כרזה בה נראית תמונתו של סוס ומתחתיה נכתב: "ביום מין הימים נסתלק (מן העולם) בלי רכוש!.. הוי אלוהים.. שים פעמינו לגן עדן". הכרזה הועלתה לפייסבוק ע"י קאסם ג'אבר מבצע פיגוע דריסה וירי בכניסה לקריית ארבע, יום לפני הפיגוע. חברו לפיגוע אמיר אלג'נידי שיתף כרזה זו בדף הפייסבוק שלו באותו היום.
כללי
1. בהמשך לסדרת הפרסומים אודות הבשלת הרעיון לביצוע הפיגוע, כפי שהוא משתף בדפי הפייסבוק של מבצעי הפיגועים, נבחנו דפיי הפייסבוק של ארבעה מחבלים, אשר ביצעו במחצית הראשונה של מרץ 2016 פיגועי ירי, דריסה ודקירה: פיגוע דריסה וירי בכניסה לקריית ארבע (14 במרץ 2016); מסע דקירות בטיילת שבין יפו לת"א (8 במרץ 2016); ופיגוע ירי סמוך לשער הפרחים בירושלים (8 במרץ 2016).
2. ארבעת הפיגועים שנבחנו סימנוהחמרה, שחלה בחודש מרץ 2016 במאפייני מתקפת הטרור הפלסטינית, אשר החלה לפני כחצי שנה. ההחמרה מתבטאת בריבוי פיגועי ירי, שרמת הקטלניות שלהם גבוהה; בביצוע הפיגועים ע"י זוגות מחבלים ולאו דווקא ע"י בודדים; בגילם הגבוה יחסית של חלק מהמחבלים (צעירים בני למעלה מעשרים ולא נערים בגיל התיכון) ובניסיון לשוב ולהעתיק את מתקפת הטרור אל מרכזי האוכלוסייה ישראליים במגמה להגביר את ממדי ההרג ולזכות ביותר תהודה (מסע הדקירות בלב תל-אביב הינו הדוגמא הבולטת לכך).
3. ארבעת המחבלים, מבצעי פיגועי ירי, דריסה ודקירה, שדפי הפייסבוק שלהם נבדקו במסמך זה:
א. קאסם פריד עבד אלעזיז ג'אבר, בן 31, מחברון, אסיר משוחרר המזוהה עם חמאס, שביצע פיגוע דריסה וירי בכניסה לקריית ארבע (14 במרץ 2016).
ב. אמיר פואד נעים אלג'נידי, בן 22 מחברון, חברו של קאסם ג'אבר, שביצע עימו את פיגוע הדריסה והירי בכניסה לקריית ארבע (14 במרץ 2016).
ג. בשאר מחמד מצאלחה, בן 22, תושב הכפר חג'ה, מזרחית לקלקיליה,שביצע מסע דקירות בטיילת, שבין יפו לתל-אביב, במהלכו נהרג תייר מארה"ב (8 במרץ 2016).
ד. פואד קד'אף עבדאללה אבו רג'ב אלתמימי, בן 22, מהכפר עיסאויה, שבמזרח ירושלים, שביצע פיגוע ירי סמוך לשער הפרחים בירושלים (9 במרץ 2016).
מאפיינים מעיון בדפי הפייסבוק
4. להלן כמה מאפיינים העולים מעיון בדפי הפייסבוק של ארבעת המחבלים (פרוט ראו נספח):
א. תהליך ממושך של "הבשלת" רעיון הפיגוע: הפוסטים הועלו ע"י המחבלים במשך שבועות ולעתים גם במשך חודשים לפני שבוצע הפיגוע. אצל חלק מהמחבלים ניכרה עלייה משמעותית בנפח הפעילות בדף הפייסבוק ימים מספר לפני ביצוע הפיגוע, שכללה העלאת פוסטים בעלי תכנים המעידים על רצונם להקריב עצמם. נראה, כי אצל כמה מהמחבלים המבוגרים יותר נעדר מימד הספונטניות והחיקוי, המאפיין את הנערים שמתחת לגיל עשרים.
ב. שימוש בטרמינולוגיה אסלאמית, בעיקר שימוש בפסוקים המדברים על מוות והגעה לגן עדן: כמו אצל מחבלים קודמים גם הפעם ניתן היה לראות אצל חלקם ציטטות מהקוראן, בעיקר פסוקים המדברים על ההגעה לגן עדן ועל שכרו של השהיד. אחד מהמחבלים אף מילא את מצוות העלייה לרגל למכה וחזר ממנה מספר ימים לפני שביצע את הפיגוע. אותו מחבל העלה לדף הפייסבוק דרשה מוקלטת של שיח' סלפי מסעודיה. מחבלים אחרים העלו ביטויים ומשפטים הנפוצים בתקופה האחרונה ברשת המביעים רצון להקריב את החייםולהגיע לגן עדן.
ג. השפעת ההסתה המתנהלת בתקשורת הפלסטינית (טלוויזיה, רדיו, פייסבוק):אחד המחבלים, מבצע פיגוע הירי והכניסה לקריית ארבע, נהג לצפות בתוכניות ערוץ אלאקצא של חמאס ושל ערוץ אלג'זירה, הרווים בתכנים העוינים לישראל. הוא גם נהג להיכנס לדפי הפייסבוק של רדיו אלחריה בחברון, אשר לפני מספר חודשים נסגר ע"י צה"ל בשל הסתה לטרור. מחבל אחר, אשר ביצע את פיגוע הירי סמוך לשער הפרחים בירושלים, העלה לפייסבוק, שעות ספורות לפני ביצוע הפיגוע, מסמך שכותרתו: "עשרות הדברות לכל שהיד". מסמך זה נכתב ע"י בהאא' עליאן, מבצע פיגוע הירי ודקירה בארמון הנציב, והופץ באמצעות הרשתות החברתיות (ראו נספח ב').
ד. אצל שלושה מחבלים נעדרו מדפי הפייסבוק ביטויי הזדהות והאדרה של דמויות מחבלים, שנהרגו במתקפת הטרור הנוכחית, כמודלים לחיקוי ומקור השראה. אצל הרביעי, פואד אלתמימי, מבצע פיגוע הירי בשער הפרחים, עלו בדפי הפייסבוק דמויות שונות של מחבלים, שנהרגו במתקפת הטרור הנוכחית ודמותו של יחיא עיאש מחמאס, שנהרג זמן רב לפני מתקפת הטרור הנוכחית. נראה כי לא עלתה אצלו דמות אחת, שעימה הזדהה פואד אלתמימי באופן מובהק, ושאת דמה ביקש לנקום. אפשרשתופעת "אימוץ" מחבל מסוים כמודל לחיקוי והרצון לנקום את מותו, אופיינית יותר למחבלים צעירים, אצלם בולטים יותר הספונטניות ותופעת ה"חיקוי".
ה. ביטוי עוינות נגד אבו מאזן: אצל אחד המחבלים, שביצע את פיגוע הירי בשער הפרחים, אותרו ביטויים של עוינות לאבו מאזן. המדובר בתופעה חריגה שכן אצל מרבית המחבלים האחרים, ובכלל זה אצל מחבלים שבדפי הפייסבוק שלהם נבדקו גם הפעם, לא היו התייחסויות לרשות הפלסטינית או לארגונים השונים (פתח, חמאס הג'האד האסלאמי).
|
5. עניין מיוחד ניתן למצוא בדף הפייסבוק של פואד אלתמימי, מבצע פיגוע הירי סמוך לשער הפרחים. דף זה משקף לדעתנו את עולמם של דור הצעירים, שגדלו בצילה של אסטרטגיית "ההתנגדות העממית"[1]. אסטרטגיה זאת, שאומצה ע"י הרשות הפלסטינית ופתח בועידה השישית של פתח (אוגוסט 2009), נתנה לגיטימציה לטרור העממי. פואד אלתמימי, היה נער בגיל העשרה כאשר יושמה מדיניות זאת והוא התבגר בצל הטרור העממי (פיגועי דריסה, דקירה, ירי, זריקת בקבוקי תבערה ואבנים). דף הפייסבוק שלו משקף היטב את השפעת מדיניות זאת וההסתה שנלוותה אליה על צעירים, שגדלו בתקופה זו. |
6. פואד אלתמימי העלה לדף הפייסבוק שלו תמונות של אמצעי לחימה וכרזות הקוראות לביצוע טרור כבר בשנת 2014. כך למשל, בינואר 2014 הוא העלה כרזה המעודדתהריגת יהודים למען אלאקצא (דף הפייסבוק של פואד אבו רג'ב, 19 בנובמבר 2014). ביולי 2014 העלהכרזה המעודדת השלכת בקבוקי תבערה בה נכתב : "למען בריאותך, מולדתי" (דף הפייסבוק של פואד אבו רג'ב, 8 ביולי 2014). הדבר מהווה ביטוי לכך,שבשנים שקדמו לפרוץ מתקפת הטרור הנוכחית, התקיימה ברשתות החברתיות פעילות הסתה אינטנסיבית. להערכתנו השפעת מדיניות הטרור העממי וההסתה שנלוותה אליה על הדור הצעיר הייתה רבה וארוכת טווח. במקרה של פואד אלתמימי היא הבשילה מאוחר יותר,בעת מתקפת הטרור הנוכחית.
נספח ולקטי מידע קודמים
7. על הבשלת רעיון הפיגוע כפי שהוא משתקף בדפי הפייסבוק של ארבעה מחבלים, שביצעו לאחרונה פיגועי ירי ודריסה, ראו נספח.
8. על הבשלת הרעיון לביצוע הפיגוע, כפי שהוא משתקף בדפי הפייסבוק של מבצעי הפיגועים במתקפת הטרור הנוכחית, ראו לקטי מידע קודמים:
א. הרשתות החברתיות כמקור השראה וחיקוי למבצעי הפיגועים: המקרה של שני הנערים הפלסטינים, שביצוע את פיגוע הדקירה בסופרמרקט באזור התעשייה "שער בנימין" (28 בפברואר 2016).
ב. " הרשתות החברתיות כמקור ביטוי והשראה למבצעי הפיגועים: המקרה של נהאד ראא'ד ואכד, שיחד עם חברו ביצע פיגוע ירי לעבר כוח צה"ל בצפון השומרון" (18 בפברואר 2016).
ג. "פיגוע הירי והדקירה בשער שכם מהווה המשך למספר פיגועים המסמנים "עליית מדרגה" ברמת המורכבות והתעוזה של מתקפת הטרור הנוכחית" (9 בפברואר 2016).
ד. הרשתות החברתיות כמקור השראה וחיקוי למבצעי הפיגועים: המקרה של אמג'ד ג'אסר סכרי, פעיל במשטרה הפלסטינית, שביצע את פיגוע הירי בבית-אל" (3 בפברואר 2016).
ה. "הרשתות החברתיות כמקור השראה וחיקוי למבצעי הפיגועים: המקרה של עבאדה אבו ראס, המחבל שביצע את הפיגוע הדקירה בגבעת זאב" (31 בינואר 2016).
ו. "פיגוע הדקירה בבית חורון מהווה "עלית מדרגה" מבחינת המורכבות היחסית והתכנון המוקדם " (27 בינואר 2016).
[1] ראו עבודת מחקר של מרכז המידע מה-20 במאי 2013: "ההתנגדות העממית" הפלסטינית והאלימות המופעלת במסגרתה".
