מדיניות הפעלת הכוח של חזבאללה בלחימה נגד ישראל

עיקרים

• ב-8 באוקטובר 2023, יום לאחר תחילת מלחמת “חרבות ברזל”, הצטרף חזבאללה ללחימה כשהוא פותח חזית נוספת בגבול הצפוני של מדינת ישראל. מטרת הלחימה היא להזדהות ולתמוך בחמאס במלחמתה נגד ישראל ולפתוח חזית נוספת שתחייב את ישראל להשקיע מאמצי ומשאבי לחימה בגבול הצפוני על חשבון הלחימה ברצועת עזה.^[1]
• מדיניות הפעלת הכוח של חזבאללה מבוססת על “משוואת ההרתעה” הכוללת תקיפה יזומה, תקיפה בתגובה לפעילות התקפית של צה”ל, ותקיפה נגד מטרות איכות בישראל והגדלת טווח הפעולה בתגובה לפגיעה במטרות איכות של הארגון.
• במסגרת המשוואה מיישם הארגון “כללים” להפעלה הכוח. בפעילות יזומה, התקיפות מבוצעות נגד יעדי צבא, תוך תיחום מרחב הפעילות לטווח של שלושה עד חמישה ק”מ מהגבול וניסיון לגבות מחיר בחיי אדם (חיילים) ופגיעה ביכולות צבאיות, תוך ניסיון להימנע מפגיעה באזרחים (לטענתו).
• במהלך הלחימה, חזבאללה ביצע התאמות ב”משוואת ההרתעה” באמצעות הסלמה מדורגת, כאשר בראייתו התקיפות הישראליות חצו את רף המידתיות, לרוב בעת הסלמה במלחמה ברצועת עזה או בעקבות סיכולים של מפקדים בכירים בחזבאללה. ההסלמה באה לידי ביטוי בשימוש באמצעי לחימה מתקדמים יותר, בהיקף השיגורים ובטווח הגיאוגרפי של התקיפות.
• במקביל, הארגון פועל לשמר את “משוואת ההרתעה” גם לקראת אפשרות של הרחבת העימות במקרה של פעולה ישראלית קרקעית בדרום לבנון ועד פתיחת מלחמה כוללת בין ישראל לבין חזבאללה. לצורך כך, הארגון משלב הצהרות בכירים שמתריעים מפני לחימה “ללא כללים ומגבלות” לצד הפגנות יכולות שנועדו להצביע על אפשרות פגיעה בעומק ישראל. בנוסף, מקפיד הארגון להצהיר כי הוא נערך למלחמה כוללת עם ישראל, ומדיווחים שונים עולה כי היקף אספקת אמצעי הלחימה מאיראן לחזבאללה התגבר מאז תחילת המלחמה.
• חזבאללה מקפיד להבהיר את הסיבות לכל תקיפה נגד ישראל, ואת הסיבות להסלמה מצדו. להערכתנו, חזבאללה שואף לשמר את “משוואת ההרתעה” במטרה למנוע עימות נרחב יותר נגד ישראל, אך חוזר ומדגיש שהוא מוכן לכך. עם זאת, חזבאללה הצהיר לא פעם שכאשר המלחמה ברצועת עזה תסתיים, הוא יפסיק את התקיפות נגד ישראל. במקביל, הארגון הבהיר כי הוא יהיה מוכן לקיים משא ומתן על שרטוט הגבול היבשתי עם ישראל רק אחרי סיום המלחמה ברצועת עזה, אולם ציין כי העימות הנוכחי מהווה בסיס לנסיגת ישראל מכל נקודות הגבול במחלוקת, במקביל לחוסר נכונות לוותר על נוכחות של פעילי חזבאללה מדרום לנהר הליטאני, עמדה שעלולה להקשות על גיבוש הסדר מדיני בגבול.

גיבוש המדיניות ו”משוואת ההרתעה”

• “כללי המשחק” של חזבאללה מול ישראל מושתתים על “משוואת ההרתעה”, שמבוססת על שילוב של בניית יכולת צבאית ושימוש בה בצורה מדורגת בשילוב מערכה תודעתית שנועדה להעצים את יכולות חזבאללה ולהרתיע את ישראל מלהרחיב את העימות.^[2] הארגון מודע ליכולותיו וליכולותיה של ישראל ומבין שהארגון נחות מישראל מבחינה צבאית, אך מאידך סבור שבידיו יכולות המבטלות את היתרונות הצבאיים של ישראל בדגש על יכולותיו לפגוע בעורף הישראלי.
• בשנים האחרונות, חזבאללה פעל להרחיב את “משוואת ההרתעה”. כך למשל, בשנת 2015, על רקע התקיפות הישראליות הגוברות נגד יעדים המזוהים עם חזבאללה בשטח סוריה, פעילות שזכתה לכינוי המערכה בין המערכות (מב”מ), הזהיר מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, כי גם פגיעה בפעילי חזבאללה בסוריה מצדיקה תגובה מצד הארגון נגד כוחות צה”ל.^[3] החל משנת 2019, חזבאללה גם הכניס למשוואה את פעילות חיל האוויר בשמי לבנון עם איום לפגוע בכלי טיס בלתי מאוישים (אלמנאר, 2 בספטמבר 2019). במאי 2023, הקים חזבאללה עמדה עם שני אוהלים בצד הישראלי של הגבול (הקו הכחול) בהר דב, וזאת על אף שמדובר באזור מפורז. נצראללה טען כי מדובר באדמה לבנונית ואיים כי ניסיון ישראלי להסיר את העמדה יוביל לתגובה צבאית.^[4] נצראללה גם הרחיב את המשוואה לזירה הפלסטינית. לאחר מבצע “שומר החומות” במאי 2021,^[5] אמר נצראללה כי בכל פגיעה במסגד אלאקצא או במקומות אסלאמיים קדושים, המשוואה חייבת להיות “מלחמה אזורית למען אלקדס” ולא רק תגובה של “ההתנגדות” ברצועת עזה (אלמנאר, 26 במאי 2021).
• המעורבות של חזבאללה במלחמת “חרבות ברזל” החלה ב-8 באוקטובר 2023, ובהודעתו הרשמית ציין הארגון כי פעילותו בוצעה כחלק מהמאבק לשחרור שטחים לבנוניים שעדיין מוחזקים בידי ישראל וכתמיכה ב”התנגדות” הפלסטינית על רקע הפצצות צה”ל ברצועת עזה בתגובה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר (ערוץ הטלגרם של יחידת ההסברה הצבאית, 8 באוקטובר 2023). מאז נמשכות התקיפות בעצימות משתנה, ובראיית חזבאללה הן במסגרת המשוואות שהארגון הגדיר, כך שהתקיפות מבוצעות לטווח של עד חמישה ק”מ מהגבול ובמקרים חריגים התקיפות מבוצעות לטווחים רחוקים יותר ובעוצמה גבוהה יותר. המקרים החריגים הינם מענה למה שנתפס בראיית חזבאללה כחריגה מהמשוואה, כמו פגיעה במפקד צבאי בכיר בארגון, בנכס צבאי משמעותי או באזרחים לבנוניים.
• המאפיינים שהתגבשו מתחילת העימות ב-8 באוקטובר 2023 כוללים:^[6]
  • פגיעה בפעילי חזבאללה תביא לפגיעה ביעדים צבאיים;
  • פגיעה באזרחים בלבנון תביא לפגיעה ביעדים אזרחיים בישראל;
  • פגיעה בבכירים (בדרג הצבאי או האזרחי) תביא להסלמה בתגובה (בטווח ובעוצמת התקיפה);
  • פגיעה בעומק לבנון תביא להעמקת התקיפות בתוך ישראל;
  • הסלמה בפעילות במקרה של הסלמה ישראלית ברצועת עזה או בלבנון;
  • הרתעה מפני אפשרות של פתיחת מלחמה או מבצע ישראלי מוגבל בלבנון.
• בכירי חזבאללה ומקורבים לארגון הבהירו מראשית הלחימה, כי הארגון מתכוון לשמור על כללי המשחק ו”משוואת ההרתעה”. להלן דוגמות בולטות:
  • לאחר ששלושה פעילי חזבאללה נהרגו בתקיפות ישראליות בדרום לבנון בימים הראשונים של העימות, ציין אבראהים אלאמין, עורך היומון אלאח’באר, המזוהה עם חזבאללה, כי הארגון צפוי לפעול בהתאם למשוואת הסימטריה שמחייבת את הארגון לבצע פעולה צבאית שתוביל למותם של שלושה חיילים ישראלים לפחות (אלאח’באר, 10 באוקטובר 2023).
  • חסן פצ’לאללה, חבר סיעת חזבאללה בפרלמנט, ציין כי המשוואה, לפיה כל “תוקפנות” תיענה בתגובה, עודנה מתקיימת. הוא הוסיף שאופן יישום המשוואה הזו בשטח “תלוי בהתנגדות ובהנהגתה”. כמו כן, הוא הדגיש כי כל פגיעה באזרחים לא תעבור ללא מחיר. (אלמיאדין, 14 באוקטובר 2023).
• מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, נשא מספר נאומים, במהלכם הציג את עיקרי מדיניות הארגון בלחימה הנוכחית. להלן ההתבטאויות המרכזיות:
  • ב-3 בנובמבר 2023, נשא מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, את הנאום הראשון שלו מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”.^[7] הוא טען כי הפעילות הצבאית של חזבאללה נועדה להקל על חמאס ברצועת עזה מאחר שישראל נאלצה להעביר כוחות צבא רבים לצפון במקום שיופנו ללחימה ברצועת עזה; הוא הבהיר כי פגיעה באזרחים לבנונים עלולה לגרום לחזבאללה לשוב למשוואה של “אזרח [ישראלי הרוג] תמורת אזרח [לבנוני הרוג]”; מוכנות להסלים את עוצמת העימות אם ישראל תסלים את הלחימה ברצועת עזה או את תקיפותיה בלבנון.

• • בנאום ב-3 בינואר 2024, ציין נצראללה כי תקיפות חזבאללה התנהלו בהתאם לאינטרסים הלאומיים הלבנוניים, אולם התריע כי כל המגבלות יוסרו אם ישראל תפתח במלחמה נרחבת בלבנון. הוא הוסיף כי הריגתו של סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, צלאח אלעארורי,^[8] בתקיפה בפרבר הדרומי של בירות ב-2 בינואר, אשר מיוחסת לישראל, היוותה הפרה מסוכנת שלא תעבור ללא תגובה וללא עונש (אלמנאר, 4 בינואר 2024).^[9] בעקבות הנאום, ציין אבראהים אלאמין במאמר פרשנות כי כללי העימות שהיו בתוקף עד ה-7 באוקטובר התפרקו וכי ישראל מנסה לקבוע כללים חדשים בשטח. בהתייחסו לאמירת נצראללה כי מלחמה כוללת תתקיים ללא מגבלות, ציין אלאמין כי המשוואה “לא תהיה בניין נגד בניין, אלא עשרות אלפי הרוגים אצל ישות האויב מול אלפי מתים בלבנון”. הוא הוסיף כי נאום נצראללה נועד לשלוח מסר ברור כי “ההתנגדות” בלבנון לא תקבל את הכללים החדשים וכי הריגת אלעארורי מצריכה תגובה שתשיב את ההרתעה למקומה (אלאח’באר, 4 בינואר 2024).
  • בנאום ב-5 בינואר 2024, ציין נצראללה כי פעילות חזבאללה מאז תחילת העימות מבטאת את יישום “משוואת ההרתעה” מול ישראל. לפי נצראללה, התקיפות כוונו נגד כל העמדות בגבול, לאורך מאה ק”מ, ובנוסף הותקפו גם יישובים “בתגובה לתקיפות נגד אזרחים” מצד ישראל (אלמנאר, 5 בינואר 2024).
  • בנאום ב-14 בפברואר 2024, סיפק נצראללה את הבסיס להרחבה גיאוגרפית של “משוואת ההרתעה” מעבר לזירת הלחימה לאורך הגבול, באומרו כי אם ישראל תרחיב את אזור המלחמה, גם חזבאללה יפעל באופן דומה. הוא ציין שוב כי חזבאללה יעצור את התקיפות אם המלחמה ברצועת עזה תיפסק, אולם הוסיף כי אם ישראל תחדש את הלחימה, חזבאללה יפעל “לפי הכללים והנוסחאות” וכי התגובות יהיו “פרופורציונליות ויעילות” (אלמנאר, 13 בפברואר 2024).
  • בנאום ב-16 בפברואר 2024, הדגיש נצראללה את “משוואת ההרתעה” בהקשר של פגיעה באזרחים לבנונים. הוא ציין כי חזבאללה גיבש אסטרטגיה להגנה על אזרחים בשנת 1992 וכי היישום החל ביולי 1993 (מבצע “דין וחשבון”), והבהיר כי כל פגיעה באזרחים היא “חציית קו אדום”. הוא האשים את ישראל ב”מעשי טבח” ביישובים בדרום לבנון וציין כי “המחיר על שפיכות הדמים הזו ייגבה בדם, לא במבנים בכלי רכב או במתקני מעקב”; בהתייחסו לעימות נרחב מול ישראל, הוא ציין כי לחזבאללה יכולות טילים שמשתרעות מקריית שמונה ועד אילת (אלמנאר, 16 בפברואר 2024).
  • בנאום ב-24 במאי 2024, ציין נצראללה כי מטרות הלחימה הנוכחית הן לעצב כללים חדשים מול ישראל ומציאות חדשה לאחר סיום הלחימה. לפי נצראללה, המטרה הראשונה היא לתמוך ברצועת עזה; המטרה השנייה היא למנוע “כל פעולת מנע של האויב נגד לבנון”. המטרה השלישית היא הבאת הישגים לביטחון הלאומי של לבנון מהמלחמה, להשיב קרקעות (קרי: 13 נקודות הגבול שבמחלוקת עם ישראל) ולהגן על ריבונותה של לבנון (אלמנאר, 24 במאי 2024).
  • בנאום ב-19 ביוני 2024, הדגיש נצראללה כי חזבאללה ערוך ומוכן לכל תרחיש ואיים כי אם תיכפה מלחמה על לבנון, הארגון יילחם “ללא כללים וגבולות”. לדבריו, לארגון “בנק מטרות” והוא מסוגל לפגוע בכל נקודה בשטח ישראל. הוא הוסיף כי כל חופי ישראל, נמליה וספינותיה יהוו מטרה במלחמה (אלמנאר, 19 ביוני 2024).
  • בנאום ב-10 ביולי 2024, אמר נצראללה כי מאז שחזבאללה נכנס לעימות הנוכחי, הוא קבע יעדים והוא משיג אותם על בסיס יומי, כאשר לטענתו ישראל “מכירה בהישגים האלה”. הוא שב על עמדתו כי מרגע שיושג הסכם הפסקת אש ברצועת עזה, גם החזית בדרום לבנון תיכנס מיד להפסקת אש “ללא דיונים” מאחר שמדובר ב”חזית תמיכה”. עם זאת, הוא הזהיר כי אם ישראל תחליט להמשיך את הלחימה בדרום לבנון לאחר מכן, חזבאללה “לא יפגין סובלנות”. נצראללה הוסיף כי חזבאללה נשאר זהיר ונערך לכל האפשרויות “החמורות”, על אף שהוא מבקש לשמור על אופטימיות בנוגע לסיום הלחימה, וכי הוא לא חושש ממלחמה כוללת (אלמנאר, 10 ביולי 2024).
• להלן התבטאויות של בכירים נוספים בחזבאללה ופרשנים המקורבים לארגון שהציגו את עיקרי המדיניות בלחימה:
  • סגן מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, הסביר כי פגיעה באזרחים תביא לתגובה שונה מאשר פגיעה בלוחמי חזבאללה. לדבריו, ישראל תשלם את המחיר בקרב האזרחים שלה “כי זו הדרך היחידה שבה אתם מבינים” (סימיא, 8 בנובמבר 2023); הוא ציין כי אם ישראל תרחיב את תקיפותיה בלבנון, הארגון ירחיב את תגובותיו באמצעות מה שכינה “הטווח הרביעי”, שמשמעותו שימוש ברקטות ובטילים חדשים בעלי כוח הרס רב ולטווח רחוק יותר (לבנון 24, 27 בינואר 2024). הוא הדגיש כי העימות בדרום לבנון היה מוגבל, אך אם ישראל תסלים את פעילותה, גם הם יסלימו את פעילותם (חשבון X של נעים קאסם, 21 בפברואר 2024); קאסם גם הדגיש כי כל החלטה ישראלית להרחיב את העימות, ולא משנה עד כמה ההרחבה תהיה “מוגבלת”, תביא להרחבת העימות במטרה להרתיע את ישראל ועליה לצפות “לאבדות משמעותיות” (אלנשרה, 15 ביוני 2024); כמו כן, הוא אמר כי חזבאללה הדגיש מאז תחילת העימות כי הלחימה בדרום לבנון נועדה לתמוך ברצועת עזה וכי טווח הפעילות יהיה שלושה עד חמישה ק”מ מהגבול והתקיפות יהיו רק ברמה הצבאית, המודיעינית וההסברתית, ללא תקיפות נגד אזרחים. עם זאת, הוא הוסיף כי כאשר ישראל חוצה את טווח הפעילות או תוקפת אזרחים, חזבאללה מחויב ל”תגובה מתאימה” שתואמת את “התוכנית שלנו בתהליך העימות” (ספוטניק בערבית, 5 ביולי 2024).
  • חבר המועצה המרכזית של חזבאללה, נביל קאווק, ציין כי הם כפו על ישראל מלחמת התשה אמיתית, קשה, חסרת תקדים ומתמשכת (אלקדס אלערבי, 17 בנובמבר 2023). קאווק הוסיף כי “ההתנגדות” הסלימה את פעולותיה האיכותיות בתגובה להסלמה הישראלית, וכי על ישראל לדעת כי הם נערכו לכל אפשרויות המלחמה וההסלמה בכמות ובאיכות. בנוסף לכך, הוא ציין כי “ההתנגדות” בלבנון תמשיך בפעילותה כל עוד “התוקפנות” נגד רצועת עזה תימשך (אלעהד, 31 בינואר 2024); בנאום נוסף, קאווק אמר “ההתנגדות” תגיב להסלמה בהסלמה חזקה יותר וישראל לא תשיג דבר “מעבר לאבדות ותבוסות” (אלעהד, 14 ביוני 2024).
  • מחמד רעד, ראש סיעת חזבאללה בפרלמנט הלבנוני, אמר כי חזבאללה הסלים את פעולותיו נגד ישראל על מנת לשמר את “משוואת ההרתעה”, וכדי שישראל לא תשלה את עצמה שהיא מסוגלת ויכולה לתקוף את לבנון ( Sawt Beirut International, 19 במאי 2024).
  • במאמר שפרסם אברהים אלאמין, עורך היומון אלאח’באר, במלאות תשעה חודשים ללחימה, הוא ציין כי תוכנית הפעולה של חזבאללה בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 התבצעה “בחיפזון” וכי “מערכת ההתשה” לא נכללה בחישובים של “ההתנגדות”. לפי אלאמין, יש כמות גדולה של חישובים שהנהגת חזבאללה צריכה לקחת בחשבון, וכי בחודשים שחלפו התרחשו התפתחויות שהצריכו הכנסת אמל”ח וטקטיקות חדשות, בנוסף לחשיפת אמל”ח איכותי ואיתות על תקיפות איכותיות יותר כדי להרתיע את ישראל ממלחמה נרחבת (אלאח’באר, 6 ביולי 2024).
  • כתב אלאח’באר, עלי חידר, הסביר כי חזבאללה מבקש להרתיע את ישראל באמצעות הסלמת התקיפות שלו, מבחינת איכות המטרות והטווח, וזאת מבלי להגיע למלחמה כוללת. חידר ציין כי מאז תחילת העימות, חזבאללה הבהיר כי הוא יגיב לכל תקיפה שבראייתו מפרה את כללי המשחק שהוא קבע בשטח, ובשל כך ישראל מסכימה לתקיפות (חזבאללה) שהיא מבינה שהן המחיר על תקיפה כלשהי. כמו כן, הדגיש חידר כי גם תקיפות שמתבצעות בהקשר של הגנה על לבנון נעשות במסגרת התמיכה ברצועת עזה בשל החיבור בין הזירות (אלאח’באר, 9 ביולי 2024).

יישום המדיניות בלחימה

תמיכה ברצועת עזה

• מתחילת העימות ב-8 באוקטובר 2023, הצהיר חזבאללה כי הוא פועל כדי להזדהות עם הפלסטינים הנלחמים נגד ישראל ברצועת עזה, לגרום לישראל להסיט כוחות לצפון ובכך להקל את הלחץ הצבאי המופעל על הפלסטינים. בהודעת קבלת האחריות על התקיפה הראשונה ב-8 באוקטובר, נגד שלושה אתרים צבאיים בהר דב (חוות שבעא), נאמר כי היא נעשתה “כסולידריות עם ההתנגדות הפלסטינית המנצחת ועם העם הפלסטיני הנאבק והסבלני” (סימיא, 8 באוקטובר 2023). לאורך העימות, הרוב המכריע של הודעות קבלת האחריות של חזבאללה ציינו כי התקיפות נגד יעדים ישראליים נעשו “כתמיכה בעם הפלסטיני הנחוש ברצועת עזה וכתמיכה בהתנגדות האמיצה והמכובדת שלהם”, לעתים לצד נימוקים אחרים, כדוגמת פגיעה בפעילי חזבאללה.

• חזבאללה גם השתמש בהסלמה בלחימה ברצועת עזה כעילה להסלמת התקיפות שלו נגד ישראל. להלן מספר דוגמאות בולטות:
  • בתחילת נובמבר 2023, כאשר כוחות צה”ל העמיקו את התמרון הקרקעי ברצועת עזה, חזבאללה הגביר את עוצמת התקיפות באמצעות שימוש ברקטות חדשות ובכלי טיס בלתי מאוישים (כטב”מים), כאשר בהודעות נאמר כי התקיפות מהוות “תמיכה בעם הפלסטיני האיתן ברצועת עזה ותמיכה בהתנגדות האמיצה והמכובדת” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 10 בנובמבר 2023). מנהיג חזבאללה נצראללה ציין כי נרשמה “התקדמות” בפעילות הצבאית האיכותית והכמותית של חזבאללה עם שימוש ראשון בכטב”מי נפץ וברקטות ברכאן בעלות ראש קרבי של 500-300 ק”ג, לצד חדירות של כטב”מים לצורך איסוף מודיעין, כולל עד חיפה. נצראללה הדגיש כי המתרחש ברצועת עזה קשור גם להסלמה המתמשכת בלבנון (אתר יחסי הציבור של חזבאללה, 11 בנובמבר 2023).
  • לאחר כניסת כוחות צה”ל לרפיח ב-7 במאי 2024, זוהתה הסלמה בשימוש באמצעי הלחימה של חזבאללה עם שימוש ברקטות ברכאן במשקל 500 ק”ג.^[10] כמו כן, גבר השימוש של חזבאללה בכטב”מים, הן מבחינת התדירות והן מבחינת הכמויות (נחילים).
  • ב-8 ביוני 2024, בעקבות מבצע החילוץ של ארבעה חטופים ישראלים במחנה הפליטים אלנציראת ברצועת עזה, שלטענת הפלסטינים הותיר יותר מ-200 הרוגים, שיגר לראשונה חזבאללה רקטות משופרות מסוג פלק-2^[11] (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 8 ביוני 2024).
• ב-24 בנובמבר 2023, החלה הפוגה בלחימה ברצועת עזה במסגרת הסכם בין חמאס לבין ישראל שהביא לשחרור חטופים בתמורה לשחרור אסירים פלסטינים. במקביל, חזבאללה עצר את הלחימה בגבול הצפון וחידש אותה עם סיום ההפוגה ב-1 בדצמבר 2023. עוד לפני ההפוגה, הבהיר “מקור בחזבאללה” כי על אף שהארגון לא היה חלק מהמשא ומתן, הפסקת הלחימה ברצועת עזה תחול גם על לבנון, אולם כל הפרה ישראלית של הפסקת האש תיענה בתגובה (אלג’זירה, 22 בנובמבר 2023). בכך סיפק חזבאללה דוגמה נוספת לקשר בין הזירות.
• ב-3 ביולי 2024, ציין סגן מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, כי אם ישראל רק תצמצם את פעולותיה הצבאיות ברצועת עזה ללא הפסקת אש, ההשלכות לגבי העימות בדרום לבנון יהיו פחות ברורות ואינו יודע כיצד חזבאללה יגיב למצב (AP, 3 ביולי 2024).
• חבר המועצה המרכזית של חזבאללה, נביל קאווק, אמר כי החלטת הדרג המדיני בישראל לעבור לשלב הלחימה השלישי ברצועת עזה ולהפסיק את הפעולות הצבאיות הנרחבות מעידה על כך שישראל מכירה בהצלחת חזבאללה בתמיכתו ברצועת עזה ואינה מעוניינת להגיע למלחמה עמו (רדיו אלנור, 3 ביולי 2024).

פגיעה בפעילים ובתשתיות

• חזבאללה יישם מתחילת העימות את המשוואה, שהייתה תקפה קודם לכן, ולפיה פגיעה בפעילי הארגון, על אדמת לבנון או סוריה, תביא לתגובה נגד כוחות צה”ל כדי לגבות מחיר דומה. ב-9 באוקטובר 2023, אחרי ששלושה פעילי חזבאללה נהרגו בתקיפות ישראליות בדרום לבנון, שיגר חזבאללה טילי נ”ט ופצצות מרגמה לעבר שני מוצבי צה”ל בגבול הצפון וציין כי זו “תגובה ראשונית” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 9 באוקטובר 2023). ב-11 באוקטובר 2023, קיבל חזבאללה אחריות על ירי טילי נ”ט לעבר מוצב צה”ל בגבול וציין כי זו הייתה “תגובה נחושה לתקיפות הציוניות שהובילו למותם של מספר מאחינו המג’אהדין”, יומיים קודם לכן (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 9 באוקטובר 2023).
• אופי התקיפות של חזבאללה, הן בעוצמת האש והן בטווח הפעילות, הסלים בתגובה לפגיעה שנתפשה בעיני הארגון כמשמעותית יותר, כדוגמת פעילים או מפקדים בכירים. גם פגיעה בפעילים בכירים של ארגונים אחרים, על אדמת לבנון, הביאה להסלמה בתגובת חזבאללה. כמו כן, חזבאללה הגיב בעוצמה לפגיעה בתשתיות חיוניות עבורו., להלן דוגמאות בולטות:
  • ב-6 בינואר 2024, תקף חזבאללה לראשונה את בסיס הבקרה האווירית בהר מירון באמצעות מטח של עשרות רקטות. בהודעת קבלת האחריות נאמר כי זו הייתה “תגובה ראשונית על פשע ההתנקשות במנהיג הדגול, שיח’ צלאח אלעארורי ואחיו השהידים ברובע הדרומי של בירות” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 6 בינואר 2024).
  • ב-8 בינואר 2024, הודיע חזבאללה על מותו של וסאן חסן טויל, שנחשב למפקד כוח רצ’ואן. טויל היה ההרוג הראשון של חזבאללה שזכה לתואר של “השהיד המפקד”, עדות למעמדו הבכיר. יממה לאחר מכן, תקף חזבאללה לראשונה את מטה פיקוד הצפון (בסיס דדו) בצפת באמצעות מספר כטב”מי נפץ. בהודעת קבלת האחריות נאמר כי מדובר בתגובה “לפשע ההתנקשות” בחייהם של אלעארורי וטויל (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 9 בינואר 2024).

• • ב-15 במאי 2024, סיכל חיל האוויר בתקיפה באזור צור את חסין אבראהים מכי, מפקד שטח בכיר בחזית הדרום של חזבאללה שפיקד בעבר על גזרת החוף בארגון. חזבאללה ביצע שלוש תקיפות, שהוגדרו כתגובה ישירה “להתנקשות” – שיגור רקטות ברכאן כבדות לעבר מפקדת אוגדה 91, שיגור עשרות רקטות לעבר בסיס הבקרה האווירית בהר מירון ופגיעה באמצעות כטב”מים בבלון התצפית של מערכת ההתרעה האווירית “טל שמיים” באזור צומת גולני, התקיפה הרחוקה ביותר מאז תחילת העימות (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 15 במאי 2024).
  • ב-16 במאי 2024, קיבל חזבאללה אחריות על תקיפה באמצעות כטב”מים נגד מפעלים ביטחוניים באזור התעשייה הדרומי של קריית שמונה, וזאת בתגובה לתקיפה ישראלית נגד מתקנים תעשייתיים בבקעת הלבנון ערוץ (הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 15 במאי 2024).
  • ב-12 ביוני 2024, נהרג טאלב סאמי עבדאללה, מפקד יחידת אלנצר של חזבאללה שאחראית על הגזרה המזרחית של דרום לבנון, בסיכול ממוקד של חיל האוויר. תגובת חזבאללה להריגת עבדאללה, שכונה “המפקד השהיד” בהודעה הרשמית על מותו, נמשכה מספר ימים והתבטאה בעלייה חדה בעוצמת האש שכוונה נגד שטח ישראל ובהרחבת הטווח לאזור הכנרת. לפי חזבאללה, כחלק מהתגובה, ב-13 ביוני 2024, בוצעה התקיפה הנרחבת ביותר שביצע הארגון עם שיגורם של שלושים כטב”מים ו-150 רקטות לעבר מפקדות ובסיסי צבא בגליל וברמת הגולן.^[12]
  • ב-3 ביולי 2024, נהרג מחמד נעמה נאצר, מפקד יחידת עזיז של חזבאללה שאחראית על הגזרה המערבית של דרום לבנון, בסיכול ממוקד של חיל האוויר בדרום לבנון.^[13] תגובת חזבאללה לסיכול נמשכה יומיים וגם התבטאה בעלייה בעוצמת האש עם שיגור מטחים מרוכזים של רקטות וכטב”מי נפץ נגד יעדים צבאיים בישראל. במסגרת התגובה, בוצעה ב-4 ביולי 2024 התקיפה הנרחבת ביותר מאז תחילת העימות עם שיגור משולב של יותר מ-200 רקטות מסוגים שונים ושל 20 כטב”מי נפץ לעבר בסיסים ומפקדות של צה”ל ברמת הגולן, בגליל העליון ובגליל המערבי.
  • ב-6 ביולי 2024, נהרג מית’ם מצטפא אלעטאר, בכיר במערך ההגנה האווירית של חזבאללה, בתקיפה של חיל האוויר באזור בעלבכ שבבקעת הלבנון, מרחק של יותר ממאה ק”מ מהגבול. בתגובה ביצע חזבאללה תקיפות באזורים שבהם הוא לא תקף עד כה, אולם לא חרג מטווח התקיפות של 40-35 ק”מ מהגבול. בין השאר, שוגרו עשרות רקטות קטיושה לעבר מפקדה של צה”ל בגליל התחתון, ממערב לטבריה, ושוגרו כטב”מי נפץ לעבר בסיס מודיעין בהר חרמון. “מקורות” בחזבאללה ציינו כי התקיפה בחרמון היא הגדולה ביותר של הכוח האווירי של חזבאללה מאז תחילת העימות באוקטובר 2023, וכי היא נועדה לשלוח מסר כי חזבאללה זיהה כי מדובר באתר אסטרטגי עבור ישראל (לבנון24, 7 ביולי 2024).

פגיעה באזרחים ובכפרים בלבנון

• מרבית התקיפות של חזבאללה מאז תחילת העימות כוונו לעבר יעדים צבאיים, אולם הארגון גם תקף יישובים אזרחיים בישראל, לטענתו בתגובה לפגיעה ישראלית באזרחים לבנונים ובכפרים בדרום לבנון שנחשבים “אזור חסות” של חזבאללה. מאחר שתושבי יישובי הצפון בישראל בטווח של כחמישה ק”מ מהגבול עזבו את בתיהם בתחילת המלחמה, חזבאללה מתקשה לגבות מחיר עם פגיעה ישירה באזרחים ישראלים. על כן, הארגון מצדיק את הירי לכיוון היישובים המפונים, בתגובה לפגיעה באזרחים ובכפרים בדרום לבנון, בטיעון שחיילי צה”ל משתמשים בבתים ולכן מדובר במטרות “לגיטימיות”. להלן דוגמות בולטות:
  • ב-5 בנובמבר 2023, שיגר חזבאללה מטח של רקטות קטיושה לעבר קריית שמונה. בהודעת קבלת האחריות נאמר כי זו “תגובה לפשע האכזר והברוטלי של פגיעה בכלי רכב אזרחי שהביאה למותם של אישה ושלושת נכדיה”. עוד צוין בהודעה כי חזבאללה “לעולם לא יסבול פגיעה ותקיפה נגד אזרחים, והתגובה תהיה נחושה וחזקה” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 5 בנובמבר 2023).
  • ב-21 בנובמבר 2023, קיבל חזבאללה אחריות על שלוש תקיפות בתגובה לתקיפה ישראלית שגרמה למותם של שני עיתונאים של ערוץ אלמיאדין ולפגיעה בבתים אזרחיים – שיגור שני טילי נ”ט לעבר חיילים במנרה, שיגור קטיושות לעבר בסיס צבאי באזור בית הלל ושיגור טילי נ”ט לעבר חיילים במבנה במושב אביבים (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 21 בנובמבר 2023).
  • ב-5 במרץ 2024, קיבל חזבאללה אחריות על ירי לעבר בניין בקריית שמונה, וזאת בתגובה “לתקיפות הישראליות על הכפרים ובתי האזרחים האיתנים בדרום, ובמיוחד הפגיעה בבית אזרחי ומותם של אישה, בעלה ובנם בעיירה חולא” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 5 במרץ 2024).

• • ב-24 במאי 2024, קיבל חזבאללה אחריות על ירי לעבר מבנה במרגליות, שלטענתו שימש את חיילי צה”ל, וזאת בתגובה “לתקיפות הישראליות על הכפרים ובתי האזרחים האיתנים בדרום” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 24 במאי 2024).
  • ב-15 ביוני 2024, קיבל חזבאללה אחריות על ירי עשרות רקטות קטיושה ופלק לעבר קריית שמונה וכפר סולד. בהודעה נאמר כי מדובר בתגובה כוללת לפגיעה בכפרים בדרום לבנון, האחרונה שבהן נגד העיירה ג’נאתא שהביאה “למותם ולפציעתם של אזרחים”. תקיפה נוספת באמצעות עשרות קטיושות כוונה לעבר מושב מרגליות בתגובה לפגיעות בעיירה כפר כלא (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 15 ביוני 2024).
• ב-7 בנובמבר 2023, השיק חזבאללה קמפיין ברשתות החבריות תחת התגית: “אחדות_הזירות_והדם”. הקמפיין ציין כי יש הרוגים בקרב לוחמי “ההתנגדות” ואזרחים בלבנון ואלפי הרוגים בקרב האזרחים ברצועת עזה, וכי כשם שיש אחדות זירות, כך גם דמם של ההרוגים בלבנון שווה לדם ההרוגים הפלסטינים (סימיא, 7 בנובמבר 2023). בכך הציג חזבאללה את כל שלושת הממדים של משוואת התגובות מול ישראל – תמיכה ברצועת עזה, הרג פעילים והרג אזרחים.

ניסיון לצמצום פעילות חיל האוויר בלבנון

• לנוכח התקיפות הישראליות המתמשכות באמצעות מטוסי קרב וכטב”מים, ניסה חזבאללה לבסס מחדש את “משוואת ההרתעה”, אותה הכניס לתוקף בשנת 2019 ואשר נועדה למנוע את פעילות חיל האוויר בשמי לבנון. ב-26 בפברואר 2024, קיבל חזבאללה אחריות על הפלת כטב”ם ישראלי מדגם הרמס-450 (“זיק”) באמצעות טיל קרקע-אוויר (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 26 בפברואר 2024); ב-6 באפריל 2024, קיבל חזבאללה אחריות על הפלת הרמס-450 (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 6 באפריל 2024); ב-1 ביוני 2024, קיבל חזבאללה אחריות על הפלת כטב”ם ישראלי מדגם הרמס-900 (“כוכב”) (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 1 ביוני 2024).
• ב-9 ביוני 2024, שוגרו מספר טילים נגד מטוסים (נ”מ) לעבר מטוסי קרב ישראליים שפעלו בשמי לבנון. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק (ערוץ הטלגרם של דובר צה”ל, 9 ביוני 2024). ב-12 ביוני 2024, קיבל חזבאללה אחריות על שיגור טיל נגד מטוסים (נ”מ) לעבר מטוס קרב שטס בשמי לבנון. חזבאללה טען כי לאחר הירי, המטוס נסוג לשטח ישראל (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 12 ביוני 2024). “מקורות” ציינו כי בחזבאללה החליטו לחשוף את יכולות ההגנה האווירית שלהם עם שיגור טיל קרקע-אוויר לעבר מטוס הקרב הישראלי, כאשר המטרה לא הייתה להפיל אותו אלא לשלוח מסר הרתעתי לישראל כי המצב שבו חיל האוויר הישראלי פועל בחופשיות בשמי לבנון כבר אינו תקף (אלנשרה, 12 ביוני 2024). בדיווח נוסף, “מקורות המקורבים לחזבאללה” ציינו כי מדובר בטילי נ”מ ישנים שאינם מסוגלים להפיל מטוס, והירי נועד כדי להעביר מסר לישראל (אלמדן, 14 ביוני 2024).

הרתעה מפני מלחמה כוללת

• לאורך העימות הנוכחי, נצראללה ובכירי חזבאללה הביעו את חוסר רצונם בהרחבת העימות עד למלחמה כוללת. עם זאת, לנוכח איומים ישראליים בדבר אפשרות לפעולה נרחבת נגד חזבאללה, העבירו בכירי הארגון מסרים מאיימים כי במקרה שישראל תפתח במבצע קרקעי בדרום לבנון או במלחמה כוללת, הארגון יפעל “ללא מגבלות”, הן מבחינת טווחי הפעולה והן מבחינת היכולות הצבאיות שלו. מלבד הצהרות פומביות, חזבאללה גם השתמש בלוחמת תודעה כדי להעצים את המסר ההרתעתי. להלן דוגמאות בולטות:
  • ב-18 ביוני 2024, פרסם חזבאללה סרטון באורך 9:32 דקות, שלטענת הארגון צולם על ידי כטב”ם בשם “דוכיפת” (בערבית: הדהד/באנגלית Hudhud). בין השאר, הסרטון הציג תיעוד של אזור הקריות, בסיס חיל הים בחיפה עם זיהוי הספינות בתחומו, נמל חיפה, נמל התעופה של חיפה, משגרי כיפת ברזל ומכלי אכסון נפט (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 18 ביוני 2024). נצראללה טען כי הסרטון שפורסם הוא רק לקט קצר, בעוד שברשות הארגון שעות רבות של צילומים, כולל באזורים שמעבר לחיפה (אלמנאר, 18 ביוני 2024). ב-9 ביולי 2024, פרסם חזבאללה סרטון נוסף, באורך 9:52 דקות, שלטענתו גם צולם על ידי הכטב”ם ואשר תיעד מתקנים צבאיים ברמת הגולן (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 9 ביולי 2024).
  • ב-22 ביוני, פרסם חזבאללה סרטון עם כתוביות בעברית תחת הכותרת “והמבין יבין”, אשר כלל איומים לפגוע ביעדים אסטרטגיים בישראל. הסרטון החל עם אמירתו של נצראללה כי “אם המלחמה תכפה על לבנון, אזי ההתנגדות תלחם ללא מגבלות, ללא כללים וללא סייגים”. לאחר מכן, הוצגו נקודות ציון וצילומים של אתרים רגישים בתוך ישראל, בהם נמלי חיפה ואשדוד, אסדות הגז בים התיכון, הכור הגרעיני בדימונה ובתי הזיקוק בחיפה. בסיום הסרטון הופיעה שקופית ובה נכתב: “מי [בטעות נכתב “הוא”] אשר יחשוב על מלחמה עמנו יתחרט אנשאללה” (ערוץ הטלגרם של זרוע ההסברה הקרבית של חזבאללה, 22 ביוני 2024).

• בהקשר זה, יש לציין כי גם איראן והארגונים המשתייכים ל”חזית ההתנגדות” בהובלת איראן הציגו מסרים שנועדו לסייע לשמור על “משוואת ההרתעה” לנוכח האפשרות של מלחמה בין ישראל לבין חזבאללה. משלחת איראן לאו”ם ציינה כי אם ישראל תחל ב”תוקפנות” צבאית רחבת היקף נגד לבנון, זה יביא ל”מלחמת השמדה”, וכי “כל האפשרויות, כולל מעורבות מלאה של כל חזיתות ההתנגדות, נמצאות על השולחן” (חשבון X של משלחת איראן באו”ם, 29 ביוני 2024); מזכ”ל המיליציה העיראקית כתאא’ב סיד אלשהדאא’, אבו אלאא’ אלולאא’י, הזהיר כי אם ישראל תנקוט בצעד “טיפשי” ותפתח במלחמה נגד לבנון, ההתנגדות האסלאמית בעיראק תעבור ללחימה “מטווח אפס” נגד ישראל. הוא ציין כי כעת ההתנגדות האסלאמית בעיראק משתתפת בקרב “מבול אלאקצא” ממרחק של יותר מ-800 ק”מ, אולם המרחק הגיאוגרפי יתבטל וההתנגדות תשתמש בכל הארסנל הצבאי שלה ותפגע בדיוק רב יותר (חשבון X של אבו אלאא’ אלולאא’י, 25 ביוני 2024).

אפשרות להסדר בגבול ישראל-לבנון

• מאז תחילת הלחימה, נעשים מאמצים בינלאומיים, בהובלת ארה”ב וצרפת, לקדם הפסקת אש בדרום לבנון, שתכלול את הרחקת פעילי חזבאללה מהגבול בהתאם להחלטה 1701 של האו”ם,^[14] לצד גיבוש הסדר על שרטוט קו הגבול הקבוע בין ישראל לבין לבנון. במרכז המחלוקת בין ישראל לבין ממשלת לבנון וחזבאללה ניצבות 13 נקודות גבול בין ראש הנקרה להר דב, כולל חוות שבעא והכפר ע’ג’ר (סקאי ניוז בערבית, 16 בינואר 2024; אלנהאר, 17 בינואר 2024). בכירי חזבאללה הבהירו כי הם לא יסכימו לנהל משא ומתן על הסדר לפני שתושג הפסקת אש ברצועת עזה לצד הצגת עמדות הפתיחה שלהם לקראת שיחות עתידיות. להלן התבטאויות מרכזיות:
• בנאום ב-5 בינואר 2024, אמר מזכ”ל חזבאללה, חסן נצראללה, כי ביסוס “משוואת ההרתעה” במהלך הלחימה מהווה הזדמנות להגיע להסדר, אחרי סיום המלחמה ברצועת עזה, בנוגע “לשחרור שאר אדמות לבנון הכבושות”, וכך ליצור משוואה חדשה “שתמנע מהאויב להפר את הריבונות הלבנונית באוויר, בים ובגבולות” (אלמנאר, 5 בינואר 2024).
• בנאום ב-5 באפריל 2024, אמר נצראללה כי ל”הישגים” בחזית הלבנונית תהיה השפעה חיובית על לבנון מאחר שהם יחזקו את “מאזן ההרתעה” ויאפשרו “לפתור את סוגיית הגבולות היבשתיים”, כאשר חזבאללה גם מתכוון לדון בסוגיית חיפושי הנפט והגז הטבעי בים התיכון. הוא הוסיף כי הדיבורים על הסדרים לגבי נוכחות אנשי חזבאללה מדרום לנהר הליטאני הם “חסרי ערך” מאחר שהעובדות בשטח הן שיקבעו (אלמדן, 5 באפריל 2024). בהקשר לכך, הסביר פרשן אלאח’באר, עלי חידר, כי דברי נצראללה הבהירו את עמדת הארגון כי “ההתנגדות” מתכוון לשמור על נוכחותו מדרום לנהר הליטאני, בלי קשר לאופן שבו זה יעוצב או ייראה (אלאח’באר, 8 באפריל 2024).
• בנאום ב-10 ביולי 2024, ציין נצראללה כי הרחקת חזבאללה למרחק של שמונה עד עשרה ק”מ מהגבול, כפי שישראל דורשת, לא תפתור את הבעיה (אלנשרה, 10 ביולי 2024).
• סגן מזכ”ל חזבאללה, נעים קאסם, אמר כי חזבאללה לא מעוניין לדון בשום אופן בדרישה הישראלית בכל הקשור לחזית דרום לבנון, והדגיש כי עמדתם ברורה; עם עצירת המלחמה בעזה, החזית בלבנון תעצור באופן אוטומטי. קאסם הוסיף כי חזבאללה לא ממהר להרגיע אף אחד וגם לא להפחיד אף אחד. הוא ציין כי שום דבר לא מחייב את הארגון לדון עם אף אחד במצב בדרום לבנון לאחר עצירת המלחמה, מאחר שלדרום לבנון מנגנונים משלה (אלאח’באר, 2 בפברואר 2024).
• “מקורות יודעי דבר” ציינו כי חזבאללה לא ייסוג משני עקרונות המנחים את מהלכיו: לא יהיה שקט בגבול לבנון-ישראל לפני הפסקת אש ברצועת עזה, ולא תתבצע נסיגה, ולו הקטנה ביותר, של כוחות חזבאללה מצפון לנהר הליטאני. עוד נמסר כי חזבאללה הביע נכונות לדיון במצב העתידי בגבול, לאחר השגת הפסקת אש ברצועת עזה, על בסיס “הבטחת הזכויות הריבוניות הלבנוניות, בהן נסיגה של ישראל מהנקודות היבשתיות, שלא הוסדרו” והפסקת הגיחות של מטוסים ישראלים למרחב האוויר של לבנון (אלג’מהוריה, 19 ביוני 2024).
• ב-3 ביולי 2024, אמר חבר המועצה המרכזית של חזבאללה, נביל קאווק, כי ישראל הבינה כי היא “לא יכולה להחזיר את התושבים ליישובים, אלא באמצעות פתרון פוליטי”, אולם הוא הדגיש כי לא יהיה פתרון פוליטי בגבול בלי עצירת המלחמה ברצועת עזה (לבנון24, 3 ביולי 2024).

^[1] ראו מחקר מרכז המידע למודיעין ולטרור מתאריך 24 בנובמבר 2023: "מלחמת 'חרבות ברזל' - הלחימה בגבול ישראל לבנון (תמונת מצב נכון ל-23 בנובמבר 2023)". ↑
^[2] יורם שוייצר, אורנה מזרחי וענת שפירא, עיצוב והתפתחות אסטרטגיית ההרתעה של חזבאללה כלפי ישראל, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2023.
^[3] להרחבה ראו מחקר של מרכז המידע מ-27 באוגוסט 2019: "חסן נצראללה מזכ"ל חזבאללה הודיע כי יגיב נגד ישראל על תקיפת הרחפנים בביירות שאותה הוא מייחס לישראל ועל הריגת שני פעילי חזבאללה בהתקפה בסוריה".
^[4] להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע מתאריך 29 ביוני 2023: "מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (16 – 29 ביוני 2023)".
^[5] מבצע "שומר החומות" החל ב-10 במאי 2021 עם שיגור מטחי רקטות של חמאס מרצועת עזה לעבר ירושלים בעיצומם של אירועי יום ירושלים. הלחימה בין צה"ל לבין חמאס, הג'האד האסלאמי בפלסטין וארגונים פלסטיניים נוספים נמשכה 11 ימים, במהלכם שוגרו יותר מ-4,300 רקטות לעבר שטח ישראל וצה"ל תקף כ-1,500 מטרות טרור ברצועת עזה. להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע מתאריך 23 במאי 2021: "אירועי ההסלמה - שומר החומות: סיכום".
^[6] להרחבה, ראו את הפרסומים היומיים של מרכז המידע על מלחמת "חרבות ברזל", החל מ-8 באוקטובר 2023.
^[7] להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע מתאריך 7 בנובמבר 2023: "נאום חסן נצראללה, מזכ”ל חזבאללה, והתגובות לו בעולם הערבי".
^[8] להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע מתאריך 5 בינואר 2024: "תגובות להתנקשות בצאלח אלעארורי בבירות".
^[9] להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע מתאריך 8 בינואר 2024: "נאומי נצראללה מסרים עיקריים (3 ו-5 בינואר 2024)"
^[10] להרחבה, ראו פרסום מרכז המידע מתאריך 12 במאי 2024: "מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה (12-6 במאי 2024)".
^[11] להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע מתאריך 9 ביוני 2024: "מבט לטרור: חזבאללה, לבנון וסוריה ( 9-3 ביוני 2024)"
^[12] להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע מתאריך 16 ביוני 2024: "תגובות לסיכול הממוקד של טאלב סאמי עבדאללה, מפקד יחידת אלנצר בחזבאללה".
^[13] להרחבה, ראו מחקר מרכז המידע מתאריך 7 ביולי 2024: "תגובות לסיכול הממוקד של מפקד יחידת עזיז בחזבאללה".
^[14] החלטה 1701 התקבלה במועצת הביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה הקוראת להפסקת אש בין ישראל לחזבאללה ופריסת כוח או"ם חמוש וכוחות צבא לבנון בדרום לבנון, כדי למנוע מחזבאללה להמשיך לפעול בדרום לבנון. 

מאמרים נוספים בתחום