מאפייני התייחסות הרשות הפלסטינית ותנועת פתח לפיגועי הדריסה (ממצאי בדיקה)


עידוד השימוש במכוניות כ"כלי נשק" לביצוע פיגועים
עידוד השימוש במכוניות כ"כלי נשק" לביצוע פיגועים: דף הפייסבוק של תנועת השביבה (סיעת הסטודנטים של פתח) באוניברסיטת אלנג'אח בשכם, פרסמה ב-6 בנובמבר 2014 קריקטורה המעודדת פיגועי דריסה. הקריקטורה התפרסמה יום לאחר פיגוע הדריסה בשכונת שיח' ג'ראח במזרח ירושלים (בו נהרג קצין מג"ב ונפצעו 13 בני אדם). בקריקטורה נכתב בערבית: "התנגד ולו גם באמצעות מכוניתך", עוד נכתב: "עמנו הפלסטיני אינו חסר אונים. עמנו הפלסטיני יתפוצץ בכל הדרכים. התנגד- לאחר מכן (שוב) התנגד- לאחר מכן (שוב) התנגד" (דף הפייסבוק של תנועת השביבה באוניברסיטת אלנג'אח, 6 בנובמבר 2014). הערה: אותה הקריקטורה התפרסמה קודם לכן בדף הפייסבוק הרשמי של פתח באזור עורתא (מדרום לשכם).

כללי

1.    במחצית הראשונה של 2015 חלה עלייה בהיקף פיגועי הדריסה, המהווה המשכה של מגמה שהחלה לפני כשנה. מאז תחילת 2015 אירעו שבעה פיגועי דריסה, ארבעה מהם בירושלים (המהווה מוקד לדפוס זה של פיגועים) ושלושה ביהודה ושומרון. בשבעת אירועי הדריסה הללו נהרג אזרח ונפצעו 12 בני אדם, עשרה מהם אנשי כוחות הביטחון[1].

2.        מבדיקת תגובות הרשות הפלסטינית ותנועת פתח לפיגועי הדריסה הללו, שנערכה ע"י מרכז המידע, עולה, כי הן מביעות אהדה, ולעיתים אף תמיכה, בדפוס זה של פיגועים. עם זאת לא תמיד הדבר נאמר במפורש ובאופן פורמאלי ע"י בכירים ברשות או בפתח. הכלי העיקרי לביטויי התמיכה מהווים כלי התקשורת המזוהים עם הרשות הפלסטינית ופתח, אשר באופן שיטתי נמנעים מלגנות את פיגועי הדריסה (גם לא כאלו המכוונים נגד אזרחים) ומרבים לתת במה לטענות כזב של משפחות המחבלים הדורסים (הנוהגות להציג את פיגועי הדריסה כ"תאונות" ולהאשים את ישראל ב"רצח"  או ב"הריגה" של המחבלים הדורסים).

3.        הסיבה למתןמעטפת פוליטית והסברתית תומכת לפיגועי הדריסה ולמבצעיהם הינה, להערכתנו, תפיסת הרשות הפלסטינית ופתח הרואה מתווה זה של פיגועים כחלק מ"ההתנגדות העממית". פיגועי "ההתנגדות העממית" מהווים מאז הועידה השישית של פתח (אוגוסט 2009) את האסטרטגיה הפלסטינית המובילה. אסטרטגיה זאת מיושמת בשטח הלכה למעשה והיא משולבת במאבק המדיני, הכלכלי, ההסברתי והמשפטי, שהרשות הפלסטינית מנהלת נגד ישראל[2].

4.        כיוון שכך, הרשות הפלסטינית ופתח נותנים לגיטימציה מלאה ל"התנגדות העממית" ולפיגועים המתבצעים במסגרתה ומצהירים זאת בפומבי. כך למשל, לרגל "יום הנכבה" (15 במאי 2015) פרסם אבו מאזן, ששהה באיטליה, הודעה במהלכה הדגיש, כי פעולות המחאה "הבלתי אלימות" נגד "הכיבוש" תימשכנה. אמין מקבול, מזכיר המועצה המהפכנית של הפתח, אמר במהלך ראיון טלפוני שקיים ב-26 באפריל 2015 לערוץ הנא אלקדס, כי ההנהגה הפלסטינית תומכת ב"התנגדות העממית" נגד ישראל: "אנו מברכים, מעודדים ומחזקים את ידיהם של אחינו בירושלים המתעמתים עם כוחות צה"ל ברחובות ירושלים". הוא הוסיף, כי ההנהגה הפלסטינית קראה ל"התנגדות עממית" וכי היא תומכת בעימותים נגד ישראל המתקיימים בירושלים ובכל הערים הפלסטיניות (קדס נט, 26 באפריל 2015).

5.        הרשות הפלסטינית ופתח שבים וטוענים, לצרכים מדיניים והסברתיים, כי "ההתנגדות העממית" הינה מחאה שקטה ונטולת אלימות. טענה זאת אינה נכונה משום, שבפועל נעשה שימוש מאסיבי ומתמשך באלימות במסגרת "ההתנגדות העממית". בדרך כלל הדבר מתבטא בשימוש באבניםסלעים ובקבוקי תבערה כ"כלי נשק" נגד כוחות הביטחון הישראלים ונגד אזרחים ישראלים. בנוסף לכך, נעשה במסגרת "ההתנגדות העממית", שימוש בסכיניםגרזנים או בכלי רכב לצורך ביצוע פיגועי דקירה ופיגועי דריסה, לרוב ע"י מפגעים בודדים, שאינם קשורים לארגוני הטרור הממוסדים.

ממצאי בדיקת התגובות לפיגועי דריסה בשנה האחרונה

6.        מבדיקת תגובות הרשות הפלסטינית ופתח לפיגועי הדריסה, אשר בוצעו בשנה האחרונה, עולים המאפיינים הבאים:

א.       באף אחד מהמקרים הרשות הפלסטינית ופתח לא גינו באופן פורמלי את פיגועי הדריסה ובשום מקרה לא הגדירו אותם כפיגועים (גם כאשר הם הסתיימו בהריגת אזרחים ישראלים).

ב.       בכמה מקרים העדיפו כלי התקשורת המזוהים עם הרשות הפלסטינית (אלחיאת אלג'דידה וסוכנות הידיעות הפלסטינית) להתעלם מפיגועי הדריסה. במקרים אחרים דווח באופן אינפורמטיבי על פיגועי הדריסה תוך מתן במה בולטת לטענות כזב של משפחות המחבלים הדורסים.

ג.       בכמה מקרים נתנו כלי התקשורת במה לטענות לפיהןאין המדובר בפיגועים על רקע לאומני אלא ב"תאונות דרכים". בכמה מקרים הוצגו הפיגועים כ"אירועי דריסה".

 ד.       כלי התקשורת המזוהים עם פתח (ובעיקר הרשתות החברתיות) תומכות בצורה מפורשת יותר בפיגועי הדריסה בעוד שכלי תקשורת המזוהים עם הרשות הפלסטינית נזהרים יותר.

7.        להלן כמה דוגמאות לתגובות פתח והרשות הפלסטינית לפיגועי דריסה, שהיו בשנה האחרונה:

א.       ב-20 במאי 2015 בוצע פיגוע דריסה בצומת א-טור בעלייה להר הזיתים בירושלים. שוטר ושוטרת ממשמר הגבול נפצעו באורח קל ובינוני. הנהג הדורס נורה ונהרג. הרשות הפלסטינית ופתח טענו, כי המדובר ב"תאונת דרכים" וכי הנהג הדורס נהרג "בדם קר" ע"י ישראל. משרד החוץ הפלסטיני אף קרא לאו"מ למנות ועדת חקירה בינלאומית לבדיקת נסיבות האירוע ואירועים דומים לו (בחינת פיגוע הדריסה בצומת א-טור כ"מקרה מבחן" לתגובות פתח והרשות הפלסטינית – ראו נספח).

עמראן אבו דהים (אבו חמזה), שביצע את פיגוע דריסה בצומת א-טור בירושלים, בדף הפייסבוק של פתח (20 במאי 2015), בכותרת שמימין נכתב: "אבו חמזה שהיד, וג'בל אלמכבר מתקוממת".
עמראן אבו דהים (אבו חמזה), שביצע את פיגוע דריסה בצומת א-טור בירושלים, בדף הפייסבוק של פתח (20 במאי 2015), בכותרת שמימין נכתב: "אבו חמזה שהיד, וג'בל אלמכבר מתקוממת".

ב.       ב-14 במאי 2015 בוצע פיגוע דריסה בכניסה לישוב אלון שבות, שבגוש עציון. ארבעה נערים, שעמדו בתחנת ההסעה נפצעו, שלושה באורח קל ואחד בינוני. המחבל הדורס, שריצה שנה בכלא הישראלי, נעצר. הרשות הפלסטינית לא הגיבה באופן רשמי לאירוע. ברשתות החברתיות של פתח נכתבו דברי שבח למבצע הפיגוע. דף הפייסבוק הרשמי של פתח פרסם את תמונת מחמד ארפאעיה אבו סנינה, מדרום העיר חברון, אשר ביצע את פיגוע הדריסה. בעקבות כך פרסמו גולשים ביטויי תמיכה במחבל הדורס. כמה מהתגובות: "גיבור", "שאללה ישמור עליך", "שאללה יגן עליך, יאריך ימיך ויחזק אותך אל מול אויביך", אללה עמך תבורכנה ידיך". בעקבות ידיעה (כוזבת), שפורסמה בדף הפייסבוק הרשמי של פתח, בה נטען, כי אחד הפצועים בפיגוע הדריסה נפטר מפצעיו, פרסמו גולשים תגובות שמחה ועידוד בכללן : "אללה אכבר", "אנשאללה עוד", "לגיהנום ולגורל מר" (דף הפייסבוק הרשמי של הפתח, 14 במאי 2015).

דף הפייסבוק הרשמי של פתח בו פורסמה תמונת המחבל הדורס ובצידה התגובות התומכות (דף הפייסבוק הרשמי של הפתח, 14 במאי 2015).
דף הפייסבוק הרשמי של פתח בו פורסמה תמונת המחבל הדורס ובצידה התגובות התומכות 
(דף הפייסבוק הרשמי של הפתח, 14 במאי 2015).

ג.         ב-5 בנובמבר 2014 בוצע פיגוע דריסה בשכונת שיח' ג'ראח, שבמזרח ירושלים. בפיגוע נהרג קצין מג"ב ונפצעו 13 אנשים, אזרחים ושוטרי מג"ב. המחבל נורה ונהרג. בכיר בפתח, סלטאן אבו אלעינין, המשמש גם יועץ לאבו מאזן בנושא הארגונים הבלתי ממשלתיים, פרסם בדף הפייסבוק שלו דברי תמיכה במחבל הדורס. בדף פרסמו גם תגובות עידוד ותמיכה במחבל מצד הגולשים, כגון: "זאת התגובה המתאימה לפשעי הכיבוש", "רחמי אללה עליו ושיהיה מקומו בגן עדן" (דף הפייסבוק של סלטאן אבו אלעינין, 5 בנובמבר 2014)[3]. בהודעה, שמסר נמר חמאד, יועצו המדיני של אבו מאזן, באותו יום, הואשמה ישראל להסלמה בירושלים. לדבריו אבו מאזן דואג למנוע גרירתו של העם הפלסטיני למעגל האלימות ואלימות הנגד. נמר חמאד דרש את התערבות ארה"ב לריסון ישראל. בהודעה לא היה זכר לפיגוע הדריסה (הטלוויזיה הפלסטינית הממלכתית, 5 בנובמבר 2014).

בדף הפייסבוק של בכיר פתח סלטאן אבו אלעינין בו מופיעה תמונתו של המחבל הדורס ותגובות אהדה של גולשים
בדף הפייסבוק של בכיר פתח סלטאן אבו אלעינין בו מופיעה תמונתו של המחבל הדורס ותגובות אהדה של גולשים

ד.       ב-22 באוקטובר 2014 בוצע פיגוע דריסה בתחנת הרכבת הקלה בגבעת התחמושת בירושלים. כתוצאה מהפיגוע נהרגה תינוקת בת שלושה חודשים ושמונה בני אדם נפצעו, אחד מהם באורח קשה. מבצע פיגוע הדריסה נורה ע"י שוטר ומת מפצעיו. כלי התקשורת הפלסטינים, ובכללם סוכנות הידיעות הרשמית ופא, דיווחו כי "תושב ירושלים מת מפצעיו כתוצאה מירי כוחות הכיבוש" (מבלי לציין כי הוא נהרג במהלך פיגוע דריסה). שר החוץ הפלסטיני ריאד אלמאלכי, הביע צער על מותו של הפלסטיני אך נמנע מלגנות את הפיגוע ואת הריגת התינוקת. פתח, לעומת זאת, פרסמה מודעת אבל בה הודתה (באופן חריג), כי המדובר בפיגוע דריסה, שבוצע לטענתה "נגד מתנחלים בעיר ירושלים הכבושה".

כרזת אבל, שפורסמה מטעם תנועת פתח באזור סלואן לזכרו של  מבצע פיגוע הדריסה השהיד עבד אלרחמן. אלשלודי. הדורס תואר כ"מבצע פעולת ירושלים, אשר הביאה לדריסת מתנחלים בעיר ירושלים הכבושה".
כרזת אבל, שפורסמה מטעם תנועת פתח באזור סלואן לזכרו של  מבצע פיגוע הדריסה השהיד עבד אלרחמן. אלשלודי. הדורס תואר כ"מבצע פעולת ירושלים, אשר הביאה לדריסת מתנחלים בעיר ירושלים הכבושה".

התינוקת חיה זיסל ברון ז"ל, שנהרגה בפיגוע הדריסה (הצילום באדיבות המשפחה).
התינוקת חיה זיסל ברון ז"ל, שנהרגה בפיגוע הדריסה (הצילום באדיבות המשפחה).

עמדת חמאס

8.        חמאס מטיפה לביצוע פיגועי דריסהבצורה מפורשת ובוטה. זאת בניגוד לרשות הפלסטינית (ובדרך כלל – לא תמיד – גם פתח) הנמנעים מללכת "צעד אחד קדימה" ולקרוא במפורש לביצוע פיגועי דריסה (אף כי הדבר משתמע מעצם התמיכה השיטתית במבצעי פיגועי הדריסה). הדבר בא לידי ביטוי בכלי התקשורת של חמאס ושל ארגוני סטודנטים ביהודה ושומרון המזוהים עם חמאס.

נספח
פיגוע הדריסה בעלייה להר הזיתים בירושלים כ"מקרה מבחן" לתגובת הרשות הפלסטינית ופתח
עיקרי האירוע

1.        ב-20 במאי 2015 ביצע נהג פלסטיני פיגוע דריסה נגד קבוצה של שוטרי משמר הגבול, בצומת א-טור, בעלייה להר הזיתים בירושלים. הנהג הדורס נורה ע"י שוטר ומותו נקבע במקום. בפיגוע נפצעו באורח קל שוטר ושוטרת ממשמר הגבול.

2.        הנהג הדורס הינו עמראן עמר אבו דהים, המכונה אבו חמזה, בן 41 מג'בל אלמכבר (דרומית לירושלים), נשוי ואב לחמישה ילדים (דף הפייסבוק PALDF, 20 במאי 2015). ככל הנראה הוא אינו משתייך לארגון פלסטיני כלשהו והוא ביצע את הפיגוע ביוזמתו האישית. קרוב משפחתו עלאא' האשם אבו דהים, ביצע את פיגוע הירי בישיבת מרכז הרב בירושלים ב-6 במרץ 2008. לדברי אחיו עבד, עמראן אבו דהים שימש כקצין בטיחות רכב בכמה חברות הסעה ישראליות . הלווייתו נערכה לפנות בוקר בג'בל אלמכבר ובמקום נפתחה סוכת אבלים. במהלך ההלוויה פרצו מהומות והפרות סדר של צעירים פלסטינים בשכונת ג'בל אלמכבר.

מאפייני התגובות
כללי

3.        התגובות התקשורתיות של הרשות הפלסטינית ופתח תואמות את מאפייני התגובות  לפיגועי דריסה קודמים, כפי שנותחו לעיל.  בכלי התקשורת של הרשות הפלסטינית. הרשות ופתח טענו, כי המדובר ב"תאונת דרכים" וכי השהיד עמראן עמר אבו דהים נהרג "בדם קר" ע"י ישראל. משרד החוץ הפלסטיני אף קרא להקמת ועדת חקירה בינלאומית לבדיקת מקרי "הוצאתם להורג" של אבו דהים ושל פלסטינים נוספים, שנהרגו באירועים דומים.

4.        להלן מבחר תגובות של הרשות הפלסטינית ופתח:

א.            סוכנות הידיעות הפלסטינית ופא, הכפופה ישירות ללשכת אבו מאזן, דיווחה על האירוע תחת הכותרת "אירוע מותו של צעיר בירושלים מירי (כוחות) הכיבוש". בידיעה דווח על מותו של תושב ירושלים, עמראן עמר אבו דהים (41) מירי כוחות "הכיבוש" בשכונת הר הזיתים בטענה, כי ניסה לדרוס שני שוטרים (ופא, 20 במאי 2015).

 ב.            ב-21 במאי 2015 דיווחה ופא, כי מאות השתתפו בהלווייתו של עמראן אבו דהים לפנות בוקר. בידיעה צוטט עורך הדין של מוסד אלצ'מיר הפלסטיני, מחמד מחמוד, אשר טוען כי אבו דהים נהרג בתאונת דרכים ולא בפיגוע. הראייה לדבריו היא שישראל מיהרה להחזיר את גופת ההרוג למשפחה והחרימה את מצלמות האבטחה, שהיו בסמוך לזירת האירוע. לפיכך, קבע מחמד מחמוד, כי עמראן אבו דהים הינו "קורבן", אשר נהרג ע"י הכיבוש הישראלי, אשר ידו תמיד מונחת על ההדק כלפי הפלסטינים". הוא גם קרא לפתוח בחקירה האירוע ולנהל מערכה משפטית במטרה להכפיש את ישראל (ופא, 21 במאי 2015).

ג.   אלחיאת אלג'דידה, ביטאונה הרשמי של הרשות הפלסטינית, דווח בעמוד הראשי של גיליון ה-21 במאי 2015 על האירוע תחת הכותרת "הכיבוש הרג צעיר מירושלים בטענה, כי ניסה לדרוס שתי שוטרות". בכתבה הוצגו טענות משפחתו של אבו דהים, כי הוא היה אדם נורמטיבי וכן גם טענות של "עדי ראיה" (כביכול), אשר סבורים, כי המדובר ב"תאונת דרכים" (אלחיאת אלג'דידה, 21 במאי 2015).

ד.  תנועת פתח פרסמה הודעת גינוירשמית בשמו של דובר התנועה אסאמה קואסמה, בה נכתב, כי היא מגנה בחומרה את האירוע בו נהרג עמראן עמר אבו דהים ב"דם קר" מירי אנשי משטרת ישראל בטענה, כי ביצע פיגוע דריסה. קואסמה התייחס בהודעתו לפעולות ישראל בירושלים אותן הגדיר "טיהור אתני". לדבריו, תנועת הפתח תמשיך במאבק נגד ישראל יהיה אשר יהיה המחיר לכך (אתר כופיה פרס, 20 במאי 2015).

הזירה המדינית

5.        משרד החוץ ברשות הפלסטינית פרסם הודעה בה גינה בחריפות את "הוצאתו להורג בשטח" של תושב ירושלים עמראן עמר אבו דהים מג'בל מכבר ע"י "משטרת הכיבוש הישראלי". ההודעה גינתה גם את מקרי הירי [נגד מבצעי פיגועי הדריסה] הקודמים בירושלים, אשר לטענתה בוצעו במטרה להרוג. לדברי ההודעה, מצדיקה ישראל הריגתם באמצעות טיעונים כוזבים המציגים את הירי כנובע מנימוקים ביטחוניים. עפ"י טענת משרד החוץ הפלסטיני, עושה ישראל אפליה ביחסה לתאונות דרכים הנעשות ע"י ישראלים לבין תאונות דרכים הנעשות ע"י פלסטינים. בהודעה הואשמה ישראל בהריגת אבו דהים מבלי לשפוט אותו.

6.    על רקע זה, קרא משרד החוץ הפלסטיני לאו"ם למנות ועדת חקירה בינ"ל כדי לבדוק את נסיבות אירוע "הוצאתם להורג" של אבו דהים ואחרים כמותו בירושלים. בנוסף, הודיע המשרד כי הוא ממשיך לרכז "תיקים" בנושאים אלה לקראת הגשתם ל-ICC[4](אתר משרד החוץ הפלסטיני, 21 במאי 2015).

[1]לפרוט ראו לקט מידע מה-18 במאי 2015: "בשנה האחרונה התרבו פיגועי הדריסה בירושלים וביהודה ושומרון. פיגועים אלה, שהינם לעיתים קטלניים, נתמכים על ידי פתח, הם אינם גוררים גינוי של הרשות הפלסטינית והם נתפסים על ידם כחלק מה"התנגדות העממית".
[2]ניתוח מפורט של תפיסת "ההתנגדות העממית" ואופן יישומה ראו עבודת מחקר של מרכז המידע מה-20 במאי 2013: ""ההתנגדות העממית" הפלסטינית והאלימות המופעלת במסגרתה".
[3]  נכון לתחילת יוני 2015 התגובות הללו נמצאות  עדיין בדף הפייסבוק של סלטאן אבו אלעינין .
[4]בהצגה הכוזבת של פיגועי הדריסה בהודעת משרד החוץ הפלסטיני יש אינדיקציה לגבי מהימנותו של המידע המרוכז ב"תיקים" שהרשות הפלסטינית מגבשת לקראת הגשתם ל-ICC.