איום הרקטות מרצועת עזה על העורף הישראלי
נפילות רקטות בשטח ישראל בחתך רב-שנתי
נפילות פצצות מרגמה בשטח ישראל בחתך רב-שנתי
איום הרקטות מרצועת עזה על העורף הישראלי
עיקרי העבודה
1. בשנתיים שחלפו מאז מבצע "עופרת יצוקה", חלה ירידה משמעותית בהיקף הפיגועים, שביצעו חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין וארגוני הטרור הפלסטיניים האחרים מרצועת עזה, וברמת "איכותם". זו הביאה להיווצרות מציאות ביטחונית חדשה, טובה מבעבר. הירידה בהיקפי הטרור משקפת את עוצמת ההרתעה של ישראל, מול ארגוני הטרור, ששוקמה במבצע "עופרת יצוקה". עם זאת, גם ירי הרקטות ופצצות המרגמה בהיקפו הנוכחי, והתקיפות התכופות בקרבת גדר הגבול, מהווים גורם המשבש את חיי השגרה של תושבי הנגב המערבי.
2. בה בעת, השקט היחסי שהשתרר בתקופה זאת, מנוצל על ידי חמאס ושאר ארגוני הטרור לתהליך שיקום ושדרוג היכולות הצבאיות, שעדיין לא הגיע לסיומו. זאת, בין היתר, בסיוע רחב היקף שמעניקים לה האיראנים וכן סוריה. בכל מקרה, חמאס ממשיכה לאפשר, ולעיתים מעורבת בעצמה, ובאמצעות שלוחיה, בירי ובפעילות טרור בחתימה נמוכה, ומנסה לשמר איזון בין מניעת הסלמה בין שימוש מימד של התשה מול אזרחי ישראל.
3. כדי לכפות החלטה אסטרטגית זאת, של ריסון, על שאר ארגוני הטרור הפועלים ברצועה, שכמה מהם שבו וניסו לאתגר את חמאס, הפעילה חמאס מנגנוני אכיפה ביטחוניים (ולעיתים צבאיים). במקביל, רתמה חמאס את הארגונים הללו למדיניותה באמצעות הסכמים, שנועדו לשמור על הרגיעה. מערך האכיפה של חמאס צמצם ירי רקטות ופיגועי "איכות" מהרצועה ובו בזמן ניסה לתעל את הארגונים הסוררים ל"כללי המשחק" הנראים לחמאס. כל זאת ברמות משתנות של יעילות ונחישות. בסופו של דבר, במבחן התוצאה, ניתן לקבוע כי בדרך כלל עלה בידי חמאס לכפות את מדיניות הריסון שלה גם על שאר הארגונים, ובהם גם יריביה. עם זאת, בסוף 2010 ובתחילת 2011 ניתן היה להצביע על תהליך של שחיקה בנכונות הארגונים השונים לציית למדיניות חמאס, ועל עלייה מסוימת ברף הירי והטרור נגד ישראל.
4. הביטוי בשטח למדיניות הריסון של חמאס בשנים 2010-2009 הינו כמותי ו"איכותי". בשנים מספר פגועי הראווה בשנים הללו הצטמצם והיקף ירי הרקטות והמרגמות מהרצועה פחת באופן משמעותי. בשנתיים שחלפו מאז מבצע "עופרת יצוקה" אותרו 261 נפילות של רקטות בשטח ישראל, מהן 103 נפילות בשנת 2010 ו-158 בשנת 2009. כמו כן אותרו מאז המבצע 161 נפילות של פצצות מרגמה בשטח ישראל, מהן 108 נפילות בשנת 2009 ו-53 נפילות בשנת 2010 (מחציתן בחודש דצמבר). בנוסף לכך, נורו מהרצועה כמה מאות פצצות מרגמה ורקטות, שנפלו בשטח רצועת עזה, ולא בישראל. מספרים אלו נמוכים באופן משמעותי מזה של השנים שקדמו למבצע "עופרת יצוקה" כפי שממחישים הגרפים הבאים:
נפילות רקטות בשטח ישראל בחתך רב-שנתי
נפילות פצצות מרגמה בשטח ישראל בחתך רב-שנתי
5. כ"פיצוי" על הצורך לרסן את הפיגועים מהרצועה לאורך הגבול עם ישראל, עשו חמאס ושאר ארגוני הטרור מאמץ למצוא נתיבים עוקפים לשטח ישראל דרך חצי האי סיני (ציר ה"ח") ודרך הציר הימי. זאת, תוך מאמץ להסתיר דרך פעולה זאת ולעיתים אף ולהכחיש את עצם קיומה, בעיקר על מנת שלא לסבך יחסיהם (המתוחים בלאו הכי) עם מצרים (הרואה בניצול שטח סיני לביצוע פיגועים פגיעה בביטחונה הלאומי ובכלכלה שלה).
6. במסגרת הפיגועים בנתיב העוקף בלטו בשנת 2010 שני אירועי ירי רקטות גראד 122 מ"מ מחצי האי סיני לעבר העיר אילת. מאחורי שני האירועים עמדו פעילי הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה, בעוד שתנועת החמאס לא הודתה באחריותה לירי ובאחד המקרים אף הכחישה עצם קיומו. במקרים אחרים, שיגרו חמאס וארגונים אחרים הפועלים ברצועה, חוליות טרור לשטח ישראל דרך סיני לביצוע פיגועים במתווים שונים, כולל חטיפה ורצח של חייל צה"ל לשם מיקוח על גופתו ופיגועי הרג המוניים המרכז אוכלוסיה הומים.
7. ברגיעה היחסית שהשתררה בשטח חלה הסלמה לקראת סוף 2010 ובתחילת 2011 . היא מצאה ביטוי בעליית מדרגה בהיקף ירי פצצות המרגמה לעבר יעדים צבאיים ואזרחיים ובריבוי מקרים של ירי רקטות. בפברואר 2011 בלט ירי רקטות גראד 122 מ"מ לעבר יעד מרוחק כמו באר שבע (לראשונה מאז מבצע "עופרת יצוקה"). כמו כן חלה עלייה במספר ניסיונות הפיגועים (הנחת מטענים, ירי נ"ט, צליפות) לעבר כוחות צה"ל המבצעים פעילות סיכול ומנע בקרבת הגדר, הן בשטח ישראל ובמרחב האבטחה שבתוך רצועת עזה (כמה מאות מטרים מהגדר).
8. אנו סבורים כי ההרתעה הישראלית עודנה תופסת וכי לחמאס עניין מובהק להמשיך במדיניות הריסון שלה ולמנוע הידרדרות. עם זאת, תנועת חמאס, הזרוע הצבאית של חמאס, וארגוני הטרור האחרים, הגבירו את נפח פעילותם ואת תעוזתם. זאת, להערכתנו, כדי "לבדוק" את "כללי המשחק" מול ישראל, ולנסות "למתוח" את גבולות המותר והאסור שלהם. חמאס ממשיכה עדיין בפעילות האכיפה שלה, הגם שהיא נוטה מידי פעם להרחיב מעט את חופש הפעולה של הארגונים האחרים, ולעיתים רחוקות אף להשתתף בפיגועים שבקרבת גדר הגבול.
9. ההרגעה היחסית בשטח מנוצלת היטב ע"י חמאס ושאר ארגוני הטרור לשם קידום תהליך מואץ של שיקום ושדרוג היכולות הצבאיות. לתהליך זה, ניתנה ע"י חמאס עדיפות על פני שיקום התשתיות האזרחיות, הדורש משאבים בהיקפים גדולים הרבה יותר. דגש מיוחד הושם ע"י חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין על שיפור יכולות ירי הרקטות והמרגמות, מתוך תפיסה כי העורף האזרחי, מהווה נקודת תורפה עבור ישראל, תוך חתירה לבסס היכולת לפגוע בעת הצורך באזרחים ישראלים, ע"י שימוש באזרחים פלסטינים כמגן אנושי.
10. בשנתיים שחלפו מאז מבצע "עופרת יצוקה" הכפילה חמאס (בסיוע איראן) את כמות הרקטות שלה ושדרגה את איכותן. כיום מצויות בידי חמאס אלפי רקטות לטווחים שונים, תקניות ומתוצרת עצמית, ובתוכם גם רקטות פג'ר 5 המסוגלות להגיע למרכז ישראל. גם הג'האד האסלאמי בפלסטין הגביר את היכולות הרקטיות שלו.
11. דגש רב הושם גם על שיקום ושדרוג מערך הנ"ט, בו רואה חמאס מענה ליתרון של הכלים המשוריינים של צה"ל. בשנתיים האחרונות הצטיידו ארגוני הטרור הפועלים ברצועה במערכות נ"ט מונחות מתקדמות, בעלות כושר חדירה רב יותר, דוגמת טילי קורנט (טיל קורנט אחד מהם נורה לראשונה מהרצועה ב-6 דצמבר 2010).
12. תהליך שיקום היכולות הצבאיות התבסס על אספקה של אמצעי לחימה וידע ממקורות חיצוניים. זאת, תוך ניצול שיטחה של סודאן ועשיית שימוש ברשתות חוצות גבולות של מבריחים וסוחרים ובנתיבי הברחה, שמקור מרביתם באיראן. כמו בעבר מילאה איראן תפקיד מרכזי בתהליך בראותה ביכולות הצבאיות הנבנות ברצועה מנוף לקידום יעדיה האסטרטגיים. הסיוע האיראני התבטא באספקת אמצעי לחימה איכותיים לחמאס ולג'האד האסלאמי בפלסטין, בסיוע לוגיסטי להעברתם לרצועה, בהדרכות ואימונים, בהעברת כספים לארגונים שברצועה ובמתן גיבוי מדיני-הסברתי לממשל חמאס ברצועה. זאת, בצד המשך טיפוח הקשרים המיוחדים של איראן עם הג'האד האסלאמי בפלסטין, המהווה שלוח איראני מובהק, הנעדר חלק מהשיקולים הממשליים המרסנים את חמאס.
מבנה העבודה
13. עיקרי העבודה.
14. מאפייני הפיגועים מרצועת עזה בחתכים שונים:
א. ירי רקטות מרצועת עזה לעבר הנגב המערבי.
ב. ירי רקטות לעבר אילת, שמקורו ברצועת עזה.
ג. ירי פצצות מרגמה.
ד. פיגועים במתווים נוספים בקרבת גדר הגבול (ירי נק"ל, ירי נ"ט, הפעלת מטעני חבלה).
ה. סיכולים בולטים של פיגועים בישראל, שמקורם ברצועת עזה (ציר ה"ח").
ו. סיכום מספר הנפגעים בישראל כתוצאה מהפיגועים מרצועת עזה.
15. מאפייני מדיניות הפיגועים של חמאס ושאר ארגוני הטרור הפועלים ברצועה.
16. שיקום היכולות הצבאיות של חמאס ושדרוגן מאז מבצע "עופרת יצוקה":
א. מאפיינים כלליים
ב. שדרוג מערך הרקטות והמרגמות.
ג. שדרוג מערך הנ"ט.
ד. שיפור יכולות הייצור העצמי.
ה. שיפור מערכת ההברחות.
ו. מקומו של תהליך שיקום היכולות הצבאיות בסדר העדיפויות הכולל של חמאס.
17. ההתעצמות הצבאית של שאר ארגוני הטרור מאז מבצע "עופרת יצוקה":
א. הג'האד האסלאמי בפלסטין.
ב. פתחגדודי חללי אלאקצא.
ג. ועדות ההתנגדות העממית.
ד. החזית העממית לשחרור פלסטין.
ה. החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין.
ו. התארגנויות המזוהות עם הג'האד העולמי.
18. הסיוע האיראני לבנין הכוח הצבאי ברצועת עזה.
