ממצאי בדיקת רשימת שמות 17 עיתונאים, שהפלסטינים טוענים כי הם נהרגו במבצע “צוק איתן” (השלמה מס’ 8) *

עבדאללה פצ'ל מרתג'א, פעיל צבאי, אשר שמו נכלל ברשימת 17 העיתונאים, שפרסמה אגודת העיתונאים הפלסטינים, שנטען כי הם נהרגו במבצע "צוק איתן". "עיתונאי” זה הינו פעיל, ששרת בגדוד אלשג'אעיה של גדודי עז אלדין אלקסאם, אשר השתייך למערך ההסברה הצבאי של חמאס. עבדאללה פצ'ל מרתג'א נראה בצילום מקריא את צוואתו בסרטון, שהפיקו גדודי עז אלדין אלקסאם, אשר פורסם לאחר מותו (30 באוקטובר 2014,  youtube.com)

עיקרי ממצאי הבדיקה

1. כשבוע לאחר תום מבצע "צוק איתן" פרסמה אגודת העיתונאים הפלסטינים רשימה של 17 הרוגים, שניטען, כי הם עיתונאים, שנהרגו במהלך המבצע. רשימה זאת הופצה ע"י סוכנות הידיעות הפלסטינית (ופא) מטעמה של הלשכה הממשלתית של משרד ההסברה בעזה, הנשלטת ע"י חמאס. במסגרת פרויקט בדיקת שמות ההרוגים הפלסטינים במבצע "צוק איתן" (שעדיין לא הסתיים) בדק מרכז המידע למודיעין ולטרור את רשימת 17 העיתונאים, שפרסמו אגודת העיתונאים הפלסטינים ומשרד ההסברה.

2. מבדיקת הרשימה עולה, כי כמחצית מהשמות המופיעים בה (שמונה) היו פעילים, שהשתייכו לחמאס ולג'האד האסלאמי בפלסטין או שהיו עיתונאים בשרות כלי תקשורת של חמאס. אגודת העיתונאים הפלסטינים והשלוחה העזתית של משרד ההסברה ניסו להסתיר את זהותם הצבאית-טרוריסטית של פעילי הטרור והציגו אותם כעיתונאים לכל דבר. בבדיקת שמותיהם של ה"עיתונאים" הללו ניתן היה להבחין בשלוש רמות של קשרים, שקיימו ה"עיתונאים" עם ארגוני הטרור (החמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין):

א.   הרמה הגבוהה: שני פעילי טרור צבאיים, לובשי מדים ונושאי נשק, אשר מלאו משימות הסברה ביחידות הצבאיות של חמאס ושל הג'האד האסלאמי בפלסטין. אחד מהם, שתמונתו מופיעה בעמוד השער של מסמך זה, אף הקליט צוואה לפני יציאתו לקרב, שהופצה ע"י גדודי עז אלדין אלקסאם.

ב.   הרמה הבינונית:פעילים של גדודי עז אלדין אלקסאם (3) והג'האד האסלאמי בפלסטין (1), שמלאו במקביל תפקידים עיתונאים תקשורתיים עבור כלי תקשורת המזוהים עם חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין ו/או עבור כלי תקשורת עזתיים מקומיים.

ג.   הרמה הנמוכה: שני שמות שהופיעו ברשימה, הינם אנשי תקשורת אזרחיים, אשר לא היו פעילים צבאיים של ארגוני הטרור, אך עבדו בשרות ערוץ הטלויזיה אלאקצא של חמאס ועבור העיתון אלרסאלה של חמאס.

3. מסקנות נוספות שעלו מהבדיקה:

א.   כשליש מהעיתונאים / אנשי תקשורת המופיעים ברשימה (6) נהרגו במהלך סיקור אירועים בשדה הקרב, במסגרת משימותיהם העיתונאיות.שאר העיתונאים (או לפחות רובם הגדול) נהרגובמהלך הקרבות ברצועה, בעת ששהו בבתיהם או נעו בדרכים,בנסיבות שאינן קשורות לעבודתם העיתונאית. מותם נבע מעצם שהותם באזורים רווי אוכלוסין, שבהם התקיימה לחימה בין צה"ל לבין ארגוני המחבלים, אשר השתמשו באוכלוסיה האזרחית כב"מגן אנושי".

ב.   לפחות שני אנשי תקשורת המופיעים ברשימה לא נהרגו ע"י צה"ל.המדובר בצלם סוכנות AP ובמתורגמן שלו, שנהרגו במהלך הפסקת אש בעת סיקור פירוק נפלים ע"י אנשי חבלה של המשטרה הפלסטינית במקום בו לא שהו כוחות צה"ל (ישראל גם לא הואשמה באחריות למותם). ייתכן ועיתונאים נוספים המופיעים ברשימה לא נהרגו ע"י צה"ל אך איננו יכולים להוכיח זאת (הדבר מצריך בדיקה פרטנית של האירועים בשטח אל מול דיווחי הפלסטינים).

הגופים הפלסטינים שפרסמו את רשימת 17 העיתונאים

5. ב-2 בספטמבר 2014 פרסמה אגודת העיתונאים הפלסטינים רשימה של 17 עיתונאים פלסטינים, שנהרגו במהלך מבצע "צוק איתן" (הרשימה המקורית ראו נספח ה'). כשבוע לפני כן, ב-26 באוגוסט 2014, פורסמה רשימה זו ע"י הלשכה הממשלתית של משרד ההסברה בעזה (הנשלטת ע"י חמאס). רשימת 17 העיתונאים הופצה ע"י סוכנות הידיעות ופא של הרשות הפלסטינית וזכתה לתהודה תקשורתית רבה (לפי נתוני אתר המידע של ופא נכנסו לאתר 5,846,812 מבקרים, נכון ל-26 בינואר 2015). הרשימה זכתה לציטוטים ולאיזכורים באתרי האינטרנט ובכלי תקשורת ברחבי העולם ותוכנה נוצל להתקפות תעמולה על ישראל.

6. אגודת העיתונאים הפלסטינים הינו ארגון עיתונאים פלסטיני מקצועי, אשר הוקם ב-1979. תחילה היה מקום מושבו הראשי בירושלים. כיום פועל המשרד הראשי של האגודה בראמאללה ויש לה גם שלוחה ברצועת עזה הנשלטת להערכתנו ע"י חמאס. יו"ר האיגוד הינו עבד אלנאצר אלנג'אר, אשר לו כפופים שני סגנים: נאצר אבו בכר ביהודה ושומרון ותחסין אלאסטל ברצועת עזה (אתר אגודת העיתונאים הפלסטינים, 4 בפברואר 2015).

7. רשימת 17 העיתונאים שנהרגו במבצע "צוק איתן", ופרטים ביוגרפיים עליהם, הופצה גם כמסמך של הלשכה הממשלתית של משרד ההסברה בעזה. כותרת המסמך בערבית הינה "נשמות מחיר האמת" ובאנגלית: "Heroes of Truth". כמו כן הפיצה הלשכה הממשלתית של משרד ההסברה בעזה פוסטר בוהופיעו צילומי 17 העיתונאים. המסמך "נשמות מחיר האמת" נכתב ע"י צוות אנשי הסברה בראשותו של איהאב אלע'צין, אשר שימש בעבר כדובר משרד הפנים של ממשל חמאס ברצועה והוא משמש כיום כסגן שר ההסברה, כראש הלשכה הממשלתית של משרד ההסברה ברצועה וכמנהל העיתון אלראי של חמאס ברצועה. הלשכה הממשלתית של משרד ההסברה ברצועה הינו גוף, ששרת את ממשל חמאס ברצועה והוא ממשיך להתקיים גם לאחר הקמת ממשלת ההסכמה הלאומית ביוני 2014.

עמוד השער של מסמך הלשכה הממשלתית של משרד ההסברה בעזה הכולל פרטים ביוגרפים מסולפים על 17 העיתונאים, שנהרגו במבצע "צוק איתן".

פוסטר שהפיקה הלשכה הממשלתית של משרד ההסברה בעזה, המנציח את זכרם של 17 העיתונאים, שנהרגו במהלך מבצע "צוק איתן" ברצועה. השמות המופיעים בצילום זהים לרשימת 17 העיתונאים המופיעים ברשימת אגודת העיתונאים הפלסטינים (27 בינואר 2015  חשבון הטוויטר של DANCOHEN).

8. רשימת 17 העיתונאים, שהופצה ע"י אגודת העיתונאים הפלסטינית ומשרד ההסברה בעזה, שימשה עבור מרכז המידעכרשימת-בסיס, לשם בדיקה וניתוח שמות ההרוגים. להלן ממצאי הבדיקה.

פרוט ממצאי בדיקת שמות ההרוגים

9. רשימת 17 העיתונאים כוללת פעילי טרור צבאיים בצד עיתונאים אזרחיים העוסקים במגוון רב של מקצועות בתחום התקשורת: עיתונאים, צלמים, עורכים, אנשי צוות עיתונות (צלם ומתורגמן) ופעילה ברשתות החברתיות (שספק אם היא אכן עיתונאית במקצועה).

10. מבדיקת 17 השמות עלה, כי 8 מהם (כמחצית) מזוהים ברמות שונות של קשר עם ארגוני הטרור ברצועה לפי ההתפלגות הבאה: שני שמות הינם פעילי טרור צבאיים, לובשי מדים ונושאי נשק, אשר שרתו במסגרות הצבאיות של החמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין בתפקידי הסברה (מספר 11 ו-12 בטבלה שבנספח א'); ארבעה הינם פעילי גדודי עז אלדין אלקסאם והג'האד האסלאמי בפלסטין, שמילאו במקביל תפקידים עיתונאים ותקשורתיים בכלי התקשורת המזוהים עם הארגונים הללו או בכלי תקשורת מקומיים ברצועה (מספרי 4, 5, 9, 10). שניים הינם עיתונאים אזרחיים, אשר עבדו בשרות כלי תקשורת של חמאס (מספרי 6 ו-15 ברשימה). להלן צילומי פעילים המזוהים עם ארגוני הטרור.

עזת סלאמה צ'היר, פעיל צבאי של הג'האד האסלאמי בפלסטין (מס' 12 ברשימה)

מימין: פוסטר שהוציאו פלוגות ירושלים לזכרו של עזת סלאמה צ'היר, פעיל פלוגות ירושלים של הג'האד האסלאמי בפלסטין, שהשתייך ל"הסברה הקרבית"  ושרת בחטיבת רפיח. משמאל: עזת סלאמה צ'היר "חמוש" במצלמה (פורום חמאס, 30 ביולי 2014). בפרסום שהוציא משרד ההסברה הפלסטיני לא הוזכרה זהותו הצבאית של עזת צ'היר ונאמר עליו, כי הוא נהרג כתוצאה מ"התקפה ברברית" של מטוסים ישראלים על בתי אזרחים.

"העיתונאי" עזת סלאמה צ'היר, לובש כובע של פלוגות ירושלים חמוש ברובה 16-M (אתר ארצ' כנעאן, 25 בדצמבר 2014).

עבדאללה פצ'ל מרתג'א, פעיל גדודי עז אלדין אלקסאם (מס' 11 ברשימה)

עבדאללה מרתג'א, שהשתייך למערך ההסברה הצבאי של גדודי עז אלדין אלקסאם, נראה בסרטון מקריא צוואתו. במהלך הקראת הצוואה הוא נפרד מאמו, אשתו וילדיו. בסיום צוואתו מציין עבדאללה מרתג'א כי הוא השתייך לגדוד אלשג'אעיה (חטיבת העיר עזה) של גדודי עז אלדין אלקסאם (30 באוקטובר 2014,  youtube.com) ראו סרטון. במסמך שהוציא משרד ההסברה הפלסטיני לא הוזכרה זהותו הצבאית של מרתג'א ונטען, כי הוא עיתונאי, שעבד בחברות תקשורת אזרחיות.

מימין: עבדאללה מרתג'א, המוגדר כ"חלל ההסברתי של גדודי עז אלדין אלקסאם" (אלשהיד אלקסאמי אלאעלאמי) במהלך הקראת צוואתו (יוטיוב, 30 באוקטובר 2014). משמאל: עבדאללה מרתג'א במהלך פעילות תקשורתית ככתב ערוץ אלאקצא של חמאס (יוטיוב, 12 בדצמבר 2013).

עבדאללה נצר ח'ליל פחג'אן, פעיל גדודי עז אלדין אלקסאם (מס' 10 ברשימה)

עבדאללה נצר פחג'אן, פעיל גדודי עז אלדין אלקסאם, שכנראה עבד גם ככתב רדיו קול אלאקצא של חמאס. בצילום נראית הנהגת אזור רפיח של "תנועת אלאחראר" (ארגון פורשים מפתח המזוהה כיום עם חמאס) מקיימת ביקור תנחומים אצל משפחת השהיד עבדאללה נצר פחג'אן עליו נאמר (המסומן בשחור), כי הוא "אחד מהשהידים של גדודי [עז אלדין] אלקסאם" (alahrar.ps, 7 באוקטובר 2014).

ח'אלד ריאצ' מחמד חמד, פעיל גדודי עז אלדין אלקסאם (מס' 5 ברשימה)

ח'אלד ריאצ' מחמד חמד, פעיל גדודי עז אלדין אלקסאם, שכנראה עבד גם עבור המערך התקשורתי האזרחי של חמאס. הוגדר כעיתונאי "לוחם ג'האד", שנהרג כאשר סיקר את הלחימה בשג'אעיה. בצילום נראית גופתו של ח'אלד חמד, עטופה בדגל ירוק של גדודי עז אלדין אלקסאם. על הגופה הונחו איפוד העיתונאים של ההרוג (ועליה למטה הכתובת PRES) והמצלמה שלו (פלסטין, בטאון חמאס 27 ביולי 2014).

חמאדה ח'אלד מקאט, פעיל הג'האד האסלאמי בפלסטין, שנהרג יחד עם שלושה פעילים אחרים מארגונו (מס' 4 ברשימה)

הודעת אבל מאת תנועת הג'האד האסלאמי / פלוגות ירושלים / חטיבת צפון [הרצועה] על מותו של השהיד לוחם הג'האד סלימאן מחמד מערוף אחד מפעילי הג'האד האסלאמי בפלסטין, שנהרגו עם חמאדה מקאט (אתר פלוגות ירושלים, 15 באוקטובר 2014). בכתבה מיוחדת שהוכנה לזכרו מספרים הוריו כי סלימאן מערוף היה פעיל פלוגות ירושלים בצפון הרצועה. לדבריהם הוא נהרג בחצות הלילה של ה-4 באוגוסט 2014 בתקיפה של חיל האוויר הישראלי סמוך למסגד אלתוחיד בג'באליא. יחד עמו נהרגו בתקיפה חבריו "השהיד לוחם הג'האד" זאהר אלאנקח והשהידים האחים חמאדה ואחמד מקאט. משימתו של סלימאן מערוף בערב בו נהרג הייתה לבדוק ולוודא, שאין פעילות משתפי פעולה באזור ג'באליא (פלוגות ירושלים, 15 באוקטובר 2014).

הפוסט הראשי של  דף הפייסבוק של מסגד הסיידה נעמה אלע'פרי, שארבעת פעילי הג'האד האסלאמי היו מבאיו. על פי הסממנים המופיעים בפוסט מסגד זה מזוהה באופן מובהק עם הג'האד האסלאמי בפלסטין. למשל: הלוגו של הג'האד האסלאמי בפלסטין (מימין); הכתובת הג'האד האסלאמי בפלסטין (באמצע); וצילום של מי שהיה מנהיג הארגון פתחי שקאקי (משמאל) (דף הפייסבוק של מסגד הסיידה נעמה אלע'פרי, 3 בפברואר 2015)

11. ממצאים נוספים, שעלו מבדיקת 17 השמות:

א.  נסיבות המוות: כשליש מהעיתונאים / אנשי תקשורת (6) נהרגו במהלך הלחימה בעת משימות של סיקור עיתונאי. ארבעה מהעיתונאים הללו היו בלתי מעורבים ושניים היו קשורים לארגוני הטרור. להלן פרוט: 3 עיתונאים (שני בלתי מעורבים ואחד מעורב) נהרגו בשוגג ב-30 ביולי 2014, בעת שסיקרו הצטיידות של תושבים במזון בשוק בשג'אעיה (מספרי 1, 6, 14 בטבלה); שני עיתונאים נוספים, בלתי מעורבים, נהרגו (שלא ע"י צה"ל) בעת שסיקרו פירוק נפלים ע"י אנשי הנדסה פלסטינים (מספרי 13, 17). פעיל טרור, שיתכן והיה קשור גם לכלי תקשורת אזרחי, נהרג בעת שסיקר את הלחימה בשכונה שג'אעיה (מספר 5). נראה כי שאר השמות, שהופיעו ברשימה (או לפחות רובם הגדול) נהרגו במהלך הלחימה בנסיבות, שאינם קשורות לעבודה עיתונאית (מסמך לשכת ההסברה הממשלתית בעזה מודה בכך: "Some of these heroes were killed while they were holding their cameras… others were killed along with their family members on the Israeli bombing to their homes").

ב.  לאומיות העיתונאים: כל העיתונאים אנשי התקשורת שנהרגו הינם פלסטינים למעט אחד,צלם איטלקי של AP(שנהרג במהלך סיקור פינוי נפלים, שבוצע ע"י אנשי חבלה פלסטינים).מיעוטם היחסי של ההרוגים הזרים מקרב מאות הכתבים והצלמים הזרים ששהו ברצועה נובע להערכתנו משילוב של כמה סיבות. העיקרית שבהן הינה לדעתנו מדיניות ההסתרה של חמאס, שמנעה הגעת הכתבים הזרים לשטח ודאגה, שפעילי הסברה צבאיים ועיתונאים המזוהים עימה ידווחו על הקרבות (ובכך "השתלטה" חמאס למעשה על המידע מהשטח, שצוטט ע"י כלי התקשורת הבינלאומיים) (פרוט ראו לקט מידע מה-10 באוגוסט 2014: "דיווחי הכתבים הזרים מרצועת עזה מול המגבלות, שהטילה חמאס על הסיקור העיתונאי של ההיבטים הצבאיים של הלחימה").

ג.  הכללת עיתונאים אנשי תקשורת, שלא נהרגו ע"י צה"ל, ברשימת ההרוגים: הרשימה מערבבת (להערכתנו במכוון) בין כאלו שנהרגו בשוגג ע"י צה"ל, לבין כאלו שצה"ל לא היה מעורב במותם. המקרה הבולט הוא של צלם העיתונות האיטלקי של APוהמתורגמן שלו, אשר נהרגו בעת סיקור פיצוץ נפל של פגז פצצה ע"י אנשי הנדסה של המשטרה הפלסטינית. הם נהרגו באזור בו לא שהו כלל חיילי צה"ל וישראל כלל לא הואשמה במעורבות אחריות למותם^[1]. סביר להניח, כי ברשימה נכללו עיתונאים נוספים שלא נהרגו ע"י צה"ל, הגם שאיננו יכולים להוכיח זאת (הדבר מחייב בדיקה פרטנית במסגרתה יש להשוות את דיווחי הפלסטינים אל מול האירועים בשטח, כל מקרה לגופו).

מאמץ ההסתרה וההונאה: המקרה של עבדאללה מרתג'א

12.    אגודת העיתונאים הפלסטינים והלשכה הממשלתית של משרד ההסברה בעזה הסתירו בפרסומיהם (להערכתנו במסגרת מדיניות חמאס) את זהותם האמיתית של פעילי טרור, שמלאו משימות הסברה או שהיו גם עיתונאים / אנשי תקשורת. בין השאר הוסתרה זהותו האמיתית של עבדאללה פצ'ל מרתג'א, פעיל צבאי בגדוד אלשג'אעיה / חטיבת העיר עזה של גדודי עז אלדין אלקסאם (צילומים שלו ראו עמ' 6). מסמך הלשכה הממשלתית של משרד ההסברה בעזה, הציג את עבדאללה מרתג'א כעיתונאי, התעלם מזהותו הצבאית ופרט רק את פעילויותיו האזרחיות. אתר אלרסאלה נט של חמאס, בידיעה שפרסם על מותו של "העמית העיתונאי" עבדאללה מרתג'א, נמנע מלאזכר את פעולותו הצבאית ותאר אותו כדלקמן: בוגר המחלקה לעיתונות ולתקשורת באוניברסיטה האסלאמית בעזה, שימש ככתב ערוץ אלאקצא של חמאס והיה נשוי לבתו של פוזי ברהום, דובר החמאס ברצועה (אלרסאלה נט, 25 באוגוסט 2014).

13.    על בסיס המידע (השקרי) המופץ מרצועת עזה, פרסמה המנהלת הכללית של אונסק"ו אירינה בוקובה (Irina Bokova) ב-29 באוגוסט 2014 הודעת אבל על מותו של "העיתונאי" עבדאללה פצ'ל מרתג'א. זאת, לדבריה, במסגרת "Unesco's mandate to defend freedom of expression and press freedom"(אתר האינטרנט של אונסק"ו). אולם במחצית הראשונה של נובמבר 2014 הובא לתשומת ליבה של אונסק"ו (ע"י עמותת "פרספקטיבה" הפועלת בישראל) זהותו האמיתית של פעיל החמאס עבדאללה מרתג'א. בעקבות זאת הוסר שמו של עבדאללה מרתג'א ע"י אונסק"ו מרשימת עיתונאים, שנפלו ברצועה בעת מילוי תפקידם ובוטל גינוי נגד ישראל. המנהלת הכללית של אונסק"ו הוסיפה הסבר בהקשר לכך (אתר אונסק"ו, 14 בנובמבר 2014): "I deploreattempts to instrumentalize the profession of journalists by combatants… The civilian status of journalists is critical, especially in situations of conflict, to ensure the free flow of information and ideas that are essential to the wider public and the restoration of stability and peace".(הדגשה של מרכז המידע).

מסע הכפשה נגד ישראל

14.    הדו"ח של אגודת העיתונאים הפלסטינים, שצוטט כולו או חלקו ע"י גופים ואישים שונים, שימש כפלטפורמה למסע הכפשה נגד ישראל. במסגרת מסע הכפשה זה הועלו שני טיעונים עיקריים: האחד, ישראל הרגה מספר גדול של עיתונאים במהלך הלחימה ברצועת עזה, העולה על מספר העיתונאים שנהרגו במקומות אחרים בעולם במהלך 2014; והשני, העיתונאים הללו נהרגו בכוונה תחילת ע"י ישראל במגמה למנוע מהם למלא חובתם. הטענה הראשונה מבוססת על נתונים שקריים אודות מספר העיתונאים ואנשי תקשורת, שמצאו מותם במבצע "צוק איתן", והשנייה הינה הכפשה חסרת שחר.

15.    בדיקת שמות ההרוגים ע"י מרכז המידע העלתה, כי אגודת העיתונאים הפלסטינית ולשכת ההסברה הפלסטינית בעזה (הנשלטת ע"י חמאס) "הגדילו" את מספר העיתונאים האזרחים, שנהרגו בעת סיקור הלחימה, בדרכים שונות. שתי השיטות הבולטות ל"הגדלת" מספר העיתונאים היו הוספת פעילים צבאיים של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין לרשימת העיתונאים האזרחיים והכללתה ברשימה של עיתונאים / אנשי תקשורת, שמצאו מותם במבצע "צוק איתן", שלא במסגרת תפקידם העיתונאי.

16.    טעון שקרי נוסף, שבו נעשה שימוש נגד ישראל, הינו האשמתה בהריגת עיתונאים בכוונת תחילה (התאחדות תחנות הרדיו והטלוויזיה הפלסטיניות, דו"ח מסכם לשנת 2014, על פי מען, 29 בדצמבר 2014). על בסיס טענת כזב זאת תבע משרד ההסברה של הרשות הפלסטינית להעמיד את "רוצחי העיתונאים" הישראלים בפני בתי דין בינלאומיים (מסמך משרד ההסברה הפלסטיני). בהקשר לכך יצוין:

א. מותם של כשליש מהעיתונאים / אנשי תקשורת המופיעים ברשימה נגרם בשוגג בעת, שהם סיקרו את הלחימה. מותם של עיתונאים באתרי קרבות במהלך סיקור הלחימה הינו "סיכון מקצועי", שהעיתונאים ואנשי תקשורת לוקחים על עצמם, ואין להאשים בכך את ישראל.

ב. מותם של כשני שליש מהעיתונאים / אנשי התקשורת, שברשימה, נבע משהותם באזורי קרבות מאוכלסים בצפיפות, רוויי מחבלים, שבהם התקיימה לחימה בין צה"ל לבין ארגוני הטרור, שלא במסגרת משימותיהם העיתונאיות.

ג. שניים מה"עיתונאים", שנהרגו היו פעילי טרור, לובשי מדים ונשק, הכללתם ברשימת העיתונאים הינה מניפולציה. ארבעה אחרים היו פעילי טרור שמלאו תפקידים עיתונאים / תקשורתיים במקביל לפעילותם בארגוני הטרור. שני הרוגים היו אזרחים, שעבדו עבור כלי תקשורת של חמאס.

ד.צלם AP והמתורגמן שלו כלל לא נהרגו ע"י צה"ל (נראה, כי מספר העיתונאים, שלא נהרגו ע"י צה"ל גדול יותר אך הדבר מחייב בדיקה מעמיקה).

מערכי ההסברה הצבאיים של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין

17.    מקרב 17 שמות העיתונאים / אנשי התקשורת, שפורסמו ע"י אגודת העיתונאים הפלסטינית, שניים זוהו בבירור כפעילי טרור צבאיים, לובשי מדים ונושאי נשק, שמלאו תפקידי הסברה ביחידות הלוחמות של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין. השניים הם עבדאללה פצ'ל מרתג'א מגדוד שג'אעיה של חטיבת העיר עזה השייכת לגדודי עז אלדין אלקסאם ועזת סלאמה צ'היר, מחטיבת רפיח של פלוגות ירושלים של הג'האד האסלאמי בפלסטין. השניים הללו השתייכו למערכי ההסברה הצבאית של חמאס ("משרד ההסברה") והג'האד האסלאמי בפלסטין ("ההסברה הקרבית") להם היו פעילי טרור צבאיים לכל דבר.

18.    להלן אפיון קצר של למערכי ההסברה הצבאית של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין:

א. חמאס המייחסת חשיבות רבה למלחמה התודעתית, מקיימת מערך הסברה צבאית במסגרת גדודי עז אלדין אלקסאם בשם "משרד ההסברה". במסגרתו משרתים פעילים צבאיים, שהוכשרו למשימות הסברה בשטח ובשדה הקרב. פעילים אלו, המחולקים בהתאם לפריסת גדודי עז אלדין אלקסאם, אינם עיתונאים מקצועיים אלא פעילים צבאיים לכל דבר, ולעיתים מפקדים צבאיים, שהוכשרו לביצוע משימות תקשורתיות בשטח או לניהול מערכי הסברה ברחבי הרצועה. זאת מתוך מודעות של החמאס לכך, ש"כיום נשק המצלמה ניצב לצידם של הקלאצ'ניקוב, הפגז והטיל" (פרוט ראו נספח ב').

ב. הג'האד האסלאמי בפלסטין / פלוגות ירושלים, מפעיל גם הוא מערך הסברה צבאית המכונה בשם "ההסברה הקרבית". פעילי מערך "ההסברה הקרבית" מחולקים בהתאם לפריסת חטיבות הזרוע הצבאית של הג'האד האסלאמי בפלסטין. המדובר בפעילים צבאיים או במפקדים צבאיים, ולא בעיתונאים מקצועיים. פעילי "ההסברה הקרבית" מפוזרים בחמישה מחוזות ברצועה בין פעילי התשתית הצבאית של הארגון לכל דבר (פרוט ראו נספח ג').

מימין: הלוגו של "משרד ההסברה" של גדודי עז אלדין אלקסאם (אלמכתב אלאעלאמי). משמאל: הלוגו של "ההסברה הקרבית" של פלוגות ירושלים(אלאעלאם אלחרבי).

19.    שני הפעילים הצבאיים, המופיעים ברשימת 17 ה"עיתונאים" של אגודת העיתונאים הפלסטינים ולשכת ההסברה הממשלתית בעזה, אינם הפעילים הצבאיים היחידים, שהשתייכו למערכי ההסברה הצבאית של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין, אשר נהרגו במהלך מבצע "צוק איתן". במהלך המבצע נהרגו לפחות 3 פעילים צבאיים נוספים, אחד מהם פעיל בכיר, אשר שרתו ב"הסברה הקרבית" של פלוגות ירושלים וב"משרד ההסברה" של גדודי עז אלדין אלקסאם. אגודת העיתונאים הפלסטינים העדיפה שלא להכליל את שמותיהם ברשימת 17 העיתונאים שפרסמה (צילומיהם של פעילים צבאיים אלו ופרטים עליהם ראו נספח ד').

* בהמשך לפרסום מרכז המידע מה-4 בינואר 2015: "ממצאים נוספים של בדיקת שמות ההרוגים הפלסטינים במבצע "צוק איתן" (השלמה מס' 7)".

^[1] נסיבות מותו תוארו ע"י כתבת APמבירות Zeina Karam(13 באוגוסט 2014): "He was killed in a blast as police were defusing unexploded ordnance. The explosion also killed a freelance Palestinian translator, as well as four Gaza police engineers trying to neutralize the explosives. 4 people including AP photographer Hatem Moussa, were badly injured".  

מאמרים נוספים בתחום