רמזאן שריף, מתוך: שרק
ערב כניסת רוחאני לתפקיד הנשיא: דובר משמרות המהפכה מדבר על יחסי הגומלין בין משמרות המהפכה והממשלה
|
דובר משמרות המהפכה, רמזאן שריף, העניק השבוע ריאיון מקיף ונדיר ליומון הרפורמיסטי שרק. בריאיון התייחס הקצין הבכיר ליחסי הגומלין בין משמרות המהפכה לממשלות קודמות, למעורבותם בפוליטיקה ובכלכלה, לתפקיד שמילאו בדיכוי מהומות 2009 וליחסם כלפי הנשיא הנבחר, חסן רוחאני. שריף דחה את הטענות בנוגע לתמיכת משמרות המהפכה באחמדינז'אד ואף טען, כי בתקופתו ניצב הארגון בפני קשיים רבים מבעבר בהקשר למעורבותו בפרויקטים כלכליים. הדובר דחה את הביקורת סביב מעורבותם הגוברת של משמרות המהפכה בפוליטיקה ובכלכלה והדגיש כי בכוונת הארגון לסייע לממשלה החדשה במסגרת החוק. עיתוי הריאיון ערב כניסת רוחאני לתפקידו כנשיא והחלטת הדובר להעניק אותו דווקא ליומון הרפורמיסטי שרק אינם מקריים. הריאיון מבטא חשש אפשרי מצד משמרות המהפכה מפני השלכות בחירת רוחאני על מדיניות הפנים והחוץ. הוא עשוי לשמש גם להעברת מסר מרתיע לנשיא הנכנס לבל ינקוט במדיניות שעלולה לסכן, בעיני משמרות המהפכה, אינטרסים חיוניים של המשטר והארגון. |
דובר משמרות המהפכה, רמזאן שריף (Ramazan Sharif), העניק השבוע ריאיון נרחב ונדיר ליומון הרפורמיסטי "שרק" (Shargh). בריאיון התייחס הקצין הבכיר ליחסי הגומלין בין משמרות המהפכה לממשלות איראן מאז המהפכה האסלאמית, למעורבותם הגוברת במערכת הפוליטית ובכלכלה, לתפקיד שמילאו בדיכוי מהומות 2009 ולגישתם כלפי הנשיא הנבחר, חסן רוחאני (http://www.sharghdaily.ir/Default.aspx?NPN_Id=164&pageno=5#).
יחסי הגומלין בין משמרות המהפכה לממשלות הקודמות
שריף התייחס ליחסים, שהתפתחו לאורך השנים בין משמרות המהפכה לממשלות איראן בתקופת נשיאותם של עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני (1997-1989), מחמד ח'אתמי (2005-1997) ומחמוד אחמדינז'אד (2013-2005). שריף יצא בדבריו כנגד הטענה הרווחת לפיה עד תקופת אחמדינז'אד, ובעיקר בתקופת הממשל הרפורמיסטי בהנהגת ח'אתמי, שררו יחסים מעורערים בין משמרות המהפכה לממשלה. הוא הודה, כי משמרות המהפכה היו חלוקים על מדיניות הפנים והחוץ שהנהיג הנשיא ח'אתמי, אך טען כי דווקא בתקופתו של הנשיא אחמדינז'אד ניצבו משמרות המהפכה בפני קשיים רבים יותר בהקשר למעורבותם בפרויקטי פיתוח כלכליים.
הוא ציין, כי יחסי הגומלין בין משמרות המהפכה לממשלת ח'אתמי היו פחותים, מכיוון שמשמרות המהפכה תומכים בעמדות המבטאות את עוצמתה של איראן ומשפיעות לחיוב על כושר ההרתעה מול אויביה. בתחום מעורבות משמרות המהפכה בפיתוח המדינה, לעומת זאת, נתקלו משמרות המהפכה בקשיים רבים יותר בתקופת נשיאותו של אחמדינז'אד, כפי שהעיד על כך גם מפקדו לשעבר של תאגיד הבינוי של משמרות המהפכה, ח'אתם אל-אנביאא' (Khatam-ol-Anbia'). שריף אמר, כי לא ניתן לקבוע באופן מוחלט עם איזו ממשלה קיימו משמרות המהפכה את היחסים הטובים ביותר. יחסי הארגון היו קלים והגיוניים יותר, לדבריו, עם ממשלות שצייתו לחוק. הוא ציין, כי משמרות המהפכה סייעו בתור מגני המהפכה לכל הממשלות להתמודד עם האתגרים החיצוניים שניצבו בפני המהפכה ולהרתיע את אויבי המדינה. ביטחון המדינה הוא מתנת משמרות המהפכה לממשלה, אמר שריף, וכל נשיא שאינו מוטרד מבעיות ביטחוניות יכול לממש את הבטחותיו לציבור בצורה טובה יותר.
דובר משמרות המהפכה הכחיש את הטענות לפיהן משמרות המהפכה תמכו באחמדינז'אד בשתי מערכות הבחירות לנשיאות ב-2005 וב-2009 והדגיש כי הארגון לא ניסה מעולם לקבוע מי ייבחר כנשיא. הוא ציין, כי משמרות המהפכה מעורבים בבחירות בשני מישורים מוגדרים שאושרו על-ידי המנהיג העליון: הם מבטיחים שהבחירות יתקיימו באווירה בטוחה ומוודאים השתתפות מירבית של האזרחים בבחירות.
שריף הודה, כי חברי זרוע הבסיג' של משמרות המהפכה הושפעו לחיוב מעמדותיו ומהתנהלותו של אחמדינז'אד, כפי שאלה באו לידי ביטוי בתקופת כהונתו כראש עיריית טהראן, אך אין משמעות הדבר שהבסיג' פעל לבחירתו באופן מאורגן. חברי בסיג' אכן העדיפו את הגישה שאחמדינז'אד ייצג ונטו להצביע עבורו בשתי מערכות הבחירות בהן התמודד. משמרות המהפכה אינם מנחים, עם זאת, את חברי הבסיג' כיצד להצביע אף על-פי שהבסיג' כפופים למשמרות המהפכה מבחינה פיקודית-צבאית. שריף ציין, כי משמרות המהפכה מנועים מבחינה דתית מלהתערב בבחירות ובמאבקים פוליטיים סיעתיים וכי כל מי שטוען שמשמרות המהפכה והבסיג' פועלים לטובת מועמד כזה או אחר, משקר.
בהתייחסו להתערערות היחסים בין משמרות המהפכה לאחמדינז'אד במחצית השניה של תקופת כהונתו השניה על רקע חילוקי הדעות בינו לבין המנהיג העליון אמר שריף, כי משמרות המהפכה מחויבים לתמוך בממשלה ולשתף עימה פעולה כל עוד היא פועלת במסגרת החוק והודה כי בשנתיים-שלוש האחרונות התגלעו חילוקי דעות בין הארגון לנשיא. הוא הדגיש, כי משמרות המהפכה מחויבים לבצע את הנחיותיהם של מוקדי קבלת ההחלטות במדינה, ובהם: "המועצה העליונה לביטחון לאומי" ואת ההנחיות המיושמות באישור המנהיג העליון.
מעורבות משמרות המהפכה בפרויקטים כלכליים לאומיים
שריף הדגיש בראשית דבריו, כי משמרות המהפכה הוקמו על-ידי מכונן המהפכה, איתאללה ח'מיני, על מנת להגן על המהפכה ועל הישגיה וכי ח'מיני לא הגביל את אחריות הארגון לאיומים או לתחומים ספציפיים.
הוא ציין, כי מעורבות משמרות המהפכה בפרויקטי פיתוח כלכליים החלה עם סיום מלחמת איראן-עיראק בהנחיית המנהיג העליון ובזכות יכולות הארגון בתחום ההנדסי, הציוד שעמד לרשותו וכישורי כוח האדם שלו. הוא אמר, כי משמרות המהפכה, שאמונים על הגנת המהפכה, לא יכלו להישאר אדישים לנוכח התשתית ההרוסה במדינה ולחזור לבסיסיהם הצבאיים בתום המלחמה.
שריף הדגיש, כי הנשיא רפסנג'אני וממשלתו קידמו בברכה את מעורבות משמרות המהפכה בפיתוח המדינה, וציין שהארגון הצליח להשלים בתקופת ממשל רפסנג'אני פרויקטים גדולים רבים. הארגון המשיך לנצל את הידע הטכני והניסיון שצבר בתחום הפיתוח גם בתקופת נשיאותו של ח'אתמי במהלכה נמסרו פרויקטים רבים לידי משמרות המהפכה. הוא ציין, כי בתקופת ממשלות רפסנג'אני וח'אתמי לא הועלתה ולו טענה אחת כנגד מעורבות הארגון בפרוייקטי פיתוח כלכליים. מעורבות זו נמשכה גם תחת הנשיא אחמדינז'אד, אך בתקופה זו נתקלו משמרות המהפכה, לדברי שריף, בקשיים רבים יותר מאשר בעבר מכיוון שבממשלת אחמדינז'אד פעלו גורמים שהתנגדו למעורבות הארגון בתוכניות הפיתוח. הוא ציין, עם זאת, כי הסנקציות שהוטלו על איראן בשנים האחרונות חייבו את משמרות המהפכה להגביר את מעורבותם בפרויקטים כלכליים שונים, למשל בתחום הגז, מכיוון שלא היה ניתן לבצעם באמצעות קבלנים מקומיים.
שריף ציין, כי בשונה מהטענות המועלות בחלק מאמצעי התקשורת, משמרות המהפכה אינם מנסים להשיג לעצמם פרויקטים ועבודות חדשות וכי הממשלה היא שמנצלת ביוזמתה את יכולות הארגון. הוא טען, כי מפקד משמרות המהפכה, מחמד-עלי ג'עפרי (Mohammad-Ali Ja'fari) פעל מראשית כהונתו להגבלת מעורבות הארגון בפרויקטים כלכליים שניתן היה להשלים באמצעות קבלנים מקומיים. ג'עפרי קבע כי משמרות המהפכה יהיו מעורבים אך ורק בפרויקטים שאינם ניתנים לביצוע על-ידי קבלנים מקומיים אלא רק על-ידי חברות זרות. רוב הפרויקטים הלאומיים אינם נמצאים, לטענת שריף, בידי משמרות המהפכה וניתן להוכיח זאת באמצעות נתונים סטטיסטיים. הוא ציין, כי משמרות המהפכה פועלים בהתאם לחוק וכי אלה שקראו במהלך מערכת הבחירות האחרונה להוציאם מהפעילות הכלכלית עשו זאת מתוך הנחה שהדבר יסייע להם להביא קולות רבים יותר. משמרות המהפכה אינם שואפים לקחת על עצמם פרויקטים, אך כמי שהקריבו אלפי חללים מאז המהפכה, הם אינם מוכנים למסור נכסים איראנים לידי האויב. זו הסיבה לכך שהם קיבלו על עצמם, למשל, את השלמת פיתוח שדה הגז דרום-פארס.
מעורבות משמרות המהפכה בדיכוי מהומות 2009
שריף הצדיק את מעורבות משמרות המהפכה בדיכוי המהומות, שפרצו לאחר בחירות 2009, אך טען כי מעורבות זו החלה רק בשלבים מתקדמים של המשבר. הוא ציין, כי עם תחילת המחאה הציבורית ברחובות בימים הראשונים שלאחר הבחירות נמנעו משמרות המהפכה מהתערבות ישירה באירועים ורק ניסו למנוע פגיעה בנפש וברכוש. רק כאשר מתנגדי משטר, שלא השתייכו למיליוני המצביעים שהצביעו עבור המועמדים שהובסו בבחירות, ניצלו את ההזדמנות כדי להסלים את המצב והחלו להיגרם פגיעות בנפש וברכוש, נאלצו משמרות המהפכה להתערב באופן זמני ומוגבל על מנת להשיב את הביטחון לרחובות.
הוא טען, כי בדיקת התנהלות משמרות המהפכה באירועי 2009 העלתה שלא נעשתה כל טעות מצד משמרות המהפכה במהלך האירועים. החולשה היחידה עליה הצביע שריף בהקשר להתנהלות הארגון במהומות הייתה הימנעותו מניצול מפקדי משמרות המהפכה, שהיו אהודים בקרב הציבור, לצרכי הסברה. הסיבה לכך, לדבריו, הייתה חשש שמא עצם נוכחותם בתקשורת תתפרש כמעורבות מצד משמרות המהפכה בבחירות.
מעורבות משמרות המהפכה בבחירות 2013
שריף הדגיש, כי משמרות המהפכה לא היו מעורבים כלל בבחירות 2013 וציין שאפילו אמצעי התקשורת של אויבי איראן הודו שלא הייתה מעורבות כזו. הוא טען, כי אין כל בסיס לדיווחים שהתפרסמו בנוגע לתמיכתם לכאורה של מפקדים בכירים במשמרות המהפכה, ובהם מפקד כוח קדס, קאסם סלימאני (Qasem Soleimani), במועמד כזה או אחר. הוא ציין, כי מטות הבחירות של חלק מהמועמדים רצו להשתמש בשמם של מפקדים בכירים במשמרות המהפכה הזוכים לאהדה ציבורית על מנת לגייס תמיכה פוליטית, אך כל הדיווחים שהתפרסמו בנוגע לתמיכת מפקדים בכירים במועמד כזה או אחר הוכחשו מייד לאחר פרסומם.
יחסי משמרות המהפכה עם הממשלה החדשה
שריף ציין, כי משמרות המהפכה רואים בבחירות האחרונות ובנשיא החדש הזדמנות טובה למימוש אידיאלים מהפכניים וכי בכוונתם לסייע לממשלה החדשה בהתאם להנחיית המנהיג העליון. בניגוד לטענת אויבי איראן, משמרות המהפכה מחויבים לסייע לממשלה במסגרת החוק ורואים בהצלחתה הצלחה לאומית. הוא ציין, כי מייד לאחר ניצחון רוחאני פרסמו משמרות המהפכה הודעה רשמית בה הצהירו על כוונתם לסייע לממשלה החדשה. בכוונת הארגון לסייע לממשלה על מנת שהמשטר יוכל להמשיך בדרך היוקרה והפיתוח ולהפוך מודל להשראה.
נקודות העוצמה והחולשה של משמרות המהפכה
בסיום הריאיון התייחס שריף לנקודות העוצמה והחולשה של משמרות המהפכה. עוצמתו המרכזית של הארגון נובעת, לדבריו, מהאמונה, מדבקות בערכים האלוהיים, מתכונותיו העממיות ומהגדרתו המבוססת על החוק ועל "שלטון חכם ההלכה".
נקודת החולשה המרכזית של משמרות המהפכה קשורה, לתחום ההסברה. על אף המאמצים הניכרים שהשקיעו בתחום זה לא הצליחו משמרות המהפכה להגביר את מודעות הציבור לארגון ולביצועיו. הדבר ניכר, למשל, בטענות שהתפרסמו מטעם אויבי איראן לפיהן כ-95% מהפרויקטים נמצאים בידי הארגון בשעה שבפועל פחות מחמישה אחוזים מפרויקטי הפיתוח במדינה אכן היו בידי משמרות המהפכה. הדבר מצביע על חולשת הארגון בתחום ההסברה והתקשורת.
משמרות המהפכה ואתגר רוחאני
עיתוי הריאיון, שהעניק שריף ערב כניסת הנשיא הנבחר, חסן רוחאני, לתפקידו והחלטתו להעניק את הריאיון דווקא ליומון הרפורמיסטי שרק אינם מקריים. הריאיון מבטא חשש אפשרי מצד משמרות המהפכה מפני השלכות בחירת רוחאני. בריאיון בלט ניסיונו של דובר משמרות המהפכה לטשטש את זיהוי משמרות המהפכה עם הימין השמרני בכלל ועם מחמוד אחמדינז'אד בפרט, שגבר במיוחד בעקבות המשבר הפוליטי בשנת 2009. שריף ניצל את הריאיון על מנת למתוח ביקורת על התנהלות אחמדינז'אד ולחלוק שבחים לממשלת רפסנג'אני, שרוחאני נחשב לממשיך דרכו. במקביל ניצל הדובר את הריאיון כדי להגיב לביקורת שהועלתה בשנים האחרונות מצד גורמים בשמאל ובמרכז הפוליטי באיראן, ובכללם הנשיא לשעבר רפסנג'אני, סביב מעורבותם הגוברת של משמרות המהפכה בפוליטיקה ובכלכלה.
בחירת רוחאני כנשיא עלולה להוביל, בראיית משמרות המהפכה, לאימוץ מדיניות שתסכן אינטרסים חיוניים של המשטר ושל הארגון. בזירה הפנימית עשוי רוחאני לנקוט גישה פייסנית כלפי האופוזיציה הרפורמיסטית, שתמכה בו במערכת הבחירות, ולפעול לקידום רפורמות פוליטיות ותרבותיות ליברליות הכוללות, בין היתר, שחרור אסירים פוליטיים, הגברת חופש העיתונות, הקלות בתחום הצנזורה, קידום מוסדות החברה האזרחית וצמצום מעורבות מנגנוני הביטחון בחיי האזרחים. במהלך מערכת הבחירות מתח רוחאני ביקורת על "אווירת הביטחון" השוררת כיום בחברה האיראנית והביע, למשל, התנגדות לפשיטות כוחות הביטחון על בתי אזרחים המחזיקים בצלחות לווין. רפורמות כאלה נחשבות בעיני הממסד השמרני ומשמרות המהפכה לאיום פוטנציאלי על יציבות המשטר ועל ערכי המהפכה האסלאמית.
כוונה אפשרית של הנשיא החדש לצמצם את מעורבות מנגנוני הביטחון בחברה עלולה להוביל לניסיון להחליש את מעורבות משמרות המהפכה בזירה הפוליטית. מאז סוף שנות התשעים – וביתר שאת מאז המשבר הפוליטי בשנת 2009 – התייצבו בכירים במשמרות המהפכה בצורה ברורה וחד-משמעית לצד הימין השמרני ויצאו בתקיפות נגד בכירים במחנה הרפורמיסטי. כך, למשל, תקף מפקד משמרות המהפכה, מחמד-עלי ג'עפרי, בריאיון עיתונאי שהעניק ביולי 2011 בחריפות את הנשיא לשעבר, מחמד ח'אתמי, בשל תמיכתו במנהיגי האופוזיציה הרפורמיסטית במהלך מהומות 2009 וטען, כי לא יוכל לשוב לפעילות פוליטית. במהלך מערכת הבחירות האחרונה לנשיאות הדגישו בכירים במשמרות המהפכה, כי הם אינם מתערבים בבחירות. דיווחים שהתפרסמו בתקשורת האיראנית הצביעו, עם זאת, על תמיכה מצד בכירים בצמרת הארגון במועמדים המזוהים עם הימין השמרני. כך, למשל, דיווחו אמצעי תקשורת על יחסיו הקרובים של מפקד "כוח קדס", קאסם סלימאני, עם המועמד לנשיאות וראש עיריית טהראן, מחמד-באקר קאליבאף. במהלך מערכת הבחירות צוטט סלימאני על-ידי נציג המנהיג במחוז כרמאן באומרו, כי סלימאני אמר לו שבכוונתו להצביע עבור קאליבאף.
גם בתחום הכלכלי עשוי רוחאני לקדם רפורמות אשר יש בהן כדי לפגוע באינטרסים כלכליים של משמרות המהפכה. רוחאני מזוהה עם עמדות המצדדות בהקטנת המעורבות הממשלתית בכלכלה. רפורמות ניאו-ליברליות עלולות לפגוע באינטרסים חיוניים של משמרות המהפכה, שמעורבותם הכלכלית גברה בשנים האחרונות. העמקת חדירת משמרות המהפכה לפרויקטים כלכליים, שהואצה בין היתר בהשפעת הסנקציות הבינלאומיות, מעוררת בשנים האחרונות ביקורת גוברת במערכת הפוליטית. במאי 2010 טען רפסנג'אני המשמש כראש "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר", כי אין כל הצדקה להמשך מעורבותם האינטנסיבית של משמרות המהפכה בכלכלה. בפגישה עם מושלים ציין רפסנג'אני, כי מעורבות הארגון בכלכלה היתה חיונית לאחר מלחמת איראן-עיראק על מנת לסייע בהפעלתם מחדש של מפעלי התעשיה, אך כיום אין כל הצדקה למעורבות כזו.
עמדותיו של רוחאני בתחום מדיניות החוץ האיזורית של איראן עלולות, אף הן, להציב אתגר בפני משמרות המהפכה. עיצוב מדיניות החוץ האיראנית נתון אומנם בידי המנהיג העליון, אך רוחאני עשוי לפעול לקידום מדיניות חוץ פרגמטית יותר, בעיקר בזירה האיזורית. רוחאני הצהיר על שאיפתו לשפר את היחסים בין איראן לשכנותיה, ובראשן ערב הסעודית. במאמציו לשפר את מעמדה האיזורי של איראן הוא עשוי לחתור לצמצום המעורבות האיראנית בסוריה. רוחאני שב והדגיש לאחרונה את תמיכת איראן בנשיא סוריה ובחזבאללה ואיראן צפויה להמשיך לראות בשימור משטרו של בשאר אסד אינטרס אסטרטגי עליון. חתירתו המוצהרת לשיפור הקשרים בין איראן לשכנותיה עשויה, עם זאת, להשפיע גם על עמדתו ביחס למידת מעורבותה בסוריה, שבה ממלאים משמרות המהפכה תפקיד מוביל ומרכזי.
הריאיון, שהעניק דובר משמרות המהפכה לשרק, עשוי לשמש גם לצורך העברת מסר מרתיע לנשיא החדש לבל ינקוט מדיניות שאינה עולה בקנה אחד עם יעדי המשטר. מסר זה ניכר לאחרונה במספר התבטאויות של בכירים איראנים המזוהים עם הימין השמרני הרדיקלי. כך, למשל, הזהיר חבר המג'לס ואחד המפקדים הבכירים לשעבר במשמרות המהפכה, אסמאעיל כות'רי (Esma'il Kowsari), ימים ספורים לאחר בחירת רוחאני מפני החזרת רפסנג'אני וח'אתמי לעמדות השפעה פוליטיות (http://www.asriran.com/fa/news/280550). בריאיון לסוכנות הידיעות "פארס" אמר כות'רי, כי אף על-פי שרוחאני צריך לממש את הבטחותיו לציבור שבחר בו, חשוב יותר להגן על הערכים המהפכנים, האסלאמים והלאומיים וכי על רוחאני למנות שרים שיכולים ליישם ערכים אלה (http://www.farsnews.com/newstext.php?nn=13920403000212). ימים ספורים לאחר מכן הזהיר כות'רי בריאיון לאתר תסנים ניוז, כי אם ממשלת רוחאני תפעל בצורה סיעתית, יגיב המג'לס בהתאם ((http://www.tasnimnews.com/Home/Single/88173.
