סיכום
-
מבחנה המרכזי של כל החלטת מועבי"ט תהייה במידת יכולתה להביא לשינוי מהותי במציאות בלבנון, שהובילה לעימות הנוכחי, ולאפשר תקופה ממושכת ככל הניתן של רגיעה לאורך הגבול הישראלי–לבנוני. בטיוטת הצעת ההחלטה ישנם מרכיבים חיוביים ביותר אולם יישומם (אם הם יאומצו ע"י מועבי"ט) צפוי להתקל בהתנגדות קשה מצד ה"חזבאללה" ומצידם של סוריה ואיראן נותנות החסות שלה. לפיכך עלולים הסעיפים הללו להישאר "על הנייר" אם לא תהיה נכונות של הקהילה הבינלאומית לעמוד מאחוריהם ולהתעמת עם ה"חזבאללה" ועם נותנות החסות שלה.
-
נקודת ה"תורפה" המרכזית שבהסכם הינה, שבהעדר מנגנוני אכיפה וסידורי ביטחון אפקטיביים בדרום לבנון עלול צה"ל למצוא עצמו "תקוע" באזורים שכבש , נתון להתקפות ה"חזבאללה", מוגבל בתגובותיו עליהן, ונאלץ בסופו של דבר לסגת מלבנון באופן חד-צדדי וללא סידורי ביטחון מספקים. תסריט שלילי שכזה, אם יתממש, יאפשר ל"חזבאללה" להציג את העימות הנוכחי כ"נצחון" ויהווה נקודת המוצא ל"סיבוב" הבא של העימותים בין ישראל ל"חזבאללה". לתסריט שכזה עלולות להיות (בראיית ישראל, ארה"ב והמערב) השלכות אזוריות שליליות החורגות מההקשר הישראלי-לבנוני.
