בחודשים האחרונים מתנהל בירושלים קמפיין פלסטיני המכוון למנוע חדירת תוכנית הלימודים הישראלית למוסדות החינוך הפלסטינים במזרח ירושלים. הקמפיין הואץ בשבועות האחרונים כנראה בשל פתיחת הרישום של עיריית ירושלים למוסדות החינוך במזרח העיר לשנת הלימודים הבאה, תוך הכנסת הליך רישום מקוון באמצעות האינטרנט (שעורר את חששם של הפלסטינים). הקמפיין מעביר את המסר, כי מטרת החדרת תוכנית הלימודים הישראלית למזרח ירושלים היא למחוק את הזהות הערבית הפלסטינית ולהטמיע בקרב התלמידים הפלסטינים את הנראטיב הישראלי.
- בקמפיין נוטלים חלק שלושה גופים הפועלים בשיתוף פעולה:
- הרשות הפלסטינית, בהובלת צברי צידם, שר החינוך של הרשות הפלסטינית, שהודיע על שורת צעדים מעשיים, שמשרדו מתכוון לנקוט כסיוע לבתי הספר, למורים ולתלמידים, למניעת חדירת תוכנית הלימודים הישראלית וחיזוק החינוך הפלסטיני במזרח ירושלים.
- אנשי דת בכירים: שיח’ מחמד חסין, המופתי של ירושלים והרשות הפלסטינית, ושיח’ עכרמה צברי, דרשן מסגד אלאקצא ויו”ר הרשות האסלאמית העליונה. השניים הוציאו חוות דעת הלכתיות האוסרות ללמד את תוכנית הלימודים הישראלית.
- ועד ההורים המרכזי של התלמידים הפלסטינים במזרח ירושלים, בראשות זיאד אלשמאלי. אשר מגלה פעלתנות רבה בשטח ובתחום התקשורתי ומוביל קמפיין נרחב נגד יישום תוכנית הלימודים הישראלית במזרח ירושלים.
פוסט המשווה את תוכנית הלימודים הישראלית לאשפה. הכתובת בערבית: “הפסולת המחשבתית לילדינו, תישאר המסוכנת ביותר לחברה, (יותר) מן הפסולת הנמצאת ברחובות… תוכנית הלימודים הישראלית” (דף הפייסבוק של ועד הורי התלמידים הפלסטינים במזרח ירושלים, 2 בינואר 2018).
- בספטמבר 2017 הוציא שיח’ מחמד חסין, המופתי של ירושלים והרשות, פסק הלכה האוסר ללמד את תוכנית הלימודים הישראלית בבתי הספר במזרח ירושלים. הצטרף אליו שיח’ עכרמה צברי, דרשן מסגד אלאקצא. צברי צידם, שר החינוך של הרשות הפלסטינית, הודיע במהלך דצמבר 2017, כי משרדו יחל לנקוט בצעדים מעשיים כדי ליישם את פסיקתו של שיח’ מחמד חסין, מופתי ירושלים והרשות הפלסטינית. צעדים אלו כוללים, בין השאר, הענקת סיוע למוסדות חינוך במזרח ירושלים; תשלום מענקים למורים המלמדים במזרח ירושלים; אספקת ספרי לימוד של הרשות הפלסטינית לתלמידים.
- למהלכים הללו של הרשות הפלסטינית נלווה קמפיין של ועד ההורים המרכזי, שמטרתו “לטהר את בתי הספר הפלסטינים במזרח ירושלים מתוכנית הלימודים הישראלית”. הקמפיין מתואם, להערכתנו, עם משרד החינוך הפלסטיני. במסגרת מסיבת עיתונאים בה השתתפו בבין השאר עדנאן אלחסיני, השר לענייני ירושלים של הרשות ושיח’ עכרמה צברי, דרשן מסגד אלאקצא. כמו כן מנהל ועד ההורים מסע תעמולה באמצעות הפייסבוק, מפיץ עלונים ופרסומים ומקיים פגישות עם הורי תלמידים במזרח ירושלים (בשכונת בית חנינא, למשל).
- מהם ממדי חדירת תוכנית הלימודים הישראלית למזרח ירושלים?
- מספר התלמידים במזרח העיר הלומדים על פי תוכנית הלימודים הישראלית נמצא בעלייה מתמדת: על פי נתון, שמקורו בעיריית ירושלים, בשנת הלימודים הנוכחית למדו במזרח ירושלים כ-5,800 תלמידים על פי תוכנית הלימודים הישראלית. זוהי עלייה של כ-14% לעומת השנה שעברה (ידיעות ירושלים, כתבתו של אלון לוי: “מלחמת הבגרויות הישראליות”, 26 בינואר 2018). במשרד החינוך סבורים, כי קיים פוטנציאל להמשך מגמת הגידול: מאיר שמעוני, מנהל מחוז ירושלים במשרד החינוך, אמר, כי “סקרים שעשינו מצביעים על כ-50% מההורים במזרח העיר, שרוצים שהילדים שלהם יעשו ‘בגרות ישראלית'” (שיחה של אלון לוי כתב ידיעות ירושלים עם מאיר שמעוני).
- אולם, בהשוואה למספר הכולל של התלמידים הלומדים במוסדות החינוך במזרח ירושלים, מספר התלמידים הלומדים על פי תוכנית הלימודים הישראלית הינו נמוך. בשנים 2016-2015 למדו במוסדות החינוך הפלסטינים במזרח ירושלים 111,600 תלמידים.[1] רובם הגדול למדו על פי תוכנית הלימודים הפלסטינית ורק מיעוטם (כ-5%) על פי תוכנית הלימודים הישראלית.
לנוכח זאת נשאלת השאלה מדוע נזעקו אנשי הרשות, אנשי דת בכירים והורי התלמידים לפעול בחודשים האחרונים נגד סכנת חדירת תוכנית הלימודים הישראלית למזרח העיר? נראה, כי הם רואים בעליית מספר הלומדים לפני התוכנית הישראלית איום פוטנציאלי – גם אם המדובר עדיין במספרים נמוכים – וחוששים מפני סחף, שיתבטא בהצטרפות תלמידים נוספים הרואים יתרונות בתעודת הבגרות הישראלית (דומה כי הליך הרישום המקוון של עיריית ירושלים ליבה עוד יותר חששות אלו). בנוסף לכך נראה, כי הפלסטינים מגלים רגישות יתר לגבי כל צעד שישראל עושה במזרח ירושלים, בוודאי בנושא כה חשוב כמו החינוך, כשברקע המתיחות שהשתררה בעקבות הצהרת הנשיא טראמפ בעניין ההכרה בירושלים כבירת ישראל.
פוסט המזהיר את הורי התלמידים מפני רישום מקוון לתוכנית הלימודים הישראלית. על צילום מסך של אתר הרישום של עיריית ירושלים נכתב בערבית: “למי שרושם את בניו לשנת הלימודים החדשה. אזהרה חשובה ביותר”. ההורים נקראים לבחור בתוכנית הלימודים הפלסטינית ולא בתוכנית הלימודים הישראלית (דף הפייסבוק של ועד הורי התלמידים הפלסטינים במזרח ירושלים, 20 בינואר 2018).
לסיכום: למרות העלייה היחסית במספר התלמידים הלומדים על פי תוכנית הלימודים הישראלית, רוב תלמידי מזרח ירושלים לומד על פי תוכנית הלימודים של הרשות הפלסטינית ומשתמש בספרי הלימוד שלה. להערכתנו, ספק רב אם תמונת מצב זאת תשתנה באופן משמעותי בשנים הקרובות. יצויין, כי ספרי הלימוד של הרשות מחנכים לדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, דמוניזציה שלה והטפה למאבק אלים נגדה, עד לשחרור כל שטחה של פלסטין[2] (כשלחינוך הפורמאלי מצטרף גם החינוך הלא-פורמאלי ברוח זאת). משמעות הדבר היא, שהדור הצעיר במזרח ירושלים מתחנך לשנאה ולאלימות כלפי ישראל, כשלכך נוספות תחושות עמוקות של קיפוח[3]. כל אלה תורמים להפיכת השכונות הערביות במזרח ירושלים למוקד בולט של הסתה, אלימות וטרור, כפי ששב והומחש מאז תחילת גל הטרור העממי באוקטובר 2015.
“הקמפיין הלאומי לטיהור בתי הספר (במזרח) ירושלים מתוכנית הלימודים הישראלית” (דף הפייסבוק של ועד הורי התלמידים הפלסטינים במזרח ירושלים, 20 בינואר 2018). מצד ימין נראה ספר גיאוגרפיה של הרשות לכיתה י’ במגמה עיונית ועליו מפת פלסטין, שדגל פלסטין מכסה את כולה. זהו אמצעי גרפי מוכר היטב המשמש להטמעת המסר, כי פלסטין כולה שייכת לפלסטינים.
- פירוט פעילות המוסדות והאישים הפלסטינים נגד תוכנית הלימודים הישראלית ראו:
- נספח א’: מהלכי הרשות הפלסטינית לחיזוק החינוך הפלסטיני במזרח ירושלים.
- נספח ב’: הקמפיין של ועד ההורים במזרח ירושלים נגד תוכנית הלימודים הישראלית.
- נספח ג’: פסקי הלכה של אנשי דת פלסטינים בכירים האוסרים על הוראת תוכנית הלימודים הישראלית במזרח ירושלים.
[1] בשנת הלימודים 2016-2015 למדו במזרח ירושלים כ-111,600 תלמידים: 90,600 מהם למדו בחינוך הציבורי ו-21,000 בחינוך הפרטי (השנתון הסטטיסטי לירושלים, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2017). ↑
[2] מסקנות העולות ממחקרם של ד"ר ארנון גרויס וד"ר רוני שקד "ספרי הלימוד של הרשות הפלסטינית: ההתייחסות ליהודים, לישראל ולשלום". המחקר התפרסם באתר מרכז המידע. ממצאיו תואמים ממצאי מחקרים נוספים אודות ספרי הלימוד הפלסטינים שהתפרסמו באתר מרכז המידע.
[3] תחושות הקיפוח של תושבי מזרח ירושלים מתעצמות דווקא בשל הנגישות הטובה, שיש להם למערב העיר, והמפגש התכוף שלהם עם המציאות השונה השוררת שם.
