מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (24-17 בספטמבר 2024)

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• פעילות כוחות צה”ל בשבוע האחרון המשיכה באזור רפיח בדרום רצועת עזה ובמסדרון נצרים במרכז הרצועה. כוחות צה”ל פגעו בפעילי טרור רבים מהאוויר ומהקרקע, השמידו תשתיות טרור ומנהרות ואיתרו אמצעי לחימה (אמל”ח). ארבעה לוחמי צה”ל נהרגו וחמישה נפצעו בהתפוצצות מטען במבנה בתל סולטאן שברפיח (דובר צה”ל, 24-17 בספטמבר 2024).
• ב-21 בספטמבר 2024, במסגרת אבטחת הציר ההומניטרי, זיהו כוחות צה”ל חמושים הבוזזים משאית סיוע הומניטרי. כלי טיס של חיל האוויר ירה לעבר כלי הרכב של החמושים והם נהרגו (דובר צה”ל, 21 בספטמבר 2024).
• ב-21 ספטמבר 2024, נמסר כי כוח צה”ל הרג שני פעילי חמאס שרצחו את ששת החטופים הישראלים שגופותיהם התגלו במנהרה ברפיח ב-31 באוגוסט 2024. לפי דובר צה”ל, השניים נהרגו בהיתקלות אחרי שיצאו מפיר תת קרקעי באזור תל אלסלטאן, יממה לאחר רצח החטופים, וברשותם התגלו ממצאים שקשרו אותם למנהרה שבה התגלו הגופות (דובר צה”ל, 21 בספטמבר 2024).

פעילות נגד תשתיות חמאס במתקנים אזרחיים

• בשבוע האחרון, המשיכו כלי טיס של חיל האוויר לתקוף פעילים ותשתיות טרור שפעלו בחסות אתרים אזרחיים ברצועת עזה לצורך תכנון והוצאה לפועל של פעולות טרור נגד כוחות צה”ל ומדינת ישראל. בכל המקרים, ננקטו צעדים מקדימים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים. יוזכר כי התופעה של שימוש בתשתיות אזרחיות כדוגמת בתי ספר ובתי חולים ואחרים לצרכי טרור אופיינית לפעילות ארגוני הטרור ברצועה בדגש על חמאס, וארגוני הטרור מנצלים אירועים אלה לצרכי תעמולה והסתה תוך הפרזה בהיקף הנפגעים, טענות על אזרחים רבים שנפגעו לכאורה והסתרה ברוב המקרים של זהות המחבלים שהותקפו:
  • ב-18 בספטמבר 2024, הותקפו פעילי חמאס במתחם פיקוד ושליטה שפעל באתר ששימש בעבר כבית ספר אבן אלהית׳ם בעיר עזה (דובר צה”ל, 18 בספטמבר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו על שמונה הרוגים בתקיפה נגד בית הספר במזרח העיר (ערוץ הטלגרם של חמזה אל מצרי, 18 בספטמבר 2024).
  • ב-21 ספטמבר 2024, הותקפו פעילי חמאס במתחם פיקוד ושליטה שפעל באתר ששימש בעבר כבית ספר אלפלאח בעיר עזה (דובר צה”ל, 21 בספטמבר 2024). משרד הבריאות של חמאס ברצועת עזה טען כי לפחות 22 בני אדם נהרגו, בהם נשים וילדים, ושלושים נפצעו בתקיפה נגד בית הספר בשכונת אלזיתון בדרום מזרח עזה (סוכנות ספא, 21 בספטמבר 2024).
  • ב-21 בספטמבר 2024, דווח על תקיפת אזהרה לפינוי המכללה האוניברסיטאית למדעים יישומיים באזור אלמואצי בח’אן יונס. נמסר כי ארבעה בני אדם נפצעו כתוצאה מהפגיעה בחדר אבטחה במכללה (ערוץ הטלגרם חדשות אלנציראת, 21 בספטמבר 2024).
  • ב-22 בספטמבר 2024, הותקפו פעילי חמאס במתחם ששימש בעבר כבית הספר כפר קאסם בצפון רצועת עזה (דובר צה”ל, 22 בספטמבר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים מסרו על שבעה הרוגים בתקיפה במחנה הפליטים אלשאטי (ערוץ הטלגרם של חמזה אלמצרי, 23 בספטמבר 2024). דווח כי מג’ד סאלח, ששימש מנכ”ל המשרד לעבודות ציבוריות והשיכון ברצועת עזה, נהרג בתקיפה (ערוץ הטלגרם פלסטין און ליין, 22 בספטמבר 2024).
  • ב-22 בספטמבר 2024, הותקפו פעילי חמאס שפעלו במתחם פיקוד ושליטה שפעל באתר ששימש בעבר כבית ספר ח’אלד בן אלוליד במרכז רצועת עזה (דובר צה”ל, 23 בספטמבר 2024). כלי תקשורת פלסטיניים דיווחו על שלושה הרוגים בתקיפה נגד בית הספר ח’אלד בן אלוליד, שמשמש כמקלט לעקורים, מזרחית למחנה הפליטים אלנציראת (סוכנות שהאב, 23 בספטמבר 2024).

חששות מריגול ישראלי

• דווח כי מנגנון הביטחון של “ההתנגדות” איתר מכשירי ריגול “ישראליים” שהוטמנו בין אוהלים של עקורים באחד ממרכזי המקלט בדרום רצועת עזה. לדברי קצין ב”ביטחון ההתנגדות”, המודיעין הישראלי הסווה את מכשירי הריגול בצורות שונות, כך שנראו כאילו היו חלק מהסביבה. הוא העריך כי המכשירים הוטמנו באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים מדגם קוואדופטר, בשעות שבהן לא הייתה תנועה ערה של עקורים. הוא קרא לתושבים לא להתעסק בחפצים חשודים וליצור קשר מיידי עם מנגנוני הביטחון (ערוץ הטלגרם אלחארס, 19 בספטמבר 2024).^[1]

   
מימין: מכשירי הריגול לכאורה שהוסוו כאבנים (ערוץ הטלגרם אלחארס, 19 בספטמבר 2024).
משמאל: כרוז של משרד הפנים והביטחון ברצועת עזה המזהיר את התושבים (סוכנות קדס, 23 בספטמבר 2024)

• על רקע הפיצוצים של הזימוניות ומכשירי הקשר של אלפי פעילי חזבאללה בלבנון,^[2] ציין “מפקד בכיר” בגדוד ג’נין של הג’האד האסלאמי בפלסטין (הגא”פ) כי הם ינקטו בצעדי זהירות “קיצוניים”. לפי “המפקד”, פעילי ההתארגנות שלו כבר נמנעים משימוש בטלפונים ניידים ולאחרונה ויתרו על השימוש מכשירי הקשר הידניים מחשש שישראל תפרוץ אליהם (הוושינגטון פוסט, 22 בספטמבר 2024).

סוגיית החטופים והסכם הפסקת אש

• מנהיג חמאס בחו”ל, ח’אלד משעל, טען כי בכירי התנועה “אינם ממהרים” להגיע להסכם עם ישראל בכל מחיר, והדגיש כי הם לא יוותרו על הדרישות לגבי סיום המלחמה ברצועת עזה ונסיגה מלאה של ישראל (ניו יורק טיימס, 17 בספטמבר 2024). בתגובה, טענה חמאס כי דבריו של משעל “סולפו” והאשימה כי מדובר בניסיון “לעוות” את עמדת התנועה. בהודעת חמאס נאמר כי התנועה מעוניינת להגיע לעסקה, מהפסקה קבועה של “התוקפנות”, נסיגה מוחלטת של צה”ל מרצועת עזה, השבת העקורים לבתיהם ושיקום הרצועה, וכלה בהגעה לעסקת “חילופי שבויים” רצינית. לטענת חמאס, ישראל היא שמשבשת את התהליך ומקדמת “נרטיב שקרי” (ערוץ הטלגרם של חמאס, 18 בספטמבר 2024).
• בכירים בחמאס דחו את ההצעה הישראלית כי ראש הלשכה המדינית, יחיא אלסנואר, ובכירי חמאס יוגלו מרצועת עזה במסגרת הסכם להפסקת אש ולשחרור החטופים.^[3] להלן התבטאויות בולטות:
  • דובר חמאס, ג’האד טה, מסר כי יחיא אלסנואר והנהגת “ההתנגדות״ לא יעזבו את “אדמת המערכה”. הוא האשים כי ההצעה היא “תמרון חדש” מצד ראש הממשלה נתניהו (ערוץ הטלגרם של אלג’זירה מבאשר, 19 בספטמבר 2024).
  • חבר הלשכה המדינית של חמאס, ע’אזי חמד, אמר כי ההצעה “מגוחכת ומצביעה על פשיטת רגל של הכיבוש בנושא המשא ומתן”. הוא הוסיף כי ההצעה מוכיחה את התכחשות ישראל להתפתחויות במהלך שמונת חודשי המשא ומתן, וטען כי המשא ומתן נמצא במבוי סתום בשל חוסר ההתפשרות מצד ישראל (אלערבי אלג’דיד, 19 בספטמבר 2024).
  • “מקור מתוך ההתנגדות” טען כי חמאס לא קיבלה הצעה חדשה מהמתווכות, וכי ההצעה הישראלית להגליית אלסנואר “מופרכת וללא כל קשר למאמצים שנעשו בשמונת החודשים האחרונים”. הוא הוסיף כי ההצעה מעידה על מצב של בלבול ו”פשיטת רגל” מבחינת ישראל, כמו גם על התעקשותה להמשיך במלחמה (אלמיאדין, 19 בספטמבר 2024).
• מזכיר המדינה האמריקאי, אנתוני בלינקן, מסר כי קיימת הסכמה על 15 מתוך 18 סעיפים בהצעה להפסקת אש, אך נותרו נושאים שעדיין דורשים פתרון. בלינקן הוסיף כי מטרת ביקוריו התכופים במזרח התיכון היא להשיג הפסקת אש ברצועת עזה, בשיתוף פעולה עם קטר ומצרים. בנוגע למעברי הגבול, בלינקן הבהיר שארה”ב לא תקבל שינוי בכללים שנקבעו לפני ה-7 באוקטובר במעבר פילדלפי. במקביל, שר החוץ המצרי, בדר עבד אלעאטי, הדגיש את התנגדותו לכל נוכחות צבאית ישראלית בצד הפלסטיני של מעבר רפיח (סוכנות הידיעות סמא, 18 בספטמבר 2024).

נפגעים פלסטינים

• משרד הבריאות ברצועת עזה (הנשלט ע”י חמאס) עדכן כי מאז תחילת המלחמה נהרגו 41,467 בני אדם ונפצעו 95,921 (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 24 בספטמבר 2024).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• מתאם פעולות הממשלה בשטחים מסר כי הוקם בית החולים השדה ה-13 ברצועת עזה. בית החולים ממוקם בדיר אלבלח והוא ינוהל על ידי ארגון הסיוע “רופאים ללא גבולות”. נמסר כי בית החולים יורחב מקיבולת של עשרים מיטות לקיבולת של 110 מיטות, ויכלול חדר מיון, מחלקת יולדות ומחלקה כירורגית (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 22 בספטמבר 2024).

• הסהר האדום הפלסטיני ברצועת עזה הודיע על הקמת חדר ניתוח נייד, לאור השבתתם מפעילות של בתי חולים רבים. בכיר באגודה ציין כי חדר הניתוח מעוצב בהתאם למפרט הבינלאומי של חדרי ניתוח בבתי חולים, בעוד שרוב חדרי הניתוח שנשלחו לרצועת עזה מחו”ל הם אוהלים, שאינם מתאימים לשינויי מזג האוויר, במיוחד בחורף (דף הפייסבוק של אגודת הסהר האדום ברצועה, 18 בספטמבר 2024; מען, 19 בספטמבר 2024).
• שר הבריאות ברשות הפלסטינית, מאג’ד אבו רמצ’אן, הודיע על הכנסת חמש משאיות שנושאות סיוע רפואי לרצועת עזה, בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי. לדבריו, הסיוע, שהועבר ממחסני משרד הבריאות בשכם, נמסר לבתי החולים של משרד הבריאות של חמאס ברצועה. אבו רמצ’אן ציין כי המשרד פועל עם כלל “השותפים הרפואיים הבינלאומיים” כדי לספק סיוע למגזר הרפואי ברצועה, לפי הנחיית יו”ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, וראש הממשלה מחמד מצטפא (ופא, 20 בספטמבר 2024).
• משפיען הרשת הפלסטיני מרצועת עזה, חמזה אלמצרי (725 אלף עוקבים), דיווח כי מנהלים בכירים באונר”א גונבים משאבים מאזרחים ומהמחסנים של הסוכנות על בסיס קבוע, בעיקר בלילות, וטען כי יש עדויות מצולמות המוכיחות זאת. לפי אלמצרי, קרובי משפחה של עובדי אונר”א הם שמנהלים חלוקת מזון, כמו ביצים, עופות וירקות. הוא הוסיף כי קיימת שחיתות במכירת חבילות הסיוע של אונר”א ומתנהל מסחר במכירת סולר שהוקצה למקלטים ברצועה לטובת שימוש פרטי (ערוץ הטלרגם של חמזה אלמצרי, 24 בספטמבר 2024).
• הוועדה העממית לפליטים בח’אן יונס פעלה עם אונר”א להסדרת פעילות הסיוע בבית הספר ח’אלדיה, המספק שירותים לכ-40 אלף עקורים. נמסר שאונר”א חידשה את פעילותה במרכז לאחר תקופה ארוכה בה לא פעלה במקום (דף הפייסבוק של הוועדה העממית לפליטים, מחנה ח’אן יונס, 17 בספטמבר 2024).

• מנהיג חמאס בחוץ, חאלד משעל, טען כי חמאס מנצחת במלחמה ותמלא תפקיד מרכזי בעיצוב עתידה של רצועת עזה. לדבריו, חמאס הצליחה להכניס את הצבא הישראלי למצב של התשה, והתנועה נותרה איתנה למרות האבדות הכבדות. הוא דחה את ההצעות הבינלאומיות לניהול הרצועה ללא חמאס והבהיר כי רק הפלסטינים יקבעו את עתיד הרצועה. משעל הוסיף כי מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 נועדה לשחרר את הפלסטינים מהמצב הקשה בו הם היו נתונים, וההרס ברצועת עזה הוא “מחיר לחופש”. הוא גם דחה את הביקורות על המתקפה, גם מתוך הרצועה, וטען כי מדובר במיעוט (ערביה סקיי ניוז 17 בספטמבר 2024).
• חבר הוועדה המרכזית של פתח, תופיק אלטיראוי, אמר כי יש צורך דחוף בפיתוח חזון פלסטיני מאחד, בתמיכה בינלאומית, כדי להבטיח את שיקום רצועת עזה בסיום המלחמה. בהמשך, הצביע על החשיבות של פיתוח תוכנית משולבת לשיקום רצועת עזה, הכוללת מתן תמיכה כספית, והדגיש את חשיבות תפקידה של הרשות הפלסטינית ברצועה, שכן לדבריו “המרכיב האנושי הנדרש לשמירה על החוק והסדר ברצועת עזה עדיין אינו זמין מספיק” (אלוטן, 19 בספטמבר 2024).

פיגועים

• השבוע בוצע פיגוע אחד, לא היו נפגעים.

פיגוע דקירה בבסיס צבאי באזור לכיש

• ב- 23 בספטמבר 2024, ניסה פועל ערבי-ישראלי, תושב ריינה, לתקוף חייל באמצעות פטיש בבסיס האימונים של פיקוד מרכז (בא”פ) בלכיש. איש צבא שעמד בסמוך ירה והרג את התוקף (דובר צה”ל, 23 בספטמבר 2024).

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון. מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023, נעצרו 5,261 מבוקשים ברחבי יהודה ושומרון, 2,070 מהם משויכים לחמאס (דובר צה”ל, 23 בספטמבר 2024). להלן ההתפתחויות הבולטות:
  • ב-19 בספטמבר 2024, פעלו כוחות הביטחון הישראליים בעיירה קבאטיה, דרומית לג’נין. במהלך הפעילות, נהרגו ארבעה פעילי טרור חמושים בחילופי אש עם הכוחות. שלושה פעילי טרור נוספים נהרגו בתקיפה של כלי טיס נגד כלי רכב שבו הוחזקו אמצעי לחימה וחומרי נפץ. אחד ההרוגים בתקיפה היה שאדי זכארנה, שעמד בראש התארגנות הטרור המקומית שהיה אחראי על הוצאה לפועל של פיגועים בצפון השומרון (דובר צה”ל, 20 בספטמבר 2024).
  • כוחות הביטחון הישראליים החרימו ארבע מחרטות לייצור כלי נשק בפעילות בחברון. בפעילות בעיירה אלשויוח’ ליד חברון, הוחרמו חומרים להכנת מטענים. כמו כן, נעצרו במהלך פעילות כוחות הביטחון לפחות תשעה מבוקשים (דובר צה”ל, 23 בספטמבר 2024).

צוואת מבצע פיגוע ההתאבדות בתל אביב

• ב-19 בספטמבר 2024, פרסמה הזרוע הצבאית של חמאס תיעוד ראשון של הצוואה המצולמת של ג’עפר מנא שביצע את פיגוע ההתאבדות בתל אביב ב-18 באוגוסט 2024, בו נפצע אזרח ישראלי. בסרטון, הודה מנא על הבחירה בו להיות “היד המכה של המג’אהדין” כדי להגן על “המוסלמים המדוכאים ברצועת עזה”. כמו כן, הוא פנה לתושבי יהודה ושומרון וללוחמי הג’האד “בגדה של (יחיא) עיאש” וקרא להם להתקומם “ולפלוש לאויב”. הוא גם הודה ללוחמי הג’האד בתימן, לבנון, עיראק “ולמתקוממים” בירדן, והצהיר כי “נשתה את דמם של הציונים” כנקמה על מותו של ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה (ערוץ הטלגרם של פלסטין און ליין, 19 בספטמבר 2024).

• לקראת חשיפת צוואתו של מנא, פרסמה הזרוע הצבאית של חמאס סרטון שאיים בהחזרת פיגועי ההתאבדות לשטח ישראל. בסרטון, שקיבל את הכותרת “שיטפון (טופאן) השהידים יטביע אתכם”, הוצגו קטעים מפיגועי התאבדות של חמאס באמצע שנות התשעים ובמהלך האנתפאצ’ה השנייה לצד תיעוד של מנא בעת שצעד ברחוב בתל אביב לפני הפיגוע וקטע קצר מצוואתו המצולמת. כמו כן, נראה בסרטון פעיל טרור, שזהותו טושטשה שהביע נכונות לבצע פיגוע התאבדות ואיים “בשיטפון של פיגועי התאבדות” כנקמה על רצועת עזה ועל הפגיעה באסירים (ערוץ הטלגרם של חמאס איו”ש, 18 בספטמבר 2024).

פעילות מנגנוני הרשות הפלסטינית

• דווח כי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים פירקו מטען באזור מחנה הפליטים בלאטה בשכם, סמוך לקבר יוסף (אתר אלשאהד, 17 בספטמבר 2024; חשבון X של QUDSN, 17 בספטמבר 2024). כמו כן, דווח כי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בג’נין פירקו והשמידו מטענים שהוכנו נגד כוחות צה”ל בעיירה כפר דאן (חשבון X של סוכנות צפא, 17 בספטמבר 2024).

     
פיצוץ המטען בשכם
(מימין: חשבון X של QUDSN, 17 בספטמבר 2024; משמאל: חשבון X של אתר אלשאהד, 17 בספטמבר 2024)

• דווח כי בישוב אכתאבא, סמוך למחנה הפליטים נור שמס בטולכרם, התנהלו חילופי ירי בין “פעילי התנגדות” למנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינים, בעת שפעילי המנגנונים פירקו מטען שהוכן נגד כוחות צה”ל. לפי דיווחים שלא אושרו, אחד מפעילי המנגנונים נפצע (חשבון X של שהאב, 22 בספטמבר 2024; חשבון X של יאסין עז אלדין, 22 בספטמבר 2024) .
• דווח כי נכשל ניסיון של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בטולכרם “לחטוף” את המבוקש עבדו אלשבראוי מבית החולים הממשלתי בעיר. לפי הדיווח, כוח חמוש של המנגנונים פרץ לבית החולים והקיף את האגף שבו שהה אלשבראוי, אולם התושבים הצליחו למנוע את מעצרו. עוד נטען בדיווח כי מאז תחילת המלחמה ברצועת עזה ב-7 באוקטובר 2023, הגבירה הרשות הפלסטינית את המעצרים הפוליטיים ביהודה ושומרון כדי למנוע “פעילות התנגדות” (אלשאהד, 20 בספטמבר 2024).
• בכיר פתח, תאופיק אלטיראווי, הביע ביקורת על המעצרים של מנגנוני הרשות הפלסטינית נגד “לוחמי ההתנגדות”. לדבריו, במקום לעצור אותם, יש “להכיל את המצב ולחנך את הצעירים”, וכי על “הלוחמים” לעבור הכשרה לפני “מאבק בכיבוש”. דבריו של אלטיראווי הגיעו על רקע תלונות של פעילי “התנגדות” בג’נין שהאשימו כי מנגנוני הרשות הפלסטינית רודפים אחריהם ואינם מגנים את התקיפות של כוחות הביטחון הישראליים (אלשאהד, 21 בספטמבר 2024).

פעילות מדינית

• יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הגיע לניו יורק כדי להשתתף בכינוס השנתי ה-79 של העצרת הכללית של האו”ם. בשולי העצרת, נפגש אבו מאזן עם מנהיגים שונים ודן עמם בהתפתחויות האחרונות בזירה הפלסטינית. להלן עיקרי הפגישות המרכזיות:
  • בפגישה עם התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, כרים ח’אן, קרא אבו מאזן להאצת החקירות על “פשעי מלחמה” שבוצעו לכאורה על ידי ישראל במהלך “התוקפנות” נגד רצועת עזה ועל “טרור הקולוניאליסטים בגדה המערבית וההפרות נגד העצורים”. הוא טען כי היעדר ענישה מעודדת את “המשך הפשעים” נגד הפלסטינים. כמו כן, אבו מאזן הדגיש כי על הקהילה הבינלאומית והארגונים המשפטיים של האו”ם לפעול כדי לחייב את ישראל ליישם את ההחלטות הרלוונטיות (ופא, 23 בספטמבר 2024).

• • בפגישה עם נשיא המועצה האירופית, שארל מישל, הביע אבו מאזן הערכה למאמצי האיחוד האירופי לקדם את פתרון שתי המדינות ואת פיתוח מוסדות המדינה הפלסטינית. אבו מאזן קרא לאיחוד האירופי לנקוט צעדים להגנה על פתרון שתי המדינות, לתמוך במועמדות “פלסטין” לחברות מלאה באו”ם, ולהפעיל לחץ על ישראל לעצור את “החנק” הכלכלי על הפלסטינים (ופא, 21 בספטמבר 2024).
  • בפגישה עם שר החוץ המצרי, בדר עבד אלעאטי, שר החוץ המצרי, ציין אבו מאזן כי לרשות הפלסטינית יש סמכות שיפוט ברצועת עזה, וכן ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים, והבהיר כי היא תמשיך למלא את אחריותה. אבו מאזן ציין את חשיבות תפקידה של מצרים בהשגת הפסקת אש ברצות עזה, ואת ההכרח להמשיך לנקוט מאמצים אזוריים ובינלאומיים כדי לעצור את המלחמה. הוא גם הדגיש את הצורך לשתף פעולה עם הקהילה הבינלאומית כדי ליישם את החלטת העצרת הכללית של האו”ם בדבר חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק, לפיה יש לסיים את “הכיבוש הישראלי”. עבד אלעאטי ציין כי מצרים תמשיך במאמציה מול כלל הגורמים הבינלאומיים והאזוריים כדי לעצור את “התוקפנות” נגד העם הפלסטיני (ופא, 23 בספטמבר 2024).
  • בפגישה עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, שיבח אבו מאזן את הודו על תמיכתה בזכויות הפלסטינים ועל הסיוע ההומניטרי שהיא מעניקה. הוא דן בשאיפת “פלסטין” להצטרף לארגון BRICS ולארגון שנחאי לשיתוף פעולה והודה להודו על תמיכתה באונר”א (ופא’ 23 בספטמבר 2024).
  • בפגישה עם נשיא הפורום הכלכלי העולמי, בורג’ ברנדה. דן אבו מאזן במאמצים להפסיק את “התוקפנות” הישראלית ברצועת עזה והצורך בסיוע הומניטרי. הוא קרא להתערבות בינלאומית לסיום ההתקפות ביהודה ושומרון, וקרא להתקדם לקראת השגת חברות מלאה של “פלסטין” באו”ם (דף הפייסבוק של אבו מאזן, 22 בספטמבר 2024).
• ב-19 בספטמבר 2024, ביקר אבו מאזן בספרד ונועד עם ראש הממשלה, פדרו סנצ’ס. אבו מאזן הודה על הכרת ארצו במדינת “פלסטין” ותמיכתה בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולהקמת מדינה עצמאית. הוא קרא לקהילה הבינלאומית ליישם את חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק ולכנס ועידת שלום בינלאומית. במסיבת העיתונאים המשותפת עם סנצ’ס, אמר אבו מאזן כי הרשות הפלסטינית דורשת לקבל את רצועת עזה לתחום השיפוט שלה. הוא הוסיף כי בראש סדר העדיפויות עומד הרצון לסיום “התוקפנות” ונסיגה ישראלית מוחלטת מרצועת עזה שלאחריה יחל תהליך מדיני. סנצ’ס קרא להפסקת אש ולהכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה (ופא, 19 בספטמבר 2024).
• ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מחמד מצטפא, הגיע לניו יורק כדי להשתתף בכינוס השנתי של העצרת הכללית של האו”ם. במהלך הביקור, קיים מצטפא פגישות עם בכירים מרחבי העולם והשתתף בישיבות שעסקו במלחמה ברצועת עזה ובסוגיה הפלסטינית, במהלכן קרא לסיום “התוקפנות” וליישום החלטות האו”ם. להלן המפגשים המרכזיים:
  • בישיבת ועדת השרים הערבית-אסלאמית המופקדת על פעולה בינלאומית להפסקת המלחמה ברצועת עזה, הדגיש מצטפא את חשיבות התמיכה בממשלה הפלסטינית ובתוכניותיה לשיקום רצועת עזה ויהודה ושומרון, מיד עם “הפסקת תוקפנות הכיבוש” (ופא, 22 בספטמבר 2024).
  • בישיבת שרי החוץ של המדינות הבלתי מזדהות, קרא מצטפא למדינות החברות לתרגם את “ההזדהות האיתנה שלהן עם פלסטין” לפעולה מדינית, דיפלומטית ומשפטית כדי לסיים “את הכיבוש ואת משטר האפרטהייד, ולהשיג חירות פלסטינית ושלום צודק ומתמשך”. הוא הפציר במדינות להפסיק כל קשר עם “ההתנחלויות” ולעצור את העברות הנשק לישראל, כשהוא מאשים כי ישראל “אינה מסתירה את כוונותיה למחוק את העם הפלסטיני שלנו, את מורשתו, את זהותו ואת קיומו בארץ אבותיו” (ופא, 23 בספטמבר 2024).
  • בישיבת הייעוץ של מועצת הליגה הערבית, הדגיש מצטפא את הצורך בהגברת המאמצים לעצירת “התוקפנות” של ישראל נגד תושבי רצועת עזה ו”ההסלמה” ביהודה ושומרון, ובמאמצים הפלסטיניים להשגת חברות מלאה באו”ם (ופא, 23 בספטמבר 2024).

• ב-20 בספטמבר 2024, נפגש מחמוד אלהבאש, הקאצ’י הראשי של פלסטין ויועצו של אבו מאזן לענייני דת וקשרים אסלאמיים, במוסקבה עם סגן שר החוץ הרוסי, מיכאיל בוגדנוב, שמשמש השליח המיוחד של נשיא רוסיה למזרח התיכון. השניים דנו במאמצים לעצור את “התוקפנות” הישראלית ברצועת עזה, ביהודה ושומרון ובמזרח בירושלים, תוך הדגשת הצורך בהידוק הקשרים ושיתוף הפעולה בין רוסיה ל”פלסטין” (דף הפייסבוק של מחמוד אלהבאש, 20 בספטמבר 2024). בנאומו בפני הוועידה ה-20 של הפורום האסלאמי העולמי שהתקיימה ברוסיה, הדגיש אלהבאש כי העם הפלסטיני רוצה שלום, חותר אליו ומקריב למענו, וההוכחה לכך היתה כאשר אש”ף הסכים להקמתה של מדינה על חלק מ”המולדת ההיסטורית” (דף הפייסבוק של מחמוד אלהבאש, 21 בספטמבר 2024).

החלטת עצרת האו”ם על סיום “הכיבוש”

• ב-18 בספטמבר 2024, אישרה העצרת הכללית של האו”ם הצעת החלטה בלתי מחייבת שהגישה הרשות הפלסטינית, ואשר דורשת כי ישראל תסיים את “הנוכחות הבלתי חוקית שלה בשטחים הפלסטיניים הכבושים” בתוך 12 חודשים וקוראת להטלת סנקציות ואמברגו נשק על ישראל. ההחלטה מבוססת על חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) מיולי 2024, לפיה הנוכחות הישראלית בשטחים הפלסטיניים “אינה חוקית”. 124 מדינות הצביעו בעד ההחלטה, 14 התנגדו ו-43 נמנעו (חדשות BBC בספטמבר 2024). הפלסטינים בירכו על אישור ההחלטה. להלן תגובות בולטות:
  • יו”ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, הדגיש את חשיבות ההחלטה וציין כי הוא רואה בה “קונצנזוס בינלאומי על צדקת הסוגייה הפלסטינית, וניצחון לזכותו הבלתי ניתנת לעירעור של העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולהקמת מדינה עצמאית”. הוא קרא למדינות שתמכו בהחלטה לנקוט בצעדים שיחייבו את ישראל ליישם אותה (ופא, 18 בספטמבר 2024).
  • משרד החוץ והמהגרים של פלסטין קרא לקהילה הבינלאומית ליישם במהירות את החלטת העצרת הכללית של האו”ם כדי להביא לסיום “הכיבוש והקולוניזציה” כצעד הכרחי לשלום ויציבות. המשרד גם הטיל על ממשלת ישראל את האחריות להסלמה באזור (ופא 19 בספטמבר 2024).
  • נציג הרשות הפלסטינית באו”ם, ריאצ’ מנצור, אמר כי ההחלטה מסמלת נקודת מפנה במאבק הפלסטיני לחופש ולצדק, ומשדרת מסר ברור לגבי הצורך “לסיים את הכיבוש” (ופא, 18 בספטמבר 2024).
  • תנועת חמאס בירכה על החלטת האו”ם. בהודעה מטעמה נמסר כי ההחלטה משקפת את התמיכה הבינלאומית במאבק העם הפלסטיני למען חירותו ועצמאותו. חמאס הביעה הערכה למדינות התומכות וקראה להן להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את המלחמה (ערוץ הטלגרם של חמאס, 18 בספטמבר 2024).

סגירת משרדי אלג’זירה בראמאללה

• בלילה שבין 22-21 בספטמבר 2024, פשטו כוחות הביטחון הישראליים על משרדי ערוץ אלג’זירה בראמאללה והורו על סגירתם למשך 45 ימים בצו אלוף בהתאם להחלטת הממשלה ממאי 2024 (תקשורת ישראלית, 22 בספטמבר 2024). ההחלטה עוררה גינויים בקרב הפלסטינים, להלן תגובות בולטות:
• איגוד העיתונאים הפלסטיני גינה את המהלך וקרא להתערבות בינלאומית לגינוי ההחלטה. בהצהרת האיגוד נמסר כי ההחלטה מהווה “שערורייה חמורה” והפרה בוטה של חופש העיתונות, בהדגישו כי מדובר בסימן לחולשת הכיבוש מול האמת, כשהערוץ הצליח להבטיח חופש מידע לציבור לאורך שנים (אתר הטלגרם של ערוץ אלאקצא, 22 בספטמבר 2024).
• משרד החוץ של הרשות הפלסטינית מסר כי הפשיטה היא “הפרה חמורה של החוק הבינלאומי”, וקרא ליישום מהיר של החלטות האו”ם לסיום הכיבוש (אתר הטלגרם של משרד החוץ הפלסטיני, 22 בספטמבר 2024).
• דובר פתח, ג’מאל נזאל, הוסיף כי סגירת משרדי הערוץ מהווה צעד נוסף במאמצים לביטול הסכמי אוסלו, והדגיש כי לישראל אין סמכות לפעול בשטחי הרש”פ (אתר הטלגרם של טלוויזיה אל-סלאם, 22 בספטמבר 2024).
• חבר הלשכה המדינית של חמאס, עזת אלרשק, האשים כי ההחלטה על סגירת משרדי הערוץ נועדה “לנקום על תפקידו המקצועי בחשיפת פשעי הכיבוש נגד העם הפלסטיני”. הוא הוסיף כי זו “נקודת שיא במלחמה הפומבית נגד העיתונאים” (ערוץ הטלגרם של עזת אלרשק, 22 בספטמבר 2024).