מימין: שריפה בשכונת רוממה בחיפה, הגדולה והמסוכנת מקרב השריפות שפרצו (דוברות הכיבוי מחוז חוף, 25 בנובמבר 2016). משמאל: כרזה של חמאס בעקבות גל השריפות בישראל. הכיתובית בערבית: "הישות הציונית נשרפת" (חשבון הטוויטר PALINFO, 25 בנובמבר 2016).
כללי
1. במשך שישה ימים, בין 22 ל-27 בנובמבר 2016, התחולל ברחבי ישראל ובחבל יהודה ובנימין גל רחב היקף של שריפות. על פי דיווחי המשטרה פרצו בששת הימים הללו למעלה מתשעים שריפות. בלטו ביניהן השריפות ברכס הכרמל (זיכרון יעקב וחיפה) ושורת שריפות בהרי יהודה. הדליקות לא גבו קורבנות בנפש אולם הן גרמו לנזק רב ברכוש ווהן כילו כ-40,000 דונמים, רובם של חורש ויער (פרוט ראו נספח א'). היובש בקיצוני והרוחות העזות ששררו בישראל ליבו את השריפות וסייעו להתפשטותן.
2. במהלך האירועים הגיע לישראל סיוע בינלאומי, שכלל מטוסים, כבאיות וצוותי כיבוי. בין המסייעות בלטה הרשות הפלסטינית ששלחה שמונה כבאיות ו-41 כבאים, שפעלו באזור חיפה ובהרי יהודה לצידם של צוותי כיבוי ישראלים. ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שוחח בטלפון עם אבו מאזן והודה לו על הסיוע. בתקשורת המזוהה עם הרשות פלסטינית הוצג הסיוע כ"סיוע הומניטארי", העולה בקנה אחד עם הערך האוניברסאלי של סיוע הדדי בעת אסון טבע (לצד ביקורת כלפי ישראל על שהזדרזה לקבוע, כי המדובר בטרור פלסטיני). משרד החוץ הפלסטיני פרסם הודעה לפיה הסיוע מבוסס על "עקרונות הרשות" והוא הוגש למרות "העוול ההיסטורי", שגרמה ישראל לעם הפלסטיני.
3. להלן מאפייני תגובות פלסטיניות לגל השריפות (פרוט ראו נספח ב'):
א. ברשתות החברתיות הפלסטיניות הביעו מרבית הגולשים שמחה על השריפות והיו גם שטענו, כי הן פרצו כעונש לישראל מידי אללה לאור הכוונה לקדם את "חוק המואזין" (תוך שימוש בפסוק מהקוראן כאסמכתא לכך). הרשתות החברתיות העצימו את המימדים והמשמעות של השריפות ("ישראל נשרפת", "הישות הציונית נשרפת").
ב. מרבית הגולשים ברשתות חברתיות מתחו ביקורת נוקבת על הסיוע שהגישו הרשות הפלסטינית ומדינות ערביות לישראל וכינו זאת "בגידה בעם הפלסטיני". מנגד, היו גםרבים שתמכו בסיוע מנימוקים שונים (השריפות מסכנות את תושבי הכפרים הערביים בישראל ופוגעות ב"אדמת פלסטין").
ג. כלי התקשורת של חמאס נמנעו מהבלטת יתר של האירועים. גם הם העצימו את מידת הנזק שנגרם לישראל, תיארו את השריפות כ"אנתיפאדת האש" (בהמשך ל"אנתיפאדת אלקדס"), והציגו את ההצתות ככלי נשק בידי הפלסטינים.
ד. הסלפים-ג'האדיסטים ברצועת עזה הציגו את השריפות כמכה משמיים, שנחתה על ישראל, גינו את הרשות הפלסטינית ואת תורכיה על הסיוע שהגישו לישראל, וקראו לאללה לשרוף את כל אלו, שנחפזו לסייע ליהודים.
| 4. מהמידע הראשוני והחלקי שבידינו עולה, כי רק מקצת מהשריפות נגרמו בשל הצתות מכוונות. מקורות במשטרה מסרו, כי נעצרו כשלושים חשודים בהצתות. שבעה מהם שוחררו ומעצרם 23 חשודים הוארך. את החשודים הללו ניתן לקשור ל-15 שריפות. מרבית החשודים הינם ערבים ישראלים ומקצתם פלסטינים מיהודה ושומרון (דיווח עדכני ל-28 בנובמבר 2016). נראה לנו, כי אותן הצתות מכוונות הן פעולות של יחידים, אשר יתכן הושפעו מהדיווחים על נזקי השריפות ועל מזג האוויר המסייע להתפשטותן ("תופעת החקיינות", המוכרת לנו היטב מאירועי הטרור העממי ביהודה ושומרון). |
5. עד כה לא אותר קמפיין תקשורתי מאורגן במסגרתו נקראים הפלסטינים וערביי ישראל, באופן ישיר ומפורשלבצע הצתות, ולנצל לשם כך את מזג האוויר המסייע להתפשטותן. זאת בניגוד בולט להסתה הישירה והבוטה מצד חמאס וארגוני טרור אחרים המלווה את הטרור העממי הפלסטיני (קריאות מפורשות לביצוע פיגועי דקירה ודריסה או יידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה). גם לאחר שנפסק גל השריפות לא נשמעה קריאה לשלב את ההצתות בסל הכלים המוכר של הטרור העממי. אחת הסיבות להתנהלות זאת עשויה להיות הערכה, כי בציבור הפלסטיני (ובקרב ערביי ישראל) לא קיימת לגיטימציה לשימוש בהצתות ככלי נוסף בארסנל "כלי הנשק" של "ההתנגדות העממית".
