לגיטימציה לטרור ע”י פתח והרשות הפלסטינית: האדרת רצח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן

כללי

ב-5 בספטמבר 2018 צוין יום השנה לפעולת הטרור באולימפיאדת מינכן בשנת 1972, שבה נרצחו 11 ישראלים^[1]. תנועת פתח, שביצעה את הפעולה, איזכרה את האירוע בפוסטים, שהועלו בדפי הפייסבוק הרשמיים שלה. פוסטים אלו האדירו את הפיגוע (“פעולה צבאית איכותית”) ושיבחו את מבצעיו. המחבלים שביצעו את הרצח מכונים בפוסט של תנועת פתח בשכם “גיבורי פעולת מינכן” ובפוסט של תנועת פתח בבית לחם הם מכונים “גיבורי תנועת פתח, בני יאסר [ערפאת]”. הצגת פעולת הטרור במינכן באופן חיובי מוצאת ביטוי גם בספר לימוד היסטוריה של הרשות הפלסטינית, שבו מתואר הרצח כפעולה שבוצעה ע”י פדאיון (המקריבים את חייהם באמצעות ביצוע פעולה צבאית) במטרה “לתקוף את האינטרסים הישראלים בחו”ל” (לימודי היסטוריה, כיתה י”א, חלק ב’ (2017) עמ’ 54)^[2].

• האדרה של מחבלים, שביצעו פעולות טרור רצחניות, הינה תופעה נפוצה ברשות הפלסטינית ובפתח. דוגמא בולטת לכך הינה דלאל אלמע’רבי, מחבלת מתנועת פתח, שנטלה חלק בפיגוע הדמים בכביש החוף (35 אזרחים הרוגים) והפכה לגיבורה לאומית ולסמל למאבק המזויין הפלסטיני. הרשות הפלסטינית ותנועת פתח מאדירים באופן שיטתי את דמותה, מכנים אותה “כלת פלסטין”, מעצימים את חשיבות פיגוע ההרג בכביש החוף בו השתתפה (“ניצחון הירואי”) ומנציחים אותה בדרכים שונות בשטחי הרשות הפלסטינית^[3].

    
האדרת טרוריסטים שביצעו פיגועי הרג. מימין: פוסט המאדיר את מחבלי פתח שביצעו את הפיגוע במינכן, שפורסם ע”י תנועת פתח בבית לחם (דף הפייסבוק של אקלים הפתח בבית לחם, 5 בספטמבר 2018). משמאל: מצעד שנערך בבית לחם לרגל יום השנה להקמת פתח. במצעד הופיעו כרזות עם תצלומי אבו מאזן ויאסר ערפאת, כשבמרכז מאחוריהם נראית תמונתה של דלאל אלמע’רבי מבצעת פיגוע הדמים בכביש החוף (דף הפייסבוק של הפתח, 1 בינואר 2017).

• האדרת הטרור והפיכת מבצעיו לגיבורים ולמודל לחיקוי משמעותה מתן לגיטימציה לפעולות טרור נגד ישראל גם בעת הנוכחית. מורשת הטרור הפלסטינית מוטמעת עמוק בחברה ובפוליטיקה הפלסטינית באמצעות מערכת החינוך, כלי התקשורת והשיח החברתי. נוטלים בה חלק לא רק ארגונים המוגדרים ע”י ישראל והקהילה הבינלאומית כארגוני טרור כגון החמאס והג’האד האסלאמי בפלסטין, אלא גם הרשות הפלסטינית והפתח,(גם אם הדבר נעשה על ידם לעיתים בצורה “מרוככת” יותר). הדור הצעיר הפלסטיני גדל איפא על ברכי מורשת, הנטועה עמוק בחברת הפלסטינית. אשר מעלה על נס את השהידים ואת פעולות הטרור שביצעו, גם כאלה שבוצעו בחו”ל על אדמת אירופה והפכו לסמל לטרור בינלאומי כגון רצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.

האדרת רצח הספורטאים בישראלים במינכן על ידי פתח

• ב-5 בספטמבר 2018 צוין יום השנה ה-46 לפיגוע ההרג באולימפיאדת מינכן אותו ביצעו מחבלים מהפתח תחת שם הכיסוי “ספטמבר השחור”. לרגל יום זה העלתה תנועת פתח בבית לחם לדף הפייסבוק הרשמי שלה פוסט בו נכתב: “כדי שלא נשכח. 5 בספטמבר 1972. לזכר פעולת מינכן במשחקים האולימפיים בגרמניה. גיבורי תנועת פתח, בני יאסר [ערפאת], עשו אותה (מועד) לאזכור”. אל הפוסט צורף סרטון המתעד את אירועי הפיגוע במינכן (דף הפייסבוק של אזור בית לחם של הפתח, 5 בספטמבר 2018).
• גם תנועת פתח בשכם העלתה פוסט לדף הפייסבוק הרשמי שלה לרגל יום השנה לפיגוע במינכן. בפוסט, המאדיר את המחבלים שביצעו את הפיגוע במינכן, נכתב: “הפעולה הפדאית האיכותית – פעולת מינכן”. לפוסט צורפו, בין היתר, צילומים של שמונת המחבלים שביצעו את הפיגוע תחת הכותרת “גיבורי פעולת מינכן”. מתחת לתמונות מבצעי הפיגוע הועלו תמונות של 11 הספורטאים הישראלים, שנהרגו בפיגוע (דף הפייסבוק של אקלים הפתח בשכם, 5 בספטמבר 2018).

• אתר הסברה המזוהה עם מחנה מחמד דחלאן בפתח, המתנגד לאבו מאזן, פרסם כתבה המסקרת את פיגוע מינכן. בכתבה מוזכרים שמות שני בכירי פתח שנמנו על מתכנני הפיגוע (אבו איאד ואבו דאוד). כמו כן מופיע בכתבה תיאור ההכנות לפיגוע, תיאור הכניסה לכפר האולימפי במינכן וההשתלטות על המבנה בו שהו הספורטאים הישראלים. בסוף הכתבה נכתב: “לכן התאריך (5 ספטמבר) ייזכר וייכתב כפעולת מינכן, אשר המחישה את משמעות הגבורה והתעוזה של איש ההתנגדות הפלסטיני (אלמקאום אלפלסטיני) והקרבתו העצמית למען המולדת ולמען הסוגיה (הפלסטינית)” (אתר ההסברה מחנה דחלאן בפתח, 5 בספטמבר 2018).

הצגה חיובית של רצח הספורטאים במינכן בספר לימוד של הרשות הפלסטינית

• בספר לימוד היסטוריה המיועד לכיתה י”א נכתב: “ההתנגדות הפלסטינית^[4] פנתה לשיטות רבות בהתנגדותה לכיבוש הציוני. הפדאיון נקטו בשיטת הגרילה ברוב העימותים שלהם עם הציונות בתוך השטחים הפלסטיניים. כמו-כן פנו לתקוף את האינטרסים הציוניים בחו”ל, כמו פעולות מינכן בשנת 1972, ולעימות ישיר בקרבות רבים, כמו קרב כראמה בשנת 1968″ (לימודי היסטוריה, כתה י”א, חלק ב’ (2017) עמ’ 54). מתיאור זה נעדרים גינוי או הסתייגות כלשהי מרצח ספורטאים ישראלים במהלך המשחקים האולימפיים והאירוע כולו מוצג בהקשר חיובי כתקיפת “האינטרסים הציונים” בחו”ל.

קטע מספר ההיסטוריה לכיתה י”א, שבו מוזכר הפיגוע במינכן.

תיאור זה של פעולת הטרור במינכן הינו אחד הביטויים לתמיכה העקיפה הניתוח בספרי הלימוד הפלסטינים לאלימות ולפעולות טרור נגד ישראל. תמיכה זאת מתבצעת בין השאר ע”י העלאה על נס של פיגועים והאדרה של אלה שנהרגו כשהידים. הטמעת ערכי הערצת השהידים ופעולותיהם נועדה להכין את התלמידים, נפשית ורעיונית, להמשך המאבק האלים לחיסולה של מדינת ישראל (תוך שימוש במונח העמום “שחרור פלסטין מהכיבוש”)^[5].

^[1] הפיגוע נגד הספורטאים הישראלים באולימפיאדת במינכן התרחשה ב-6-5 בספטמבר 1972. בפיגוע נרצחו 11 ספורטאים ישראליים והוא בוצע על ידי חוליה של שמונה פעילי ארגון "ספטמבר השחור", שעברו הכשרה צבאית ממושכת טרם ביצוע הפיגוע. ארגון "ספטמבר השחור" היה שם כיסוי להתקפות טרור בחו"ל שבוצעו ע"י פתח, בידיעה ואישור של ערפאת וצמרת הארגון. ↑
^[2] פדאיון: מונח בעל קונוטציה חיובית, שפירושו אלו הפודים את חייהם ע"י מסירות נפש באמצעות ביצוע פעולה צבאית. ראשית השימוש בו בהקשר זה הינו לאחר תום מלחמת העולם הראשונה במאה הקודמת. במחצית הראשונה של שנות החמישים זוהה המונח עם המחבלים הפלסטינים, שהסתננו מירדן וממצרים, על מנת לבצע פעולות טרור נגד ישראל. בשנים האחרונות נקבע כי פעולות פדאיות תיחשבנה, בדיעבד, כפעולות שנעשו בראשית האסלאם והדבר נתן להם מעין הכשר אסלאמי. ↑
^[3] פרוט ראו לקט של מרכז המידע מה-23 במרץ 2017: "האדרת דמותם של שהידים, שביצעו פיגועי טרור רצחניים, והפיכתם למודל לחיקוי: המקרה של דלאל אלמע'רבי, מחבלת מתנועת פתח, שהשתתפה בפיגוע הדמים בכביש החוף". ↑
[^4] ההתנגדות הפלסטינית הינה כינוי לארגוני הטרור הפלסטינית הפועלים נגד ישראל. ארגוני הטרור בעלי האופי האסלאמי, ובהם חמאס, מכונים ההתנגדות האסלאמית. ↑
^[5] להרחבה ראו פרסום מרכז המידע מ-26 בדצמבר 2017: "ספרי הלימוד של הפלסטינים: "ההתייחסות ליהודים, לישראל ולשלום" מאת ד"ר ארנון גרויס. ב-24 באוקטובר 2018 נערכה הצבעה בפרלמנט האירופאי, אשר דחתה הצעת החלטה שהוגשה לפרלמנט לקצץ בכספי הסיוע לרשות הפלסטינית, העומדים על סכום של כ-15 מיליון אירו אם הם לא יסירו מספרי הלימוד שלהם חלקים העוסקים בהסתה נגד ישראל. בהצעת ההחלטה נאמר, כי ספרי הלימוד, אשר יצאו לאור על ידי הרשות הפלסטינית בשנת 2017 מכילים, בין השאר, דוגמאות רבות של הסתה נגד ישראל , האדרה של מחבלים וחינוך לשנאה. ברשות הפלסטינית ראו בדחיית ההצעה ניצחון דיפלומטי חשוב ו"סטירת לחי" לישראל (ראמאללה ניוז, אתר arabic.people, 24, 25 באוקטובר 2018). ↑

מאמרים נוספים בתחום