ילד מנשק גופת חלל
ילדים המכונסים סביב גופות פעילי חמאס
ילדים המכונסים סביב גופות פעילי חמאס
: ילדים לובשי מדים על רקע נשים לובשות חגורות נפץ
ילדים המדמים פלסטינים כבולים
תינוקות עם סרטי ראש של חמאס
 ילד מנשק גופת חלל (שהיד) מהג’האד האסאלמי בפלסטין, שנהרג מאש חיילי צה”ל והובא לקבורה בעזה ב-25 בנובמבר 2007. על גופת החלל סרט ראש ועליו הכתובת “פלוגות ירושלים” (הזרוע המבצעית-טרוריסטית של הג’האד האסלאמי בפלסטין). |
1. ארגון ג’האד אסלאמי בפלסטין וחמאס ברצועת עזה מעודדים ילדים ובני נוער להתכנס סביב גופות חללים (שהידים) ואף לנשק אותם, למרות שהדבר אינו מעוגן במסורת האסלאם (ראה נספח א ). זאת, כחלק מחינוכם לשנאה ולאלימות כלפי ישראל, החל מהגיל הרך, במערכות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות, ובמסגרת פולחן השהידים , הרווח בחברה הפלסטינית (ראה נספח ב ).
2. בעמוד השער מופיע צילום של אחד הילדים המנשק גופת שהיד מארגון ג’האד אסלאמי בפלסטין שהובא לקבורה ב-25 בנובמבר. מדובר בגופתו של יוסף חסין מוסא, בן 19, ממחנה הפליטים אלמע’אזי שמדרום לעזה, אשר נהרג במהלך חילופי אש עם כוח צה"ל בבוקר ה-25 בנובמבר.
3. בנוסף, להלן צילומי ילדים המכונסים סביב גופות פעילי חמאס, שנהרגו בסוף אוקטובר 2007:
4. ניצול ילדים ואף תינוקות לשם להעברת מסרים של אלימות ושנאה כלפי ישראל, שהנה תופעה מוכרת בקרב ארגוני הטרור, בא לידי ביטוי גם בדרכים אחרות. להלן כמה דוגמאות:
הצגת ילדים לבושי מדים ונושאי נשק ע"י חמאס
|
משחקי ילדים המדמים פלסטינים (עצורים ע"י ישראלים?) כבולים ועיניהם מכוסות; אחד הילדים כבול בשרשראות.
תינוקות עם סרטי ראש של חמאס הנישאים ע”י אמהותיהם בעת עצרת/תהלוכה. מימין למעלה: על לחי התינוק/תינוקת מופיעה בשחור הכתובת: חמאס. על סרט הראש מופיעה הכתובת: “גדודי [עז אלדין אלקסאם]”.
|
נספח א
תפיסת האסלאם לגבי גופת החלל (שהיד)
1. עפ"י מסורת האסלאם, חלל (שהיד) נחשב מי שהקריב את חייו למען אללה בעת קרב מול אויב, לרוב, עדיף בכוחו. הדבר נכון, הן לגבי גבר והן לגבי אישה (שהידה). הנביא מחמד קבע, כי כאשר מוסלמי נופל חלל, באופן שתואר לעיל, אין לרחוץ את גופתו, אלא יש לקבור אותו במצב בו הוא נפל חלל, לרבות עם בגדים קרועים וכתמי דם, הואיל וביום הדין כתמי הדם הללו ידיפו ריח ניחוח מיוחד.
2. עפ"י מסורת האסלאם, יש לקבור את גופת המת, לרבות זו של השהיד, במהירות האפשרית. אסור לרחוץ את הגופה טרם קבורתה, כדי לשמור על קדושת המת. עם זאת, לעיתים קרובות נעשה הדבר (לפחות ל גבי הפנים ), כאשר השהיד מובא לבית-חולים.
3. מנהגי הקבורה והאבלות באסלאם קובעים, כי לגופת המת, לרבות השהיד, אין שום ערך. משום כך, למשל, אסור לבעל לנגוע באשתו לאחר מותה, ולהיפך, משום שנישואיהם אינם תקפים עם המוות.
4. עפ"י מסורת האסלאם, מיד לאחר המוות, נשמת המוסלמי יוצאת מהגופה, עולה לאוויר ונעלמת ליעד לא ידוע. מנגד, נשמת השהיד עולה השמיימה בתוך קיבתו של עוף ירוק. לאחר מכן, היא יורדת ארצה ומתחברת לגופת המת, ואז היא שוב עולה השמיימה לנצח נצחים. מרגע זה, לגופה אין שום משמעות.
5. ההשתתפות בהלוויית המת, גבר או אישה, במיוחד בהלוויה של שהיד, מהווה חוויה רגשית כבירה . משום כך, היא יוצרת סערת רגשות, העלולה לגרום לכך שהמשתתפים בהלוויה ירגישו צורך לנגוע בגופת השהיד, בפרט אם מדובר במת בעל מעמד נעלה, כגון: מנהיג הנחשב שהיד במותו או שהיד
נספח ב
פולחן השהידים בקרב ארגוני הטרור הפלסטינים
1. במהלך העימות האלים נגד ישראל (האינתיפאצ’ה השנייה), התפתח בחברה הפלסטינית פולחן האדרת מחבלים , שנפלו חלל במהלך העימות. דגש מיוחד ניתן לפולחן המחבלים המתאבדים (אסתשהאדיין). פולחן השהידים בולט מאד בעימות עם ישראל והוא נשען על מסורת מוסלמית המיוחסת לנביא מחמד לפיה, כל חלל מוסלמי שנהרג ע"י יהודי/יהודים משול לשני שהידים (יש לו ערך כפול).
2. פולחן השהידים מטופח במיוחד בקרב הדור הצעיר של ארגוני הטרור הפלסטיניים, כחלק מהחינוך הבסיסי לשנאה ולאלימות נגד ישראל. במסגרת זו, הופכים גופת השהיד והלווייתו לחלק מפולחן זה, כדי להעצים את החוויה הרגשית של המשתתף בהלוויה והנוגע בגופת השהיד. הדבר נועד גם לעודד את המשתתפים בהלוויה להפוך לשהיד (או לשהידה) בעתיד, במסגרת ההתנגדות האלימה ("מקאומה") נגד ישראל.
3. במסגרת פולחן זה הפכו הלוויות השהידים, שנפלו בעימות עם ישראל, לאירועים בעלי עוצמה רגשית רבה , שרבים נוטלים בהם חלק. ההשתתפות הרבה בהלוויות מנוצלת ע"י ארגוני הטרור השונים להצגת תפיסת עולמם, לקריאה לנקמה נגד ישראל, ליצירת אהדה לארגונם ולגיוס תומכים לשורותיהם. החוויה הרגשית המועצמת ע"י קריאות וסיסמאות קצובות למען אללה ונגד האויב, בעידוד מארגני ההלוויה.
4. במסגרת פולחן השהידים במהלך העימות האלים עם ישראל, נוצרו מנהגי אבלות ייחודיים בנוגע לאופן קבורת הגופה. כך, הגברים נקברים כשהם לבושים תוך הקפדה על כיסוי איבר המין של הגבר, לקראת הגעתו לגן עדן לחיים במחיצת 72 הבתולות. כמו כן, נוצר מיתוס לפיו קברו של השהיד מדיף ריח ניחוח מיוחד ("מסכ", או "מושק" בעברית).
5. בתצוגת חומרי השלל של מרכז המידע למודיעין ולטרור ובפרסומיו, ניתן למצוא ביטויים חזותיים רבים לפולחן השהידים ולתרבותם שהתפתחה בשטחים במהלך העימות האלים עם ישראל, למשל: אלבומים ובהם צילומי שהידים של תלמידי בית ספר; פוסטרים של שהידים (כולל כאלו שמצאו את מותם בפיגועי התאבדות רצחניים) המוצגים בבתי ספר (כולל בכיתות הלימוד) ובאוניברסיטאות; סרטים, תקליטורים, ספרים, פריטי לבוש (לרבות חגורות נפץ), מסיבות ומיצגים הנערכים בגני ילדים ועוד.
1 בהמשך ללקט המידע "משחקי ילדים בכלי נשק מפלסטיק המיובאים לשטחים, תוך חיקוי
דפוסי הלחימה של ארגוני הטרור" (7 בנובמבר 2007).
