עיקרי המסמך
במלחמת האזרחים בסוריה עשה צבא סוריה שימוש רב בכוחות צבא, מיליציות וארגונים פלסטינים, חלקם קיימים עשרות שנים וחלקם הוקמו במהלך המלחמה. הכוחות הפלסטינים נוצלו למשימות הגנה על מחנות פליטים וככוח עזר לצבא הסורי שסבל (ועודנו סובל) ממצוקת כוח אדם חריפה. מטרת מסמך זה הינה למפות את הכוחות הפלסטינים השונים, להצביע על תרומתם לצבא סוריה במהלך מלחמת האזרחים ולבחון אפשרות הפעלתם בעתיד נגד ישראל.
- עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה התגוררו בה כ-650,000 פליטים פלסטינים, ב-14 מחנות פליטים.[1] בשנות הלחימה ירד מספר הפליטים הפלסטינים ל-438,000 נפשות (אתר אונר”א, 20 בספטמבר 2017). אנו מתרשמים כי במהלך מלחמת האזרחים התייצבו פלסטינים רבים לצדו של המשטר הסורי. היו גם שעשו זאת ממניעים פרגמטיים (הערכה כי המשטר הסורי יגבר בסופו של דבר על המורדים), היו שתמכו בסוריה בשל היותה חלק מ”ציר ההתנגדות” והיו כאלה שנמנו על ארגוני שמאל וארגונים המזוהים עם הזרם הלאומי-חילוני, שבאופן מסורתי תמכו במשטר הסורי. עם זאת היו גם פלסטינים שהצטרפו לארגוני המורדים השונים, אף כי להערכתנו לא באופן מאורגן וממוסד כמו אלו שלחמו לצד המשטר הסורי.
- על רקע התמיכה במשטר הסורי שימשו מחנות פליטים רבים מאתר כוח אדם לגיוס ולהפעלת כוחות צבא ומיליציות ע”י צבא סוריה. במהלך מלחמת האזרחים הופעלו להערכתנו עבור המשטר הסורי כ-10,000 לוחמים פלסטינים לפחות, ברמות משתנות של כשירות צבאית. הפעלתם נעשתה למען שתי מטרות: למנוע נפילת מחנות הפליטים הפלסטינים בידי ארגוני המורדים ולהשליט בהם חוק וסדר; והשנייה, לשלב כוחות פלסטינים בשורות צבא סוריה בזירות הלחימה השונות במרחב דמשק, באזור חלב ובמזרח המדינה. מקרב הלוחמים הפלסטינים, שסייעו לצבא סוריה, נהרגו עד ינואר 2018 לפחות 627 לוחמים (מג’מועת אלעמל מן אלג’ל פלסטיניי סוריה[2], 1 במרץ 2018).
- את כוחות הצבא והמיליציות הפלסטיניות שהופעלו (ועודם מופעלים) ע”י הצבא הסורי במלחמת האזרחים ניתן לחלק לשני סוגים:
- יחידות חדשות שהוקמו בשנים הראשונות של מלחמת האזרחים:
- חטיבת אלקדס (לואא’ אלקדס): זהו הכוח הפלסטיני בעל הכשירות הצבאית הגבוהה ביותר. כוח זה, שהוקם באוקטובר 2013, מונה כ-3,500 לוחמים, בעיקר מקרב פלסטינים המתגוררים במחנה הפליטים אלנירב שבחלב. החטיבה מורכבת משלושה גדודים חמושים באמצעי לחימה, שהתקבלו מהצבא הסורי. תחילה הופעלו לוחמי החטיבה ע”י הצבא הסורי למשימות הגנה במחנות הפליטים בצפון סוריה ובהמשך הופעלו לביצוע משימות התקפיות נגד ארגוני המורדים ונגד המדינה האסלאמית בצפון סוריה ובמזרחה. חטיבת אלקדס שולבה, בין השאר, בקרבות בעמק הפרת בדיר אלזור, אלמיאדין ואלבוכמאל. ממזרח סוריה היא הועברה לאזור חלב והיא אמורה להשתתף במערכה לכיבוש מרחב אדלב. חטיבת אלקדס ספגה בקרבות הללו אבדות קשות המוערכות במאות הרוגים ומאות רבות של פצועים. אנשי החטיבה רכשו במהלך מלחמת האזרחים ניסיון קרבי עשיר והיא נתפסת כיחידה הפלסטינית הנאמנה ביותר למשטר הסורי.
סמל חטיבת אלקדס על המדים הצבאיים של חיילי החטיבה. השם חטיבת אלקדס מופיע על רקע דגל סוריה
(אלכות’ר, 9 בספטמבר 2017).
- כוחות הגליל (קואת אלג’ליל): כוח צבאי בעל אופי מיליציוני, שהוקם בשנת 2012. הוא מונה כמה אלפי לוחמים ממחנות הפליטים הפלסטינים ובמיוחד ממחנה הפליטים ח’אן דנון, שמדרום לדמשק. כוחות הגליל פועלים במסגרות גדודיות ופלוגתיות והם מצוידים בעיקר בנשק קל ובמספר כלי רכב משוריינים, שהועברו אליהם מצבא סוריה. במהלך מלחמת האזרחים הופעלו כוחות הגליל בהרי אלקלמון, בקרבת גבול סוריה-לבנון, חזית בה מילא ארגון חזבאללה תפקיד מרכזי. כמו חטיבת אלקדס כך גם כוחות הגליל לחמו במרחב דיר אלזור שבמזרח סוריה. משנפלה המדינה האסלאמית הם הועברו לאזור שדה התעופה הצבאי אבו אלצ’הור, שמדרום לחלב, במסגרת המערכה לכיבוש מרחב אדלב. כוחות הגליל הקימו גם תנועת נוער פלסטינית הפועלת במחנות הפליטים שבסוריה בשם צעירי השיבה הפלסטינית.
סמל כוחות הגלי”: הסמל מורכב מתנועת הניצחון “וי”, על רקע מפת פלסטין המשולבת עם רובה. למעלה נכתב תנועת צעירי השיבה הפלסטינית (ערוץ אלבלאד, 26 בנובמבר 2017).
- הכוחות והארגונים הפלסטינים “הוותיקים” השוהים בסוריה עשרות שנים ומופעלים ע”י הצבא הסורי:
- ארגונים אלו הינם צבא השחרור הפלסטיני (צש”פ), שהוקם בוועידת הפסגה הערבית ב-1964; ארגון פתח-אלאנתפאצ’ה, שפרש מפתח במלחמת לבנון הראשונה (1983) והפך לארגון המופעל ע”י הצבא הסורי; והחזית העממית לשחרור פלסטין – המפקדה הכללית, ארגונו של אחמד ג’בריל, שפרש מהחזית העממית לשחרור פלסטין ב-1968 ופועל מאז בחסות המשטר הסורי. כמו כן פועלות במחנות הפליטים הפלסטינים בשרות המשטר הסורי מיליציות פלסטיניות מקומיות, שפעילים מהן גויסו ללחימה במהלך מלחמת האזרחים[3].
- הכוחות הפלסטינים הללו מונים להערכתנו כ-5,000 לוחמים. במהלך מלחמת האזרחים הם הופעלו הן בלחימה בתוך מחנות הפליטים (בדגש על מחנה אלירמוכ, שמדרום לדמשק) והן בלחימה נגד המורדים ממזרח לדמשק (אלע’וטה המזרחית). הכוחות הללו ספגו אבידות קשות, כשירותם הצבאית נמוכה יחסית ליחידות החדשות, שהוקמו במהלך מלחמת האזרחים, ובמספר פעמים התגלו בקרבם בעיות נאמנות למשטר.
להערכתנו ינסה המשטר הסורי לשמר את היחידות הפלסטיניות החדשות, שהוקמו במלחמת האזרחים, ובמיוחד את חטיבת אלקדס. זאת בשל נאמנותם למשטר הסורי, כשירותם הצבאית הגבוהה יחסית וקשריהם (שנרקמו במהלך הלחימה) עם כוח קדס האיראני ועם ארגון חזבאללה. להערכתנו, עלול המשטר הסורי להטיל על חטיבת אלקדס (ויחידות פלסטיניות נוספות) משימות בהקשר הסכסוך עם ישראל, למשל – גיוס מחבלים לביצוע פיגועים מסוריה או הפעלת מסגרות צבאיות פלסטיניות מהזירה הסורית בתסריט של עימות בין ישראל לחזבאללה.
נספחים
- רצ”ב נספחים ובהם סיכום המידע על כוחות הצבא, ארגונים ומיליציות פלסטיניות, שהופעלו ע”י המשטר הסורי במהלך מלחמת האזרחים:
- נספח א’: חטיבת אלקדס (לואא’ אלקדס).
- נספח ב’: כוחות הגליל (קואת אלג’ליל).
- נספח ג’: צבא השחרור הפלסטיני (צש”פ).
- נספח ד’: פתח-אלאנתפאצ’ה.
- נספח ה’: החזית העממית לשחרור פלסטין- המפקדה הכללית.
[1] חלק מהמחנות הללו מוכרים ע"י אונר"א וחלקם הינם מחנות "לא רשמיים" המקבלים סיוע מהארגון (אלג'זירה, 3 באוקטובר 2004). ↑
[2] ארגון פלסטיני הפועל מבריטניה ומתעד את הנפגעים הפלסטינים במהלך הלחימה בסוריה. ↑
[3] למשל מיליציה פלסטינית בשם מגן אלאקצא פעילה במחנה הפליטים ג'רמאנא וכנראה גם במחנות פליטים נוספים. פעילים ממיליציה זאת נלחמו לצד הכוחות הסורים באלע'וטה המזרחית. ↑
