פעילות אינטנסיבית של הרשות הפלסטינית לרישום קרקעות פלסטיניות ביהודה ושומרון בטאבו, כאמצעי משפטי להוכחת בעלות עליהם בבתי המשפט, ובכלל זה בבתי משפט ישראלים - מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית

מוסא שכארנה, משתתף בטקס פתיחת משרד רשות הסדרת המקרקעין במחוז שכם בהשתתפות מושל מחוז שכם, אכרם רג'וב, וראש עיריית שכם עדלי יעיש (דף הפייסבוק של הרשות להסדרת (רישום) האדמות והמים, 21 בנובמבר 2017).

מוסא שכארנה משתתף בטקס פתיחת משרד של רשות הסדרת האדמות בבית אמר, צפונית לחברון (דף הפייסבוק של הרשות להסדרת (רישום) האדמות והמים, 8 באוקטובר 2017).

בשנה האחרונה מגלה הרשות הפלסטינית פעלתנות רבה לקידום הסדרי רישום בטאבו של קרקעות ביהודה ושומרון. פעילות זאת מתבצעת ע”י הרשות להסדרת (רישום) האדמות והמים, גוף הפועל במסגרת רשות המקרקעין, הכפופה לממשלה הפלסטינית (העומד בראשה נהנה ממעמד של שר). דגש מיוחד מושם על רישום הקרקעות בטאבו בשטחי C ובאזור ירושלים^[1]. פעולת רישום הקרקעות נתפסת ע”י הרשות הפלסטינית כאמצעי משפטי חשוב להוכחת בעלות של פלסטינים על האדמות ביהודה ושומרון. מטרת רישום הקרקעות הינה, להערכתנו, להקשות, ככל הניתן, על רכישת אדמות ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים ע”י ישראלים ולהעניק יתרונות לפלסטינים הפונים לערכאות משפטיות, בין השאר, לבתי משפט ישראלים.

פעילות זאת נחשפה בריאיון שהעניק לאחרונה השופט מוסא שכארנה, יושב הראש החדש של רשות המקרקעין הפלסטינית, לסוכנות הידיעות ופא (7 באפריל 2018). בראיון אמר השופט שכארנה, כי תהליך רישום והסדרת המקרקעין כבר החל ואיש לא יוכל לעצור אותו. לדבריו מחצית מפעולות הרישום בטאבו מתבצעות בשטח Cובאזור ירושלים במסגרת “מהלך אסטרטגי” של ההנהגה הפלסטינית, שנועד להגן על האדמות הפלסטיניות ולבסס את זכותם של הפלסטינים עליהם. לדבריו, מהלך זה מממש גם את “זכות השיבה” באמצעות רישום קרקעות של פלסטינים החיים בניכר (פרוט הריאיון שהעניק השופט מוסא שכארנה ופעילות הרשות להסדרת רישום האדמות והמים בשנה האחרונה ראו נספחים א’ ו-ב’).
לפעילות הרישום בטאבו של הרשות הפלסטינית ניתן להוסיף את שיתוף הפעולה שמקיימת הרשות הפלסטינית עם תורכיה, שבמסגרתו הועברו אליה מסמכים מהארכיון העות’מאני, במטרה להוכיח את הבעלות הפלסטינית על קרקעות ביהודה ושומרון ולסיכול השתלטות ישראלית עליהם. בעיתוי הנוכחי שמים הפלסטינים דגש על תיעוד בעלות ההקדש הפלסטיני (הוקף) על קרקעות פלסטיניות במרחב ירושלים תוך הסתייעות בארכיון העות’מאני, שקיבלו מהתורכים (הכולל מסמכי רישום מקרקעין בשטחי האימפריה העות’מאנית בין השנים 1914-1517) ^[2].