זרקור לאיראן

במוקד אירועי השבוע: ביקורת והסתייגויות באיראן מההחלטה להעניק לנשיא אובמה את פרס נובל לשלום. בדרך לרפורמה כלכלית? המג’לס החל לדון בתוכנית הרפורמות במדיניות הסובסידיות הממשלתיות. ביטוי נוסף למחאה פוליטית: סיסמאות פוליטיות על גבי שטרות כסף. משבר חדש ביחסי איראן-בריטניה על רקע החלטת המוזיאון הבריטי, שלא להשאיל לאיראן את "גליל כורש" לצורך הצגתו במוזיאון הלאומי האיראני. תמונת השבוע: מסיבת יום ההולדת ה-66 לנשיא לשעבר, מחמד ח’אתמי.

הסתייגות איראנית מההחלטה להעניק פרס נובל לשלום לנשיא אובמה

ההחלטה להעניק לנשיא ארה"ב, ברק אובמה, את פרס נובל לשלום, התקבלה השבוע באיראן בהסתייגות גלויה. שר החוץ האיראני, מנוש’הר מתכי (Manuchehr Mottaki), הגדיר את ההחלטה כ"החלטה נמהרת שהתקבלה בטרם עת". בראיון לסוכנות הידיעות מהר אמר, עם זאת, מתכי, כי איראן לא תתנגד להחלטה אם ההחלטה תהווה זרז לשלילה בפועל של מדיניותם מחרחרת המלחמה והחד-צדדית של הממשלים האמריקאים הקודמים ולקידום גישה המבוססת על שלום צודק. הוא הוסיף, כי הזמן הראוי ביותר להענקת הפרס לנשיא אובמה היה לאחר נסיגת הכוחות הזרים מעיראק ומאפגניסטאן ותמיכה בזכויותיו של העם הפלסטיני (מהר, 9 אוקטובר).

יו"ר המג’לס, עלי לאריג’אני, מתח אף הוא ביקורת חריפה על ההחלטה להעניק לנשיא אובמה את הפרס וטען, כי ההחלטה בנוגע להענקת הפרס מהווה חלק מ"מלחמה רכה", שנועדה להכשיר את הדרך להגמוניה מערבית. בעוד שהממשל האמריקאי הקודם עשה שימוש בכוח צבאי, אמר לאריג’אני, מאמצת כיום ארה"ב באופן הדרגתי שיטות של "מלחמה רכה" לנוכח הבעיות הקשות בפניהן היא ניצבת בעיראק ובאפגניסטאן (מהר, 11 אוקטובר).

יועצו של הנשיא אחמדינז’אד לענייני תקשורת, עלי-אכבר ג’ואנפכר (Ali Akbar Javanfekr ), הגיב על הענקת הפרס לאובמה באומרו, כי הענקת הפרס מחייבת את הנשיא אובמה להשקיע מאמץ רב יותר על מנת לשים קץ לאי-הצדק בעולם. אם נשיא ארה"ב יבטל את זכות הוטו השמורה כיום לחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם, אמר ג’ואנפכר, יעיד הדבר על כך, שהפרס הוענק לו בצדק. על הנשיא אובמה גם להודיע כיצד בכוונתו לפעול על מנת לצמצם את הפער בין עניים לבין עשירים בארה"ב ובמדינות נוספות שבהשפעה אמריקאית וכן להוכיח, שארה"ב אינה מתכוונת להשליך את החיטה העודפת שבידיה אלא להעבירה למדינות אפריקה (פארס, 9 אוקטובר).

גם היומון השמרני כיהאן מתח כצפוי ביקורת על הענקת פרס נובל לנשיא אובמה וכתב, כי הפרס מוענק לנשיא בשעה שה"טבח" המתבצע על-ידי הכובשים באפגניסטאן החריף בשנה האחרונה ובשעה שהציונים ממשיכים ליהנות מ"אור ירוק" מצד אובמה לביצוע פשעיהם בירושלים, בעזה ובגבול לבנון (כיהאן, 10 אוקטובר). הפרס ניתן לאובמה עבור "חלום השלום" ולא עבור "מימוש השלום", נכתב ב"כיהאן" (כיהאן, 11 אוקטובר).

ואילו היומון השמרני ג’מהורי-י אסלאמי מתח השבוע ביקורת חריפה על החלטת ועדת פרס נובל והגדיר אותה כ"בדיחה". במאמר מערכת שפרסם היומון (11 אוקטובר) נכתב, כי אפילו הנשיא אובמה עצמו, שהופתע מקבלת הפרס, יודע היטב, כי לא עשה דבר ההופך אותו ראוי לקבלת הפרס. אובמה לא מימש עדיין אף אחד מהיעדים בתחום השלום להם התחייב בטרם נבחר כנשיא. זאת ועוד, בתקופת נשיאותו הקצרה נקט נשיא ארה"ב בצעדים שאינם מבטאים את היותו איש של שלום והוא אף הפך שותף לפשעים בינלאומיים נגד האנושות, ובראשם פשעי הציונים בעזה.

גם התנהלותו באפגניסטאן ובעיראק אינה יכולה להצדיק את הענקת פרס נובל לשלום לנשיא אובמה. לא זו בלבד שהוא לא הסיג את כוחות ארה"ב מאפגניסטאן אלא אף הנחה להגדיל את מספר החיילים האמריקאים במדינה זו ובחודשים האחרונים התגברו מעשי ההרג של אזרחים במדינה. גם הבטחתו להסיג את הכוחות האמריקאים מעיראק טרם מומשה והמעורבות הגלויה והחשאית האמריקאית בעיראק אף גברה. 

האחראים על הענקת פרס נובל ציינו את נכונותו של אובמה לדיאלוג עם איראן כאחת הסיבות להענקת הפרס. אך גם נכונות זו, נכתב בג’מהורי-י אסלאמי, אינה מבטאת את שאיפתו לשלום. ראשית, כיוון שאובמה מבקש לנהל משא ומתן עם איראן מבלי להכיר בזכויותיה ושנית, כיוון שבמקביל לשיחות עם איראן ממשיך אובמה במדיניות הסנקציות נגד איראן ואף מנסה לגייס את תמיכתן של מדינות נוספות להרחבתן. צעדים אלה ממחישים לטענת היומון, שלא זו בלבד שאובמה אינו מעוניין לכונן שלום בעולם אלא שהוא מבקש להרחיב למעשה את הקולוניאליזם. גם קריאתו לפירוק הנשק הגרעיני בעולם אינה אלא סיסמה ובפועל לא עשה אובמה דבר כדי להשמיד את מאגרי הנשק הגרעיני העצומים שבידי ארה"ב וישראל.

 

גישה מעט שונה השתקפה ביומון הרפורמיסטי אעתמאד, בו נכתב, כי המערב כה חשש ממדיניותו של ג’ורג’ בוש עד שהוא הזדרז לקדם בברכה את מדיניותו של אובמה עוד בטרם הפכה למעשית. פרס נובל לשלום לאובמה הינו למעשה פרס עבור מדיניות "שאינה בוש ואינה ניאו-שמרנית" והוא מבטא תמיכה בפתרון הבעיות העולמיות שלא באמצעות איומים (אעתמאד, 11 אוקטובר). היומון הרפורמיסטי מרדם סאלארי, שהקדיש אף הוא השבוע מאמר מערכת להענקת הפרס לנשיא אובמה, טען, כי אובמה לא עשה דבר לחיזוק השלום בעולם ולפיכך אינו זכאי לפרס ולעומתו נשיא איראן לשעבר, מחמד ח’אתמי, שהעלה את רעיון הדיאלוג בין הציוויליזציות, הוא שראוי לקבל את הפרס (מרדם סאלארי, 12 אוקטובר).

בדרך לרפורמה כלכלית? המג’לס החל לדון בתוכנית הרפורמות במדיניות הסובסידיות

המג’לס האיראני החל השבוע לדון בתוכנית הרפורמה במדיניות הסוביסידיות. על-פי תוכנית זו יבוטלו הסובסידיות הניתנות כיום לכלל האוכלוסייה על דלק, גז טבעי, חשמל, מים ולחם ולהמירן בתשלום קצבאות לשכבות הנזקקות בהתאם למידע, שהועבר על-ידי האזרחים לרשויות בשנה האחרונה. התוכנית הוגשה על-ידי הנשיא אחמדינז’אד לאישור המג’לס כבר בסוף שנת 2008, אך נדחתה על-ידו במתכונתה המקורית ובחודשים האחרונים הכינה ועדת מומחים של המג’לס הצעת חוק מתוקנת למימוש התוכנית לאורך תקופה של מספר שנים. ערב הדיון במג’לס שב הנשיא אחמדינז’אד וקרא לממש את הרפורמה על מנת לייעל את המערכת הכלכלית במדינה (מהר, 10 אוקטובר). אחמדינז’אד ציין, כי הרפורמה במדיניות הסובסידיות היא התוכנית הכלכלית החשובה ביותר ב-50 השנים האחרונות וכי היא נועדה להכשיר את הקרקע לרפורמה יסודית בכלכלת איראן ולצמיחה כלכלית (פארס, 11 אוקטובר).

מדיניות הסובסידיות באיראן מהווה מזה שנים יעד לביקורת חריפה הן מצד פוליטיקאים וכלכלנים איראנים והן מצד גופים כלכליים בינלאומיים. איראן נחשבת לאחת המדינות בהן שיעור התוצר הלאומי הגולמי המיועד לסובסידיות הוא מהגדולים בעולם. לטענת תומכי הרפורמה במדיניות הסובסידיות מסייעת המדיניות הנוכחית דווקא לשכבות החזקות בחברה והרפורמה תאפשר הפניית עיקר הסובסידיות לשכבות החלשות. ממחקרים שונים עולה, כי העשירים באיראן נהנים מקרוב ל-50 אחוזים מהסובסידיות בעוד שהעניים נהנים רק מ-15 אחוזים מהן. מדיניות הסובסידיות הנוכחית גורמת להשפעות שליליות נוספות, ובהן: צריכת יתר ובזבוז של מקורות אנרגיה וחוסר ייעול בתהליכי הייצור הכלכלי.

במסגרת תוכנית הרפורמות שהציע הנשיא יועלו בהדרגה מחירי הנפט, הגז הטבעי, החשמל והמים במהלך שלוש שנים. רוב ההכנסות הצפויות כתוצאה מביטול הסובסידיות יועברו על-פי הצעתו כתשלומים ישירים לשכבות החלשות, חיזוק הביטוח הלאומי, הגדלת ביטוח הבריאות, מתן סיוע לדיור וליצירת מקומות עבודה עבור השכבות החלשות וצעדים בתחום מדיניות הרווחה לנזקקים.

על אף הסכמה רחבה באיראן בנוגע לצורך העקרוני בשינוי מדיניות הסובסידיות נתקלה תוכנית הנשיא בביקורת חריפה. מבקרי התוכנית טענו, בין היתר, כי העברת התשלומים באופן ישיר לאזרחים תעודד צריכה פרטית, שתוביל להאצת האינפלציה, וכי תקופת הזמן, שנקבעה למימוש התוכנית, אינה מספיקה למיתון השפעותיה האינפלציוניות של התוכנית העלולה להביא לעליית מחירים בשיעור של עשרות אחוזים.

הויכוח בין תומכי התוכנית לבין מתנגדיה נמשך גם במהלך הדיון השבוע במג’לס. חבר המג’לס, עלי-רזא מחג’וב (Alireza Mahjoub ), הזהיר כי מימוש התוכנית יוביל להגברת התלות של כלכלת איראן במערכת הכלכלית העולמית, לירידה בערך המטבע הלאומי ולפגיעה בשכבות החלשות בחברה. חבר המג’לס, אקבאל מחמדי (Eqbal Mohammadi ), הזהיר, כי התוכנית תוביל לאינפלציה בשיעור של 50 אחוזים.  יו"ר ועדת הכלכלה של המג’לס, ארסלאן פתחיפ’ור (Arsalan Fathipour ), טען, לעומת זאת, כי התוכנית תשפר את הרגלי הצריכה באיראן ותוביל לפיתוח כלכלי (מהר, 11 אוקטובר).

ביטוי נוסף למחאה פוליטית: סיסמאות פוליטיות על גבי שטרות כסף

יו"ר ועדת התרבות של עיריית טהראן, מרתזא טלאא’י (Morteza Tala’i ), קרא השבוע לשלטונות איראן להיאבק נגד התופעה הרווחת בחודשים האחרונים של כתיבת סיסמאות פוליטיות על גבי שטרות כסף.

טלאא’י קרא לבנק המרכזי האיראני להוציא תקנה האוסרת על אזרחים לקבל שטרות עליהם מופיעים  סיסמאות ומסרים פוליטיים "אנטי-מהפכניים" ולהוציא שטרות אלה מהמחזור. בראיון לסוכנות הידיעות הממלכתית אירנא אמר טלאא’י, כי לכתיבת סיסמאות על גבי קירות ושטרות אין כל השפעה על הציבור האיראני וכי היא אינה משרתת כל מטרה. הוא ציין, עם זאת, כי על האזרחים והמוסדות השונים להיאבק נגד התופעה ולא לאפשר למיעוט קטן להכפיש את המשטר האסלאמי ואת אזרחי איראן. טלאא’י, ששימש בעבר כמפקד כוחות ביטחון הפנים בטהראן, אמר, כי הציבור האיראני מצפה מהשלטונות לנקוט בצעדים הדרושים נגד אלה הפועלים בדרך זו (אירנ"א, 11 אוקטובר). לקריאתו של טלאא’י הצטרפו השבוע גם כמה חברי מג’לס שמרנים (אעתמאד, 12 אוקטובר).

כתיבת סיסמאות פוליטיות על גבי שטרות כסף וכן על גבי קירות של מבנים ציבוריים ברחבי איראן הפכה בחודשים האחרונים לאחד מביטויי המחאה נגד השלטונות בעקבות הבחירות האחרונות לנשיאות. סיסמאות אלה כוללות, בין היתר, מסרים נגד בכירי המשטר ובזכות האופוזיציה הרפורמיסטית. 

סיסמאות פוליטיות על גבי שטרות כסף,
מתוך: http://asre-nou.net/php/view.php?objnr=5973

דבריו של טלאא’י עוררו ביקורת מצד האתר החדשותי עצר-י איראן, המזוהה עם הזרם השמרני-פרגמטי. באתר נכתב, כי הצעתו של טלאא’י להוציא את שטרות הכסף, עליהם נכתבו סיסמאות פוליטיות, אינה מעשית, כיוון שמדובר בתופעה נרחבת שלא ניתן לפקח עליה. לא ניתן לצפות, למשל, מנהגי מוניות שיוודאו, שכל שטר שהם מקבלים מנוסעיהם, אינו נושא עליו סיסמאות פוליטיות. מימוש הצעתו של טלאא’י, נכתב באתר, עלול להוביל למעגל בלתי-פוסק ויקר מאוד של כתיבת סיסמאות על גבי שטרות, איסוף השטרות ה"אסורים", הוצאתם מהמחזור והנפקת שטרות חדשים.

עוד נכתב באתר, כי בחברה האיראנית, שאינה רוחשת כבוד למי שמותח ביקורת כנגד בכירי המדינה, טבעי הדבר, שרבים יפנו לדרכים שונות, כגון כתיבת סיסמאות על גבי שטרות כסף, על מנת לבטא את מחאתם. מי שמעוניין להתמודד עם תופעה זו, עדיף שיקרא לשלטונות לממש באופן מלא את עקרונות החוקה האיראנית בנוגע לחופש הביטוי והמחאה בדרכי שלום. אם יתאפשר באיראן חופש ביטוי מלא תוך הקפדה על החוק ועל הסדר הציבורי, לא יהיה צורך לחלק מהאזרחים לבטא את מחאתם בדרכים תמוהות (עצר-י איראן, 12 אוקטובר) 

"הצהרת כורש" במוקד משבר חדש ביחסי איראן-בריטניה

החלטת ממשלת בריטניה לאסור על חברות בריטיות לקיים קשרי מסחר עם חברת הספנות איראנית ועם הבנק האיראני מלת (Mellat ) עוררה כצפוי תגובות חריפות באיראן. תגובות סוערות לא פחות עוררה השבוע הודעת המוזיאון הבריטי, כי בשל האירועים הפוליטיים האחרונים באיראן לא יעביר לאיראן את "גליל כורש" לצורך הצגתו במוזיאון הלאומי האיראני. דובר המוזיאון הבריטי אמר השבוע, כי המוזיאון עודנו מחויב להשאיל את הגליל לאיראן, אך אין זה הזמן המתאים לכך בשל הנסיבות הפוליטיות במדינה. 

גליל כורש הוא גליל חימר, שעליו חקוקה גרסה של "הצהרת כורש" באכדית. "הצהרת כורש" היא הכרזתו של המלך כורש בשנת 538 לפני הספירה המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם. הגליל התגלה בשנת 1879 על-ידי האשורולוג הבריטי, הורמוז רסאם (Hormoz Rasam ) והוא נמצא כיום במוזיאון הבריטי בלונדון.

מראשית שנות השבעים, ובמיוחד במהלך החגיגות המפוארות, שערך השאה המודח, מחמד רזא פהלוי (Mohammad Reza Pahlavi ) באוקטובר 1971 לציון 2500 שנה למלוכה האיראנית, הובלטה "הצהרת כורש" והפכה לאחד מסמלי המלוכה האיראנית. במסגרת הניסיונות לטפח את התרבות הלאומית האיראנית ולהגביר את מודעותו של העם האיראני לעברו הלאומי הטרום-אסלאמי אף הוצגה ההצהרה כ"הצהרת זכויות האדם הראשונה בהיסטוריה".

 
גליל כורש

בכירים איראנים הגיבו השבוע בחריפות להחלטת המוזיאון הבריטי לדחות למועד בלתי-ידוע את השאלת "גליל כורש" לאיראן. חמיד בקאא’י (Hamid Baqa’i ), ראש הארגון למורשת תרבותית ולתיירות, גינה בחריפות את הודעת המוזיאון הבריטי ואמר, כי היא מהווה הפרה של הסכם, שנחתם בינו לבין המוזיאון הלאומי האיראני, במסגרתו התחייב המוזיאון הבריטי להעביר השנה את הגליל למוזיאון האיראני לצורך הצגתו בטהראן.
בקאא’י ציין, כי ארגונו שלח מכתב מחאה להנהלת המוזיאון הבריטי ואמר, כי המוזיאון מנסה להתחמק ממחויבותו להעביר את הגליל לאיראן בתואנות שונות. אין זה ראוי, אמר בקאא’י,  שמוסד מדעי יעשה שימוש בתירוצים פוליטיים שונים כדי להתחמק ממימוש מחויבותו. הוא אף איים, כי אם לא יעביר המוזיאון הבריטי את הגליל לטהראן בתוך חודשיים, תקפיא איראן את שיתוף הפעולה התרבותי, המחקרי והמדעי שלה עם בריטניה ולא תאפשר לחוקרים בריטים להשתתף בחפירות ארכיאולוגיות באיראן (פארס, 12 אוקטובר).

גם דובר משרד החוץ האיראני, חסן קשקאוי (Hassan Qashqavi ), נדרש השבוע לנושא. במסיבת העיתונאים השבועית שלו הגדיר קשקאוי את החלטת המוזיאון הבריטי כצעד בלתי-חוקי, בלתי-הגיוני ופוליטי (סוכנויות הידיעות, 12 אוקטובר).

תמונת השבוע: מסיבת יום ההולדת ה-66 לנשיא לשעבר, מחמד ח’אתמי

 

לראש העמוד 

 

מאמרים נוספים בתחום