים; הקלות בשעות העבודה עבור אימהות לילדים עד גיל שנה; הגבלות על פיטורי אימהות לאחר לידה; חופשת לידה קצרה בת 10 ימים לאבות; הקלות לסטודנטיות לאחר לידה ובעלות ילדים עד גיל 5; עידוד אפשרות לעבודה מהבית לאימהות עובדות; הטבות והקלות בתחום הביטוח לאימהות עובדות, ובכלל זה לאימהות המשמשות כעקרות בית; תשלום ביטוח רפואי לנשים בהיריון ולנשים בעלות ילדים עד גיל 5 במקרים בהם אין להן ביטוח כזה; הקלות במיסים להורים; הטבות בהלוואות דיור למשפחות בעלות שלושה ילדים ומעלה מתחת לגיל 20; והגדלת קצבאות ילדים החל מהילד השלישי.
הפרק החמישי והאחרון בהצעת החוק דן בצעדים לעידוד הפוריות במשפחה. צעדים אלה כוללים, בין היתר, תוכניות הסברה עבור זוגות צעירים במטרה לעודדם להביא ילדים בשנתיים הראשונות לנישואיהם; הדרכות רפואיות במרכזים הרפואיים שנועדו לעודד פוריות, לטפל בבעיות פוריות ובבעיות גנטיות שונות, למנוע ניתוחים קיסריים מיותרים וכיו"ב; גיבוש תוכניות במשרד הבריאות לעידוד הריונות מתוכננים; הגברת הפיקוח על הריונות בסיכון; והקמת מסגרות חינוכיות לילדים קטנים במסגרת הרשויות המקומיות.
הצעת החוק קובעת כי תוקם "מועצת אוכלוסין עליונה" שתהיה אחראית על גיבוש המדיניות הכוללת ועל תיאום בין הגופים השונים בכל הקשור למדיניות הילודה והמשפחה. בראש המועצה יעמוד הנשיא והיא תכלול נציגים מטעם לשכת המנהיג, לשכת הנשיא, הרשות השופטת, המועצה העליונה של המהפכה התרבותית, משרדי הממשלה הרלוונטים, רשות השידור והמג'לס (http://www.tasnimnews.com/Home/Single/78813).
הביקורת נגד הצעת החוק:
הצעת החוק מעוררת בחודשים האחרונים שיח ציבורי ער. השיח מבטא אומנם הסכמה עקרונית בנוגע לצורך לעודד את הילודה באיראן, אך מבקרי ההצעה, בעיקר בקרב פעילות למען זכויות הנשים, מביעים חשש שמא יישום הצעת החוק יביא להגברת האפליה הנהוגה כיום נגד נשים באיראן. טענות נוספות המועלות מצד מבקרי ההצעה מתייחסות לעלותו התקציבית הגבוהה, ליעילותו המוטלת בספק ולהעדר התייחסות מספקת בחוק המוצע לגורמים המרכזיים המעודדים דחיית גיל הנישואין ותורמים לירידת שיעור הילודה.
סוכנות הידיעות איסנ"א יזמה לאחרונה מספר מפגשים עם פעילות למען זכויות נשים לשם דיון בהצעת החוק ובמשמעויותיה. במסגרת מפגשים אלה העלתה פעילת זכויות האדם אד'ר מנצורי (Azar Mansouri) את עיקר הסתייגויותיה מהחוק המוצע. ראשית, מדובר לדבריה בהצעה יקרה מאוד ולא ניתן להבטיח את התקציב הדרוש לצורך יישומה, כיוון שהממשלה מתמודדת כבר כיום עם גרעון תקציבי חמור.
שנית, ההצעה אינה מתייחסת לבעיות החברתיות והכלכליות המרכזיות המונעות מצעירים רבים להינשא ולהביא ילדים לעולם. מנצורי ציינה, כי הסיבה המרכזית לכך שהורים נמנעים מלהביא ילדים אינה נעוצה במגבלות או בבעיות המתייחסות לתקופת ילדותם של ילדיהם כי אם לחששות ההורים מפני עתידם הלא-בטוח של ילדיהם לנוכח המשבר הכלכלי.
שלישית, מדובר בהצעה בלתי-יעילה המתעלמת מהשינויים החברתיים, התרבותיים והטכנולוגיים שהתחוללו באיראן בעשרים השנים האחרונות. יוזמי הצעת החוק מעלים, לטענת מנצורי, הצעות שהצליחו להגביר את הילודה בשנות השמונים והתשעים, אך לא ניתן להשוות את החברה האיראנית בתקופה זו למצבה כיום מבחינת התקדמות טכנולוגית ותקשורתית.
את הביקורת החריפה ביותר כנגד הצעת החוק מיקדה מנצורי – בדומה לפעילות זכויות נשים נוספות – באפליית נשים בשוק העבודה שעלולה להיגרם כתוצאה מסעיפי החוק המוצעים, ובעיקר מסעיף 9 הקובע עדיפות להעסקת גברים נשואים וגברים בכלל על פני העסקת נשים בכלל ונשים רווקות בפרט.
הצעת החוק גם תעודד, לטענת מבקריה, את המעסיקים האיראנים להעדיף גברים על פני נשים, בין היתר בשל ההקלות המשמעותיות שהחוק מעניק לנשים עובדות במהלך הריונן ולאחר לידה. מבקרי החוק טוענים, כי הוא עלול להחריף עוד יותר את מצוקת האבטלה בקרב נשים, ובעיקר נשים משכילות המתקשות ממילא למצוא הזדמנויות תעסוקתיות רבות
לטענת מנצורי, הסעיף המעודד העסקת נשים בתפקידים המאפשרים להן לממש את "תפקידן המשפחתי" יוביל להגברת האפליה המגדרית במוסדות להשכלה גבוהה ולהמשך המצב הנוכחי שבו נשים מועסקות בעיקר בתפקידי הוראה, רפואה וסיעוד. מנצורי התייחסה גם להקלות המוצעות לנשים בעלות ילדים מבחינת שעות עבודה וטענה, כי הן אינן ישימות במגזר הפרטי בו מועסקות רוב הנשים האיראניות.
לסיכום ציינה מנצורי, כי הצעת החוק לא תוביל להגדלת האוכלוסיה אלא תחריף את הבעיות החברתיות הנוכחיות ואת האפליה נגד נשים. החוק המוצע יצמצם את אפשרויות התעסוקה עבור נשים משכילות ויוביל להגירת נשים משכילות המתמחות בתחומים רבים לחו"ל
(http://www.isna.ir/fa/news/92072917651).
הסוציולוגית שהלא כאט'מי-פור (Shahla Kazemipour) מתחה, אף היא, ביקורת על הצעת החוק בריאיון שהעניקה לסוכנות הידיעות אילנ"א. היא טענה, כי מדובר בהצעה יקרה מאוד שהשפעתה תהיה מוגבלת. ההצעה אינה מספקת, לדבריה, מענה למצוקות החברתיות והכלכליות המרכזיות הניצבות בפני החברה האיראנית, ובראשן העוני והאבטלה, ואשר מהוות גורם מרכזי לבעיות עימן החוק מנסה להתמודד.
כאט'מי-פור יצאה בתוקף נגד סעיף 9 בהצעת החוק וטענה כי הוא ייצור אפליה נגד נשים, יביא להוצאתן של נשים משכילות רבות משוק העבודה ולהפחתת האפשרויות התעסוקתיות הפתוחות בפני נשים. אפליה זו מנוגדת, לדבריה, למבוא להצעת החוק בו נאמר, כי החוק נועד לעודד צעירים על מנת לנצל את חלון ההזדמנויות הדמוגרפי לשם פיתוח כלכלי. עוד טענה כאט'מי-פור, כי כמה מהסעיפים המפורטים בהצעה יגרמו לכך שמעסיקים רבים לא ירצו להעסיק נשים או יעודדו מעסיקים להוציא נשים לפנסיה מוקדמת ללא כל סיבה על מנת להימנע מתשלום תנאי ביטוח ופנסיה לנשים עובדות בתנאים שנקבעו בהצעת החוק.
בהמשך דבריה התייחסה כאט'מי-פור לדרכים המוצעות בחוק להתמודדות עם תופעת הגירושין וטענה, כי הסעיפים בהצעת החוק הדנים בכך מתעלמים ממחקרים המצביעים על הצורך למנוע סכסוכים משפחתיים קשים מלכתחילה משום שקשה מאוד למנוע גירושין לאחר שסכסוכים כאלה כבר פרצו בין בני-זוג. היא הזהירה, כי החוק יביא לכך שרווקות רבות ירדו אל מתחת לקו העוני, כיוון שהוא מתייחס רק לצורך לבטח נשים נשואות.
היא ציינה כי תמוה הדבר, שהצעת החוק מבקשת לעודד מחקרים העוסקים בנושאי משפחה ותכנון אוכלוסין בשעה שמחקרים רבים שנעשו בתחומים אלה לא שימשו את יוזמי הצעת החוק לצורך גיבושה. לסיכום דבריה ציינה כאט'מי-פור, כי החוק כולל אומנם הצעות שעשויות לשפר את רווחתם של זוגות נשואים, אך השפעתו בהשגת יעדיו המרכזיים תהיה מוגבלת מאוד. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות בנוגע לירידת שיעור הילודה, לעליית גיל הנישואין הממוצע ולעליית שיעור הגירושין מצביעים, לדבריה, בבירור כי בעיות חברתיות, כלכליות ותרבותיות הן שגורמות לתופעות אלה ואילו החוק המוצע אינו מספק מענה לבעיות הללו. מדובר בחוק יקר שיישומו צפוי להיות בעייתי ומזיק. דרך ההתמודדות הראויה עם בעיות הילודה והנישואין היא באמצעות תוכניות ממשלתיות שיחזקו את התשתיות הכלכליות, החברתיות והתרבותיות במדינה (http://ilna.ir/news/news.cfm?id=108911).
[1] ראה בהקשר זה: רז צימט, "נישואין "אאוט", גירושין "אין": החרפת משבר הנישואין באיראן",זמן איראן, גיליון 16, 18 בינואר 2010, מרכז אליאנס ללימודים איראנים, אוניברסיטת תל-אביב, http://humanities.tau.ac.il/iranian/he/home-he/9-iran-pulse-he/61-16.
