כללי
מחקר זה מנתח את נוסח הודעות קבלת האחריות של דאעש על פיגועים, שבוצעו על ידו בחו”ל (קרי, מחוץ לעיראק ולסוריה, “מדינות הליבה” של דאעש). הניתוח בוחן 22 הודעות קבלת אחריות שבין יוני 2016 ליוני 2017. מהמחקר עולה, כי קיים קשר הדוק בין נוסח ההודעות השונות לבין אופי הפיגועים ומקום ביצועם. אנו סבורים כי התובנות העולות מניתוח זה עשויות לתת כלי מתודולוגי שיסייע לניתוח הודעות קבלת האחריות של דאעש ולהערכת משמעויותיהן.
- מרבית הפיגועים הנבחנים במחקר זה בוצעו ע”י דאעש במדינות המערב (ארה”ב ומערב אירופה). מקצתם בוצעו במדינות ערביות/מוסלמיות (מצרים, תורכיה, איראן) וכמה מהן במדינות נוספות (ישראל, רוסיה, קניה). מרבית הפיגועים, שבוצעו במדינות המערב, היו להערכתנו “פיגועי השראה”, קרי- פיגועים שבוצעו בהשראת דאעש, ללא הנחייה מהארגון, סיוע לוגיסטי או מעורבות ממוסדת שלו בתהליך בחירת היעד ובהגעה אליו. מקצת הפיגועים (בעיקר במדינות ערביות/מוסלמיות) היו פעולות מתוכננות, שקדם להן תהליך סדור של איסוף מודיעין, הכנת אמצעי לחימה והכשרת המבצע/מבצעים.
- מהשוואת הודעות קבלת האחריות ומבחינת הפיגועים עולה, כי ניתן למצוא בהודעות הללו שלוש תבניות שונות:
- “התבנית הקצרה”: המדובר בנוסח הודעה קצר, שהינו השגור ביותר. מצויים בו מטבעות לשון ומונחים החוזרים על עצמם במרבית ההודעות. נראה לנו, כי “התבנית הקצרה” רלבנטית בעיקר ל”פיגועי השראה”, המתבצעים בעיקר במדינות המערב. ההודעות הללו מנוסחות לאחר הפיגוע ומופצות בלוח זמנים מהיר (על פי רוב יום לאחר הפיגוע). נראה, כי מחברי ההודעות מעדיפים שלא להכליל בהן פרטים מיותרים משום שתמונת המצב עדיין אינה ברורה להם די צרכה וכדי שלא לחשוף את העובדה, שהן חוברו לאחר מעשה כאשר למבצע הפיגוע אין שום קשר ארגוני לדאעש. [1] ההודעות המתפרסמות במסגרת “התבנית הקצרה” דומות זו לזו אך אינן זהות (יש בהן שינויים קלים, לא משמעותיים, בסגנון ובמונחים).
- “התבנית הארוכה”: המדובר בהודעה ארוכה ומפורטת, שנכללים בה פרטים על הפיגוע ונימוקים מפורטים באשר לסיבת ביצועו. תבנית זאת מאפיינת בעיקר את הפיגועים, שקדם להם תכנון מסודר, שבמהלכו הוענקה תשומת לב גם להיבט ההסברתי. הודעות מעין אלו שכיחות ביותר במדינות ערביות/מוסלמיות. הן מתפרסמות דרך קבע בסוריה, עיראק ובמדינות שבהן פועלות שלוחות דאעש (למשל חצי-האי סיני). בפיגועים שנבחנו נמצאו בקטגוריה זאת ארבע הודעות: הודעה על פיגוע ההתאבדות בקתדרלה קופטית בקהיר (12 בדצמבר 2016); פיגוע ירי במועדון לילה בלב איסטנבול (1 בינואר 2017) והפיגוע המשולב (ירי ופעולת התאבדות) בטהראן (7 ביוני 2017). ההודעה, שפורסמה לאחר פיגוע ההתאבדות במנצ’סטר (22 במאי 2017), שייכת אף היא לקטגוריה זאת[2].
- הודעות שבהן משולבים סרטונים: בכשליש מ”ההודעות הקצרות”, שפורסמו בעקבות “פיגועי השראה”, שולבו סרטונים, שהופצו ברוב המקרים לאחר הפיגוע. בכל המקרים נעשה הצילום ביוזמת מבצעי הפיגועים, שצילמו עצמם לפני הפיגועים ודאגו להעבירם לדאעש, שנתן להם פומבי באמצעות סוכנות אעמאק (או באמצעות כלי תקשורת אחרים). כמו כן, היו מקרים בודדים של צילום והפצה בשעת הפיגוע. הסרטונים כוללים איומים על מדינות המערב ושבועות אמונים למנהיג דאעש, אבו בכר אלבע’דאדי. שילוב הסרטונים מגביר את התהודה ההסברתית של הפיגועים. בפיגוע בטהראן, שהיה מתוכנן היטב, בוצע צילום בשעת מעשה, כחלק מתכנון מוקדם. יודגש, כי בסוריה ובעיראק, ובמדיניות מוסלמיות/ערביות נוספות, שבהן פועלות שלוחות דאעש, הפצת הודעות ארוכות מלוות בסרטונים שהוכנו מבעוד מועד הינו דפוס פעולה נפוץ ביותר, בעיקר כאשר המדובר בפיגועי התאבדות.
אלערוסי עבדאללה, שרצח קצין משטרה צרפתי ובת זוגו בעיירה מגננויל, צילם עצמו במהלך הפיגוע בטלפון הסלולארי שלו.
בסרטון הוא נשבע אמונים למנהיג דאעש, אבו בכר אלבע’דאדי (אעמאק, 14 ביוני 2016).
- בתקופה שנבחנה, אותר מקרה אחד של “פיגוע השראה”, שבו נמנע דאעש מלקחת אחריות. ב-8 ביוני 2016, ביצעו שני מחבלים פיגוע ירי במתחם שרונה בת”א (ארבעה הרוגים, שבעה פצועים) השניים פעלו בהשראת דאעש, לאחר שאחד מהם הושפע מהאידיאולוגיה של הארגון בעת שלמד בירדן. מחבל נוסף סייע להם באספקת אמצעי לחימה. דאעש נמנע מלקחת אחריות על הפיגוע, למרות הרווחים התקשורתיים, שיכול היה להפיק מפיגוע שבוצע בהשראתו בלב תל אביב. הסיבה לכך אינה ברורה לנו. יתכן, כי בידי דאעש לא היה די מידע בעת מעשה שהיה בו כדי להעיד, שהפיגוע בשרונה בוצע ע”י מחבלים שפעלו בהשראתו.
- מהי מידת המהימנות של הודעות דאעש? אנו מתרשמים, כי מרבית הפיגועים שעליהם קיבל הארגון אחריות אכן בוצעו ע”י פעילי דאעש (פיגועים מתוכננים), או ע”י כאלו שהושפעו מדאעש (“פיגועי השראה”). עם זאת, ישנם גם מקרים חריגים. כך למשל דאעש, באמצעות סוכנות אעמאק, קיבל אחריות על פיגוע ירי ודקירה שבוצע באזור שער שכם בירושלים (16 ביוני 2017). בהודעת דאעש נאמר, כי הפיגוע בוצע ע”י “אריות הח’ליפות ממחוז פלסטין” של דאעש. על פי המידע שבידינו, הודעה זאת הייתה כוזבת והיא שיקפה את עניינו של דאעש להפגין הצלחה במקום סמלי כמו “פלסטין”, על רקע הלחצים הקשים המופעלים על הארגון בסוריה ובעיראק.
לסיכום: בניתוח ההודעות נמצא קשר בין דפוס הודעות קבלת אחריות לבין אופי הפיגוע ומקום ביצועו . הודעות ב”תבנית הקצרה” עשויות להעיד, כי המדובר ב”פיגועי השראה” המבוצעים לרוב במדינות המערב, בעיקר ע”י מוסלמים או מתאסלמים העוברים תהליך רדיקליזציה ומזדהים עם האידיאולוגיה של דאעש. מנגד, הודעות ארוכות ומפורטות (“התבנית הארוכה”), עשויות להעיד, כי המדובר בפיגועים מתוכננים אשר מתבצעים בעיקר בסוריה, בעיראק ובמדינות ערביות/מוסלמיות, שבהן יש לדאעש יכולות מבצעיות גבוהות[3]. שילוב סרטונים בהודעות עשוי להופיע הן ב”פיגועי השראה” והן בפיגועים מתוכננים. ההבדל הוא, שב”פיגועי ההשראה” שילוב הסרטונים הינו מאולתר, ונעשה ביוזמתם של המבצעים באמצעות מנגנון ההסברה של דאעש, בעוד שבפעולות המתוכננות הפצת סרטונים הינה חלק מההכנות לפיגוע, הכוללות גם את ההיבט ההסברתי. דאעש עושה לעיתים בהודעותיו שימוש בשפות זרות, בהתאם לקהל היעד (השפות הנפוצות הן ערבית ואנגלית).
מאפייני המבנה והסגנון של הודעות קבלת האחריות[4]
מאפייני הודעות, שהתפרסמו במסגרת “התבנית הקצרה”
- להלן מאפיינים לשוניים ותוכניים של הודעות קבלת אחריות, שהתפרסמו במסגרת “התבנית הקצרה”:
- כותרת ההודעה: הכותרת כוללת את מקור ההודעה (לרוב סוכנות הידיעות אעמאק של דאעש), את תאריך הפרסום ואת מידת הדחיפות.
- נוסח ההודעות: ההודעות מנוסחות לרוב בערבית מודרנית, באופן קצר ותמציתי. על פי רוב ההודעות תקינות מהבחינה התחבירית.
- מקור המידע: המידע מובא לעיתים קרובות מפי “מקור ביטחוני”. זאת להערכתנו כדי ליצור רושם (לא בהכרח נכון), שלדאעש יש נגישות ל”מקורות ביטחוניים” באותה מדינה, הקשורים לפיגוע. לפעמים מסתפקות ההודעות במונח הסתמי “מקור”.
- עיתוי הפצת ההודעה: במרבית המקרים ההודעה מופצת יום לאחר הפיגוע, במקרים חריגים היא מופצת ביום הפיגוע או יומיים לאחריו.
- שפות: ההודעות מופצות בשפה הערבית אך ניכר מאמץ של דאעש לפרסם הודעות גם בשפת המקום בו התרחש הפיגוע. ב”פיגועי ההשראה” הופצו חלק מההודועת גם באנגלית כדי להגדיל את התהודה של המסר התקשורתי בקרב הקהל המערבי. בהתקפה שבוצעה במועדון הלילה באיסטנבול הופיעה גם הודעה בשפה התורכית, כדי להגדיל את התהודה של המסר התקשורתי בקרב קהל היעד התורכי.
- הגוף המפרסם: רוב ההודעות לגבי הפיגועים במערב (“פיגועי השראה”) מפורסמות מטעם סוכנות אעמאק. עם זאת, סוכנות אעמאק מפרסמת גם הודעות קבלת אחריות על פיגועים שבוצעו בסוריה, לבנון ובעולם הערבי/מוסלמי. רוב ההודעות במדינות המזרח התיכון הן של חק, סוכנות ידיעות נוספת של דאעש. במקרה אחד (הפיגוע במנצ’סטר), פורסמה הודעה קצרה בערבית מטעם אעמאק ושתי הודעות ארוכות יותר (בערבית ובאנגלית) מטעם סוכנות חק.
- שמות המבצעים: בדרך-כלל לא מופיעים שמות או תמונות של מבצעי הפיגוע. לעיתים, באופן חריג מופיע כינויו של מפגע המתייחס לשם המדינה. הכינוי אינו בהכרח נכון (באחת ההודעות הופיע הכינוי “אבו יוסף הבלגי”, בעוד שהמחבל היה ממוצא אלג’ירי).
- תיאור הפיגועים: הפיגועים מתוארים כ”התקפה” (הג’ום) או כ“פעולה מבצעית” (עמליה). לעיתים רחוקות מתואר הפיגוע כ“התקפה חמושה” (הג’ום מסלח). לדעתנו, אין הבדל משמעותי בין שלושת המונחים הללו. מונח אחר הינו “פעולת הקרבה עצמית” (עמליה אסתשהאדיה) המתאר פיגוע התאבדות (השונה מהותית מסוגי הפעולות האחרים).
- מספר הנפגעים בפיגוע: לעיתים קרובות לא מוזכר מספר הנפגעים בפיגוע (יתכן בשל העדר מידע מדויק). לעיתים מופיע מספר המבטא צרוף של מספר ההרוגים והפצועים. זאת במטרה להעצים את ממדי הפגיעה ולהגביר בכך את גודל ה”הישג” של דאעש.
- כינוי הקואליציה התוקפת את דאעש: לרוב מופיע שם התואר “צלבני” ביחס לקואליציה התוקפת. לעיתים רחוקות מופיע התואר בינלאומי. עם זאת, המילה “נוצרים” מופיעה יותר מאשר המילה “צלבנים” לתיאור האנשים, שהיו יעדי ההתקפה של דאעש. בראיית דאעש זוהי מלחמת דת, מוסלמים מול נוצרים, תוך פגיעה ללא אבחנה באזרחים נוצרים.
- סיבת הפיגוע: הסיבה השגורה ביותר הינה היענות לקריאות דאעש לתקוף את מדינות הקואליציה הפועלות נגדו בסוריה ובעיראק. הדבר נועד להפעיל לחצים על אזרחי מדינות הקואליציה, במטרה ליצור דעת קהל, אשר תתנגד להמשך ההתקפות על המדינה האסלאמית.
מבנה הודעת קבלת אחריות על “פיגועי השראה” במסגרת “התבנית הקצרה”
ניתוח הודעות, שהתפרסמו במסגרת “התבנית הארוכה”
- ל”תבנית הארוכה” כמה מאפיינים ייחודיים:
- סגנון ולשון: “התבנית הארוכה” מתאפיינת בשימוש בערבית ספרותית קלאסית, בסגנון אסלאמי בולט, לרבות מונחים אסלאמיים-דתיים מובהקים. למשל: משרכין (פוליתאיסטים), פתנה (מלחמת אזרחים), אמיר אלמא’מנין (שליט המאמינים), צליביין (צלבנים), ח’לאפה (חליפות). עם זאת מופיעות גם מילים בערבית מודרנית, כגון: אנטלק (יצא לעבר), קצף טאא’ראת (הפצצת מטוסים), קנאבל ידויה (רימוני יד) וכן עבואת נאספה (מטעני נפץ).
- תיאור הפיגוע, מקומו ואופן ביצועו: הפיגוע מתואר בהרחבה ומכיל פרטים, שאינם נכללים בהודעות הקצרות. למשל: מחבל-מתאבד בעל חגורת נפץ פוצץ עצמו במהלך פיגוע ההתאבדות בקרב ריכוז/התקהלות של נוצרים מקומיים (קופטים) בקתדרלה במרכז קהיר. מקום הפיגוע מוזכר כדי להדגיש את גודל הפגיעה ומשום שהמדובר ביעדים מרכזיים בהם נוכח קהל רב. בהודעות האחרות הוזכרו מועדון הלילה באיסטנבול ואולם “ארנה” במנצ’סטר.
- תיאור מפורט של יעדי הפיגוע תוך שימוש בטרמינולוגיה אסלאמית: ההודעות הארוכות מתארות בהרחבה את יעדי הפיגוע. במצרים, הקופטים מכונים “צלבנים” (צליביין) או “נוצרים במצרים”. ההודעה אודות הפיגוע בכנסיה הקופטית בקהיר מתייחסת גם למוסלמים שסרחו (“כופרים”, “נוטשי דת האסלאם”). ההודעה על הפיגוע במועדון הלילה באינסטנבול מתייחסת למדינה מוסלמית שסרחה (תורכיה) המכונה “(המדינה) המגנה על הצלב” ו”נוטשת דת האסלאם”.
הלגיטימיות של הפיגועים
- ההודעות שנבחנו מעידות, כי הלגיטימיות לביצוע פעולות הטרור, הכוללת גם פגיעה ללא אבחנה באזרחים, נשענת על נימוקים דתיים, שבמרכזם מאבק המוסלמים בנוצרים וב”כופרים” בני דתות ואמונות אחרות. מבצע הפיגוע מתואר כ”חייל” בשירות המדינה האסלאמית הנלחם נגד אויביה בהנחיית “אמיר המאמינים” או הח’ליף (קרי, מנהיג דאעש אבו בכר אלבע’דאדי). סיבה נוספת לפיגועים המופיעה בהודעות רבות הינה נקמה במדינות הקואליציה ובאויבים נוספים, הנלחמים נגד דאעש, שאותם דאעש מציג כאויבי האסלאם והמוסלמים. על אזרחי אותן מדינות יש להפעיל לחצים באמצעות הטלת מורא על אזרחיהם (בהודעות נעשה השימוש במילה הערבית “ארהאב” במשמעות של להפחיד/לזרוע אימה בקרב בני אדם, ולא במשמעות ביצוע פעולות טרור).
המסר המרכזי של הודעת קבלת האחריות ומטרת-העל של דאעש המשתקפות מהן הינו: דאעש מוסיף לנהל מלחמת קודש (ג’האד) נגד אויביו הרבים ובכלל זה הנוצרים (המכונים “צלבנים”), השיעים (המכונים רואפצ’, קרי- סרבנים), המוסלמים שנטשו את דת האסלאם (המכונים מרתדון) וכל מי שאינו מאמין באל אחד (“פוליתאיסטים”). מטרת-העל היא הפצת אסלאם ברחבי העולם בעקבות ניצחון האסלאם (לפי פרשנותו של דאעש) על “הכופרים” למיניהם. זוהי מטרת-על כוללנית, שאין לה סיכוי אמיתי להתממש, אך היא הופכת מספר גדול של מדינות וקבוצות אוכלוסייה רבות לאויבים, שדמן מותר מבחינה הלכתית, בראיית דאעש.
הצגת הטרור כמלחמת דת בין מוסלמים לנוצרים: עמוד השער של גיליון יולי 2017 של ביטאון דאעש “דאביק” בשפה האנגלית. בתמונה נראה חייל של הח’ליפות האסלאמית שובר צלב בראשה של כנסייה . כותרת הגיליון “לשבור את הצלב” (“דאביק”, גיליון מס’ 15 , יולי 2016).
[1] בעבר לא נהג דאעש לפרסם הודעות קבלת אחריות על "פיגועי השראה". נראה כי במהלך 2016, כאשר פיגועי ההשראה במערב הפכו לדפוס פיגועים חשוב, גובש נוסח הודעה כוללני הרלבנטי לסוג זה של פיגועים. ↑
[2] דוגמא נוספת לפיגוע שבוצע באירופה, אשר בעקבותיו פורסמה הודעה ב"תבנית הארוכה" הינו הפיגוע בבלגיה, בשדה התעופה של בריסל ובתחנת מטרו בסמוך למטה האיחוד האירופי (22 במרץ 2016). הייתה זאת פעולה מתוכננת, אשר בה ניתנה תשומת לב גם להיבט ההסברתי. ↑
[3] פיגועים שבצעו פעילי דאעש בסוריה ובעיראק לא נבחנו בעבודה זאת. ↑
[4] ניתוח מפורט של 22 הודעות המתייחסות לכל פיגוע בנפרד ראו נספח. ↑
