שעואן ג’ברין, פעיל החזית העממית לשחרור פלסטין בעבר, העומד בראש ארגון זכויות אדם פלסטיני, הגיש לאחרונה דו”ח לתובעת הכללית של ה-ICC המאשים את ישראל ב”פשעי מלחמה”, תוך ציפייה שהתובעת תפתח בחקירה נגד ישראל

עיקרי תמונת המצב

• בספטמבר 2017 פרסם ארגון אלחק הפלסטיני הודעה רשמית באתר האינטרנט שלו בה נמסר, כי ארבעה ארגוני חברה אזרחיים פלסטינים הגישו לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) דו”ח נרחב, רביעי במספר, המתעד את ה”פשעים”, שביצעה ישראל לכאורה ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים. לדברי ההודעה, אמור הדו”ח בן 700 העמודים, להימסר לעיון לפאטו בנסודה התובעת הכללית של ICC. ארבעת הארגונים, שהגישו את הדו”ח הם המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, מרכז אלמיזאן, ארגון אלצ’מיר וארגון אלחק (אתר אלחק, 20 בספטמבר 2017).

אלחק הינו ארגון חשוב במערכה המשפטית (Lawfare ) המתנהלת נגד ישראל תחת המעטפת של ארגון זכויות אדם פלסטיני. בסיסו של הארגון בראמאללה. בראשו עומד שעואן ג’ברין, שבעבר היה פעיל בחזית העממית לשחרור פלסטין, ארגון אשר הוקם ע”י ג’ורג’ חבש והיה מעורב בטרור בינלאומי ובכלל זה חטיפת מטוסים ופגועי הרג רצחניים. בשנים האחרונות השתלבו פעילים מהחזית העממית ביניהם גם שעואן ג’ברין בארגוני זכויות אדם פלסטינים הפועלים ביהודה, שומרון ורצועת עזה והם נוטלים חלק במתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל ובלוחמה המשפטית המתנהלת נגדה ברחבי העולם. פעילים אלה מקיימים קשרים עם פעילי ארגוני זכויות אדם ופעילי ארגונים פרו-פלסטינים במדינות המערב, הרואים בהם ארגוני “שמאל פלסטיני” הנאבק למען “זכויות אדם”. ארגון אלחק שיתף פעולה עם הרשות הפלסטינית בכל הנוגע לפניות ל-ICC. ב-2015 מונה שעואן ג’ברין כחבר בוועדה העליונה למעקב אחר ICC כסיוע לרשות הפלסטינית בפניותיה לגוף זה.

• הדו”ח ל- ICC הוגש ע”י שעואן ג’ברין, יחד עם נאדה קיסואנסון , עורכת דין לזכויות אדם היושבת בהאג ומייצגת את ארגון אלחק באירופה ובפני בית הדין הפלילי הבינלאומי. נאדה קיסואנסון יחד חוקרים נוספים המשתייכים לאלחק פעלו להכנת הדו”ח הנוכחי. לדברי שעואן ג’ברין, בניגוד לדו”חות קודמים שהוגשו, אשר עסקו בפעילות ישראל ברצועת עזה, עוסק הדו”ח הנוכחי בפעילות ישראל ביהודה, שומרון ובמזרח ירושלים. עוד ציין, כי הדו”ח מספק בסיס משכנע והגיוני לתובעת לפתוח בחקירה (אתר אלחק, 20 בספטמבר 2017).

   
מימין : שעואן ג’ברין, עם הדו”ח בידו טרם מסירתו ל-ICC בהאג (אתר ארגון אלחק, 20 בספטמבר 2017). משמאל : נאדה קיסואנסון (frontlinedefenders, 25 בספטמבר 2017)

• הדו”ח שהוגש ל-ICC ע”י שעואן ג’ברין עוסק כאמור ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים בתקופה שמאז 2014. בדו”ח נטען, כי בכירים בצה”ל ואנשי ממשל ישראליים ביצעו בתקופה הנסקרת “פשעי מלחמה” ו”פשעים נגד האנושות”. בין “הפשעים” המוזכרים בדו”ח: הוצאות להורג, אפרטהייד, גניבה, הרס וביזה של רכוש פלסטיני , הריגה ורציחה של מאות פלסטינים מאז 2014 (Electronic Intifada, 21 בספטמבר 2017).

מספר ימים לאחר הגשת הדו”ח ל-ICC ע”י שעואן ג’ברין התקבלה הרשות הפלסטינית כחברה בארגון אינטרפול (27 בספטמבר 2017). קבלת הרשות הפלסטינית לאינטרפול הוצגה ע”י שעואן ג’ברין כמהלך שיסייע למעצרם של ישראלים בחו”ל. לדברי שעואן ג’ברין, מהלך זה משחק לטובת הפלסטינים, שכן הוא מאפשר להם לרדוף אחר פושעי מלחמה ישראלים אשר ביצעו פשעי מלחמה נגד העם הפלסטיני ולבקש הסגרת פושעים פליליים ופושעי מלחמה נגד העם הפלסטיני. זאת בין אם ביצעו את מעשיהם בשטחים פלסטינים או במדינות אחרות, תוך שהוא רומז לפעולות הרג, שבוצעו בלבנון נגד העם הפלסטיני (מדאר ניוז, 27 בספטמבר 2017).

נספח א’

קווים לדמותו של שעואן ג’ברין

•  בראיון שהעניק לתוכנית בערוץ France24 סיפר ג’ברין על ילדותו. לדבריו הוא התייתם מאמו בגיל חמש. שמו המקורי הינו ח’ליל. בבית הספר היסודי החליט לשנות את שמו ל”שעואן” על שם אחיו שנפטר ועל שם דודו שנלחם נגד השלטון הבריטי. גם אביו נלחם לדבריו בשנות ה-30 של המאה ה-20 נגד הבריטים. כאשר נשאל על ידי המראיינת לגבי פעילותו בארגון החזית העממית ענה, כי אלה הם טיעונים של ישראל . הוא ציין כי הוא גאה בכל הארגונים הפלסטינים, וכי אין לו כל קשר לארגון. הוא טען כי פעילותו בשנות השמונים הייתה “דמוקרטית” והיא התקיימה במסגרת ארגוני הסטודנטים באוניברסיטה (France24, 23 ביולי 2015).

שעואן ג’ברין עתר בזמנו לבג”צ ארבע פעמים על שישראל סירבה להתיר לו לצאת להולנד כדי לקבל פרס המוענק לאלו הנלחמים למען דמוקרטיה ונגד אפליה, רודנות וגזענות (2009). עתירותיו נדחו בכל ארבע פעמים מסיבות ביטחוניות. החלטותיו של בג”צ המחישו היטב את “הכובע הכפול” של ג’ברין כפעיל טרור וכפעיל בארגון המציג עצמו כארגון זכויות אדם. כך למשל, בהחלטתו מיום ה-20 ביוני 2007, מצא בית המשפט כי, “העותר דנא (שעואן ג’ברין) פועל ככל הנראה בבחינת ד”ר ג’קל ומיסטר הייד. בחלק משעות פעילותו הוא מנהל של ארגון זכויות [אדם], ובחלק אחר הוא פעיל בארגון, שלא בוחל במעשי רצח ובניסיונות לרצח, אשר דבר אין להם עם זכויות, ואדרבה, שוללים הם את הזכות הבסיסית מכולן, זכות היסוד שביסוד, שבלעדיה אין זכויות אחרות- הזכות לחיים”.

• בפברואר 2011 נבחר ג’ברין לשמש גם כחבר בגוף המייעץ של ארגון Human Right Watch (HRW). על מינויו נמתחה בזמנו ביקורת, כולל בתוך הארגון עצמו. אולם פעילי HRW טענו, שג’ברין עושה “עבודה חשובה למען השלום” (,thedailybeast.com 15 בפברואר 2011). כמו כן שימש כחבר בהנהלה של ארגון בשם Union of Health Committees ארגון לא ממשלתי המעניק שירותים רפואיים ביהודה שומרון וברצועת עזה ומקים מרכזים רפואיים (על פי מידע בלתי מאומת ארגון זה מזוהה עם החזית העממית).
• ב-22 בפברואר 2012 הוסר באופן זמני איסור היציאה, שהוטל על ג’ברין. בעקבות זאת יצא ג’ברין לג’נבה (פברואר 2012) תחת תנאים מחמירים, כדי להשתתף בכינוס מיוחד מטעם האו”ם. במהלך הביקור בז’נבה נפגש ג’ברין עם פרנק לה רו, הדווח המיוחד של האו”ם לענייני חופש הביטוי (אתר האינטרנט של Front Line Defenders , 23 בפברואר 2012). בהמשך, בעקבות הסרת האיסור, הרבה ג’ברין לבקר ברחבי העולם כדי לקדם את המערכה המשפטית והתעמולתית נגד ישראל:
  • ב-1 בפברואר 2013 ביקר ג’ברין בצרפת. הביקור בצרפת נערך בחסות כמה ארגוני זכויות אדם וארגונים פרו-פלסטיניים ביניהם הליגה להגנה על זכויות אדם (Ligue des Droits de l’Homme) ארגון לא ממשלתי הפועל בצרפת מאז 1898; ארגון ACAT France ; ארגון הסולידריות הצרפתי פלסטיני וארגון אמנסטי. נמסר, כי במהלך ביקורו ערך ג’ברין גם פגישות עם דיפלומטים וחברי פרלמנט צרפתיים שלא ננקב שמם^[1].
  • שעואן ג’ברין השתתף במושב של טריבונל ראסל באוקטובר 2012 שהוקדש לנושא פלסטין. הטריבונל זוהה על ידי רבים כמשפט שדה שמטרתו לתייג את ישראל כמדינת אפרטהייד. ג’ברין היה בין 24 העדים, שהעידו נגד ישראל בטריבונל (NGO Monitor, 14 באוגוסט 2014).
• ב-27 במאי 2013 נבחר שעואן ג’ברין כאחד מסגני נשיא FIDH , הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם (ארגון חברה אזרחי עצמאי שמרכזו בצרפת הוא פועל להגן על זכויות האזרחים הפוליטיות, הכלכליות, החברתיות והתרבותיות). בחירתו הייתה במהלך הקונגרס ה-38 של הארגון שנערך בתורכיה . באותו קונגרס צורף גם מרכז אלמיזאן לזכויות אדם (ארגון פלסטיני נוסף המשתתף במערכה נגד ישראל) כחבר ב-FIDH . כמו כן נבחר ג’ברין כנציג ארגון International Commission of Jurists ארגון בינלאומי הפועל לפיתוח ויישום זכויות אדם ברחבי העולם (אתר אלחק, 28 במאי 2013). באוגוסט 2016 ערך ארגון FIDH את הקונגרס ה-39 שלו ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. בקונגרס נבחר שעואן ג’ברין כמזכיר הכללי של הארגון לאחר, שקודם לכן שימש כאחד מ-15 סגני נשיא הארגון.

בינואר 2015 מונה ג’ברין, במסגרת צו נשיאותי מאת אבו מאזן, לשמש כחבר בוועדה הלאומית העליונה למעקב אחר בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג (ICC). הועדה מונה ארבעים חברים, והיא נועדה לסייע לרשות הפלסטינית בפניותיה לגוף זה (אתר אוניברסיטת ביר זית, 7 בפברואר 2015).

• ב-22 בנובמבר 2016 הגיש שעואן ג’ברין, את הדו”ח השלישי במספר, העוסק ב”מצור” על רצועת עזה, לפאטו בנסודה, התובעת הכללית של ICC (אתר PCHRGAZA, 22 בנובמבר 2016).

• באפריל 2017 ביקר ג’ברין בנורבגיה והיה אורח Norwegian People Aid ארגון הדורש לקדם פיתוח ושיתוף פעולה הממומן בחלקו הגדול על ידי ממשלת נורבגיה. בדברים שנשא ג’ברין ב-5 באפריל 2017 הוא קרא לממשלת נורבגיה להכיר בפלסטינים כמדינה עצמאית ולהטיל סנקציות על ישראל. ב-6 באפריל 2017 בדברים שנשא במכון לחקר השלום באוסלו דיבר על הסיכונים שבסיפוח הישראלי של פלסטין (NGO Monitor, 14 במאי 2017).

נספח ב’

ארגון אלחק

אלחק (AL-Haq) הינו ארגון המגדיר עצמו כארגון זכויות אדם פלסטיני, שבסיסו בראמאללה. הארגון הוקם בשנת 1979 על ידי קבוצת עורכי דין במטרה לספק הגנה משפטית ולנהל מאבק נגד ישראל בכלים משפטיים. בראש הארגון עומד שעואן ג’ברין. בפועל, מהווה ארגון אלחק שחקן חשוב בלוחמה המשפטית המתנהלת נגד ישראל במסגרת מתקפת הדה-לגיטימציה נגדה, במגוון דרכים: פניות ל-ICC; סיוע לרשות הפלסטינית בכל הנוגע לפניות ל-ICC; פעילות תעמולתית אנטי- ישראלית בפורומים בינלאומיים שונים וביניהם המועצה לזכויות אדם של האו”ם; סיוע לכתיבת דו”ח גולדסטון ועשיית שימוש בו לניגוח ישראל; הגשת בקשות לצווי מעצר נגד בכירים ישראלים והגשת תביעות נגד ממשלות, חברות ותאגידים בגין קשריהם עם ישראל (כחלק מפעולות BDS). פעילות זאת מתבצעת בשיתוף פעולה עם ארגונים פלסטינים נוספים המעורבים במערכה המשפטית נגד ישראל.

 

מאפייני פעילות הארגון

• אלחק מעיד על עצמו, כי פעילותו מתמקדת בהגשת סיוע להתמודדות המשפטית עם מה שהוא מכנה “הפרת זכויות האדם של הפלסטינים ע”י ישראל”. הארגון עוסק, בין השאר, בתיעוד “הפרות” זכויות האדם של הפלסטינים ובהגשת תביעות נגד יחידים וארגונים, באמצעות מערכות משפט מדינתיות ובין-לאומיות. דגש מיוחד שם הארגון על נושאים של הריגה, התנחלויות וענייני רכוש. כל זאת, תוך “הנחיה של עורכי דין זרים ובתיאום עימם” (“(“Instructing and coordinating with foreign lawyers (מתוך אתר אלחק, “AL-Haq’s Action Plan”). בשנת 1999 קיבל הארגון מעמד של ארגון מייעץ מיוחד במועצה הכלכלית והחברתית של האו”ם (ECOSOC).
• אלחק פעיל בפורומים בין-לאומיים שונים ובתוכם המועצה לזכויות אדם של האו”ם (הידועה בגישתה העוינת כלפי ישראל) בעבר בחן אלחק את רעיון הפנייה של הרשות הפלסטינית למוסדות האו”ם והעניק לרשות חוות דעת משפטית בעניין זה. אלחק גם פעיל מול בבית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) . לארגון נציגות קבועה בבית הדין בדמותה של עורכת הדין נאדה קיסואנסון. ב-2009 הפעיל הארגון לחצים על משרד התובע בבית הדין הפלילי הבין-לאומי כדי לשכנעו לפתוח בהליכי חקירה נגד ישראלים. פעילי אלחק אף סייעו לרשות הפלסטינית בפניותיה ל-ICC במטרה לקדם העמדה לדין של ישראלים (NGO Monitor, AlHaq Factsheet, 4 באפריל 2011).

פעילות אלחק בבריטניה המשמשת מוקד חשוב ללוחמה המשפטית נגד ישראל

במסגרת הלוחמה המשפטית, שהוא מנהל בבריטניה, הגיש ארגון אלחק יחד עם PCHR (ארגון נוסף המוביל את הלוחמה המשפטית נגד ישראל) בקשה להוציא צו מעצר נגד שר הביטחון שאול מופז (2002); יחד עם מרכז אלמזאן הגיש ארגון אלחק תלונה פלילית נגד שר הביטחון אהוד ברק בספטמבר 2009. התלונה הוגשה באמצעות משרדי עורכי הדין Irvine Thanvi Natas ו- Imran Khan and Partners ובראש צוות התביעה עמד מישל עבד אלמסיח, עורך דין בריטי ממוצא פלסטיני המתמחה בהגשת תביעות נגד ישראלים.

• ארגון אלחק מעורב גם בקמפיין להחרמת ישראל ולפגיעה בקשריה המדיניים והכלכליים עם ממשלת בריטניה. הארגון עמד מאחורי עתירות בהן נתבעה ממשלת בריטניה להפסיק להעניק לחברות בריטיות רישיונות ייצוא נשק לישראל. העתירות הללו הוגשו באמצעות משרד עורכי הדין Public Interest Lawyers. כמו כן היה הארגון מעורב בהגשת תביעות נגד חברה קנדית (2008) ותאגיד הולנדי (2010) בשל קשריהם עם ישראל.

מעורבות אלחק בדו”ח גולדסטון

• ארגון אלחק טוען, כי הוא תרם רבות לדו”ח גולדסטון. לדברי הארגון המידע שסיפק שימש לכתיבת פרק בדו”ח גולדסטון, העוסק ב”הקשר ההיסטורי” של מבצע “עופרת יצוקה”. פרק זה סוקר את הסכסוך הישראלי-פלסטיני מאז מלחמת ששת הימים בשנת 1967. פעילי ארגון אלחק נפגשו עם חברי ועדת גולדסטון שאספו נתונים עבור הדו”ח (2 ביולי 2009). כמו כן קיימו אנשי הוועדה ראיון טלפוני עם נציגי הארגון (15 ביולי 2009). אנשי הועדה ערכו גם שימוע בג’נבה לראש הארגון שעואן ג’ברין (6 ביולי 2009). שמו של הארגון מופיע ברשימת ה- NGO’s שעל המידע שלהם נסמכו חברי הועדה בכתיבתם.

^[1] ראו פרסום מרכז המידע מה-19 בפברואר 2013: "טרור וזכויות אדם: שעואן ג'ברין, ראש ארגון זכויות אדם ופעיל החזית העממית לשחרור פלסטין, ערך לאחרונה ביקור בצרפת, במסגרת קמפיין אנטי-ישראלי שארגונו מנהל. ביקורו מהווה ביטוי נוסף להשתלבות פעילים, שמקורם בחזית העממית, במתקפת הדה-לגיטימציה המתנהלת נגד ישראל". ראו גם פרסום מרכז המידע מ-27 בפברואר 2013: "התפיסה הפוליטית והאידיאולוגית העומדת ביסוד קשרי התארגנויות פרו-פלסטיניות באירופה עם החזית העממית לשחרור פלסטין Freedom Flotilla Italia כמקרה מבחן". ↑

מאמרים נוספים בתחום