חמאס מאיימת להחריף את תגובותיה על תקיפות ישראליות בעקבות ירי רקטות לשטח ישראל

מאמר שהתפרסם באתר האינטרנט אלמג'ד, המזוהה עם מגנוני הביטחון של חמאס, יום לאחר תגובת צה"ל לירי רקטה, שהתפרשה ע"י חמאס כחמורה ובלתי מידתית. כותרת המאמר: "האם המשוואה החדשה של [רצועת] עזה תהיה רקטה מול רקטה ומוצב מול מוצב?!" (אלמג'ד, 28 בפברואר 2017).

איומי חמאס בהחרפת תגובותיה על תקיפות ישראליות

1.   ב-27 בפברואר 2017 שוגרה רקטה לעבר ישראל, שנפלה בסמוך לאחד הקיבוצים בנגב המערבי. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. בתגובה לירי תקפו כלי טיס של חיל האוויר חמישה "יעדי טרור" של חמאס ברצועת עזה (דובר צה"ל, 27 בפברואר 2017). משרד הבריאות הפלסטיני בעזה דיווח על שלושה פצועים כתוצאה מהתקיפות הישראליות (מען, 27 בפברואר 2017).

2.   התגובה הישראלית לירי גררה תגובות חריפות מצד דוברי חמאס וכלי התקשורת המזוהים עימה. בראיית חמאס ישראל הגיבה באופן בלתי מידתי במטרה לכפות על חמאס "משוואה חדשה".חמאס שבה והדגישה, כי היא לא תאפשר לישראל לכפות עליה "משוואה" שכזאת, גם אם הדבר יוביל להסלמה בלתי רצויה מבחינתה. להלן כמה התבטאויות של דוברים מטעם חמאס וכלי תקשורת המזוהים עימה:

א. פוזי ברהום, דובר חמאס, הטיל את האחריות על ישראל להמשך ההסלמה הפוגעת לדבריו "בהתנגדות" ובתושבי הרצועה. עוד אמר, כי המשך הפגיעה במוצבי "ההתנגדות" ומתקניה מהווה "הבערה מכוונת" של המצב ברצועה. הוא הוסיף, כי "ההתנגדות" לא תאפשר לישראל לכפות מציאות חדשה (שהאב, 27 בפברואר 2017). בהודעה לעיתונות של פוזי ברהום, שפורסמה באתר חמאס (27 בפברואר 2017), נאמר:"חמאס מטילה על הישות הישראלית את מלוא האחריות להמשך הסלמה מסוכנת זו בעזה, אשר שמה לה למטרה את ההתנגדות הפלסטינית ואת אזרחינו ברצועה. לא נוכל לקבל את המשך הפגיעה במוצבי ההתנגדות, מתקניה ושטחיה. [לא נוכל לקבל גם] את הכוונה [של ישראל] לפוצץ את המצב בעזה ולכפות משוואות חדשות על ההתנגדות, יהא אשר יהא המחיר" (אתר חמאס באינטרנט, 27 בפברואר 2017).

הודעת דובר חמאס ברצועה, פוזי ברהום, בעקבות תקיפות ישראל ברצועה: "… [לא נוכל לקבל גם] את הכוונה של ישראל "לכפות משוואות חדשות על ההתנגדות, יהא אשר יהא המחיר" (אתר חמאס, 27 בפברואר 2017).

ב. אבו עבידה, דובר הזרוע הצבאית של חמאס, איים כי בפעם הבאה שישראל תתקוף, תגיב חמאס לתקיפה ולא תשתוק. הוא הוסיף בדבריו, כי ישראל מבינה רק את שפת הכוח וציין כי "כל תוקפנות עתידית כדוגמת מה שארע אתמול [27 בפברואר], להתנגדות ובראשה גדודי [עז אלדין] אלקסאם יהיה מה לומר בה. אם ההתנגדות מבטיחה, היא מקיימת. חכו ותראו" (חשבון הטוויטר של אבו עבידה כמצוטט ע"י אתר הזרוע הצבאית של חמאס, 28 בפברואר 2017). באתר של גדודי עז אלדין אלקסאם התפרסמה גם פרשנות לפיה עלולים להשתנות כללי העימות, שהיו תקפים בשנתיים שלאחר מבצע "צוק איתן". לדברי הפרשן (חמזה אבו שנב, המזוהה עם חמאס) "ההתנגדות" אימצה כיום גישה שונה ובפעמים הבאות היא לא תאפשר לישראל להמשיך בתקיפותיה.לדברי הפרשן, להתנגדות הפלסטינית, ולגדודי עז אלדין אלקסאם תהיינה תגובות אחרות (חמזה אבו שנב, אתר הזרוע הצבאית של חמאס, 28 בפברואר 2017).

הודעתו של אבו עבידה, דובר הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה, באתר הרשמי של הזרוע הצבאית (אתר גדודי עז אלדין אלקסאם, 28 בפברואר 2017)

ג. באתר אלמג'ד, המזוהה עם מנגנוני הביטחון של חמאס, התפרסם מאמר ב-28 בפברואר 2017, יום לאחר תקיפת חיל האוויר הישראלי. המאמר איים, כי חמאס עלולה לזנוח את מדיניות ההבלגה בה נקטה עד כה ולבחור במתווה החדש של "הפגזה בתגובה על הפגזה, עמדה צבאית בתגובה על [תקיפת] עמדה צבאית, [ותקיפת] מטרה בתגובה על [תקיפת] מטרה". המאמר מציין, כי כל "מעשה תוקפנות" מצידה של ישראל ייענה בפעמים הבאות בדרך שונה מבעבר, עד אשר ישראל תזנח את "המשוואה" החדשה שגיבשה ותשוב לכללי המשחק הקודמים. זאת למרות, שחמאס מודעת לסיכוני ההסלמה שבכך, העלולים להביא לתוצאות בלתי רצויות בראייתה (תרגום המאמר ראו נספח).

ד. דוברים נוספים מטעם חמאס, וכלי תקשורת המזוהים עימה, שיגרו גם הם מסרי הרתעה לעבר ישראל. בכיר באחד הארגונים ברצועה ציין, כי חמאס מוכנה למערכה חדשה משום שהיא סיימה לשקם את יכולותיה הצבאיות ב-2015 (אלאח'באר, לבנון, 3 במרץ 2017).אבראהים אלמדהון, פרשן פוליטי בעזה המזוהה עם חמאס, כתב כי לרשות חמאס עומדים "אלפי צעירים המשתוקקים לשנות את משוואת המאבק, יהא המחיר לכך אשר יהא". לדבריו "מתקפה ישראלית ברצועה הינה עניין מורכב מאוד, וישראל יודעת זאת, מה גם שאין סיבה לכך" (חשבון הטוויטר של אבראהים אלמדהון, 4 במרץ 2017).

קריקטורה שפרסמה חמאס שנועדה לחזק את המסר, כי ישראל עלולה להיפגע מהסלמה ביטחונית ברצועה: "ההסלמה הישראלית (לאורך) גבולות עזה" (חשבון הטוויטר PALINFO, 4 במרץ 2017)

הרקע לאיומי חמאס

3. ברקע לאיומי חמאס עומדות להערכתנו כמה התפתחויות, שאירעו לאחרונה בשטח ובזירה הפוליטית-הפנימית של חמאס:

א. הגידול המשמעותי שחל לאחרונה בהיקף ירי הרקטות לעבר ישראל: מאז תחילת פברואר 2017, נפלו בשטח ישראל תשע רקטות. מספר אירועי הירי לעבר שטח ישראל בחודש פברואר 2017 היה הגבוה ביותר מאז מבצע "צוק איתן",הגם שהיקף הירי עדיין נמוך בהרבה מאשר בשנים שלפני המבצע. למרות שירי הרקטות לעבר ישראל לא בוצע ע"י חמאס, הממשיכה במדיניות הריסון שלה, מתמקדת תגובת צה"ל לירי רקטות לעבר ישראל ביעדי חמאס, באשר ישראל רואה בארגון את הריבון והשליט ברצועה.

4.   תגובות ישראל לירי רקטות לשטחה נתפסות ע"י חמאס כבלתי מידתיות: האחרונה שבהן,התגובה הישראלית לירי הרקטות ב-27 בפברואר 2017, נתפסה ע"י חמאס כחורגת מדפוס התגובה הישראלי, שהיה שגור מאז תום מבצע "צוק איתן".שינוי זה, בראיית חמאס, לווה ברטוריקה ישראלית מאיימת ובשיח פנים-ישראלי ער אודות עימות עתידי אפשרי  עם חמאס. השילוב של תגובה תקיפה עם רטוריקה מאיימת הומחש לחמאס בראיון, שהעניק שר הביטחון אביגדור ליברמן לאתר ynet(2 במרץ 2017). בראיון הדגיש שר הביטחון, כי ישראל מגיבה "בצורה עוצמתית לכל רקטה" אך הוסיף, שכל תגובה נשקלת לגופו של עניין^[1].

ב. עליית רף המתיחות בין חמאס לבין התארגנויות סלפיות ג'האדיסטיות ברצועה: ברקע לכך עומדים מעצרים של פעילים סלפים ע"י מנגנוני הביטחון של חמאס כדי לכפות עליהם את מדיניות הריסון של חמאס ובו בזמן להביא לשיפור יחסיה של חמאס עם מצרים. ההתארגנויות הסלפיות מצידן רואות בירי הרקטות לעבר ישראל אמצעי להקלת הלחצים, שחמאס מפעילה עליהם. והיה וישראל תגיב בעוצמה וחמאס תממש איומיה יגביר הדבר את יכולתן של ההתארגנויות הסלפיות-ג'האדיות לחולל תהליך אסקלטיבי בין חמאס לישראל באמצעות ירי רקטות, גם אם חמאס וישראל אינן מעוניינות בכך.

ג. תוצאות הבחירות שנערכו לאחרונה להנהגת חמאס ברצועת עזה: הבחירות ללשכה המדינית היוו ביטוי להתחזקות אישים המזוהים עם הזרוע הצבאית והנתפסים כרדיקלים. עליית משקלה של הזרוע הצבאית הגבירה משקלם של השיקולים הצבאיים בתהליך קבלת ההחלטות ופגעה להערכתנו במערכת הבלמים והאיזונים, שהייתה קיימת בחמאס, עד לבחירות האחרונות. יתכן שהאיומים שהושמעו לאחרונה מבטאים גם את השינוי שחל בהנהגת חמאס ברצועה ומסמנים יתר נכונות מצידה של ההנהגה החדשה ליטול על עצמה סיכונים ולנקוט במדיניות אגרסיבית יותר כלפי ישראל, על אף סיכוני ההידרדרות הטמונים בכך.

סיכום

 

נספח

"האם המשוואה החדשה של [רצועה] עזה תהייה רקטה מול רקטה ומוצב מול מוצב?"

(תרגום מאמר באתר אלמג'ד, המזוהה עם מנגנוני הביטחון של חמאס, 28 בפברואר 2017^[3])

מאז סיום המלחמה נגד עזה בשנת 2014 [קרי, מבצע "צוק איתן"], חתר הצבא הציוני לכפות משוואה חדשה [בתגובה על] כל רקטה מרצועת עזה שנופלת בשטחים הכבושים [קרי שטח ישראל]. על פי [משוואה חדשה זאת] האויב שם לו למטרה מוצבים ומטרות צבאיות של ההתנגדות [קרי, של חמאס ושאר ארגוני הטרור], בטענה שמדובר ב"תגובה" [על ירי הרקטות].

ישראל יודעת, כי למשוואה שהיא עמלה עליה יש קווים אדומים המתבטאים בכך שלא יהיו אבידות בנפש בקרב הפלסטינים. [ישראל] גם יודעת כיחוקי המשחק עלולים להשתנות אם הקווים הללו ייחצו, ועלולה להתחולל הסלמה, שתוצאותיה אינן רצויות.

אף על פי כן, המשוואה הקיימת אינה מקובלת יותר על ההתנגדות הפלסטינית, ודעת הקהל ברצועת עזה סבורה, שיש צורך בתגובה עליה, משום שהיא מזיקה באופן בסיסי.

בניגוד להערכות הקודמות, שמדברות על כך שההתנגדות יכולה לספוג מעשי התגרות ציוניים ברצועת עזה, הרי שהמגמה הכללית עתה מצביעה על כך, שאנו [ניצבים עתה] בפני השלב הראשון של אי הבלגה [במקור: אי שתיקה], [בהמשך יבואו שלבים נוספים של]תגובה וכפיית פתרון, שישים קץ למדיניות קלת הדעת הזו [של ישראל].

אם מדינת הישות [קרי, ישראל] רוצה בהמשך ההרגעה [במקור: בהרגעה נוספת] בחזית עזה, עליה להיות מודעת לכך שהמשוואה [הקיימת] עלולה להשתנות,ויתכן כי [חמאס] תבחר מתווה של הפגזה בתגובה על הפגזה, [תקיפה של] עמדה צבאית בתגובה על [תקיפת] עמדה צבאית, [ותקיפת] מטרה בתגובה על [תקיפת] מטרה.אפשר שההתנגדות הבליגה הפעם [קרי, על התגובה הישראלית ב-27 בפברואר 2017] בשל נסיבות ונתונים הקשורים אליה. ברם הדעה הרווחת עתה היא, שכל מעשה תוקפנות ייענה בפעמים הבאות בדרך שונה מהעבר.

בעבר ההתנגדות ברצועת עזה הייתה נוהגת בשיקול דעת, מטפלת במקרי השיגור הסוררים של הרקטות בזירה הפנימית, ומעלימה עין ממעשי התוקפנות הציוניים במטרה לשמור על ההרגעה ולהמשיך בבנייה ובהכנה. אולם הניצול שעשתה מדינת הישות [קרי, ישראל] באירועים כאלה כדי לפגוע ביכולות של ההתנגדות, הציב את ההתנגדות בפני אתגר אמיתי וגדול. [אתגר זה הינו], שווה ערך לחדירות [צה"ל] לתוך רצועת עזה, שהתרחשו בעבר, אשר הסתיימו כאשר ההתנגדות כפתה [על ישראל] משוואה חדשה שהובילה לסיומן.

האתגר האחרון העומד בפני ההתנגדות מבטיח, שאנו עומדים בפני תסריט של עימות, הדומה [לזה של] משוואת החדירות [שהסתיימה]. [זאת] עד לשבירת המשוואה הנוכחית, אפילו אם העניינים יסלימו ויתחממו.

מאמרים נוספים בתחום