דרשה בעלת אופי אנטישמי ואנטי אמריקאי שהועברה מעזה בשידור חי בטלוויזיה הפלסטינית ממחישה פעם נוספת כי “הרשות הפלסטינית” בעידן שלאחר מות ערפאת עדיין לא טיפלה “טיפול שורש” בתופעות ההסתה לאלימות, לטרור ולשנאה

 

אפיון כללי

  1. בדרשה בעלת אופי אנטישמי ששודרה בטלוויזיה הפלסטינית (31 בדצמבר 2004), אשר נשלטת ע”י “הרשות הפלסטינית”, הואשמו ארה”ב וישראל, בין השאר, במעשי שחיתות ועוול שגרמו לאסון הצונמי בדרום מזרח אסיה.
  2. נושא הדרשה, השיח’ אבראהים מדירס, הינו איש דת צעיר המזוהה עם ה-“חמא”ס”, הבולט בשנים האחרונות בהשתלחויותיו האנטישמיות נגד העם היהודי ובהטפותיו נוטפות הארס גד ישראל וארה”ב (בין השאר האשים את ישראל, בדרשה ששודרה גם היא בטלוויזיה הפלסטינית, בהרעלת ערפאת). את דרשות יום השישי נוהג השיח’ אבראהים מדירס לשאת במסגד זאיד בן סלטאן אא’ל נהיאן בעזה והן מועברות לא אחת בשידור חי בטלוויזיה הפלסטינית.
  3. שידור הדרשה של השיח’ מדירס והעברתה בטלוויזיה הפלסטינית בשידור חי מהווים עדות נוספת כי ההנהגה הפלסטינית בעידן שלאחר מות ערפאת, עדין לא ביצעה “טיפול שורש” בתופעת ההסתה לאלימות, לטרור ולשנאה. תופעת ההסתה נמשכת איפא גם בעידן החדש, באותם במוקדי ההסתה ה”מסורתיים” המוכרים מתקופת ערפאת.
  4. מבין מוקדי ההסתה ה”מסורתיים” בולטים ארבעה מוקדים בהם מתחייב “טיפול שורש” של “הרשות הפלסטינית” בעידן שלאחר ערפאת:-
    1. הטלוויזיה הפלסטינית, שבפיקוח ה”רשות”, חזרה למאפיינים של שלהי תקופת ערפאת. היא ממשיכה לשדר מידי יום תוכניות בהם מוטמעים מסרי הסתה והתססה לקהל מאזיניה, במינונים עולים ויורדים ובדגשים משתנים, אך כאמור ללא שינוי משמעותי בהשוואה למאפייניה בעידן שלאחר תקופת ערפאת. יצוין כי שידורי ההסתה של הטלוויזיה הפלסטינית “משווקים” גם לקהלים מוסלמים / ערבים / פלסטינים בחו”ל באמצעות לווייני תקשורת ערביים NileSat-101, NileSat-102 ו-ArabSat. משמעות הדבר היא ששידורי הטלוויזיה הפלסטינית נקלטים במדינות אירופה המערבית כולל בצרפת ומסרי ההסתה שבהם “משווקים” לקהילות המוסלמיות המקומיות.
    2. המסגדים, ובכללם מסגדי הר הבית, שחלקם נמצאים בהשפעת אנשי דת המזוהים עם ה-“חמא”ס”, למרות שלהלכה הם כפופים למשרד ההקדשים של ה”רשות”. במסגדים רבים מושמעים דרשות עם מסרי שנאה והטפה לטרור וכמה מהם אף הפכו (בעיקר ע”י ה-“חמא”ס”) לבסיסי התארגנות וגיוס מחבלים לביצוע פיגועים.
    3. האוניברסיטאות (בהן בולטות אוניברסיטת אלנג’אח בשכם]), בהן מקיימת ה-“חמא”ס” פעילות הסתה שיטתית בקרב הסטודנטים ומטפחת בקרבם דור חדש של טרוריסטים ומתאבדים. האוניברסיטאות הפכו גם הם לבסיסי התארגנות וגיוס מחבלים לביצוע פיגועים באמצעות תנועות הסטודנטים של ארגוני הטרור בקרבם בולט “הגוש האסלאמי”, הזרוע הסטודנטיאלית של ה-“חמא”ס”.
    4. חוצות הערים, שם ממשיכים כל ארגוני הטרור, כשבולטת בקרבם תנועת ה-“חמא”ס”, להטיף בקרב “הרחוב הפלסטיני” לשנאה לטרור ולשימור “תרבות המתאבדים והחללים”. תנועת ה-“חמא”ס” מרבה לנצל אירועים בולטים (כגון יום השנה להקמתה) לתהלוכות ולהפגנות המשמשות במה להסתה (ראה נספח).