מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (23-16 ביולי 2024)

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• הפעילות בשבוע האחרון התמקדה באזור רפיח שבדרום רצועת עזה ובח’אן יונס שבמרכז הרצועה. כוחות קרקעיים ואוויריים תקפו פעילי טרור, השמידו תשתיות טרור ומשגרי רקטות ואיתרו מנהרות ואמצעי לחימה (אמל”ח) רבים.
• רפיח: כוחות צה”ל הרגו עשרות פעילי טרור חמושים בהיתקלויות ובתקיפות מהאוויר, איתרו משגרי רקטות ופצצות מרגמה וכמויות גדולות של אמל”ח והרסו תשתיות טרור. הכוחות גם השמידו את המנהרה שדרכה נעשה ניסיון חדירה לשטח ישראל ביוני 2024 (דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 23-16 ביולי 2024). לפי צה”ל, הכוחות הרגו יותר מ-150 פעילי טרור במהלך חודשיים של פעילות באזור רפיח ואיתרו כ-400 סוגים שונים של אמל”ח. כמו כן, הם השמידו תוואי תת-קרקעי של מאות מטרים שכלל מספר קומות ואיתרו מחרטות, רקטות ופירים. הכוחות גם פשטו על בית ספר ששימש פעילי טרור שניסו להשתלט על הנתיב להעברת סיוע הומניטרי (דובר צה”ל, 22 ביולי 2023).
• ח’אן יונס: ב-22 ביולי 2024, החלו כוחות צה”ל בפעילות במזרח ח’אן יונס. כלי טיס של חיל האוויר תקפו יותר מחמישים תשתיות טרור, כולל מחסני אמל”ח, עמדות תצפית, מבנים ששימשו את חמאס ופירי מנהרות. כמו כן, נהרגו עשרות פעילי טרור בתקיפות אוויריות ובירי טנקים (דובר צה”ל, 23-22 ביולי 2024).
• לפני תחילת הפעילות, הורה צה”ל על פינוי השכונות המזרחיות של ח’אן יונס והחלק המזרחי של האזור ההומניטרי והנחה את המפונים לעבור לאזור הומניטרי שהוקם באלמואצי (חשבון X של אביחי אדרעי, 22 ביולי 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו כי ההוראה כללה את הפינוי של בני סהילא, אלקרארה, ח’רבת ח’זאעה, אלמנארה, אלסלאם, קיזאן אלנג’אר, ג’ורה אללות, אלשיח’ נאצר, אלמחטה, אלסטר,אלכתיבה (חשבון X של ואא’ל אלחלבי, 22 ביולי 2024). דווח כי לפחות 200 אלף בני אדם התפנו מהאזור (אלמיאדין, 22 ביולי 2024). נמסר כי בוצעו תקיפות אוויריות וירי ארטילרי במזרח ח’אן יונס ובמרכזה ועל “פלישה” של כוחות קרקעיים, בחסות תקיפות אוויריות וארטילריות, למזרח ח’אן יונס (ערוץ הטלגרם של סוכנות צפא וערוץ הטלגרם של ערוץ אלאקצא, 22 ביולי 2024). משרד הבריאות של חמאס ברצועת עזה מסר כי 73 בני אדם נהרגו ויותר מ-270 נפצעו בתקיפות צה”ל ובית החולים נאצר קרא לתושבים לתרום דם (ערוץ הטלגרם של משרד הבריאות ברצועת עזה, 23-22 ביולי 2024).

    
מימין: מפת הפינוי שפרסם דובר צה”ל (חשבון X של אביחי אדרעי, 22 ביולי 2024);
משמאל: תושבים מתפנים בח’אן יונס (ערוץ הטלגרם של סוכנות שהאב, 22 ביולי 2024)

פעילות נגד תשתיות חמאס ברצועת עזה, כולל מתחמי אונר”א

• ב-16 ביולי 2024, תקפו מטוסי קרב של חיל האוויר פעילי טרור שפעלו בבית ספר של אונר”א באלנציראת. המקום שימש כתשתית לביצוע תקיפות נגד כוחות צה”ל ברצועת עזה. נמסר כי לפני התקיפה, ננקטו צעדים רבים כדי לצמצם פגיעה באזרחים (דובר צה”ל, 16 ביולי 2024). דווח כי 23 בני אדם נהרגו ועשרות נוספים נפצעו בתקיפה נגד בית הספר של אונר”א במחנה הפליטים אלנציראת (אלג’זירה, 16 ביולי 2024). חמאס האשימה כי התקיפה נגד בית הספר אלראזי של אונר”א היא “המשך רצח העם של צבא הכיבוש” וכי ארה”ב אחראית “לפשעים אלו” (ערוץ הטלגרם של חמאס (16 ביולי 2024).
•  ב-18 ביולי 2024, תקף מטוס קרב של חיל האוויר מפקדה של חטיבת העיר עזה של חמאס במתחם אונר”א בשכונת זייתון. במקום שהו מספר פעילי טרור, וננקטו צעדים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים. בתקיפה נהרג עאדל חמדיה, ששימש קצין המודיעין הצבאי של חטיבת העיר עזה והיה אחראי על איסוף מודיעין, כולל לקראת מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר 2024, וכאחראי על תקיפות נגד כוחות צה”ל ברצועה (דובר צה”ל, 19-18 ביולי 2024). הפלסטינים דיווחו כי התקיפה פגעה בבית הספר אלפלאח בשכונת אלזיתון וכי שני בני אדם נהרגו ושמונה נפצעו (ערוץ הטלגרם של סוכנות קדס, 18 ביולי 2024).

• הנציב הכללי של אונר”א, פיליפ לאזריני, האשים ישראל תקפה לפחות שמונה בתי ספר ברצועת עזה בתוך עשרה ימים, בהם שישה שהיו שייכים לאונר”א (ופא, 17 ביולי 2024).

נתוני צה”ל על סיכול פעילי טרור

•  ב-21 ביולי 2024, עדכן דובר צה”ל בערבית, אביחי אדרעי, כי התגברו הסימנים כי ראש הזרוע הצבאית של חמאס, מחמד אלצ’יף, נהרג בתקיפת חיל האוויר בח’אן יונס ב-13 ביולי 2024, אולם עדיין אין אישור רשמי לכך. הוא ציין כי התקיפה בוצעה לאחר שהתקבל אישור כי אלצ’ף נמצא לצדו של מפקד חטיבת ח’אן יונס, ראפע סלאמה, שנהרג (סקאי ניוז בערבית, 21 ביולי 2024). ב-16 ביולי 2024, פרסם צה”ל נתונים על הפגיעה ביכולות חמאס מאז תחילת המלחמה. לפי הנתונים, כ-14 אלף פעילי טרור הרוגים בהם שישה בדרג מפקדי חטיבות, יותר מעשרים בדרג מפקדי גדודים ו-150 מפקדי פלוגות. כמו כן הותקפו מהאוויר 37 אלף מטרות ויותר מ-25 אלף תשתיות טרור ואתרי שיגור (דובר צה”ל, 16 ביולי 2024).

שיגור רקטות

• השבוע נמשכו שיגורי הרקטות מרצועת עזה לאזור עוטף עזה, אולם נרשמה ירידה חדה לעומת השבועות הקודמים:
  • 20 ביולי 2024: נפילת רקטה בשטח פתוח בנחל עוז, ללא נפגעים או נזק (תקשורת ישראלית, 20 ביולי 2024)
  • 22 ביולי 2024: שלוש רקטות שוגרו מאזור ח’אן יונס ונפלו בשטחים פתוחים בעוטף עזה, ללא נפגעים או נזק (תקשורת ישראלית, 22 ביולי 2024).

שיגור רקטות בחתך חודשי

שיגור רקטות בחתך שנתי

סוגיית החטופים והסכם הפסקת אש

• בכיר חמאס, אסאמה חמדאן, האשים כי המכשול הגדול ביותר בדרך לעסקת חילופי שבויים הוא “העקשנות” של ממשלת ישראל. הוא ציין כי חמאס הפגינה גמישות רבה במהלך המשא ומתן אך ממשיכה להחזיק בעמדה כי על ההסכם להביא לסיום סבל הפלסטינים (אלג’זירה, 19 ביולי 2024).
• דובר הזרוע הצבאית של הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ), אבו חמזה, אמר כי האסירים הם בראש סדר היום של “ההתנגדות” וכי שחרורם הוא “בלתי נמנע”. הוא הוסיף כי הם מחויבים “להמשיך בלחימה, בכל השיטות והאמצעים, עד להבסת הכיבוש” (אלג’זירה, 16 ביולי 2024).
• מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, אמר כי יש התקדמות לעבר השגת הסכם שיביא להפסקת אש, שחרור החטופים וכניסה לנתיב שיאפשר לנסות ולבנות שלום בר קיימא ויציבות. הוא הוסיף כי עדיין נותרו כמה סוגיות במחלוקת שעליהן מתקיים משא ומתן (אתר מחלקת המדינה, 19 ביולי 2024).
• “מקורות מצריים” אמרו כי הסוגיות שנותרו במחלוקת במסגרת המשא ומתן הן נסיגת כוחות צה”ל מציר פילדלפי וממסדרון נצרים, החזרת העקורים לצפון רצועת עזה ונסיגה ישראלית מדורגת מכל שטחי הרצועה. “המקורות” הוסיפו כי אם לא תהיה תגובה ישראלית “ברורה ומכריעה” לגבי הנקודות הללו, פגישות המשא ומתן יהיו “חסרות תוחלת” (אלאח’באר, 23 ביולי 2024).

נפגעים פלסטינים

• משרד הבריאות ברצועת עזה (הנשלט ע”י חמאס) עדכן (נכון ל-23 ביולי 2024, שעה 13:00) כי מאז תחילת המלחמה נהרגו 39,090 פלסטינים ונפצעו 90,147 (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 23 ביולי 2024).
• כלי טיס של חיל האוויר ביצעו סיכולים ממוקדים נגד פעילי טרור:
  • ב-18 ביולי 2024, בוצעה תקיפה שבה נהרגו כעשרים פעילי חמאס מגדוד אלשאטי, בהם פעילי אלנח’בה, תצפיתנים וצלפים של הארגון. אחד ההרוגים הוא מחמד אבו ח’טאב, מפקד מחלקה בגדוד שאטי, שהיה אחראי לפיגוע שבו נהרג לוחם צה”ל ב-9 ביולי 2024. בנוסף, נהרגו אסמאעיל שכשקה, פעיל אלנח’בה שהשתתף במתקפת ה-7 באוקטובר 2023, ונמר חמידה, שהשתייך לוועדת ראמאללה של ״מטה הגדה״ של חמאס והיה מעורב בביצוע פיגוע הירי בעין יברוד באוקטובר 2003, שבו נהרגו שלושה לוחמי צה”ל. הרוג נוסף הוא עז אלדין עכילה מגדודי חללי אלאקצא שהיה אחראי להוצאה לפועל של פיגועים בכוחות צה״ל במהלך הלחימה (דובר צה”ל, 18 ו-21 ביולי 2024).
  • ב-18 ביולי 2024, נהרג תחסין אלנדים, שעבד במסגרת חברת אלקהארה, שמהווה תשתית מרכזית להעברות כספי טרור ברצועת עזה והוצאה לפועל של פיגועים. אלנדים היה מעורב בהעברת כספים לזרוע הצבאית של חמאס. יממה מאוחר יותר, הותקף מבנה של חברת אלקהארה באזור ההומניטרי בדיר אלבלח. התקיפה בוצעה לאחר פינוי האוכלוסיה באזור ובעזרת חימוש מדויק על מנת לצמצם פגיעה בבלתי מעורבים (דובר צה”ל, 20 ביולי 2024).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• ב-17 ביולי 2024, הודיע פיקוד המרכז של צבא ארה”ב כי המזח הצף הזמני, שנועד להעברת סיוע הומניטרי לחוף רצועת עזה, יפורק סופית. סגן מפקד הפיקוד, אדמירל משנה בראד קופר, ציין כי המזח “השיג את ההשפעה המיועדת שלו” וכי הסיוע יועבר לרצועה דרך נמל אשדוד. המזח החל לפעול ב-17 במאי 2024, אולם סבל מבעיות בטיחות ופורק מספר פעמים בשל הגלים הסוערים בים. בסך הכל, הועבר דרך המזח סיוע הומניטרי של יותר מ-8,831 טונות (אתר משרד ההגנה האמריקאי, 17 ביולי 2024).
• דובר המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, ג’ון קירבי, אמר כי ארה”ב רוצה לפתוח את מעבר רפיח כדי לאפשר זרימת סיוע הומניטרי (רויטרס, 18 ביולי 2024).
•   ב-21 ביולי 2024, הודיע יו”ר רשות האנרגיה הפלסטינית, ט’אפר מלחם, על חיבור מחדש של מתקן התפלת המים בדיר אלבלח לקו המתח F11 (ופא, 21 ביולי 2024). במקביל, עובדי חברת החשמל של רצועת עזה ביצעו בדיקות טכניות של קווי המתח ושל חדר החשמל במתקן התפלת המים, דרומית-מערבית לדיר אלבלח, לקראת הפעלת המתקן באמצעות קו המתח שמחובר לרשת החשמל הישראלית. מתקן ההתפלה אמור להפיק 20 אלף קוב מים ביום וכך לספק מים נקיים למאות אלפי תושבים (דף הפייסבוק של חברת החשמל של רצועת עזה, 21 ביולי 2024).

   
הבדיקות הטכניות לקראת חיבור מתקן ההתפלה לרשת החשמל
(דף הפייסבוק של חברת החשמל של רצועת עזה, 21 ביולי 2024)

• ארגון הבריאות העולמי טען כי התנאים ברצועת עזה יוצרים את הסביבה האידיאלית להתפשטות מחלות. בהודעת הארגון נאמר כי הרס מערכת הבריאות ברצועה, הכולל הנעת אוכלוסייה מתמשכת, מחסור באספקה ​​רפואית ואיכות מים ותברואה ירודה, מוביל לשיעורים נמוכים של מתן חיסונים ולעלייה בסיכון לחלות במחלות הניתנות למניעה, בדגש על מחלת הפוליו. עם זאת, דובר הארגון ציין כי הנגיף, שנמצא במערכות הביוב, עדיין מבודד מהסביבה וכי לא זוהו מקרים של שיתוק הקשורים אליו (ופא, 20 ביולי 2024). מתאם פעולות הממשלה בשטחים ציין כי 95% מאוכלוסיית הרצועה מחוסנים מנגיף הפוליו (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 23 ביולי 2024).

פניית חמאס לתושבי רצועת עזה

• ב-20 ביולי 2024, פרסמה חמאס הודעה מיוחדת שהופנתה “לעם הפלסטיני באופן כללי, ולעם הנפלא שלנו ברצועת עזה, במיוחד”. בהודעה, הצדיקה התנועה את מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023, וטענה כי יש לה השלכות אסטרטגיות וכי “התברר כי אין עתיד לישות הציונית על אדמתנו”. בחמאס ציינו כי הם יודעים כי התושבים סובלים “כתוצאה מההרס השיטתי ומלחמת ההשמדה מצד האויב הציוני”. הם ביקשו סליחה מהתושבים על “חוסר היכולת שלנו למלא את נאמנותנו כלפיכם”, אולם הביעו ביטחון כי “האויב יובס והתוקפנות תסתיים”. בהודעה נאמר כי התנועה ממשיכה במשא ומתן כדי “לסיים את המלחמה המטורפת הזו ואת התוקפנות הברוטלית”, וכי יחד עם כל הארגונים הפלסטיניים הם מבקשים להגיע להסכם “שיסיים את הסבל”, ולכן הפצירו בתושבים לגלות סבלנות. בסיום ההודעה, נאמר כי “ההתנגדות עדיין במצב טוב ונלחמת במערכה הנאצלת ביותר שידעה העת החדשה”, וכי “אף אחד לא יחליט על רצועת עזה מלבד תושביה, ואף אחד לא יקבע את היום שאחרי מלבד תושביה ואף אחד לא ישלוט ברצועת עזה מלבד תושביה” (ערוץ הטלגרם של אלשהאב, 20 ביולי 2021). יצוין שמדובר בהודעה השלישית של חמאס לציבור ברצועת עזה אחרי הודעות קודמות ב-31 במרץ 2024 וב-24 במאי 2024, שגם בהן הודתה כי היא לא מצליחה לעמוד במחויבויות שלה כלפי האזרחים לנוכח המלחמה והשלכותיה.

דוח על פשעי המלחמה של חמאס

• ב-17 ביולי 2024 פרסם ארגון Human Rights Watch (משמר זכויות האדם) דו”ח מקיף שקבע כי גדודי עז אלדין אלקסאם של חמאס ולפחות ארבעה ארגוני טרור נוספים בהובלת הזרוע הצבאית של חמאס ביצעו ב-7 באוקטובר 2023 פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נגד אזרחים. לפי הדוח, פעילי טרור פלסטינים ביצעו הרג שרירותי, ביצעו פשעי מין, התעללו בגופות לקחו בני ערובה וכלאו אותם והשתמשו באזרחים כמגן אנושי (Human Rights Watch, 17 ביולי 2024).
• חמאס גינתה את הדו”ח בטענה שהוא שקרי ומוטה וכי הוא הפך ל”מסמך תעמולה ישראלי” ודרשה כי הארגון יחזור בו ויתנצל. לטענת חמאס, הדוח התעלם “מהפשעים שביצע הכיבוש” נגד הפלסטינים ובחר להציג את ה-7 באוקטובר כתחילת המלחמה למרות שקדמו לו “שנים של סבל, מלחמות ורצח”. עוד נטען בהודעת חמאס כי הטענות על עינויים ופגיעות מיניות הן שקריות וכי אין להן ראיות או עדים, בעוד שפלסטינים הכלואים בבתי הכלא הישראליים נתונים “להתעללות ולהרעבה” במשך שנים. בנוסף לכך, האשימה חמאס כי הדוח התעלם מ”הפשעים” שביצעה ישראל מאז 7 באוקטובר, דוגמת תקיפות נגד בתי ספר ובתי חולים, וטענה שצה”ל תקף בעצמו אזרחים ישראליים ב-7 באוקטובר באמצעות אמצעי לחימה שאין ברשות הפלסטינים (ערוץ הטלגרם של חמאס, 17 ביולי 2024).

•  ב-18 ביולי 2024, התקיים בקטר מפגש בין משלחת חמאס בראשות ראש הלשכה המדינית של התנועה, אסמאעיל הניה, לבין משלחת של הגא”פ בראשות המזכ”ל, זיאד אלנח’אלה וסגנו, מחמד אלהנדי. הצדדים דנו בהתפתחויות במלחמה ברצועת עזה ובמשא ומתן להפסקת אש ושיבחו את “העמידה האיתנה של העם הפלסטיני”. המשלחות קראו להנהגת אש”ף לחזור בה מהכרתה במדינת ישראל בשל החלטת הכנסת שלא לאפשר הקמת מדינה פלסטינית וסיכמו כי יש לנקוט עמדה מאוחדת כדי “להתעמת עם הניסיונות למחוק את הסוגיה הפלסטינית” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 18 ביולי 2024).

• ב-16 ביולי 2024, שוחח אסמאעיל הניה עם שר החוץ התורכי, האקן פידאן. הנייה ציין כי חמאס התייחסה בחיוב להצעות המתווכים במשא ומתן להפסקת אש והאשים כי ישראל “מתחמקת מההתחייבויות הנדרשות” ואינה מעוניינת בסיום המלחמה. פידאן הדגיש כי תורכיה מגנה את “מעשי הטבח של הכיבוש” ושיבח את עמדות חמאס במשא ומתן. הוא הוסיף כי יש צורך “שממשלת הכיבוש תגיב בחיוב כדי לסיים את המלחמה” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 16 ביולי 2024).
• הניה נפגש גם עם יו”ר ועדת השיח הלבנוני-פלסטיני, באסל אלחסן, שמונה על ידי ראש ממשלת המעבר בלבנון, נג’יב מיקאתי, ודן עמו בסוגיית הפליטים הפלסטינים בלבנון ובמצב אונר”א. הניה הדגיש כי כל מה שהופץ בנוגע להפסקה של המשא ומתן מצד חמאס אינו נכון, וכי התנועה ממשיכה במאמציה להגיע להפסקת אש במסגרת התנאים שהציבה. הניה הדגיש את דאגת חמאס ליציבות לבנון והביע את הערכתו למאמצים המשמעותיים שעשתה ממשלת לבנון בכל הנוגע לסוגיית אונר”א (סוכנות הידיעות הלבנונית, 17 ביולי 2024).

•  ב-23-21 ביולי 2024, אירח משרד החוץ הסיני בבייג’ינג מפגש של הדיאלוג הפנים-פלסטיני בנוכחות 14 תנועות וארגונים פלסטיניים, בהם פתח, חמאס, הגא”פ והחזית העממית לשחרור פלסטין. ב-23 ביולי 2024, הודיע משרד החוץ הסיני כי המשתתפים חתמו על “הצהרת בייג’ינג לסיום הפילוג וחיזוק האחדות הלאומית הפלסטינית”. שר החוץ הסיני, ואנג יי, ציין כי הצדדים הסכימו על הקמת “ממשלת פיוס לאומי זמנית” שתשלוט ברצועת עזה לאחר סיום המלחמה וכי המפגש הבהיר כי אש”ף הוא “הנציג הלגיטימי היחיד” של כל הפלסטינים. הוא הוסיף כי כל הארגונים והתנועות הביעו נכונות לקדם פיוס והפגינו מחויבות לקדם “צדק לאומי ולהביא תקווה יקרה לעם הפלסטיני הסובל” (סוכנות הידיעות שינחואה ואתר משרד החוץ הסיני, 23 ביולי 2024).

• חבר הלשכה המדינית של חמאס, מוסא אבו מרזוק, שעמד בראש משלחת התנועה לשיחות בסין, אישר כי התנועה חתמה על הסכם “פיוס לאומי” עם פתח ושאר הארגונים. הוא ציין כי “הדרך להשלים את המסע הזה היא אחדות לאומית” וכי חמאס מחויבת לכך (אלקדס אלערבי, 23 ביולי 2024).
• דובר פתח, אסאמה אלקואסי, אישר כי הארגונים הסכימו להקים ממשלה שתכלול את יהודה ושומרון ואת רצועת עזה. הוא ציין כי יש “אופטימיות זהירה” לאחר החתימה, וכי עיקר המאמצים מופנים לסיום המלחמה ברצועה. אלקואסי הוסיף כי הנסיבות הקיימות יובילו להקמת ממשלת פיוס ושיבח את חמאס על “שגילתה בגרות בחשיבה שלה לגבי אחדות פלסטינית” (אלערביה, 23 ביולי 2024).
• בכיר פתח, עבד אלפתאח דולה, מסר כי יש עדיין חילוקי דעות בין חמאס לבין פתח על הניסוחים של ההחלטות הבינלאומיות הנוגעות לסוגיה הפלסטינית, אולם יש הסכמה על מסגרת ההחלטות. הוא הבהיר כי הפילוג הפנים-פלסטיני עדיין לא הסתיים, אולם הצדדים נוקטים בצעדים רציניים, וכי הדיונים על “היום שאחרי” יתקיימו עם סיום המלחמה (אלערביה, 23 ביולי 2024).
• “אחד המשתתפים” במפגש סיפר כי הפגישה בסין הייתה “סוערת” והתגלו בה מחלוקות מהותיות, אך “לא היה ראוי לחזור מאותה מדינה רחוקה ללא הצהרה כללית שתספק את סין ולא תעורר את הכעס של הרחוב הפלסטיני”. לדברי “הגורם”, פתח סבורה שהרשות הפלסטינית צריכה להיות מאוחדת וכל הנשק צריך להיות בידי מנגנוני הביטחון בלבד, בעוד שחמאס סבורה שהפלסטינים נמצאים ב”שלב שחרור לאומי” שמחייב את הארגונים להחזיק בכלי נשק ו”להתנגד”. הוא הוסיף כי יש גם חילוקי דעות מהותיים סביב ההסכמים שעליהם חתם אש”ף עם ישראל, כאשר חמאס דורת לנטוש אותם (אלשרק, 23 ביולי 2023).
• לפני ההודעה הרשמית, פורסמו דיווחים לגבי תוכן ההצהרה המוסכמת. בין השאר, נמסר כי הצדדים הסכימו על הקמת ממשלה שתוקם על בסיס הקונצנזוס הפנים-פלסטיני ואשר תיישם את סמכויותיה בכל השטחים הפלסטיניים, ותאשר את האחדות של יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה; הביעו מחויבות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית עם בירתה באלקדס והבטחת זכות השיבה; אישרו את זכות הפלסטינים “להתנגד” לכיבוש ולסיים אותו בהתאם לחוקים הבינלאומיים ולאמנת האו”ם; הסכימו לפעול להסרת המצור “הברברי” על רצועת עזה ועל יהודה ושומרון ולהעביר סיוע הומניטרי ורפואי ללא הגבלה (צדא ניוז, 22 ביולי 2024). בכיר חמאס, חסאם בדראן, הכחיש את הפרסומים וציין כי ההצהרה עליה חתמו הארגונים “ברורה ואינה תואמת את מה שפורסם” (אתר חמאס, 23 ביולי 2024). גם בגא”פ ציינו כי “המידע אינו מדויק” וכי הם לא הסכימו “לאף גרסה שקובעת החלטות בינלאומיות שיובילו להכרה בלגיטימיות הישות הציונית הכובשת, ואנו מסרבים לקבל כל גרסה שמבטיחה הכרה, ישירה או בעקיפין, בישראל” (אלמיאדין, 23 ביולי 2024).
• במהלך המפגש בבייג’ינג, אמר סגן מזכ”ל החזית העממית לשחרור פלסטין, ג’מיל מזהר, כי עלינו “להיות מאוחדים מול התוקפנות הזו כי זו הערובה היחידה להשגת המטרות הלאומיות העיקריות שלנו”. הוא קרא להקמת ממשלת הסכמה לאומית, בעלת התייחסות פוליטית לאומית, שתפקידיה וסדרי העדיפויות שלה הם לאחד מוסדות פלסטיניים, לתמוך ביציבות העם הפלסטיני, להקל על צרכי הפלסטינים ולהתכונן לבחירות מקיפות (ערוץ הטלגרם של החזית העממית לשחרור פלסטין, 22 ביולי 2024).
• לפני תחילת הכינוס, מתחו בפתח ביקורת על חמאס לאחר שהתברר כי מוסא אבו מרזוק יעמוד בראש המשלחת במקומו של ראש הלשכה המדינית, אסמאעיל הניה. “מקור פלסטיני” אמר כי בהנהגת הרשות הפלסטינית רואים זאת כסימן שלילי המעיד על העדר רצינות של חמאס בסיום הפילוג (סקאי ניוז בערבית, 17 ביולי 2024). בתנועת פתח גם ציינו כי “יש לנו נתונים רבים המביאים להטלת ספק בנוגע לפיוס עם חמאס (אלחדת’, 21 ביולי 2024).

• ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, אמר כי רצועת עזה היא חלק מרכזי מ”הפרויקט הלאומי” וכי לא תקום מדינה פלסטינית בלעדיה. לדבריו, רצועת עזה נמצאת בראש סדר העדיפויות של הממשלה וכי היא מעוניינת לספק שירותי סעד ולהשיג אחדות לאומית ושיקום, תוך הכנת תוכניות לשילוב עובדים מחדש ברצועת עזה. מצטפא הוסיף כי הפלסטינים אינם רוצים מדינה כושלת וחלשה, אלא מדינה עצמאית וריבונית בעלת חברה חזקה ויצרנית (ופא, 17 ביולי 2024).
• בישיבת הממשלה השבועית, אמר מחמד מצטפא כי הממשלה, משרדיה וגופיה השונים, הכינו תוכניות להתמודדות עם הצרכים הדחופים ברצועת עזה. הוא ציין כי לקראת האפשרות שתושג הפסקת אש, הממשלה כבר החלה לפתח תוכנית לשיתוף פעולה, שכוללת הסדרי שיקום, יחד עם גורמים בינלאומיים, ובהם מוסדות האו”ם, האיחוד האירופי והבנק העולמי (ופא, 16 ביולי 2024).
• דוברו של אבו מאזן, נביל אבו רדינה, אמר כי רק לעם הפלסטיני ולהנהגתו המיוצגת על ידי אש”ף יש את הזכות לקבוע את גורלם של הפלסטינים על אדמתם. הוא ציין כי התוכניות שהודלפו מצביעות על כך שארה”ב מקיימת דיונים על תוכנית הכוללת את עתיד רצועת עזה בשיתוף עם מספר גורמים והדגיש כי התוכנית לא תזכה ללגיטימציה ולא תתקבל ע”י הפלסטינים. אבו רדינה הוסיף כי העדיפות כעת היא לעצור את “התוקפנות הישראלית ואת מעשי הטבח” נגד העם הפלסטיני ולא לדבר רק על “היום שאחרי המלחמה” (ופא, 20 ביולי 2024).
• דווח כי מאע”מ הביעה נכונות עקרונית להשתתף בכוח רב-לאומי למשימת ייצוב ברצועת עזה לאחר סיום המלחמה. שגרירת מאע”מ באו”ם, לאנא נסיבה (Lana Nusseibeh), אמרה כי נערכות שיחות בנושא בין ארצה לבין ארה”ב. היא הבהירה כי מאע”מ מוכנה לשקול לקחת חלק בכוח הייצוב לצד שותפים ערביים ובינלאומיים, רק אם תקבל לכך הזמנה מהרשות הפלסטינית. היא הדגישה כי ארה”ב צריכה להוביל את התהליך כדי שהוא יצליח. לפי הדיווח, הפרטים הקשורים לכוח הרב-לאומי, לרבות אם מדובר בכוח צבאי או משטרתי, עדיין נמצאים בדיונים (Financial Times, 19 ביולי 2024).

פיגועים

• השבוע בוצעו שלושה פיגועים, בהם נפצעו שישה ישראלים.

פיגוע מטען ליד מיתר

• ב-23 ביולי 2024, בשעות הבוקר, התפוצץ מטען באזור היישוב מירב בעת שעובדי קבלן של משרד הביטחון ביצעו עבודות במקום. שני אזרחים ישראלים נפצעו באורח קל. כוחות הביטחון פתחו בחיפושים אחרי האחראים (תקשורת ישראלית, 23 ביולי 2024).

פיגוע מטען ליד חרמש

• ב-18 ביולי 2024, התפוצץ מטען ליד כלי רכב ישראלי ליד היישוב חרמש. שני חיילים ושני אזרחים נפצעו. כוחות הביטחון ערכו סריקות באזור (דובר צה”ל, 18 ביולי 2024). ב-20 ביולי 2024, קיבלה הזרוע הצבאית של חמאס אחריות על פיצוץ מטען חבלה נגד כלי רכב ששייך “לחיילי הכיבוש”. לפי ההודעה, פעילי חמאס בטולכרם הטמינו את המטען בין הכפר ברטעא לחרמש והצליחו “לשוב לבסיסיהם בשלום”. ההודעה גם כללה איום כי “הימים הבאים יביאו רק מוות לחיילי הכיבוש” וכי הפעולות יימשכו בכל יהודה ושומרון עד שההנהגה הישראלית “תיכנע לדרישות ההתנגדות” (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 20 ביולי 2024).

פיגוע דקירה בנתיב העשרה

•  ב-22 ביולי 2024, לפני הצהריים, הגיע אזרח קנדה חמוש בסכין לשער הכניסה למושב נתיב העשרה. הוא צעק קריאות על “הרג אזרחים ברצועת עזה” ואיים על לוחמי כיתת הכוננות שירו לעברו והרגו אותו. לא היו נפגעים בגוף, אזרחית הוגדרה נפגעת חרדה. נמסר כי התוקף הגיע מכיוון ישראל ולא מרצועת עזה (חשבון X של משטרת ישראל, ערוץ הטלגרם של דובר צה”ל ותקשורת ישראלית, 22 ביולי 2024). חמאס בירכה על “מבצע הדקירה ההרואי בתוך התנחלות נתיב העשרה בו נפגעו מספר מתנחלים”. בהודעת חמאס נאמר כי זו “תגובה לגיטימית להמשך הפשעים של הכיבוש, לרצח העם ברצועת עזה, להמשך הפגיעה מצד המתנחלים בגדה המערבית ולהמשך הפגיעה של צבא הכיבוש במקומות הקדושים שלנו, הן האסלאמיים והן הנוצריים” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 22 ביולי 2024).

מעצר חשוד בביצוע פיגוע

• ב-8 ביולי 2024, התגלתה גופתו של איש שירות בתי הסוהר (שב”ס) בביתו ביישוב גבעון החדשה ועליה סימני דקירה רבים. ב-22 ביולי 2024, הודיעו שירות הביטחון הכללי (שב”כ) ומשטרת ישראל כי נעצר חשוד ברצח, אבראהים מנצור, פלסטיני מהכפר בידו, בשנות העשרים לחייו. נמסר כי מנצור מזוהה עם חמאס וכי הוא היה עצור מנהלי בשל פעילות הסתה ושוחרר באפריל 2024 (ערוץ X של משטרת ישראל ותקשורת ישראלית, 22 ביולי 2024).

חדירה ליישוב תלם

• בלילה שבין 17-16 ביולי 2024, אותר פלסטיני שחדר ליישוב תלם בהר חברון. בעת שנעשה ניסיון לעצור אותו, הוא נמלט. בזירה התגלו סכין ונפצים (תקשורת ישראלית, 16 ביולי 2024).

קבלת אחריות של חמאס על פיגוע ירי

• ב-17 ביולי 2024, קיבלה הזרוע הצבאית של חמאס אחריות על פיגוע הירי שבו נפצעו שלושה אזרחים ישראלים כאשר נפתחה אש לעבר כלי רכב ישראלי, סמוך לצומת ראמין, מערבית ליישוב שבי שומרון, ב-16 ביולי. בהודעת קבלת האחריות נאמר כי “מבצע הרואי זה מגיע כנקמה לדם השהידים, למעשי הטבח של הכיבוש ברצועה ובגדה, ולהפרות שבוצעו נגד האסירים והאסירות בבתי הכלא של הכיבוש”. ההודעה גם הזכירה את המטענים שהופעלו נגד חיילי צה”ל בג’נין, טולכרם וטובאס בשבועות האחרונים (ערוץ הטלגרם של חמאס איוש, 17 ביולי 2024).

פיגועים משמעותיים בשנת 2024^[1]

פיגועים משמעותיים בחתך רב שנתי

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות סיכול ומנע ברחבי יהודה ושומרון. מאז תחילת המלחמה נעצרו כ-4,150 מבוקשים, מתוכם יותר מ-1,850 פעילי חמאס (דובר צה”ל, 16 -23 ביולי 2024). להלן אירועים בולטים:
•   ב-22 ביולי 2024, בשעות הלילה, פתחו כוחות הביטחון הישראליים בפעילות לסיכול טרור במחנה טולכרם. הכוחות פגעו בפעילי טרור חמושים והשמידו מטענים שהוסתרו מתחת לצירים. במהלך הפעילות, תקף כלי טיס בלתי מאויש (כטב”ם) של חיל האוויר מספר פעילי טרור, בהם מבוקשים שהיו אחראים לביצוע פיגועים נגד ישראל. נמסר כי אחד ההרוגים הוא אשרף נאפע, שעמד בראש הזרוע הצבאית של חמאס במחנה, שהיה בקשר עם גורמי חמאס בחו”ל והיה אחראי על ייצור מטענים שהופעלו נגד כוחות צה”ל ועל גיוס פעילי טרור. כמו כן, נהרג מחמד עוד שהיה אחראי לביצוע פיגועי ירי ועסק בגיוס כספי טרור וברכישת אמצעי לחימה (דובר צה”ל, 23 ביולי 2024). בסרטון שפרסם דובר צה”ל לתקשורת הבינלאומית, נראית אישה חמושה עם סימון של אשת רפואה ליד המבוקשים לפני פעולת הסיכול (חשבון X של דובר צה”ל לתקשורת הבינלאומית, 23 ביולי 2024); כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו על מותם של מפקד גדודי עז אלדין אלקסאם במחנה טולכרם, אשרף נאפע, המכונה “אזכיהם”, ושל מפקד גדודי חללי אלאקצא בטול כרם, מחמד עוצ’, המכונה “אבו עבדו” (ערוץ אלאקצא, 23 ביולי 2024; צפא, 23 ביולי 2024). בנוסף אליהם, דווח כי נהרגו מחמד בדיע ושתי נערות, רוזה ג’מעה סאלם וביאן ג’מעה סאלם (חשבון X של סאלם רביח, 23 ביולי 2024). “גורם ביטחוני” פלסטיני אישר כי אשרף עיד ד’אהר נאפע ומחמד אבראהים עוצ’ נהרגו וכי הצבא לקח את גופותיהם. הסהר האדום הפלסטיני דיווח כי אימאן עבד אללה סאלם, בת 56, נהרגה בפעילות כוחות הביטחון (ופא, 23 ביולי 2024). הזרוע הצבאית של חמאס אישרה את מותם של מפקד גדודי עז אלדין אלקסאם במחנה טולכרם, אשרף נאפע, ושל מחמד עוצ’ ומחמד בדיע מגדודי חללי אלאקצא. היא האשימה את ישראל ב”התנקשות פחדנית” והזהירה כי התקיפה “רק תגביר את הנחישות של עמו להמשיך בדרך העימות” (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 23 ביולי 2024). הגא”פ פרסם הודעת אבל על ההרוגים והאשימה את ישראל בביצוע “התנקשות פושעת” (ערוץ הטלגרם של הגא”פ, 23 ביולי 2024).

     
מימין: מחמד בדיע, מחמד עוצ’ ואשרף נאפע (מימין לשמאל) (ערוץ הטלגרם של סוכנות קדס, 23 ביולי 2024); משמאל: פעילת טרור חמושה עם מדים של אשת רפואה ליד המבוקשים לפני התקיפה (חשבון X של דובר צה”ל בשפה האנגלית, 23 ביולי 2024)

•  ב-21 ביולי 2024, פורסם כי כוחות הביטחון של ישראל חשפו חוליה של סטודנטים בתא חמאס באוניברסיטת ביר זית שתכננו להוציא לפועל פיגוע. בחקירה עלה כי החשודים פעלו בשליחות מפקדת חמאס בתורכיה במטרה לספק תשתית לפעילות נגד ישראלים ועסקו בהיערכות לביצוע פיגוע ובהעברת כספים לפעילים בשטח. כל החשודים נעצרו וברשותם התגלו כלי נשק וסכומי כסף גדולים שהועברו ממפקדת חמאס (דוברות שב”כ ותקשורת ישראלית, 21 ביולי 2024)

•  ב-22 ביולי 2024, נמסר כי כוחות הביטחון הישראליים סיכלו פיגוע חטיפה ועצרו שני חשודים, מחמד טריק, בן 19 ואמין קטאש, בן 20, תושבי מחנה הפליטים עקבת ג’בר ליד יריחו. השניים הקימו חוליית טרור, גייסו פעילים נוספים ורכשו אמצעי לחימה. הם תכננו לחטוף ישראלים ולבצע פיגועי ירי ומטענים לעבר כוחות צה”ל. במסגרת החקירה, נתפסו כלי נשק, אפוד, מכשירי קשר ומדים והתגלה בור שבו הם תכננו להסתיר את החטופים. חשוד נוסף מוחזק בידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים (תקשורת שב”כ, 22 ביולי 2024). ב-20 ביולי 2024, דיווחו כלי תקשורת פלסטיניים כי כוח מיוחד ישראלי הסתער לתוך מחנה הפליטים וכי החיילים עצרו 14 צעירים ושמונה בני אדם נפצעו, אחד מהם במצב קשה (ערוץ הטלגרם של סוכנות אלקדס וערוץ הטלוויזיה אלפג’ר, 20 ביולי 2024).

פעילות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים

•  ב-17 ביולי 2024, מנגנוני הביטחון הפלסטיניים החרימו והשמידו מטענים ליד כיכר אלאחמדין בטובאס. כמו כן, פעילי המנגנונים החרימו מטעני חבלה באכתאבא שבטולכרם וברחוב מספר 25 בשכם. דווח כי המטענים נועדו לפגוע בכוחות הביטחון הישראליים (ערוץ הטלגרם של ערוץ אלאקצא, 17 ביולי 2024; אחראר בית פוריק, 18 ביולי 2024).

• הפוליטיקאי הפלסטיני, עמר עאסף, חבר התנועה הלאומית הדמוקרטית הפלסטינית, האשים כי פעילות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים מהווה “שירות בחינם לכיבוש” וכי הרשות הפלסטינית “מתנהגת יפה” כדי להבטיח שתזכה לתפקיד אחרי המלחמה ברצועת עזה. הוא טען כי כמעט ולא עובר יום מבלי שהמנגנונים יחרימו מטעני חבלה שהטמינו פעילי “ההתנגדות”, כאשר הרשות הפלסטינית “מנסה לצייר את המעשה כהגנה על התושבים מפני פגיעה” (סוכנות אלשאהד, 21 ביולי 2024).
• בעקבות מעצר החשודים בתכנון פיגוע החטיפה ממחנה הפליטים עקבת ג’בר, פרסם אדהם אבו סלמיה, אושיית רשת מרצועת עזה (890 אלף עוקבים ברשת X), פוסט שמתח ביקורת על מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית על כך שהם מספקים מידע לישראל על “לוחמי ההתנגדות”. הוא כתב כי המעצר בוצע “באמצעות מידע המתואר כזהב, המסופק על ידי מנגנוני הביטחון של אבו מאזן לישראל”, וכי זו הסיבה שראש הממשלה נתניהו אינו רוצה לפרק את הרשות הפלסטינית. בתגובות לפוסט הופיעו האשמות כי הרשות הפלסטינית בוגדת וקריאות ל”התנגדות” לפעול נגדה (חשבון X של אדהם אבו סלמיה, 22 ביולי 2024).

חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג

• ב-19 ביולי 2024, פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג חוות דעת מייעצת בנוגע לשליטה הישראלית בשטחי יהודה ושומרון ומזרח ירושלים, בהתאם לבקשת העצרת הכללית של האו”ם מדצמבר 2022. השופטים פסקו כי המשך הנוכחות של ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים אינה חוקית ומהווה סיפוח ופגיעה בזכות הפלסטינית להגדרה עצמית, ולכן עליה לצאת משטחים אלו בהקדם האפשרי. כמו כן, על ישראל להפסיק לאלתר את מדיניות ההתנחלויות ולפנות את כל המתיישבים ולפצות על כל נזק שנגרם בשל הכיבוש. בנוסף, בית הדין קבע כי האו”ם וארגונים בינלאומיים מחויבים שלא להכיר במצב שנגרם בשל הנוכחות הבלתי חוקית של ישראל בשטחים, וקרא לאו”ם ולמועצת הביטחון לשקול צעדים ופעולות כדי להביא לסיום הנוכחות של ישראל בשטחים הכבושים. חוות הדעת תועבר להכרעת העצרת הכללית של האו”ם ומועצת הביטחון. (חשבון X של בית הדין הבינלאומי לצדק, 19 ביולי 2024).
• הפלסטינים בירכו על פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק. להלן התגובות הבולטות:
  • הנשיאות הפלסטינית ציינה כי החלטת בית הדין מהווה ניצחון לצדק, שכן ההחלטה אישרה כי “הכיבוש הישראלי אינו חוקי” וכי על ישראל לסיים את נוכחותה בשטחים הפלסטיניים ולהפסיק לאלתר כל פעילות בהתיישבויות ולפנות אותן. הנשיאות קראה לקהילה הבינלאומית לחייב את ישראל לסיים את “הכיבוש ואת הפרויקט הקולוניאלי שלה” באופן מוחלט ומידי, ללא הגבלות או תנאים (ופא, 19 ביולי 2024).
  • מזכיר הוועד הפועל של אש”ף, חסין אלשיח’, אמר כי חוות דעתו של בית הדין הבינלאומי לצדק היא “ניצחון היסטורי לזכויות העם הפלסטיני וזכותו להגדרה עצמית”. הוא הוסיף כי על הקהילה הבינלאומית לכבד את חוות דעתו של בית הדין הבינלאומי ולחייב את ישראל לסיים את הכיבוש בשטחים הפלסטינים (ופא, 19 ביולי 2024).
  • משרד החוץ הפלסטיני בירך על חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי. המשרד טען כי הפתרון היחיד העולה בקנה אחד עם הדין הבינלאומי הוא שישראל תסיים את ה”כיבוש הבלתי חוקי שלה בשטחים הפלסטינים” באופן מידי וללא תנאי ותפרק את “המערכת הקולוניאלית הגזענית אותה היא מאפשרת במשך עשרות שנים על כל היבטיה המשפטיים והחומריים”. משרד החוץ גם הטיל על הקהילה הבינלאומית ועל האו”ם את האחריות המלאה לשים קץ “לעוול ההיסטורי הזה”, וליישם את החוק להגשמת זכויות פלסטינים ולהשגת שלום צודק לכולם (ופא, 19 ביולי 2024).
  • חמאס בירכה על חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי. בהודעת התנועה נאמר כי חוות הדעת מעמידה את המערכת הבינלאומית בפני הצורך לפעול באופן מיידי “לסיום הכיבוש ולתרגום החלטות בית הדין הבינלאומי למעשים בשטח”. חמאס קראה לעצרת הכללית של האו”ם ולמועצת הביטחון לנקוט בצעדים הדרושים “לסיום הכיבוש” והאשימה את ישראל בהתעלמות מהחלטות בית הדין הבינלאומי והאשמתו באנטישמיות (ערוץ הטלגרם של חמאס, 19 ביולי 2024).
  • תנועת פתח בירכה על חוות הדעת וציינה כי מדובר בהחלטה חסרת תקדים המאשרת את זכויות הפלסטינים, ובעיקר את זכותם להקמת מדינה ריבונית עם ירושלים כבירתה. עוד נמסר בהודעת פתח כי ההחלטה הגיעה כתוצאה מ”ההקרבה המתמשכת של העם הפלסטיני וממאמצים דיפלומטיים בלתי נלאים” וכי היא מהווה מכה למאמצים של ישראל “להרוס באופן שיטתי את הרעיון למדינה פלסטינית” (ופא, 19 ביולי 2024).

הצהרת הכנסת נגד הקמת מדינה פלסטינית

• ב-18 ביולי 2024, אישרה הכנסת הצהרה שקובעת כי היא מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית (תקשורת ישראלית, 18 ביולי 2024). ההחלטה עוררה ביקורת נוקבת מצד הפלסטינים. להלן תגובות בולטות:
  • דוברו של אבו מאזן, נביל אבו רדינה, דובר לשכת יו”ר הרש”פ, אמר כי “אין שלום או ביטחון לאף אחד ללא הקמת מדינה פלסטינית בהתאם ללגיטימציה הבינלאומית”. הוא האשים כי ההחלטה “מוכיחה את העקשנות הישראלית לדחוף את האזור כולו לתהום” והוסיף כי ממשלת ישראל אינה מעוניינת בשלום, אשר לא יושג “ללא הקמת מדינה פלסטינית עצמאית”. אבו רדינה ציין כי 149 מדינות חברות באו”ם כבר מכירות במדינה פלסטינית וקרא למדינות שעדיין לא עשו זאת, להכיר בה ולתמוך בקבלתה כחברה מלאה באו”ם (ופא, 18 ביולי 2024).
  • מזכיר הוועד הפועל של אש”ף חסין אלשיח’, אמר כי ההחלטה “מוכיחה את גזענות מדינת הכיבוש תוך התעלמותה מהמשפט הבינלאומי והלגיטימציה הבינלאומית, את התעקשותה על הנצחת מדיניות הכיבוש ואת היעדר שותף להגעה לשלום בצד הישראלי”. הוא קרא למדינות העולם להכיר במדינה פלסטינית כתגובה להחלטת הכנסת ולשמור על פתרון שתי המדינות (דף הפייסבוק רמאללה ניוז, 18 ביולי 2024).
  • משרד החוץ הפלסטיני גינה את החלטת הכנסת והאשים כי היא מהווה “התרסה רשמית ישראלית נגד הקהילה הבינלאומית”. המשרד קרא לקהילה הבינלאומית ליזום צעדים כדי שהקמת מדינה פלסטינית לא תהיה תלויה “בהסכמת המעצמה הכובשת”. עוד נמסר ממשרד החוץ כי “מימוש המדינה הפלסטינית היא החלטה השייכת לעם הפלסטיני בלבד” (ופא, 18 ביולי 2024).
  • חמאס מסרה כי מדובר “בהחלטה פסולה של מפלגה כובשת שאין לה זכות על האדמה הפלסטינית”. בהודעת התנועה נאמר כי “ההתנגדות” תמשיך במאבקה מול “מלחמת רצח העם של ממשלת הטרור הציונית” וכי החלטת הכנסת היא זלזול בהחלטות האו”ם (ערוץ הטלגרם של חמאס, 18 ביולי 2024).
  • טאהר אלנונו, יועצו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, קרא לכלל מדינות ערב לבחון את יחסיהן עם ממשלת ישראל. הוא הדגיש כי ככל ש”ההתנגדות” תפגין גמישות רבה יותר במסגרת המשא ומתן, כך ממשלת ישראל תשתהה ותשבש את ההסכם (אלג’זירה מבאשר, 18 ביולי 2024).

פגישות מדיניות של בכירי הרשות הפלסטינית

• ב-22 ביולי 2024, נועד אבו מאזן בראמאללה עם השליח הרוסי לתהליך השלום במזרח התיכון, ולדימיר ספרונקוב, ועם נציג רוסיה ברשות הפלסטינית, גוצ’ה בואצ’ידזה. אבו מאזן עדכן את השניים על המצב בשטחים הפלסטיניים ועל המשך “התוקפנות הישראלית” נגד הפלסטינים ברצועת עזה. הוא הדגיש את הצורך לסיים את “התוקפנות”, לספק סיוע הומניטרי לרצועת עזה, להשלים את הנסיגה הישראלית מהרצועה ולהפסיק את “ההתקפות הישראליות” ביהודה ושומרון. ספרונקוב ציין כי רוסיה תומכת באופן נחרץ בזכויות העם הפלסטיני (ופא, 22 ביולי 2024).

• מזכיר הוועד הפועל של אש”ף, חסין אלשיח’, ודוברו של אבו מאזן, נביל אבו רדינה, נועדו עם השליח הרוסי ספרונקוב. הם דנו בהתפתחויות ברצועת עזה ובמאמצים להשגת הסכם הפסקת אש. כמו כן, הם שוחחו על “ההסלמה הישראלית” ביהודה שומרון ועל החלטת הכנסת נגד מדינה פלסטינית. נמסר כי הצדדים הסכימו כי “פתרון שתי המדינות הוא בחירה אסטרטגית שיש לפעול להשגתה (ופא, 22 ביולי 2024).
• ב-18 ביולי 2024, נועד ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, עם הסנאטור האמריקאי כריס ואן הולן מהמפלגה הדמוקרטית. במהלך הפגישה, סקר מצטפא את המאמצים “לעצור את מלחמת רצח עם נגד העם הפלסטיני ברצועת עזה ולהגביר את מאמצי הסיוע ההומניטרי לרצועה. בהתייחס לסוגיית “היום שאחרי”, הדגיש מצטפא כי הרשות הפלסטינית לא עזבה את רצועת עזה שכן היא אחראית לספק לה את כל השירותים הבסיסיים, כולל בריאות, חינוך, מים, חשמל, תוכניות לבנייה מחדש, סיוע מקיף ואיחוד מוסדות (ופא, 18 ביולי 2024).
• ב-17 ביולי 2024, השתתף נציג הרשות הפלסטינית באו”ם, ריאצ’ מנצור, בדיון של מועצת הביטחון על המצב במזרח התיכון. מנצור טען כי ההרג ברצועת עזה הוא “רצח העם הנרחב ביותר שתועד” והאשים כי “ישראל מבצעת פשעים בגלוי ובאופן חוזר מול העולם”. לטענתו, ישראל “משתמשת ברעב, התייבשות והתפשטות מחלות כנשק במלחמה” (ופא, 17 ביולי 2024).