אישים פלסטינים בכירים ובהם אנשי דת קוראים להחרים את הבחירות המוניציפאליות בירושלים

עיקרי תמונת המצב

ב-30 באוקטובר 2018 יתקיימו הבחירות לעיריית ירושלים. בעיר מתגוררים כ-200,000 תושבים בעלי זכות בחירה לעירייה, שמאז 1967 החרימו את הבחירות המקומיות. אישים פלסטינים בכירים ובתוכם אנשי דת מנסים למנוע את השתתפות התושבים בבחירות: המופתי של ירושלים והרשות הפלסטינית השיח’ מחמד חסין, הוציא פסק הלכה האוסר על השתתפות בבחירות לעירייה או הצגת מועמדות לראשות העיר. שיח’ עכרמה צברי, דרשן מסגד אלאקצא, הודיע כי חל איסור להשתתף בבחירות משום שירושלים היא “עיר כבושה” והשתתפות תושבי ירושלים פרושה “הכרה בחוקיות הכיבוש”. צאא’ב עריאקת, מזכיר הועד הפועל של אש”פ, הודיע, כי הועד הפועל מתנגד לתת לגיטימציה למדיניות ישראל כלפי התושבים הערביים ועל כן יש להחרים את הבחירות.

 

נתוני רקע

• ב-30 באוקטובר 2018 יתקיימו בישראל הבחירות לרשויות המקומיות ובכלל זה לעיריית ירושלים. במזרח ירושלים מתגוררים 360,000 תושבים בעלי מעמד משפטי של תושבי קבע^[1], המהווים כ-40% מתושבי העיר, מהם כ-200,000 בעלי זכות בחירה (השנתון הסטטיסטי של מכון ירושלים למחקרי מדיניות; הארץ, 23 באוגוסט 2018). למרות שמאז שנת 1967 יש לפלסטינים בירושלים זכות בחירה לעירייה הם החרימו עד כה את הבחירות. כך למשל, בבחירות הקודמות לרשויות המקומיות (2013) הצביעו לראשות עירית ירושלים רק 1.6% מתושבי ירושלים בעלי זכות הבחירה .
• מסקר דעת קהל שנערך באוניברסיטה העברית בקרב הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים בפברואר 2018 עולה כי כ-60% מהנשאלים חושבים שעל הפלסטינים להשתתף בבחירות המוניציפליות לעומת 13% מתנגדים (הארץ, 14 בפברואר 2018). עלייה זאת נובעת בין השאר מעליית המודעות בקרב הציבור הפלסטיני שכדי לשפר את תנאי תושבי מזרח העיר עליהם להוות חלק מהמוסדות המוניציפאליים המטפלים בכך. בבחירות השנה לעיריית ירושלים צפויות להשתתף, זו לראשונה, גם מספר רשימות פלסטיניות ומספר תושבים ממזרח ירושלים, אשר הגישו מועמדות למועצת העירייה. במקביל, נשמעים קולות הקוראים לתושבי מזרח ירושלים שלא להחרים את הבחירות ולבוא ולהצביע תוך עשיית הפרדה אידיאולוגית בין המרחב העירוני והיכולת לשפר את תנאי האוכלוסייה במזרח העיר לבין היעדים הלאומיים הפלסטינים .

אולם, מול קולות אלה עדיין חזקים יותר במזרח ירושלים הקולות של גורמים לאומיים ואסלאמיים הקוראים שלא לקחת חלק בבחירות. חלקם השמיעו איומים כלפי ועדי השכונות, פעילים ומועמדים למועצת העיר. נראה, כי בבחירות הנוכחיות מייחסים הגורמים הלאומיים והאסלאמיים חשיבות רבה במיוחד להחרמת הבחירות. זאת הן בשל התמודדות מועמדים פלסטינים בבחירות (ראו להלן) והן בשל ההתפתחויות המדיניות בשנה האחרונה ובמרכזם העברת שגרירות ארה”ב לירושלים. גורמים אלו נתמכים ע”י בכירים ברשות הפלסטינית ובתוכם אנשי דת בכירים הבוחשים בנעשה ומנסים להניע את התושבים ואת המועמדים, שלא להשתתף בבחירות.

קריאת בכירים ברשות לקוראים להחרים את הבחירות

פסק הלכה של מפתי ירושלים

• מועצת פסיקת ההלכה העליונה בפלסטין^[2], שבראשות השיח’ מחמד חסין, המופתי של ירושלים והרשות הפלסטינית, פרסמה ב-30 ביולי 2018 פסק הלכה האוסר על ההשתתפות בבחירות לעיריית ירושלים או הצגת מועמדות למועצת העיר. על פי פסק ההלכה הנזקים הנובעים מההשתתפות בבחירות גדולים ורבים בהשוואה לתועלת שעשויה לצמוח מכך, להלן עיקרי פסקי ההלכה (אתר מועצת פסיקת ההלכה העליונה, 30 ביולי 2018):
• ההשתתפות עלולה לגרום לנטייה לצד הישראלי (“הכיבוש”). ולסייע לישראל לבסס את מדיניותה ולבצע את “מזימותיה” הקשורות בהחלת שליטתה על ירושלים. ההשתתפות בבחירות תסייע לייהוד העיר ולשינוי מאפייניה ההיסטוריים והדתיים באמצעות צעדים שנוקטת העירייה.
• אין להסכים למי שמצדיק את ההשתתפות בבחירות בתירוץ של הגנה על האינטרסים (של תושבי מזרח העיר), שכן הניסיון עם “הכיבוש” הוכיח ההפך. זאת ועוד העניינים האסטרטגיים הקשורים בעיר כמו תכניות המתאר, הבנייה וההתיישבות מאושרים ע”י ישראל ואינם כלל מסמכותה של העירייה הנבחרת.
• השתתפות בבחירות מסייעת לתת לגיטימציה ל”כיבוש” למרות שהחוקים הבינלאומיים מדגישים כי ירושלים היא “כבושה” והיא “ערבית ואסלאמית”.

   
פסק הלכה מאת מועצת פסיקת ההלכה העליונה בראשותו של מופתי הרשות וירושלים השיח’ מחמד חסין, האוסר את ההשתתפות בבחירות לעיריית ירושלים (אתר מועצת פסיקת ההלכה העליונה, 30 ביולי 2018)

קריאת צאא’ב עריקאת להחרים את הבחירות

• בהודעה לתקשורת שפרסם צאא’ב עריקאת, מזכיר הועד הפועל של אש”פ, הודגש, כי הוועד הפועל מתנגד לתת לגיטימציה לישראל באמצעות הבחירות לעירייה. לדברי ההודעה מהווה עיריית ירושלים אחת מזרועות ממשלת ישראל המבצעת בעיר את מדיניותה כלפי התושבים הערביים ועל כן יש להחרים את הבחירות (אלקדס, סמא ניוז, 26 ביוני 2018).

הגשת מועמדות תושבי מזרח העיר בבחירות לעירייה

• ב-5 בספטמבר 2018, הודיע עזיז אבו סארה, תושב ואדי אלג’וז במזרח ירושלים, כי בכוונתו להתמודד על ראשות עיריית ירושלים 2018 בראש רשימה פלסטינית חדשה בשם “אלקדס לנא” (ירושלים שלנו), שתתמודד למועצת העיר. אבו סארה, בן 38, איש עסקים המתגורר בארה”ב ובירושלים. הינו בעליה של חברה המארגנת טיולים בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית. אחיו נהרג במהלך האינתיפאדה הראשונה והוא היה פעיל בפורום המשפחות השכולות. כתושב מזרח ירושלים שאינו אזרח מדינת ישראל, הוא מתכוון טרם הבחירות לעתור לבג”ץ בדרישה לשנות את החוק המחייב אזרחות כדי להתמודד לראשות העיר (הארץ, 5 בספטמבר 2018). יחד ברשימו מתמודדים גם עאידה קליבו, בת 22 וחביב אבו ארמילה, תושב ירושלים שהעירייה הרסה בעבר את ביתו.
• ב-6 בספטמבר 2018, ערך אבו סארה, מסיבת עיתונאים מול כיכר העירייה ברחוב יפו, יחד עם עאידה קליבו וחביב אבו ארמילה . לדברי עאידה קליבו במסיבת העיתונאים “לכובש יש חובות כלפי העם שהוא כובש” והם מתמודדים בבחירות כדי להשיג את הזכויות הללו וכדי לסייע לפלסטינים תושבי ירושלים להישאר בה. היא הגדירה את התמודדותם למועצת העיריה כ”התנגדות” (Act of Resistance). במהלך מסיבת העיתונאים הושלכו על אבו סארה וחבריו ביצים ע”י מתנגדיהם והושמעו נגדם קריאות גנאי (אתר מתראס, 6 בספטמבר 2018; Euronews בערבית, 6 בספטמבר 2018).

בתגובה לאירוע במסיבת העיתונאים הדגיש דרשן מסגד אלאקצא, שיח’ עכרמה צברי, כי השתתפות תושבי ירושלים בבחירות פירושה הכרה בחוקיות “הכיבוש”. לדבריו, אסור להשתתף בבחירות המוניציפאליות משום שירושלים היא עיר כבושה ואסור לשנות בה את המצב הקיים ולפיכך קיום בחירות לעירייה היא מעשה לא חוקי (אתר בכרא, 7 בספטמבר 2018).

^[1] לתושבי קבע במדינת ישראל זכות להצביע בבחירות לראשויות העיריות והמועצות המקומיות אולם אין להם זכות הצבעה לכנסת. ↑
^[2] מועצת פסיקת ההלכה העליונה הינה הסמכות הדתית העליונה ברשות הפלסטינית. היא נוסדה בשנת 1994 בהתאם לצו נשיאותי של יו"ר הרשות. המועצה מונה כ-20 אנשי דת מוסלמים מהגדה והרצועה. בראש המועצה עומד המופתי השיח' מחמד חסין. המועצה אמונה על מתן תשובות ופסקי הלכה בנושא דת האסלאם, הפצת תודעה אסלאמית, פיקוח על השחיטה וכו' (אתר מועצת פסיקת ההלכה העליונה, 17 בספטמבר 2018). ↑

מאמרים נוספים בתחום