מבט לטרור ולסכסוך הישראלי-פלסטיני (7 באוקטובר – 14 אוקטובר 2024)

פעילות כוחות צה”ל ברצועה

• בשבוע האחרון פעל צה”ל ברצועת עזה בשלושה אזורים : בצפון הרצועה באזור ג’באליא, במרכז הרצועה באזור אלבריג’ ובדרום הרצועה בגזרת רפיח וציר פילדלפי. כלי טיס של חיל האוויר תקפו יותר מ-70 מטרות טרור ברחבי הרצועה, כולל מבנים מהם תכננו מחבלים לפעול נגד כוחות צה”ל. ארבעה חיילי צה”ל נהרגו בלחימה, שלושה מפיצוץ מטען בג’בליה, ואחד בדרום הרצועה (דובר צה”ל 8-14 באוקטובר 2024).

   
פעילות כוחות צה”ל בצפון הרצועה (דובר צה”ל 10 באוקטובר 2024)

• בצפון רצועת עזה: כוחות צה”ל פעלו במרחב ג’באליא , תקפו יעדים מהאוויר, השמידו מחסן אמצעי לחימה ותקפו מהקרקע מטרות מחבלים. במהלך הפעילות אותרו רימונים, כלי נשק מסוג קלצ’ניקוב ותחמושת נוספת. כ-250 מחבלים נהרגו בפעילות (דובר צה”ל 8-12 באוקטובר).
• צה”ל קרא לתושבים מקומיים להתפנות מאזור “D5” (צפונית לעיר עזה) לדרום הרצועה, דרך רחוב צלאח אלדין (דובר צה”ל בערבית 12 באוקטובר 2024). מצילומי לווין שפורסמו, נראה כי צפון הרצועה מכותרת על ידי כוחות צה”ל, עם מעבר אחד ברחוב צלאח אל דין ( ערוץ הטלגרם “חדשות עזה” 11 באוקטובר 2024).

    
מימין: צילום לווין של מיקום כוחות צה”ל ברצועה (ערוץ הטלגרם “חדשות עזה” 11 באוקטובר). משמאל: מפת הפינוי (דובר צה”ל, 10 באוקטובר 2024)

• מרכז רצועת עזה: כוחות צה”ל פועלים באלבריג’, השמידו תשתיות טרור והרגו מחבלים באמצעות פשיטות ממוקדות ותקיפות. מטוס קרב תקף מבנה שבו שהו מחבלים שתכננו לתקוף את כוחות צה”ל. המחבלים נהרגו. (דובר צה”ל 10-8 באוקטובר). כמו כן הכוחות הרגו כעשרה מחבלים שהיוו איום על הכוח באמצעות חימוש מדויק ורחפנים תוקפים (דובר צה”ל 13 באוקטובר 2024).
• דרום רצועת עזה: כוחות צה”ל פועלים במרחב רפיח ובציר פילדלפי. במהלך הפעילות פגעו הכוחות בחוליות מחבלים, השמידו משגרי רקטות, אמצעי לחימה ואיתרו פירי מנהרות תת-קרקעיות. (דובר צה”ל 13 באוקטובר 2024).

סיכול פעילי טרור

• שלושה פעילי חמאס שהשתתפו במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 נהרגו בתקיפה מהאוויר (דובר צה”ל ודוברות שב”כ 8 באוקטובר 2024).
• ב-9 באוקטובר נהרג המפקד הצבאי של גדודי אל-נאסר צלאח א-דין בצפון רצועת עזה, מוסטפא ח’דר המכונה “אבו אוסאמה.^[1]
• בתקיפה אווירת ממוקדת של מתקן פיקוד ושליטה של החמאס, שהיה ממוקם באתר ששימש בעבר לצרכים רפואיים בג’באליא, נהרגו לפחות 12 פעילי טרור אשר חלקם לקחו חלק במתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 (דובר צה”ל ודוברות שב”כ, 10 באוקטובר 2024).

המחבלים שנהרגו בתקיפת מתחם הפיקוד והשליטה בג’באליא (דובר צה”ל, 10 באוקטובר 2024)

פעילות נגד תשתיות חמאס במתקנים אזרחיים

• ב-13 באוקטובר 2024 תקפו מטוסי קרב של חיל האוויר פעילי חמאס שפעלו במתחם פיקוד ושליטה שהוקם באזור שהוכר בעבר בשם בית החולים “שהדאא’ אלאקצא” בדיר אלבלח (ערוץ הטלגרם של אביחי אדרעי, 14 באוקטובר 2024). גורמים פלסטינים מסרו כי בעקבות ההפצצה נגרמה שריפה שפגעה באוהלי עקורים שהיו במקום. על פי הדיווח נהרגו לפחות 5 בני אדם ו-75 נפצעו, בהם ילדים ונשים. ארבע גופות חולצו מהאוהלים שנשרפו, כאשר החיפושים אחר נעדרים נוספים נמשכים (רשת “אלבריג’ תאג’מענא”, 14 באוקטובר 2024).

שיגור רקטות וכטב”מים

• במהלך השבוע שוגרו 6 רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל. מרבית הרקטות יורטו (דובר צה”ל, 8 – 12 באוקטובר 2024). הזרועות הצבאיות של חמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין (גא”פ) קיבלו אחריות על השיגורים (ערוצי הטלגרם של הזרועות הצבאיות, 8 -12 באוקטובר 2024).
• ב-10 באוקטובר יורט על ידי צה”ל כטב”מ שחדר לשטח ישראל מרצועת עזה (ערוץ הטלגרם של צה”ל, 10 באוקטובר 2024). חמאס פרסמה סרטון של שיגור הכטב”מ ופגיעתו כביכול בכוח צה”ל באזור ח’אן יונס (ערוץ הטלגרם של חמאס באיו”ש, 13 באוקטובר 2024).

הנחיית אלסנואר לחידוש פיגועי ההתאבדות

• ב־ Wall Street Journal נחשף כי זמן קצר לאחר בחירתו של יחיא אלסנואר ליו”ר הלשכה המדינית של חמאס (6 באוגוסט 2024), הוא הורה לזאהר ג’בארין (שקיבל לידיו את האחריות על הגדה המערבית לאחר חיסול צאלח אלעארורי), לחדש את פיגועי ההתאבדות. ג’בארין, העביר את ההנחיה לביצוע פיגועי התאבדות. ב-18 באוגוסט 2024 ניסה פעיל הזרוע הצבאית של חמאס, ג’עפר מנא, לבצע פיגוע התאבדות בתל אביב באמצעות מטען. בכתבה צוין כי חמאס הפסיקה במידה רבה את פיגועי ההתאבדות לפני כ-20 שנה, כאשר חלק ממנהיגי הארגון חששו כי התקפות מסוג זה יהפכו את התנועה למנודה מדינית. עם זאת, לאחר עלייתו של אלסנואר, לא היה מי שיתבטא בפומבי נגד דרך פעולה זו. תנועת החמאס לא הגיבה לבקשת העיתון לקבל תגובה לדיווח ( The Wall Street Journa,, 9 באוקטובר 2024(

סוגיית החטופים והסכם הפסקת האש

• באסם נעים, חבר הלשכה המדינית של חמאס בעזה ויו”ר המחלקה המדינית לקשרי חוץ, הצהיר כי בתקופה האחרונה אין כל התקדמות במשא ומתן, הנמצא כמעט בקיפאון מוחלט. לדבריו, חמאס מחויבת לעמדותיה המוצהרות, כולל הסכמתה להצעה מ-2 ביולי 2024, ולא תסכים לנהל משא ומתן על תנאים חדשים או להיכנע ללחצים שישראל מנסה להפעיל באמצעות “מעשי טבח”. נעים הדגיש כי אם יתקיים משא ומתן בעתיד, הוא יהיה אך ורק לצורך יישום ההסכמות שהושגו בעבר )אתר Ultra Palestine, 8 באוקטובר 2024(.
• מקורות יודעי דבר בחמאס אישרו כי יו”ר הלשכה המדינית של התנועה, יחיא אלסנואר, העביר לאחרונה מסר למתווכים המבהיר את עמדות חמאס. התנועה דורשת נסיגה מלאה של ישראל מעזה, שיקום הרצועה, הסרת “המצור”, השבת העקורים ללא מכשולים ועסקת חילופי שבויים מכובדת. המקורות ציינו כי למרות עיכובים תקופתיים בתקשורת, אלסנואר תמיד בקי במתרחש, והתקשורת עם הנהגת חמאס מעולם לא נותקה לחלוטין. במקביל, מקורות מחוץ לחמאס המעורים במגעים, ציינו כי עיכובים בתקשורת עם אלסנואר גרמו להחמצת לפחות שלוש הזדמנויות להתקדם במשא ומתן, כולל הצעה שהתקבלה על ידי ישראל בדצמבר 2023 (אלשרק אלאוסט, 8 באוקטובר 2024).

נפגעים פלסטינים

• משרד הבריאות ברצועת עזה (הנשלט ע”י חמאס) עדכן כי מאז תחילת המלחמה נהרגו 42,289 פלסטינים ונפצעו – 98,684 (דף הפייסבוק של משרד הבריאות בעזה, 14 באוקטובר 2024, נכון לשעה 11:30).

המצב ההומניטרי ברצועת עזה

• ועדת החקירה של האו”ם בנוגע לשטחים הפלסטיניים הכבושים וישראל (COI) פרסמה ב-10 באוקטובר דו”ח מקיף, שבו האשימה את ישראל בביצוע “פשעי מלחמה” במהלך פעולותיה ברצועת עזה. לפי הדו”ח, ישראל תקפה באופן מכוון מתקנים רפואיים ומנעה גישה לטיפולים רפואיים לתושבי עזה, דבר שהוביל למותם של אנשי רפואה רבים. כמו כן, הואשמה ישראל בהתעללות פיזית ומינית בעצורים פלסטינים. ההתייחסות לפעולות של קבוצות פלסטיניות חמושות הייתה מוגבלת. הוועדה קראה לישראל לסיים את “הכיבוש” ולהפסיק כל פגיעה במתקנים רפואיים, ולרשויות בעזה לשחרר מיד את בני הערובה. הקהילה הבינלאומית נקראה להפסיק את תמיכתה בהפרות אלו בהתאם לחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי,(ICJ) (דו”ח מיוחד של מועצת זכויות האדם של האו”ם 10 באוקטובר 2024).
• המנהלת הכללית של ארגון יוניסף קתרין ראסל, הודיעה כי הסבב השני של חיסוני הפוליו ברצועת עזה אושר והוא יחל ב-14 באוקטובר. המטרה היא לחסן כ-590 אלף ילדים מתחת לגיל 10 (אתר X של קתרין ראסל, המנהלת הכללית של ארגון יוניסף 11 באוקטובר 2024). משרד הבריאות הפלסטיני הודיע כי הקמפיין יתקיים בשלושה שלבים והמשרד שואף לחסן כ-591,700 ילדים, והצלחתו תלויה בקיום הפסקת אש שתאפשר את המשך פעולתו (משרד הבריאות הפלסטיני 13 באוקטובר 2024).

   
תיעוד מהסבב השני של קמפיין חיסוני הפוליו במחנות המרכז (משרד הבריאות ברצועת הפלסטיני, 14 באוקטובר 2024)

• אונר”א הודיעה על תחילת חלוקה של יריעות להגנה מפני גשם לעקורים בעזה, את היריעות יקבלו תחילה משפחות גדולות עם יותר מ-11 בני אדם (אתר הטלגרם של אוסאמה אל-כהלות, 11 באוקטובר 2024). פאיז אבו שמאלה, פובליציסט מח’אן יונס, מתח ביקורת חריפה על התנהלות אונר”א בעזה. לדבריו, הארגון טועה כשהוא מגביל את מרכזי ההפצה של יריעות ההגנה לכמה מפיצים נבחרים, מצב שיוצר אפליה. הוא דרש חלוקה שוויונית של היריעות בכל מרכזי החלוקה, לטובת האזרחים ולהבטחת נהלים תקינים (חשבון X של פאיז אבו שמאלה, 8 באוקטובר 2024).
• חמזה אל מצרי פרסם בערוץ הטלגרם שלו (827 אלף חברים), כי ב-11 באוקטובר נכנסו 98 משאיות דרך מעבר כרם אבו סאלם בדרום רצועת עזה, אלא ש-80 משאיות מתוכן נבזזו (אתר הטלגרם חמזה אל מצרי 11 באוקטובר 2024).
• ב-12 באוקטובר אגודת הבריאות “אלעודה”, המפעילה את בתי החולים “אלעודה” בג’באליא ובמ”פ אלנציראת מאז 2022, הודיעה על פתיחת בית חולים שדה חדש, “אלעודה 1”, במרכז הפליטים אלנציראת. לפי ההודעה, בית החולים כולל מחלקות שונות: מחלקת מיון, מרפאות חוץ, מחלקת פעילויות שטח, ומחלקות אשפוז נפרדות לגברים ולנשים (דף הפייסבוק של אגודת “אלעודה”, 12 באוקטובר 2024).
• לאור הטענות על הפגיעה במאפיות והמחסור בלחם, מסר מתאם פעולות הממשלה בשטחים כי ברצועת עזה יש 13 מאפיות פעילות שמייצרות 3.1 מיליון פיתות מדי יום. בצפון עזה ישנן 5 מאפיות שמייצרות 1.3 מיליון פיתות ביום, ובמרכז עזה , 8 מאפיות שמייצרות 1.8 מיליון פיתות ביום. בהודעה נמסר כי במהלך 24 השעות האחרונות סופק דלק למאפיות בצפון עזה (חשבון X של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, 11 באוקטובר 2024).

משילות

• ב-12 באוקטובר 2024 פרסמה משטרת מחוז ח’אן יונס הודעה לפיה ערכה מבצע בשווקים, במטרה לפקח על מחירי המזון, להחרים מוצרי מזון קפואים מקולקלים ולעודד שימוש במטבעות של 10 שקלים.^[2] המבצע, בהשתתפות כל גורמי המשטרה במחוז, יימשך עד לירידת המחירים. במהלך המבצע החרימה המשטרה סחורות מסוחרים שסירבו להפחית את המחירים, והחתימה אותם על התחייבויות לשמור על המחירים הרגילים (אלרסאלה.נט, 12 באוקטובר 2024).
• אתר “אלמג’ד אלאמני”, המזוהה עם חמאס, דיווח כי מנגנוני הביטחון של חמאס עצרו מספר סוחרים ששיתפו פעולה עם המודיעין הישראלי. על פי הדיווח, הסוחרים העלו מחירים ואגרו סחורות בהתאם להנחיות קציני השב”כ, ובתמורה קיבלו הקלות במעבר סחורות לרצועת עזה. הסוחרים הודו במעורבותם, והודגש כי הם יטופלו בהתאם לחוקי “ההתנגדות” וללא רחמים (ערוץ הטלגרם של אתר “אלמג’ד אלאמני”, 13 באוקטובר 2024).
• עיריית ח’אן יונס הודיעה כי היא ממשיכה במאמצים לפינוי ההריסות מרחובות העיר על מנת לאפשר תנועת תושבים, לטפל בבעיות הצפה כתוצאה מנזקי מערכת הביוב, תוך פינוי האשפה הנצברת למזבלה זמנית בצפון שכונת אלאמל. על פי הדיווח, העירייה מפנה כ-500 טון אשפה ביום (דף הפייסבוק של עיריית ח’אן יונס, 13 באוקטובר 2024).

• מנהיג חמאס בחוץ, חאלד משעל, טען בראיון בערוץ אל ערבי, כי ישראל שאפה לשלוט בעזה אך נאלצה להבין שזה אינו אפשרי. בדיוק כפי שהכיבוש נסוג ממקומות כמו נצרים בעבר, ישראל תיאלץ לסגת גם מעזה כמו גם מ’תל אביב’. משעל ציין שישראל שקלה להכניס כוחות בינלאומיים או ערביים כדי לנהל את הרצועה, אבל בסופו של דבר המתווכים הבינו שהדרך הטובה ביותר לנהל את עזה והגדה המערבית היא באמצעות ממשלת הסכמה לאומית שתורכב מכל הכוחות הפלסטיניים. הוא ציין כי שרים טכנוקרטים שיבחרו בקונצנזוס פלסטיני הם אלה שינהלו את השלטון בעזה ובגדה, ושחמאס קיבלה את הנוסחה הזו במטרה לשמור על אחדות לאומית פלסטינית (אתר האינטרנט של תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס, 9 באוקטובר 2024).
• רשת סקי ניוז בערבית חשפה כי פתח וחמאס הגיעו להסכמה להקים וועדה לניהול רצועת עזה. הועדה, שתיקרא “ועדת התמיכה הקהילתית”, תהיה קשורה מנהלית לממשלת רמאללה. הועדה תכלול בין 10 ל-15 חברים מקצועיים, שאינם קשורים לפלגים הפוליטיים הפלסטיניים, והיא תהיה אחראית לניהול תחומים כמו מעברי הגבול, בריאות, סעד, מחסה, פיתוח חברתי וחינוך. על פי הדיווח, הוועדה תתוקצב על ידי גופים בינלאומיים, לצד תקציב ממשלת רמאללה ומקורות מימון פנימיים נוספים. הפגישה בקהיר בין פתח לחמאס דנה בפרטי ההרכבה והעבודה של הוועדה. ההסכמה על הוועדה נועדה לבלום את התוכנית של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, להקים מינהל אזרחי ישראלי שינהל את עזה לאחר המלחמה, שבו הצבא הישראלי יהיה מקבל ההחלטות המרכזי (סקי ניוז בערבית, 9 באוקטובר 2024).
• החזית העממית לשחרור פלסטין דחתה את החלטת ראש ממשלת הרשות הפלסטינית, מוחמד מוסטפא, להקים צוות לשיקום עזה, בטענה שההחלטה מנוגדת להסכמות הלאומיות שנקבעו בבייג’ינג. החזית מזהירה שההחלטה רק תחמיר את הפילוג ותאפשר שימוש פוליטי בשיקום. הם קראו לרשות לשקול מחדש את ההחלטה ולהתחייב ליישום ההסכמות הלאומיות במלואן (אתר הטלגרם חדשות פלסטין הדחופות, 11 באוקטובר 2024).
• ב-11 באוקטובר נמסר כי למרות הדיווחים על הסכמות בין פתח לחמאס בקהיר, המגעים תקועים בשל מחלוקות סביב ניהול רצועת עזה לאחר המלחמה והשיקום. לפי הדיווח, חמאס דורשת שהוועדה שתוקם תהיה עצמאית מהרשות הפלסטינית מבחינה ניהולית וכלכלית, דבר שפתח מתנגד לו. בנוסף, חמאס דורשת לכלול דמויות המזוהות איתה בוועדה, ולפקח על העמלות והמעברים, דרישות שפתח דחה. השיחות בחסות מצרית לא הביאו להתקדמות, והמצרים מנסים לתאם פגישה נוספת בשבוע הקרוב בניסיון לאחד את השורות הפלסטיניות (סקי ניוז בערבית, 11 באוקטובר 2024).
• בכיר בפתח שסירב להזדהות בשמו מסר כי השיחות המתקיימות בקהיר נועדו להעביר את השלטון ברצועת עזה מידי חמאס לרשות הפלסטינית, כחלק מהסדרים ל”יום שאחרי”. הבכיר ציין כי חמאס חושבת באופן “הזוי” שהמלחמה הזו תסתיים כמו קודמותיה, עם הפסקת אש והבנות, והבהיר כי “המצב הפעם שונה”, וכי רק הרשות הפלסטינית תחזיר את השליטה בעזה, נוכח המצב הביטחוני וההומניטרי המתרקם ברצועה (אלשהאד, 12 באוקטובר 2024).
• ג’מאל נזאל, חבר המועצה המהפכנית של פת”ח, ציין כי הרשות הפלסטינית מוכנה לשוב ולשלוט בעזה. הוא הדגיש כי יש לרשות עשרות אלפי עובדים בעזה, אשר לא עובדים מאז 2007, ומביעים רצון לחזור לפעול. נזאל חשף כי תוכנית הרשות לשלוט ברצועה לאחר המלחמה, שהועברה לממשל האמריקאי, כוללת מסמך בן 101 עמודים המפרט הצטיידות והסמכת 12,000 פקידים. עם זאת, המסמך לא מספק תשובות בנוגע לאחריות הביטחונית באזור ודורש סיוע בינלאומי נרחב עבור צרכי הביטחון והשיקום. הוא גם לא מציע פתרונות לבעיות ההברחות במנהרות ובמעבר רפיח, ולא מפרט כיצד הרשות מתכוונת למנוע את חידוש פעולות חמאס (אלשהאד, 12 באוקטובר 2024).

• הניו יורק טיימס פרסם, כי מידע שנתפס על ידי צה”ל, שופך אור חדש חדש על ההכנות של חמאס למתקפה ב-7 באוקטובר 2023. המידע כולל מסמכים ופרוטוקולים מ-10 פגישות סודיות של מנהיגי חמאס בהם תכננו את המתקפה וניסו לשכנע את חזבאללה ואיראן להקחת בה חלק.
• על פי התיעוד חמאס תכננה את המתקפה כבר בסתיו 2022, אך דחתה את ביצועה כדי לשכנע את איראן וחיזבאללה להצטרף. במהלך הפגישות, המנהיגים דיברו על המצב הפנימי בישראל, במיוחד על המחלוקות סביב השינויים במערכת המשפט בישראל, כעל הזדמנות נוחה לתקיפה.
• באוגוסט 2023, ח’ליל אל-חיה, בכיר חמאס, פגש קצין בכיר מכוח קודס האיראני וביקש עזרה במתקפה על אתרים רגישים בישראל. על פי המסמכים, הקצין האיראני הביע תמיכה עקרונית, אך ציין כי נדרשים עוד זמן והכנה.
• על מנת להטעות את ישראל לגבי תוכניותיו. לאורך השנתיים שקדמו למתקפה, חמאס נמנעה מחיכוך אלים עם ישראל במטרה לשמר את ההפתעה, ובכך להביא לתוצאה הרסנית יותר כאשר המתקפה בוצעה בסופו של דבר.
• ב-7 באוקטובר חמאס היתה מודעת לכך שאיראן וחיזבאללה עלולים לא להצטרף למתקפה, אך החליטה שלא לדחות עוד את הפעולה. זאת, במטרה למנוע מישראל להפעיל מערכות הגנה אוויריות חדשות המבוססות על טכנולוגיית לייזר ולטרפד את המהלך לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה (ניו יורק טיימס , 12 באוקטובר 2024).

פיגועים

• השבוע אירע פיגוע דקירה בחדרה במהלכו נרצח אזרח ישראלי ונפצעו חמישה. המחבל, אזרח ישראלי מאום אל פחם.

פיגוע דקירה בחדרה

• ב-9 באוקטובר 2024 בשעות הצהרים, תקף מחבל באמצעות גרזן וסכין מספר אזרחים בחדרה תוך מעבר באמצעות אופנוע בין ארבעה מקומות שונים בעיר. אזרח ישראלי נהרג וחמישה נוספים נפצעו. המחבל נורה על ידי אזרחים ל (תקשורת ישראלית, 9 באוקטובר 2024).המחבל זוהה כאחמד ג’בארין, בן 36, מאם אלפחם.
• חמאס והגא”פ בירכו על הפיגוע (ערוצי הטלגרם של חמאס באיו”ש ושל לשכת ההסברה של הגא”פ, 9 באוקטובר 2024).

פעילות סיכול ומנע

• כוחות הביטחון הישראליים המשיכו בפעילות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, עצרו למעלה מ-70 מבוקשים, החרימו אמצעי לחימה וכספים והשמידו מטענים. להלן ההתפתחויות הבולטות:
  • ב-8 באוקטובר 2024 נהרגו שני מחבלים באל ערוב לאחר שהשליכו בקבוקי תבערה ומטענים לעבר הכוחות. בקלנדיה, נעצרו כעשרה מבוקשים והוחרמו כלי נשק וכספים. בבית אומר בחטיבת עציון תוחקרו עשרות חשודים בפעילות טרור, באלח’דר נעצרו שני מבוקשים נוספים. בבית פוריק נעצר מבוקש נוסף והוחרם אקדח (דובר צה”ל, 8 באוקטובר 2024).
  • ב-9 באוקטובר 2024 הרגו כוחות הביטחון ארבעה פעילי טרור בהם ראשי התארגנויות מקומיות (דוברות שב”כ ודובר צה”ל 9 באוקטובר 2024). תנועת החמאס גינתה את הריגתם והצהירה כי ההתנגדות בגדה המערבית תימשך וקראה לתושבי הגדה להסלים את העימותים עם ישראל (אתר האינטרנט של תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס, 9 באוקטובר 2024).
  • ב-10 באוקטובר 2024 נהרגו בתקיפה אווירית במחנה הפליטים נור א-שמס בטול כרם, שני מחבלים מהגא”פ שהיו אחראים על התארגנויות לביצוע פיגועים. ברשות המחבלים נמצאו אמצעי לחימה (דובר צה”ל, 10 באוקטובר 2024).
  • ב-11 באוקטובר 2024, הרגו כוחות צה”ל מחבל חמוש בעקאבא (דרומית מזרחית לג’נין). בבית ענאן (מערבית לרמאללה), הושמדו שישה מטענים מאולתרים והוחרמו דגלי חמאס ואקדח. בחברון נעצר מבוקש ונשקו נתפס (דובר צה”ל, 11 באוקטובר 2024).
• ב-10 באוקטובר 2024 נמסר כי סוכל פיגוע שתוכנן להתבצע בקניון עזריאלי בתל אביב, באמצעות מכונית תופת. תשתית הטרור נחשפה בשלביה המוקדמים. חמישה תושבי טייבה המזוהים עם ארגון דאע”ש, שתכננו את הפיגוע נעצרו. חברי החולייה תכננו את הפיגוע בהשראת סרטונים של פיגועים בסוריה. ברשות החולייה נתפסו אמצעי לחימה (דוברות השב”כ ודוברות משטרת ישראל, 10 באוקטובר 2024).

פעילות מדינית

• משרד החוץ הפלסטיני בירך את בוליביה על הודעתה להצטרף לתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק, הנוגע להפרות לכאורה של אמנת מניעת רצח העם מצד ישראל ברצועת עזה. בנוסף, פנה משרד החוץ הפלסטיני בקריאה לכל המדינות החתומות על האמנה להצטרף להליכים בבית הדין במאבק נגד מה שהגדיר כ”רצח העם המתמשך נגד העם הפלסטיני” וכדי להבטיח את מיצוי הדין עם ישראל (ופא 11 באוקטובר 2024).
• חבר הוועד הפועל של אש”ף אחמד מג’דלני, גינה את הצעת החוק בכנסת שתאפשר לישראל להשתלט על השטח שבו נמצא מטה אונר”א בשכונת שייח’ ג’ראח בירושלים, והכוונה להופכו לשכונת מגורים. מג’דלני טען כי המהלך נועד לחסל את סוגיית הפליטים הפלסטינים תוך זלזול בחוק הבינלאומי. הוא האשים את הקהילה הבינלאומית באדישות שמאפשרת לכיבוש להימשך, והדגיש את החשיבות של אונר”א כסמל לזכות השיבה של הפליטים (ופא 11 באוקטובר 2024).
• הודעת ממשלת ניקרגואה על ניתוק היחסים הדיפלומטים עם ישראל זכתה לתמיכה רבה בקרב הפלגים הפלסטינים (חמאס, גא”פ, פתח, החזית העממית והחזית הדמוקרטית) והם פרסמו כרוז משותף בנושא (אתר הטלגרם רשת החדשות קדס 12 באוקטובר 2024).

• ראש הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, חזר לרמאללה ב-14 באוקטובר 2024 לאחר שהשתתף בוועידה בקטר ועבר בדיקות רפואיות בירדן שבמהלכן עבר ניתוח להשתלת קוצב לב. דווח, כי אבו מאזן בן ה-89, נמצא תחת השגחה רפואית ומצבו טוב )אתר Ultra Palestine 14 באוקטובר 2024).

פעילות מנגנוני הביטחון בעיירה טובאס

• מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית פועלים בימים האחרונים בעיירה טובאס לסיכול פעילות עוינת וביצוע מעצרים. גורמים פלסטינים גינו את הפעילות:
• ה חזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין קראה לרשות הפלסטינית להפסיק את החטיפות והרדיפות אחר לוחמי ההתנגדות, פעולות שפוגעות במרקם החברתי הפלסטיני. בהודעה שפרסמה, גינתה החזית את חטיפת בכיר בגדוד טובאס, אחמד אבו אלעאידה, אשר הובילה לעימותים אלימים בעיר טובאס, כולל ירי וסגירת רחובות (אתר אלשהאד 10 באוקטובר 2024).
• “תנועת אל-אחראר” פרסמה הצהרה בה ביא מגנה את המרדף והמצור שמפעילים כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית על אנשי ההתנגדות בטובאס המצויים בעיצומו של עימות עם “האויב הציוני” ומתמודדים עם מה שהם מכנים “מלחמת השמדה” שמבצע צה”ל בגדה המערבית וברצועת עזה. בהצהרה נמתחה ביקורת חריפה על גורמים בתוך החברה הפלסטינית, שממשיכים להאמין באפשרות לחיות בשלום עם ישראל במסגרת פתרון שתי המדינות, תוך שיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל. לטענתם, גורמים אלו פועלים נגד ההתנגדות הפלסטינית, בעוד לוחמי ההתנגדות נערכים להתמודדות עם “הפשעים הנאציים” של צה”ל (הודעה לעיתונות של תנועת אל אחראר, 12 באוקטובר 2024).
• כאות תמיכה בחוליית ההתנגדות בטובאס, בוצע ירי לעבר משרדי הרשות הפלסטינית בג’נין (אתר הטלגרם של “חדשות זאבי הצפון” – ג’נין 12 באוקטובר 2024). כמו כן פורסם כרוז הסתה תחת הכיתוב “ההתנגדות בטובאס תרדוף אחרי רשות הבושה הממלאת את חובותיו של הכיבוש” (אתר הטלגרם חדשות נאבולס 12 באוקטובר 2024).
•  תנועת חמאס פרסמה אף היא כרוז אזהרה הטוען כי “המשך מעצר המבוקשים על ידי מנגנוני ביטחון הרשות, והאחרון בהם הוא הלוחם אחמד אבו אל-עאידה, ואחרים מהמתנגדים והעצורים הפוליטיים, מהווה חציית קו מסוכנת המאיימת על האחדות הלאומית (אתר הטלגרם תנועת החמאס בגדה המערבית, 13 באוקטובר 2024).