ראש המחלקה לענייני פליטים בחמאס מזהיר מפני פגיעה בסיוע האמריקאי והבינלאומי לאונר”א ומביע התנגדות לפיטורי עובדי אונר”א המשתייכים לחמאס

כללי

1.  בפברואר 2017 התקיימו בחירות ללשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, מוסד ההנהגה העליון של חמאס ברצועה. בין 15 חברי הלשכה המדינית החדשה נבחרו גם שני עובדים בכירים של אונר"א: ד"ר סהיל אלהנדי, יו"ר התאחדות עובדי אונר"א ברצועה ומנהל בית ספר של אונר"א; והמהנדס מחמד אלג'אמצי, מנהל מחלקת ההנדסה של אונר"א במחנות הפליטים במרכז. מספר ימים לאחר חשיפת בחירתם של השניים בתקשורת הפלסטינית והישראלית הודיעה אונר"א, כי החליטה להשעות את ד"ר סהיל אלהנדי מתפקידו.

2.  הצטרפות שני עובדים בכירים מאונר"א להנהגה החדשה של חמאס ברצועה הביאה לפעילות ישראלית ענפה, מדינית והסברתית, שהתמקדה מול ארה"ב והמדינות התורמות לאונר"א. בתקשורת הישראלית דווח כי במהלך ביקורו בארה"ב נפגש שר הביטחון אביגדור ליברמן עם שר החוץ האמריקאי רקס טילרסון (8 במרץ 2017) וביקש ממנו שארה"ב תבחן מחדש את מדיניותה כלפי המועצה לזכויות אדם של האו"ם וכלפי סוכנות אונר"א. על פי הודעת לשכת שר הביטחון  ציין ליברמן, כי שתי הסוכנויות הללו "אינן ממלאות את התפקיד, שנועד להן…" (הארץ, 9 במרץ 2017). על פי דיווח בתקשורת האמריקאית ביקש ליברמן משר החוץ האמריקאי לבחון מחדש את התנהלות אונר"א ואת הקריטריונים לפיהם היא פועלת (JTA.org, וושינגטון, 8 במרץ 2017).

המענה של חמאס

3.  חמאס הזדרזה להגיב על הפרסומים אודות פניית שר הביטחון הישראלי לשר החוץ האמריקאי. תגובת חמאס מצאה ביטויה בראיון, שהעניק עצאם עדואן, יו"ר המחלקה לענייני פליטים בחמאס, לביטאון חמאס אלרסאלה (אלרסאלה.נט, 9 במרץ 2017). עיקרי התגובה:

א.     אזהרה מפני השלכות קשות, שתהיינה לפגיעה בתמיכה באונר"א. בראיון נאמר, כי שר הביטחון ליברמן פעל מול שר החוץ טילרסון להפסקת מימון אונר"א ע"י ארה"ב. לדברי עדואן פגיעה בתמיכה באונר"א תשפיע באופן שלילי על השירותים הניתנים לפליטים הפלסטינים. לפיכך היא "תגרום למיליוני פליטים לדרוש את זכויותיהם, דבר שייצור משברים חדשים באזור".

ב.     לארה"ב אין סמכות להפסיק את הסיוע לאונר"א: זאת משום שאונר"א פועלת מתוקף מנדט שניתן לה ע"י האו"ם ולא ע"י ארה"ב או ישראל. לדברי עצאם עדואן  על ארה"ב להגדיל את הסיוע לאונר"א בנסיבות הקשות של התקופה הנוכחית במקום להפסיקו כפי שחפצה ישראל. הוא גם קרא לאונר"א שלא להיכנע ללחצים ולהמשיך את עבודתה ההומניטארית.

ג.     זכותם של עובדי אונר"א "לעסוק בפוליטיקה", קרי- להשתייך לחמאס: עצאם עדואן הציג את ההשתייכות לחמאס, שהינו ארגון טרור, כעיסוק בפוליטיקה. הוא הדגיש כי "זוהי זכותו של כל פלסטיני עובד אונר"א לעסוק בפוליטיקה. לדבריו "לא ייתכן שפלסטיני יוותר על פעילותו למען קידום הסוגיה הפלסטינית בשביל משרתו באונר"א. הוא הכחיש כי לחמאס יש תכניות לחדור למוסדות בינלאומיים הפועלים ברצועה, אולם הדגיש, כי אונר"א אינה יכולה לפטר עובדים המזוהים עם חמאס, אלא באמצעות "מיון גזעני", שאינו בר יישום.

4.  בעבר התנהלו כבר מאבקי כח בין אונר"א לחמאס בסוגיית השתייכות עובדי אונר"א לחמאס. גם הטיעון של חמאס, כי הפעילות במסגרתו הינה עיסוק פוליטי אינו חדש. להלן שתי דוגמאות:

א.     באפריל 2009 איים ראש סוכנות אונר"א ברצועה ג'ון גינג בפטורי עובדי אונר"א המשתייכים לחמאס, בעקבות ניצחון חמאס בבחירות להתאחדות עובדי אונר"א, שהתקיימו ב-25 במרץ 2009. חמאס קראה לפיטוריו של גינג והעלתה את הטענה כי פיטורי עובדי אונר"א בשל השתייכותם הפוליטית פירושם פטורי כל העובדים, משום ש"כולם אנשי ההתנגדות על צורותיה השונות". לדבריו לא רק אנשי אונר"א, משתייכים ל"ארגונים פוליטיים" ולמפלגות, אלא גם רובם המכריע של התלמידים. לפיכך לא ניתן לפטר את עובדי אונר"א בשל "השתייכותם הפוליטית" (מאמרו של מצטפא אלצואף בביטאון חמאס פלסטין, 16 באפריל 2009)^[1].

ב.     בספטמבר 2001 השעתה אונר"א את סהיל אלהנדי מעבודתו כמורה למשך שלושה חודשים. הסיבה לכך הייתה פגישה שקיים עם אסמאעיל הניה במסגרת פעולתו בחמאס. השעייתו גרמה למסע לחצים של חמאס על אונר"א שכלל מחאות של ממשל חמאס והשבתת לימודיהם של 220,000 תלמידים ב-243 בתי ספר של אונר"א. בסופו של דבר הוחזר אלהנדי לתפקידו באונר"א (עד להשהייתו הנוכחית). נציג אונר"א פיליפו גרנאדי הודיע כי הארגון יקבע נהלים ברורים ל"פעילות חיצונית" בשורותיו^[2].

5.  לסיכום: בחירת שני בכירי אונר"א להנהגת חמאס ברצועה הציפה פעם נוספת את סוגיית עובדי אונר"א המשתייכים לחמאס. זהו שלב נוסף במאבקי כח בין חמאס לאונר"א המתנהלים כמה שנים. ממאבקים אלו יצאה אונר"א עד כה כשידה על התחתונה ונמנעה מלכפות את עמדתה השוללת השתייכות עובדיה לחמאס ולארגוני טרור אחרים. האופן בו הסתיימו מאבקי הכוח הקודמים ממחיש היטב את כוחה של חמאס בקרב עובדי אונר"א ואת קשייה של אונר"א לכפות נהליה על חמאס, שהינה הריבון ברצועה. חמאס מצידה מגלה נחישות לשמר את שליטתה על עובדי אונר"א ככלי חשוב לשליטה על מערכת החינוך ברצועה ולטיפוח הדור הבא של פעיליה ולקבלת נגישות למשאבי אונר"א. במישור העקרוני מציגה חמאס את פעילות עובדי אונר"א כ"פעילות פוליטית" לגיטימית (למרות שארה"ב, שהינה התורמת הגדולה לאונר"א, רואה  בחמאס ארגון טרור לכל דבר).

מאמרים נוספים בתחום