תרבות החללים והמתאבדים באוניברסיטאות ב”שטחים”: אוניברסיטת ביר זית כמקרה מבחן

כללי

  1. פגועי הטרור של ה-“חמא”ס” בקפה “הלל” בירושלים ובטרמפיאדה בצריפין (9.9.03), שבוצעו ע”י שני סטודנטים מתאבדים מה-“חמא”ס”, הסבו פעם נוספת את תשומת הלב לתרבות החללים המתאבדים השלטת באוניברסיטאות ב”שטחים”, המהוות חממה לצמיחתם של טרוריסטים צעירים בשרות ה-“חמא”ס” וארגוני הטרור האחרים.
  2. הפיגועים הללו בוצעו ע”י שני סטודנטים מהעיירה רנתיס: הראשון, איהאב עבד אלקאדר מחמוד אבו-סלים, סטודנט שנה ראשונה באוניברסיטת ביר זית בלימודי השפה הערבית, ביצע את הפיגוע בצריפין. השני, ראמז סלמי עז אלדין אבו-סלים, סטודנט שנה שניה בפקולטה ללימודי הלכה ב”אוניברסיטת אלקדס הפתוחה”, השלוחה באלבירה, ביצע את הפיגוע ב”קפה הלל” בירושלים. בשני הפיגועים נהרגו 15 אנשים ונפצעו עשרות נוספים. השניים מצטרפים לשורה ארוכה של טרוריסטים, רובם בשורות ה-“חמא”ס”, אשר גויסו מקרב הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ב”שטחים”.
  3. מטרת מסמך זה לבחון את מאפייני ההסתה לאלימות ולטרור המתחוללת בין כותלי אוניברסיטת ביר זית ברמאללה, שבה ממלאת ה-“חמא”ס” תפקיד מרכזי, ואת מעורבות הסטודנטים בפיגועי הטרור. זאת כמקרה מבחן לתופעה רחבת היקף הקיימת גם בשאר המוסדות להשכלה גבוהה בגדה וברצועה.

“הגוש האסלאמי” כמנוף לפעילות ה”דעווה” של ה-“חמא”ס” באוניברסיטאות

  1. מאז הקמתה מייחסת תנועת ה-חמא”ס” חשיבות רבה לפעילות בקרב ציבור הסטודנטים ב”שטחים”. זאת במסגרת תפישתה הכללית, ברוח תנועת האם “האחים המוסלמים”, לפיה הפעילות בתחום ה”דעווה” מהווה נדבך מרכזי בגיבוש דמותה הציבורית של ה-“חמא”ס” ולשימור עוצמתה (“דעווה”-מילולית: הטפה, קריאה, תעמולה ולמעשה “הכשרת הלבבות”, קרי-אינדוקטרינציה דתית-תרבותית הפועלת להפיכת המוסלמים למאמינים הדבקים יותר במילוי ציווי האסלאם, ולחסידים נאמנים המחויבים להפיץ את תפיסת העולם המוטמעת בהם. ה”דעווה” הינה דרך הפעילות העיקרית של ה-“חמא”ס” ושל נאמני האסלאם הפונדמנטליסטי בני זמננו בכלל, המבקשים לחולל מהפיכה אסלאמית רבתי, בעיקר תרבותית ופוליטית.
  2. אחד הגופים הבולטים במסגרת ה”דעווה” של ה-“חמא”ס” הינו  “הגוש האסלאמי” (“אלכתלה אלאסלאמיה”), תאי הסטודנטים של ה-“חמא”ס”, הפועלים במוסדות הפלסטינים להשכלה גבוהה ב”שטחים”. “הגוש האסלאמי” נתפס כחלק מה-“חמא”ס” וכמוקד כח שלה עוד מימיה הראשונים של התנועה (1987). מסמכים של ה-“חמא”ס” מצביעים על הפעילות האסלאמית באוניברסיטאות ב”שטחים” כאחד ממקורות הכח שאפשרו את הקמתה הרשמית של התנועה ואת צמיחתה המהירה.
  3. פעילות “הגוש האסלאמי” במוסדות ההשכלה הגבוהה מתמקדת בראש ובראשונה בהשתלטות על “מועצת הסטודנטים”. הצלחת ה-“חמא”ס” לעשות זאת מבטיחה לו שליטה על סדר היום של “מועצת הסטודנטים” ושל האוניברסיטה בכלל, דבר המקנה לו יכולת השפעה רבה על כלל הסטודנטים וקבלת כספים מהאוניברסיטה. בנוסף לכך משתמשת ה-“חמא”ס” בחברי “הגוש” כמנוף לגיוס תמיכה ציבורית במאבקה נגד “הרשות” וכמאתר לגיוס פעילים לתשתית הצבאית-מבצעית שלה.