ה"אמירות האסלאמית" 1 ברצועת עזה כמקור איום למצרים
1. השתלטות החמא"ס על רצועת עזה עוררה בקרב המשטר המצרי חשש עמוק ואמיתי. שכן, בגבולה המזרחי של המצרים קמה לה "אמירות אסלאמית" רדיקלית, בעלת סממנים של מדינה ריבונית, בה מתגוררים כ- 1.4 מליון פלסטינים, בעוני וללא תשתית כלכלית. "אמירות אסלאמית" זאת נשלטת ע"י החמא"ס, שהיא השלוחה הפלסטינית של "האחים המוסלמים" האופוזיציה האיסלאמיסטית למשטר המצרי, והיא מקיימת קשרים הדוקים עם איראן השיעית בעלת המשטר האסלאמי רדיקלי. הקמת "אמירות אסלאמית" זאת שבה והציפה את בעיית האסלאם הרדיקלי , ולא את הסכסוך הישראלי ערבי כפי שגרסא מאז ומתמיד התעמולה הערבית, כמוקד של אי יציבות אזורי.
2. "אמירות אסלאמית" זאת, בראיית המצרים, מהווה פוטנציאל מובהק של איום, העלול להקרין לא רק כלפי ישראל אלא גם כלפי המשטר המצרי בשל קשריה של החמא"ס עם "האחים המוסלמים" וקרבתה של עזה לבדואים בסיני הקשורים לגורמי הג’האד העולמי. בניגוד למדינות ערביות אחרות גובלת "אמירות" זאת במצרים, והמוצא היחיד שלה לעולם הערבי והמוסלמי עובר דרך מצרים. נתון יסוד זה, ומחויבות מצרים לבעיה הפלסטינית, עלולים להטיל לפתחה את האחריות לנעשה ב"אמירות" בעייתית זאת הן בהקשר הסכסוך עם ישראל והן בהקשר הכלכלי- חברתי של ההתמודדות עם בעיות הומניטאריות קשות.
מדיניות מצרים לאחר השתלטות החמא"ס על רצועת עזה
3. על רקע זה הזדרזה מצרים להתייצב באופן פומבי ונחרץ לצידו של אבו מאזן מיד לאחר השתלטות החמא"ס על רצועת עזה . לאחר הקמת ממשלת החרום והיווצרות שתי ממשלות פלסטיניות הטוענות ללגיטימיות, פרסמה מצרים הודעה רשמית התומכת באבו מאזן ובראש הממשלה סלאם פיאצ’ והמגנה את תנועת החמא"ס על השתלטותה על רצועת עזה ופיזור המוסדות החוקיים של הרשות הפלסטינית. ההודעה המצרית קראה לארגונים הפלסטינים להתלכד מאחורי הנהגת אש"פ (מקור הסמכות של אבו מאזן) אותה הגדירה ההודעה כ"מנהיגות הלגיטימית".
4. במקביל, פתח המשטר המצרי במסע תעמולה לגינוי השתלטות החמא"ס על הרצועה והצבעה על הסכנות הנובעות מכך לביטחונה הלאומי של מצרים . במסגרת זאת גויסו ע"י המשטר העיתונות הממסדית, אינטלקטואלים הקשורים לממסד, ונציגי המשטר במועצת העם (פירוט ראו נספח). הנשיא מבארכ נרתם אף הוא למערכת ההסברה נגד החמא"ס בהביעו תמיכתו בנושא אבו מאזן ובכנותו את ההשתלטות החמא"ס " הפיכה נגד ההנהגה הפלסטינית החוקית", אשר "גורמת לנזק חמור לעם הפלסטיני " (אלג’מהוריה, אלופד, 24 ביוני) .
5. מיד לאחר השתלטות החמא"ס על הרצועה נקטה מצרים במספר צעדים דיפלומטיים מעשיים :
א. שר החוץ המצרי חתם על צו (19 ביוני) המורה על העברת הנציגות הדיפלומטית המצרית ברשות הפלסטינית מעזה לרמאללה, בבחינת הכרה מצרית כי הלגיטימיות הפלסטינית נמצאת ברמאללה .
ב. מצרים החזירה את המשלחת הביטחונית שהייתה מוצבת באורח קבע ברצועת עזה ואשר עסקה בחודשים האחרונים, ללא הצלחה, בתיווך בין חמא"ס לפת"ח. יצוין, כי מבנה המשלחת הותקף במהלך העימותים שהתנהלו בין החמא"ס לבין הפת"ח ומנגנוני הביטחון.
6. סוגיה מעשית נוספת התלויה ועומדת בין מצרים לבין החמא"ס ברצועה הינה הפעלת מעבר רפיח , "צינור החמצן" של תושבי הרצועה למצרים ולעולם הערבימוסלמי. בעת הקרבות שהתנהלו ברצועת עזה נסגר מעבר רפיח ע"י הפלסטינים והמצרים, לאחר שאנשי משמר הנשיאות הפלסטיני והפקחים האירופים עזבו אותו. המצרים הותירו בשלב זה את המעבר סגור באשר הפעלתו מחדש כרוכה בסבך של בעיות 2. המצרים עוקבים גם אחר המצב ההומניטארי ברצועה. לדברי "מקורות מצריים יודעי דבר" מנהלת עתה מצרים מגעים אינטנסיביים עם ישראל על מנת לערוב לכך שרצועת עזה לא תיקלע למשבר הומניטארי בכל הקשור לאספקה הבסיסית של גז, מים, חשמל, מזון ואספקה רפואית (אלמצרי אליום, 19 ביוני).
7. פסגת שרם אל שיח’ (25 ביוני) נתפסת על ידי המצרים כמהלך מדיני שנועד לחזק את סמכותו של אבו מאזן ולהתניע מחדש את התהליך המדיני בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. "מקור מצרי מהימן" ציין בהקשר לכך כי קיימת ציפייה להתלכדות ערבית, שתדגיש את הלגיטימיות של אבו מאזן, ותסרב לשתף פעולה עם מדינה עצמאית בעזה בראשות החמא"ס. אותו מקור רמז כי מדיניות ערבית שכזאת תביא לידי בידודה האזורי של החמא"ס (אלחיאת, 22 ביוני).
נספח
קובץ מאמרים בתקשורת המצרית העוסקים במשמעויות השתלטות חמא"ס על רצועת עזה
אלאהראם (עיתון ממסדי)
1. עיקרי מאמרו של מכרם מחמד אחמד (אלאהראם, 24 ביוני):
א. כותב המאמר צופה כי החמא"ס תיתקל בקשיים בניהול רצועת עזה "יהיו ככל שיהיו הכספים שיגיעו אליה מאיראן וממדינות נוספות". החמא"ס תעמוד בפני בעיה של 1.5 מליון פלסטינים הנתונים למצור ישראל והיא תמצא עצמה שבוייה בידי ישראל.
ב. חמא"ס מואשמת כי היא מיהרה ללא הצדקה להתעמת עם מצרים, "תוך הנפת סיסמאות חצופות, המתכחשות לקורבנות שהקריבו המצרים למען פלסטין". זאת למרות שמצרים התנהגה כלפי חמא"ס ללא "תסביכים" וראתה בחמא"ס פלג חשוב מבין פלגי ההתנגדות [קרי, ארגוני הטרור] ולא סתם "שלוחה" פלסטינית של האחים המוסלמים.
ג. מצרים אינה חוששת שהחמא"ס תכונן מדינה דתית בגבולה, "שהרי מצרים אינה מדינה כופרת החוששת מפני יצוא האסלאם אליה. אדרבא, מצרים היא המקור של האסלאם הנכון בתקופה הנוכחית". "העניין שמפניו חוששת מצרים הוא, שחמא"ס תהפוך לכוח של חורבן והרס המייצא אלימות, ובכלל זה אל מצרים… תוך הפיכת 1.5 מליון פלסטינים לבני ערובה, שבאמצעותם היא מפעילה סחטנות. זאת בשעה שחמא"ס עושה יד אחת עם איראן ופוגעת פגיעה קשה בעניינו של העם הפלסטיני עקב תאוות השלטון שלה…" .
2. עיקרי מאמרו של טארק חסן (אלאהראם, 23 ביוני):
א. מהטענות שהעלו "האחים המוסלמים" בדיון שהתקיים במועצת העם (21 ביוני) עולים קוים משותפים רבים בינם לבין החמא"ס . "האחים המוסלמים", כמו החמא"ס, אינם מכירים בלגיטימיות של הפרלמנט שחתם על הסכם השלום עם ישראל או בלגיטימיות של המדינה שחתמה על ההסכמים הללו. "כאן במצרים האחים המוסלמים הציגו לראווה את המליציות רעולי-הפנים באוניברסיטת אלאזהר, ושם בעזה חמא"ס נוהגת באותו האופן. כאן הם שינו את הדגל של מצרים והשמיטו ממנו את דמות הנשר של הרפובליקה, ושם הם הפילו את דגל פלסטין והניפו את דגל חמא"ס. למה אנחנו ממתינים, אם כן?".
ב. במצרים קיים משטר, שאפשר ל"אחים המוסלמים" להשתתף בבחירות בלי שהם יכירו בלגיטימיות של המשטר המצרי ובלי שהם יכבדו את החוק והחוקה של מצרים. " חמא"ס ניצלה את הבחירות ואת הדמוקרטיה ככלי שרת ואחר כך הטילה על המליציות המזוינות שלה לחולל הפיכה נגד כולם…"
אל אח’באר (עיתון ממסדי)
3. העורך הראשי של העיתון, מחמד ברכאת כתב כי מהלכי החמא"ס נגד השלטון הלגיטימי ומעשי הרצח שביצעה הם בעצם הגשמת תקוותיה של ישראל המעוניינת בניתוק עזה מהגדה ורואה בכך "דרך לחיסול העניין הפלסטיני". לדבריו האירועים גורמים נזק עצום לתדמיתו של העם הפלסטיני. מחמד ברכאת הזהיר כי נוכחות החמא"ס בסמוך למצרים מאיימת על הביטחון הלאומי הפלסטיני והמצרי גם יחד (אלאח’באר, 20 ביוני).
רוז אל יוסף (עיתון ממסדי למחצה)
4. יו"ר מועצת המנהלים של רוז אליוסף כרם ג’בר כותב כי עזה נשלטת כעת ע"י חמא"ס הנתמך ע"י ארגון אלקאעדה וכל הזרמים הקיצוניים באזור. העניין החמור ביותר היא העובדה שעזה נמצאת בגבול מצרים, באזור בו מתרחשים מידי פעם גלים של מרי והסתה מצד גורמים בדואים מסוימים. העורך הראשי של רוז אליוסף עבדאללה כמאל מתריע כי "בגבול מצרים קיימת כעת מדינה טאליבאנית במלוא מובן המילה (אלקדס אלערבי, 19 ביוני, המצטט את שני המאמרים ברוז אליוסף).
אלגמהוריה (עיתון ממסדי)
5. העורך הראשי מחמד עלי אבראהים פרסם מאמר (19 ביוני) שכותרתו " אמירות אסלאמיות בגבולנו: האחים המוסלמים שמחים נוכח הניצחון שהשיגה חמא"ס בעזה-ולא על פני ישראל! ". המאמר קובע כי תפיסת השלטון בפלסטין ע"י החמא"ס והקמת אמירות פלסטינית "יהוו בבחינת אסון עבור הפלסטינים ועבור מצרים". המאמר מציין כי מעשי חמא"ס בעזה מעידים על רצונם של כל הזרמים האסלאמיים בעולם, וביניהם האחים המוסלמים במצרים, להקים אמירות אסלאמית על חורבות המדינה, כל מדינה.
6. לטפי נאצף , במאמר שכותרתו "פת"ח וחמא"ס מגשימים את ישראל הגדולה", קובל כי "ישראל חשה עתה סיפוק בשעה שהיא רואה את חלומה לחיסול הפלסטינים מתגשם ע"י פת"ח וחמא"ס". לדבריו החלום הפלסטיני והערבי לשחרור פלסטין נהרס ע"י אנשי פת"ח וחמא"ס, "אשר החליטו לחסל את עצמם בו ידיהם". כותב המאמר מתריע כי "אובדן פלסטין יהיה אובדן האומה הערבית כולה ואובדן התקווה הערבית לנצח…" (אלגמהוריה, 23 ביוני).
אלמצרי אליום (אופוזיציה ממסדית)
7. מג’די מהנא כותב כי מצרים לא תתיר הקמת מדינה או אמירות אסלאמיות בגבולה בשליטת חמא"ס, עקב יחסיה ההדוקים של החמא"ס עם איראן ועם תנועת ה"אחים המוסלמים במצרים". לדבריו העמדה המצרית זהה לעמדה האמריקאית והישראלית החותרת לחסל את חמא"ס או לצמצם השפעתה, בעקבות "המשגה הקטלני" שעשתה חמא"ס. (אלמצרי אליום, 24 ביוני)
8. חסן נאפעה , מרצה למדע המדינה, כותב:
א. מטרתה האמיתית של ועידת שרם אלשיח’ הינו חיזוק אבו מאזן תוך התייחסות כלפיו כאל הנציג הלגיטימי והיחיד של העם הפלסטיני. ההחלטה המצרית להעברת השגריר המצרי מעזה לרמאללה, תוך הפגנת תמיכה מלאה בפת"ח על חשבון חמא"ס, מהווה הפרה של אחד העקרונות החשובים במדיניות המצרית. מדיניות זאת ראתה תמיד בסוגיה הפלסטינית נושא של ביטחון לאומי מצרי, המחייב לנהוג בזהירות כלפי הפלגים הפלסטינים ולתמוך בשלטון הלגיטימי, בלי קשר לאידיאולוגיה של הפלג שבו בחר העם הפלסטיני. השינוי שחל במדיניות המצרית נובע מחששות ושיקולים הקשורים למדיניות הפנים של מצרים.
ב. בסדנא שערכה המועצה המצרית לענייני חוץ ב- 19 ביוני תארו כמה מבכירי המפלגה הלאומית הדמוקרטית השלטת את "התפשטות הפונדמנטליזם" כמקור האיום העיקרי הנשקף לביטחון הלאומי המצרי. אחד מהם הכריז כי "מצרים לא תתיר הקמת מדינה דתית בגבולה המזרחי" עמדה זאת משקפת במידה רבה את מדיניותה של מצרים. (אלמצרי אליום, 24 ביוני)
סוכנות הידיעות המזרח תיכונית (21 ביוני)
9. מצטפא אלפקי , יו"ר הועדה לענייני ערבים במועצת העם המצרית, פרסם הודעה בה הביעה דאגה וצער לנוכח הידרדרות שחלה בזירה הפלסטינית. בהודעה נאמר בין השאר:
א. כמה גורמים בתנועת חמא"ס, "שמחפשים אחר השררה והתהילה האישית, שכחו ומנסים לשכוח את שורש הבעיה הפלסטינית… הם לא מבדילים בין אויב לחבר, לעבר מי הם פותחים באש ועל מי הם יורים…"
ב. "פעולות ההרג, החטיפות וההשתלטות על המוסדות" הינם הפיכה עקובה מדם נגד הרשות החוקית המיוצגת ע"י נשיאות הרשות הפלסטינית. הצדדים הנצים העניקו מתנה יקרה לישראל. החתירה להקמת מולדת לפלסטינים הפכה למאבק פנימי על השלטון והדבר שפוגע בתדמיתם של הפלסטינים בעולם.
ג. ההודעה מסתיימת בקריאה ל"בוגדים ולנוכלים", בכל מקום באזור ובעולם, האוהדים את החמא"ס ("הקבוצה המורדת") להניח את קלפיהם על השולחן ולהסיר את מסכותיהם, על מנת שהעמים יוכלו להעמידם לדין.
10. התקשורת המצרית דיווחה כי מועצת העם קיימה ישיבה בנושא הלחימה בין חמא"ס לפתח צירי הרוב האשימו את החמא"ס באחריות לשפיכת הדם הפלסטיני ומנגד, צירים מטעם האחים המוסלמים סרבו להאשים צד אחד בלבד בסכסוך בין שני הצדדים (אלאהראם, 23 ביוני). נמסר כי הרוחות בישיבה התלהטו כאשר מצטפא אלפקי, יו"ר הועדה לענייני ערבים, תאר את חמא"ס כמורדים וכסוחרים בדת. צירי האחים המוסלמים צעקו וקטעו את דבריו, אולם בסופו של דבריו עלה בידו לסיים את דבריו (אלופד, 22 ביוני).
סוכנות הידיעות מען מקהיר (19 ביוני)
11. "מקור דיפלומטי מצרי" גילה כי ראש המודיעין הכללי עמר סלימאן הזדעזע מהדיווחים שקיבל מהמשלחת הביטחונית המצרית בראשות ברהאן חמאד, שחזרה לאחרונה לקהיר.
12. המשלחת הביטחונית האשימה את חמא"ס בטרפוד הניסיונות להתגבר על המשבר ע"י התחמקות בלתי פוסקת מלקיים פגישות עם פתח. החמא"ס מואשמת גם כי אנשיה פתחו באש לעבר "תהלוכה עממית" שיצאה בעקבות קריאתו של ברהאן חמאד להפסקת ההרג ברצועה. כמו כן פרצו פעילי "גדודי עז אלדין אלקסאם" לביתו של ברהאן חמאד וירו בתוכו. ברהאן חמאד הודיע כי עמה מהבכירים הפוליטיים והצבאיים של חמא"ס, ובראשם מחמוד אלזהאר, סעיד ציאם ואחמד אלג’עברי, העבירו הנחיות לפעילי חמא"ס להרוג את אנשי מנגנוני הביטחון ופעילי פת"ח.
1 המונח " אמירות אסלאמית" ככינוי בעל קונוטציה שלילית לישות שהקים חמא"ס ברצועה, הופיע בתקשורת המצרית ובהתבטאויות אבו מאזן ותומכיו.
2 סאמי אבו זהרי, דובר חמא"ס, הגיב על דברי מבארכ באומרו כי חמא"ס רואה חשיבות רבה בשמירה על הקשרים ההדוקים בין העם הפלסטיני למצרים, "והיא לא תרשה להצהרות אלו או אחרות לפגוע בקשרים הללו". לדבריו אנשי החמא"ס נפגעו מאוד ככלל מדברי מבארכ המהווים התערבות ברורה ובוטה לטובת צד פלסטיני נגד צד פלסטיני אחר (רדיו BBC , 24 ביוני).
3 מעבר רפיח מופעל במסגרת "הסכם המעברים" המחייב תאום בין ישראל, נציגי הרשות הפלסטינית והאירופאים. בעידן שלטון החמא"ס לא ברור עדיין האם וכיצד יתבצע תאום זה.
