אומדן מספר הרוגי חזבאללה במהלך מלחמת האזרחים בסוריה והמשמעויות העולות מניתוח דמותם של ההרוגים

מאת: רן אלקים

עיקר ממצאי המחקר^[1]

במסגרת מחקר על הרוגים (שהידים) של חזבאללה בסוריה נספרו שמותיהם של 1,139 פעילים, שנהרגו בין השנים 2018-2011. למספר זה ניתן להוסיף, להערכתנו, טווח סטייה אפשרי של כ-10% של הרוגים ששמותיהם לא אותרו מסיבות שונות, כך שמספר הרוגי חזבאללה בסוריה עשוי איפא להגיע עד לכ-1,250 (עדכני לסוף דצמבר 2018). המחקר מתבסס על עשרות מקורות, רובם עמודי פייסבוק ואתרי אינטרנט, המזוהים עם חזבאללה ומוקדשים להנצחת הרוגי הארגון. מקורות אלו כוללים מידע בסיסי אודות ההרוגים, קורות חייהם, מצבם המשפחתי, השכלתם, מקצועם ותמונות שלהם.

• להלן עיקר ממצאי המחקר:
  • מוצא ההרוגים: מוצא מרבית ההרוגים (662) הינו מדרום לבנון, אזור שהיה ונשאר בסיס התמיכה הגדול והמשמעותי של חזבאללה. בסיס התמיכה השני בגודלו הינו בקעת הלבנון. שמספר ההרוגים בו מגיע לכמחצית ההרוגים בדרום לבנון (המספר הגדול של ההרוגים בולט דווקא על רקע קשיים שהיו לחזבאללה ביחסים עם האוכלוסייה השיעית בבקעת הלבנון). מנגד, בולט מיעוטם של הרוגים מאזור בירות (בעיקר הפרבר הדרומי השיעי של העיר), מצפון בקעת הלבנון ומצפון לבנון.
  • מספר הרוגי חזבאללה בחתך שנתי: מרבית הרוגי החזבאללה נהרגו בשנים 2015-2013, שבהם המשטר הסורי נלחם על שרידותו. מאז סוף שנת 2015, בעקבות המעורבות הרוסית לצד משטר אסד, הולכות אבדות חזבאללה ופוחתות משנה לשנה עד לשנת 2018, שבלטה במיעוט האבדות (25, לעומת 313 בשנת 2015).
  • שיעור המפקדים ובעלי התפקידים הבכירים: כ-10% מכלל ההרוגים היו מפקדים או בעלי תפקידים בכירים בארגון, מרביתם מדרום לבנון. בין ההרוגים בלטו מפקד גדוד הרקטות של חזבאללה בסוריה; אחראי ההנדסה של חזבאללה בדרום סוריה; אחראי “יחידת עזיז”; מפקד בכוחות המיוחדים בחזבאללה ומפקד בכיר שפעל במרחב חמץ. אומנם חזבאללה רכש בלחימה בסוריה ניסיון קרבי לא מבוטל, אך מנגד, מספרם הגדול של מפקדים ובעלי תפקידים בכירים שנהרגו פגע במוקדי ידע צבאיים שנצברו בארגון.
  • מקום מותם של פעילי חזבאללה: קרוב למחצית פעילי חזבאללה נהרגו במוקדי הלחימה לאורך הגבול הסורי-לבנוני (אלזבדאני, הרי אלקלמון, אלקציר). העובדה שקרוב למחצית פעילי חזבאללה נהרגו בקרבת הגבול הסורי-לבנוני, במטרה למנוע “זליגת” הטרור הג’האדיסטי, סייעה בהשגת הלגיטימציה הלבנונית למעורבות חזבאללה בלחימה בסוריה והעלתה את רמת המוטיבציה של פעילי חזבאללה (זהו כיום מקור חשוב ללגיטימציה למעורבות חזבאללה בלחימה בסוריה). לעומת זאת, רק מיעוטים של ההרוגים (כ-4%) מצאו מותם בהגנה על קבר סת זינב, שהייתה מקור הלגיטימציה הראשוני למעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים הסורית. במקום השני והשלישי עומדים (בהתאמה) מרחב חלב ובמזרח סוריה. שאר פעילי חזבאללה נהרגו במוקדי לחימה בצפון סוריה ובדרומה. באזורים הללו נלחם חזבאללה כדי לקדם אינטרסים של המשטר הסורי ושל איראן.
  • הניסיון הצבאי הקודם של ההרוגים: בקרב ההרוגים בולט משקלם של פעילים, בתחילת שנות העשרים לחייהם, שנשלחו לסוריה ללא ניסיון קרבי קודם (כ-43%). עם זאת בין ההרוגים גם משקל רב לפעילים ותיקים שנלחמו בצה”ל בעת שהותו בלבנון (כ-28%) ולכאלו שהתגייסו לחיזבאללה בשנים שקדמו למלחמת לבנון השנייה (כ-23%). קרוב ל-10% מההרוגים השתתפו במלחמת לבנון השנייה. חלקם של הוותיקים השתתפו בקרבות, שנכנסו ל”מורשת הקרב” של חזבאללה. מותם של הפעילים הוותיקים מהווה ביטוי נוסף לניסיון ולידע צבאי רב שנים בלחימה נגד ישראל, שירדו לטמיון בשל מעורבות חזבאללה בלחימה בסוריה.
  • השכלה וייחוס משפחות ההרוגים: במחקר נבחנה הטענה, כי חזבאללה בחר לשלוח למלחמה בסוריה בני אזורים עניים ומוחלשים חברתית. ממצאי המחקר מעלים סימני שאלה לגבי תוקף טענה זאת. במחקר נמצאו עשרות שמות הרוגים המקורבים לבכירי חזבאללה, כולל שני בני משפחה של אשת מנהיג חזבאללה חסן נצראללה. כמה מההרוגים הינם בעלי תפקידים במשטר המוניציפלי או בנים למשפחות עשירות. עשרות רבות של ההרוגים הינם בוגרי אוניברסיטאות ומכונים, רובם במקצועות הריאליים (ומיעוטם במקצועות הומניים או מקצועות רפואיים). הממצאים מעלים את האפשרות, שבחלק מהאוניברסיטאות והמכונים (בדגש על האוניברסיטה הלבנונית, 15 הרוגים) מתקיימת פעילות גיוס ואינדוקטרינציה מטעם חזבאללה.
  • חזבאללה כארגון שלוח(Proxy) של איראן: חלק מההרוגים מצאו מותם בקרבות בצפון, דרום ומזרח סוריה,בקרבות שנועדו לשרת אינטרסים איראנים מובהקים (ולא רק אינטרסים לבנונים או שיעים כגון מניעת זליגת הטרור הג’האדיסטי ללבנון או הגנה על קבר סת זינב). יתרה מזאת, כמה מפעילי חזבאללה שנהרגו בסוריה עסקו באימון ובהקמה של מיליציות שיעיות, שהופעלו ע”י איראן בזירות הלחימה השונות. בכמה תמונות נראים פעילי חזבאללה בסוריה שעל מדיהם שני תגים: תג חזבאללה ותג משמרות המהפיכה האיראניים.

    
חזבאללה כ-Proxy של איראן: בתמונה נראה חאתם כאמל ח’ליל (אבו תראב) מדרום לבנון, שנהרג באזור חלב. על מדיו נראים שני תגים: האחד, מצד ימין תג חזבאללה (הנראה בברור בצילום השמאלי). והשני מצד ימין, תג משמרות המהפיכה האיראנים (הנראה היטב בצילום הימני) (פייסבוק).

הערות מתודולוגיות

אומדני מספר הרוגי חזבאללה, שהתפרסמו בחו”ל

• בשנים האחרונות ניכר עיסוק גובר במספר ההרוגים שהיו לארגון חזבאללה במהלך לחימתו בסוריה לצד המשטר הסורי. כמה מכוני מחקר, בעיקר בארה”ב, וכמה אתרי אינטרנט חדשותיים פרסמו מאמרים שונים בנושא, המבוססים על מקורות שונים ואשר נערכו על פי מתודולוגיה שונה. לפיכך המסקנות של אותם מאמרים לגבי מספר הרוגי חזבאללה במהלך המלחמה משתנות ממחקר למחקר ולעיתים קיימים הבדלים ניכרים ביניהם.
• להלן ארבעה אומדנים לגבי מספרם של הרוגי חזבאללה, שהופיעו במאמרים שהתפרסמו במהלך 2018:
  • כתב העת Small Wars Journal טען בינואר 2018 כי מספר ההרוגים הוא 900, בהתבסס על אתר חדשות המזוהה עם חזבאללה.
  • ערוץ החדשות התורכי TRT World טען ביולי 2018, כי מספר ההרוגים הוא מעל 1,200, בהתבסס על ניתוח עצמאי.
  • מכון המחקר Brookings Institution טען בספטמבר 2018, כי מספר ההרוגים הוא לפחות 1,400 (ללא התייחסות למקורות).
  • מכון המחקר The Arab Gulf States Institute in Washington טען באוקטובר 2018, כי מספר ההרוגים הינו 1,233, בהתבסס על מגוון מקורות תקשורתיים גלויים.
• לפערים הניכרים בפערים השונים בין מספר הרוגי חזבאללה יש להערכתנו כמה סיבות:
  • המאמרים מבוססים על אומדנים כלליים. במאמרים לא נעשה ניסיון לאתר באופן פרטני את שמו של כל אחד מההרוגים, בהתבסס על מגוון מקורות המזוהים עם חזבאללה.
  • חלק מהאומדנים עושים שימוש במקורות, שמקורם בארגוני המורדים הסורים. מקורות אלה, בדיווחיהם על פעילי חזבאללה שנהרגו בקרבות, נוטים להגזים במספרים ואף לפרסם את אותו שם הרוג מספר פעמים, לעתים בשינוי או עיוות קל (בין השאר מתוך רצון להאדיר את הישגיהם בשדה הקרב ולהעלות את מורל אנשיהם). לכן, מקורות כאלה אינם נחשבים אמינים דיים. בהקשר למחקר זה נעשה בהם שימוש אך ורק לאיתור אזור מותם של חלק מההרוגים (כלומר, הרוג ששמו הופיע במקורות האופוזיציה אך לא הופיע במקורות המזוהים עם חזבאללה, לא נכלל בבסיס הנתונים למחקר זה).
  • ברשימת ההרוגים נכללים פעילי חזבאללה שנהרגו בתקופת המלחמה בסוריה, אך לא כתוצאה מהלחימה. ניתן למנות עשרות רבות של פעילים, שנהרגו בשנים 2011 – 2018 בפיגועים של ארגונים סלפים- ג’האדיסטים בתוך לבנון, בתאונות דרכים, כתוצאה מפליטת כדור, כתוצאה ממחלות וכד’. כמו כן נהרגו כמה פעילי חזבאללה בעיראק. מחקר זה הקפיד לעסוק רק בפעילי חזבאללה שנהרגו במהלך המלחמה בסוריה.
  • פעילי חזבאללה לחמו ונהרגו במסגרת כוחות מקומיים בסוריה או מיליציות שיעיות פרו-איראניות אחרות (כחלק מהמשימות שחזבאללה מילאה עבור איראן). יתכן שהרוגים מכוחות אלה, שאינם פעילי חזבאללה, הוכללו בטעות ברשימת הרוגי הארגון לצד פעילי הארגון שנלחמו לצדם. בדומה לכך, יתכן גם שהרוגים שמקום קבורתם לא נודע הוכללו פעמיים בחלק מהמחקרים (פעם אחת עם פרסום דבר מותם ופעם נוספת עם פרסום מקום קבורתם).

המתודולוגיה של המחקר הנוכחי

במסגרת המחקר נמנו שמות של 1,139 פעילי חזבאללה שנהרגו בסוריה, מתוכם 114 שהוגדרו כמפקדים. קביעת מספר ההרוגים וניתוח דמותם מבוססים על בדיקה פרטנית לגבי כל אחד מההרוגים. למספר שהתקבל ניתן להערכתנו להוסיף טווח סטייה אפשרי של כ-10% כך שמספר הרוגי חזבאללה בסוריה עשוי להגיע עד לכ-1,250 (עדכני לסוף דצמבר 2018).

• בסיס הנתונים של המחקר מסתמך בעיקר על מקורות המזוהים עם חזבאללה. במקרים מעטים נעשה שימוש במקורות המזוהים עם ארגוני המורדים הסורים או באתרי חדשות. מתוך המקורות, שנעשה בהם שימוש עשרים הם עמודי פייסבוק וחמישה הם אתרי אינטרנט, בעיקר כאלו המוקדשים להנצחת הרוגי חזבאללה (במלחמה בסוריה או בכלל). בבסיס הנתונים של המחקר נכללים אך ורק פעילים, שנהרגו במהלך הלחימה בסוריה (ללא הרוגים בתאונות דרכים, כתוצאה ממחלות וכו’).
• בעמודי פייסבוק אלה ובאתרים הרלוונטיים, ניתן למצוא מספר סוגי פרסומים, שעל בסיסם גובשו נתוני היסוד של המחקר:
  • מודעת אבל: המודעות כוללות בדרך כלל פרטים בסיסיים מאוד, כגון תאריך המוות וכפר המוצא של ההרוג.
  • מידע בסיסי אודות ההרוגים: פרסומים הכוללים מידע בסיסי על ההרוגים כגון מקום מותם, תאריך לידתם, מצבם המשפחתי ומקצועם הצבאי של ההרוגים.
  • “סיפור חייו של ההרוג”: פרסומים בעניין זה כוללים בנוסף למידע בסיסי גם פירוט ביוגרפי נרחב על ההרוג: ילדותו, בגרותו, זמן ונסיבות גיוסו לארגון, עמדותיו, מצבו הכלכלי וכו’.
  • תמונות: בעמודי פייסבוק שהוקמו לזכר ההרוגים, ניתן למצוא מידע מילולי וויזואלי. בכתיבת המאמר נעשה שימוש במאגר של כ-24,000 תמונות.

מודעות האבל על הרוגי חזבאללה כמקור מידע חשוב

• מודעות האבל על הרוגי חזבאללה בסוריה היוו מקור מידע חשוב למחקר. מודעות אבל, שהתפרסמו שיטתית, כללו ממספר חלקים קבועים:
  • כותרת, לרוב בנוסח קבוע: “העיירה (עיירת מוצאו) מודיעה על מותו של (תואר) (שם מלא) (כינוי)”.
  • תאריך הפרסום.
  • תמונת ההרוג.
  • פסוק קוראן.
  • תוכן ההודעה.
  • מועד הלוויה.
  • הפרק הפותח את הקוראן.
• על פי מאפיינים קבועים אלה, ניתן להבחין בין פעיל, שנהרג בסוריה, לבין פעיל חזבאללה שנהרג בנסיבות אחרות. כך, כאשר ההרוג נהרג במלחמה בסוריה, תוארו הוא ברוב מכריע של המקרים “ההרוג הזינבי” (קרי, ההרוג שמצא מותו לשם הגנת קבר סת זינב, נכדתו של הנביא מחמד) בשלבים מוקדמים יותר של המלחמה בסוריה, מכונה פעיל שנהרג: “ההרוג לוחם הג’האד”. מנגד, פעילים שנהרגו בנסיבות שאינן קשורות ללחימה מכונים “חלל ההתנגדות והג’האד”.
• פסוק הקוראן הפותח את ההודעה הינו קבוע כאשר מדובר בשהיד מהמלחמה בסוריה: “יש בין המאמינים אנשים אשר התחייבו לאללה בשבועת אמת. כמה מהם קיימו את נדרם, וכמה מהם עודם ממתינים, ולא שינו דבר מאשר התחייבו” לעומת זאת במודעות אבל על פעילים שנהרגו בנסיבות שונות ניתן למצוא לצד פסוק זה, פסוקי קוראן נוספים.
• נדיר ביותר למצוא התייחסות לנסיבות מותו של שהיד מהמלחמה בסוריה במודעת האבל שלו (ויש להסתייע לשם כך במקורות נוספים). לעומת זאת, במקרים רבים יחסית של פעילים שנהרגו בנסיבות אחרות, נסיבות מותם מצוינות במודעה.

מבנה העבודה

• ניתוח שמות הרוגי חזבאללה נעשה בחתכים הבאים:
  • מקום המגורים.
  • המשמעויות העולות מניתוח מקום המגורים.
  • השנים שבהן נהרגו פעילי חזבאללה.
  • מפקדים וממלאי תפקידים בכירים.
  • המקומות והקרבות בהם מצאו פעילי חזבאללה את מותם.
  • תכלית הלחימה בסוריה.
  • גילאי ההרוגים.
  • מצבם המשפחתי של ההרוגים.
  • מקצועו הצבאי של ההרוג.
  • הוותק של ההרוג בחזבאללה.
  • משפחות ההרוגים ותחומי העיסוק של ההרוגים.
  • השכלה ומקצוע אזרחי.
  • קרבות בולטים בעבר, שבהם נטלו חלק כמה מההרוגים.
  • אימון מיליציות שיעיות פרו-איראניות.

ממצאי ניתוח שמות הרוגי חזבאללה

מקום המגורים

• בסך הכל אותרו 1,139 הרוגים מהשנים 2011 – 2018. מוצאם של 662 (58%) מההרוגים הוא מדרום לבנון, 346 (30%) מהבקאע, 59 (5%) מאזור אלהרמל, 38 (3.3%) מבירות ו- 20 (1.7%) מצפון לבנון. לגבי ארבעה מההרוגים (0.3%) נמסר כי מוצאם מאחד מ”שבעת הכפרים” (כפרים שיעים שהיו בקרבת הגבול של ישראל עם לבנון, אשר תושביהם ברחו ללבנון במלחמת השחרור ב-1948).

• מוצאם של 662 מההרוגים הינו מדרום לבנון. ההרוגים בדרום מגיעים מ-343 משפחות ומ-171 כפרים, המשפחות הבולטות הן משפחת סלמאן ממג’דל זון (שישה הרוגים) ומשפחת תרחיני מעבא (שישה הרוגים), הכפרים הבולטים (מעל עשרה הרוגים לכפר) הם: ג’בשית (עשהר הרוגים), עין קאנא (עשרה הרוגים), שקרא (עשרה הרוגים), אלשהאביה (12 הרוגים), חארוף (12 הרוגים), מג’דל סלם (13 הרוגים), מג’דל זון (14 הרוגים), עבא (14 הרוגים), עיתא אלשעב (14 הרוגים), בית ליף (16 הרוגים), מיס אלג’בל (16 הרוגים) והעיר אלנבטיה (27 הרוגים). מתוך נתונים אלה ניתן להסיק כי בדרום לבנון, גיוס לחזבאללה הוא נוהג מקומי ברמת הכפר יותר מאשר מסורת משפחתית.
• 346 הרוגים הינם מבקעת הלבנון. ההרוגים מגיעים מ-174 משפחות ומשמונים כפרים. המשפחות הבולטות הן אלמוסוי (22 הרוגים), אמהז (עשרה הרוגים), אלבזאל (תשעה הרוגים), אלחאג’ חסן (תשעה הרוגים), אלמקדאד (שמונה הרוגים) ועבאס (שישה הרוגים) והכפרים הבולטים (מעל עשרה הרוגים לכפר) הם אלנבי שית (22 הרוגים), בריתאל (19 הרוגים), משע’רה (14 הרוגים), שמסטאר (14 הרוגים), יונין (12 הרוגים), אלח’ריבה (11 הרוגים), עלי אלנהרי (11 הרוגים), סחמר (עשרה הרוגים), אלבזאליה (עשרה הרוגים) והעיר בעלבכ (51 הרוגים). בהתאם למבנה החברה בבקעת הלבנון, שהינה חברה שבטית, ניתן לומר כי באזור זה ישנו שילוב בין מסורת משפחתית של גיוס לבין נוהג בכפר. בחינה של ההרוגים בראי החלוקה המקובלת לשני “שבטי על” (שמץ וזעיתר), מעלה תמונה בהירה יותר: מהמשפחות הבולטות בשבט שמץ (שמץ, עלוה, דנדש, עלאם, עואד, נאצר אלדין ועלאא’ אלדין) היו 14 הרוגים בלבד, בעוד שמהמשפחות הבולטות בשבט זעיתר (זעיתר, ג’עפר, נון, אמהז, אלמקדאד, אלחאג’ חסן, שריף ורבאח) 48 הרוגים.
• בולט מיעוטם היחסי של ההרוגים מאזור בירות: מאזור זה נהרגו 38 פעילים בלבד, רובם מהפרבר הדרומי של בירות (הצ’אחיה, 22 הרוגים). בקרב ההרוגים מבירות לא נמצאו משפחות בולטות. מוצא 59 הרוגים הוא מאזור אלהרמל, שבצפון בקעת הלבנון. ההרוגים מאזור זה מגיעים מ-42 משפחות ומ-14 כפרים, לא ניתן להצביע על משפחות בולטות. רוב ההרוגים (29) הגיעו מהעיר אלהרמל. עשרים הרוגים הגיעו מאזור צפון לבנון. הכפרים הבולטים הם קרחא (חמישה הרוגים) ולאסא (ארבעה הרוגים) ואין בקרב ההרוגים משפחות בולטות.

המסקנות העולות מניתוח מקום מגוריהם של ההרוגים

• מניתוח מקום מגוריהם של ההרוגים עולה, כי בסיס התמיכה הגדול והמשמעותי ביותר של חזבאללה היה ונשאר אזור דרום לבנון. מספר ההרוגים הגבוה של פעילים שמוצאם מאזור זה הינו נתון קבוע ויציב, שאינו משתנה לאורך השנים. דבר זה מעיד על תמיכה רבה של האוכלוסייה באזור בחזבאללה ועל נכונות גבוהה להקרבה למען הארגון. הדבר נובע להערכתנו מכך שמרבית האוכלוסייה בדרום לבנון הינה שיעית, המזוהה עם חזבאללה ועם בעלת בריתו הפוליטית אמל, ורואה בהם כמייצגים את האינטרסים שלהם. הנרטיבים המכוננים של חזבאללה מוטמעים היטב בקרב תושבי הדרום ובמרכזם שחרור דרום לבנון משליטת צה”ל (2000-1982). זאת ועוד, בדרום לבנון אירעו האירועים המכוננים במסורת הג’האדית של חזבאללה מאז הקמתו, כולל במהלך מלחמת לבנון השנייה.
• בסיס התמיכה השני בגודלו הוא בקעת הלבנון. מספר ההרוגים מאזור זה גבוה גם הוא, אף שהוא מגיע רק למחצית ממספר ההרוגים בדרום. בניגוד למספר ההרוגים בדרום מספרם בבקעת הלבנון משתנה משנה לשנה: בשנת 2013, כ-30% מההרוגים היו מאזור זה; בשנת 2014 כ-40%; בשנים 2015-2016 כ-22% ואילו בשנת 2017 כ-35%. נראה כי תמיכת השיעים בבקעת הלבנון נובעת בין השאר מהתחושה, כי לתושבי הבקעה נשקף איום מוחשי מהמורדים הג’האדיסטים הפועלים בקרבת גבול סוריה- לבנון (2013 – לחימה משמעותית באזור אלקציר, על גבול סוריה-לבנון; 2014 – לחימה משמעותית ברכסי גבול-סוריה לבנון וריבוי פיגועים בשטח לבנון; 2017 – לחימה משמעותית ברכסי גבול סוריה-לבנון).
• המספר הגבוה יחסית של פעילי חזבאללה מבקעת הלבנון בולט דווקא על רקע קשיים ביחסים, שבין תושבי בקעת הלבנון לבין חזבאללה. קשיים אלו מוצאים ביטוי בטענת התושבים שהארגון אינו משקיע מספיק משאבים וקשב לסוגיות היום-יום (דאגה לתשתיות הולמות ולרווחת התושבים). כמענה לטענות אלה השקיע חזבאללה מאמצים רבים במסע הבחירות בבקעת הלבנון, תוך הדגשת הכספים הרבים שהושקעו בתשתיות והחשיבות הרבה שארגון מייחס לבני האזור, ואזכור ברמיזה של העובדה שהארגון למעשה הוקם בבקעת הלבנון ועל-ידי תושבי הבקעה^[2].

השנים בהם נהרגו פעילי חזבאללה

מספר הרוגי חזבאללה בחתך שנתי

• בשנת 2013 נהרגו 258 (22.6%) פעילי חזבאללה. מתוכם, 134 (52%) מדרום לבנון, 86 (33%) מהבקאע, 15 (5.8%) מאלהרמל, עשרה (3.8%) מבירות, שניים (0.7%) מצפון לבנון ולגבי 11 (4.2%) לא ניתן לקבוע. מתוך הרוגים אלה הוגדרו כמפקדים 38, שהם 33% מסך כל המפקדים שנהרגו. בשנת 2014 נהרגו 191 (16.7%). מתוכם 95 (49.7%) מדרום לבנון, 76 (39.7%) מבקעת הלבנון, שבעה (3.6%) מבירות, שישה (3.1%) מאלהרמל, חמישה (2.6%) מצפון לבנון, אחד (0.5%) “משבעת הכפרים” ולגבי אחד לא ניתן היה לקבוע. מתוך הרוגים אלה הוגדרו עשרים כמפקדים, המהווים 17.5% מסך כל המפקדים שנהרגו.
• בשנת 2015 נהרגו 313 (27.4%) מתוך סך כל ההרוגים. מתוכם, 208 (66.4%) מדרום לבנון, 73 (23.3%) מהבקאע, 15 (4.8%) מהאלהרמל תשעה (2.8%) מבירות, שישה (1.9%) מצפון לבנון ושניים (0.6%) מ”שבעת הכפרים”. מתוך ההרוגים 16 הוגדרו כמפקדים, שהם 14% מסך כל המפקדים שנהרגו. בשנת 2016 נהרגו 178 (15.6%) מתוך סך כל ההרוגים. מתוכם, 121 (68%) מדרום לבנון, 38 (21.3%) מבקעת הלבנון, עשרה (5.6%) מאלהרמל, שישה (3.3%) מבירות, שניים (1.1%) מצפון לבנון ואחד (0.5%) מ”שבעת הכפרים”. כמו כן, מתוך הרוגים אלה הוגדרו 16 כמפקדים שהם 14% מסך כל המפקדים שנהרגו. בשנת 2017 נהרגו 168 (14.7%) מתוך סך כל ההרוגים. מתוכם, תשעים (53.5%) מדרום לבנון, 57 (34%) מבקעת הלבנון, 11 (6.5%) מאלהרמל, חמישה (3%) מבירות וחמישה (3%) מצפון לבנון. מתוך הרוגים אלה הוגדרו 16 כמפקדים , שהם 14% מסך כל המפקדים שנהרגו.

מפקדים וממלאי תפקידים בכירים

• 114 מתוך הרוגי חזבאללה בסוריה (9.9%) הינם מפקדים או בעלי תפקידים בכירים. מתוכם, 67 (58.7%) מדרום לבנון, 39 (34.2%) מבקעת הלבנון, ארבעה (3.5%) מבירות, שלושה (2.6%) מאלהרמל ואחד (0.8%) מצפון לבנון. בשנת 2013 נהרגו 37 (32.4%) מהבכירים, בשנת 2014 20 (17.5%) ובשנים 2015 ו-2016 16 בכל שנה (14%) בשנת 2017 נהרגו 17 (14.9%) בכירים ובשנת 2018 נהרגו שמונה (7%) בכירים.
• בידינו נתונים על האזור ים בהם נהרגו 105 מהבכירים. 32 מתוכם (30.4%) נהרגו בקרבות שתכליתם הכלת המלחמה בסוריה ומניעת זליגתה ללבנון; 29 (27.6%) נהרגו בקרבות שנועדו להבטיח את הישרדות המשטר הסורי; 23 (21.9%) נהרגו בקרבות, ששירתו אינטרס איראני ו-21 (20%) בהגנה על המקומות הקדושים לשיעים. ההגנה על המקומות הקדושים לשיעים בסוריה, ובמרכזם קבר סת ז’נב שמדרום לדמשק. הייתה העילה ומקור הלגיטימציה עבור חזבאללה למעורבות בלחימה בסוריה. אולם בפועל רק מיעוט ההרוגים בקרב המפקדים נלחמו ונהרגו למען מטרה זאת.

תמונות מפקדים בכירים של חזבאללה שנהרגו בסוריה

    
נאצר ג’מיל חדרג’ מפקד גדוד הרקטות של חזבאללה בסוריה. נהרג בהתקפת דאעש באלבוכמאל (7 ביוני 2018) (חשבון הטוויטר של סייד אדם, 8 ביוני 2018)

     
מימין: עלי אחמד פיאצ’ (עלאא’ אלבוסנה), מפקד הכוחות המיוחדים בחזבאללה. משמאל: חסן מחמד אלחאג’ (חאג’ מאהר) אחראי “יחידת עזיז”.

   
מימין: עלי חסן תרחיני (סיד ג’אבר), אחראי ההנדסה בדרום לבנון. משמאל: עלי פוזי טה (חאג’ ג’ואד), מפקד כוחות אלרצ’א (כוח של מיליציות שיעיות הפועל באזור חמץ).

     
מימין: עלי מחמד ביז (אבו-חסן באז), מפקד מרחב 4 בחמץ ואחראי המבצעים בפריפריית חמץ. משמאל: ע’סאן חסין פקיה (סאג’ד אלטירי), מפקד פלוגה בגדוד רצ’ואן (כוח העילית של חזבאללה).

• להלן שמות המפקדים ובעלי התפקידים הבכירים שנהרגו בסוריה ופירוט תפקידם:

שם	כינוי		תפקיד פיקודי
1.     מחמד אחמד עיסא	אבו-עיסא אלאקלים
2.     בדיע ג’מיל חמיה	ג’ואד
3.     חסין אבראהים אמהז	ג’האד טורא
4.     חאג’ באסם אחמד אלח’טיב	אבו-מהדי
5.     עלי חסן תרחיני	סיד ג’אבר		אחראי ההנדסה בדרום סוריה
6.     חאג’ טארק אבראהים חידר	אבו-עלי ג’ואד
7.     אחמד מחמד אלשעאר	עבד אלכרים
8.     עלי פוזי טה	חאג’ ג’ואד		מפקד כוחות אלרצ’א[1]
9.     בלאל נט’יר ח’יר אלדין	אבו-ג’עפר
10.   מהדי קיס ח’צ’ר	סאג’ד צידא
11.   פאדי אחמד שחורי	מהדי אלדויר
12.   עלי אלהאדי אלעאשק	חאג’ עבאס
13.   סאמר עלי סלום	מלאכ
14.   חאג’ מחמד חסין אלחאוי	זהיר
15.   אחמד פואז מדלג’	באקר
16.   עדנאן עבאס קמיחה	צאדק אלחכים
17.   עלי שחאדה חרב	שיח’ ראע’ב
18.   חאג’ מחמוד חסן ג’בילי	אבו-חסן
19.   חאג’ מנד’ר דיאב אמהז	אבו-עלי
20.   חאג’ מחמד צאדק שרף אלדין	אבו-אלהדא
21.   חאג’ נאצר ג’מיל חדרג’	אבו-חסין, אבו-עלי צאדק		מפקד גדוד הרקטות של חזבאללה בלבנון[2]
22.   מחמד סעיד סעיד	סמיר אחמד
23.   מחמד מחמוד זידאן	מרתצ’א ג’בשית
24.   נמר מחמד אסמאעיל	עלי
25.   חסאם עלי נסר	אימן
26.   סיד וסאם מחסן שרף אלדין	סיד נצראללה
27.   ח’צ’ר אחמד מטר	ת’אא’ר
28.   סיד עלי חסין מרתצ’א	סיד חידר
29.   עלי עמאד שומאן	מימון, אחמד מצטפא
30.   עלי חסין אסכנדר	עלי אלאכבר
31.   סמיר אלקנטאר
32.   עצאם עדנאן זהוה			פעיל במיליציית “חטיבת סידה רקיה”[3]
33.   חסין עבד אללטיף מונס	באקר
34.   עאהד מחמד סעאדה
35.   חאג’ אחמד חביב  סלום	אבו-עלי מהדי
36.   באסל מחמד חידר אחמד	האדי, עבד אלרסול
37.   חסן עבד אלג’ליל יאסין	אבו-האשם, צאדק
38.   קצי עלי עמרו	חידר
39.   חאג’ בסאם מחמד טבאג’ה	ד’ו אלפקאר, אבו-מצטפא
40.   מצטפא בדר אלדין	סיד ד’ו אלפקאר
41.   ג’מיל חסין חמוד פקיה	אבו-עבדאללה, אבו-יאסר		מפקד בשטח ואחראי “תיק, העיירות השיעיות הנצורות אלפועה וכפריא” (צפון סוריה)
42.   עלי אחמד צברא	אבו-חסן		אחראי מחלקה ביחידת הרקטות של חזבאללה. מפקד פלוגה ב”וועדות העממיות” הכפופות לחזבאללה[4]
43.   חידר פריז מרעי	חמיד
44.   חאג’ חסן מחמד אלחאג’	חאג’ מאהר		אחראי יחידת עזיז, מפקד המבצעים בסהל אלע’אב (דרומית מערבית לאדלב)
45.   חסן מחמד מרעי	חאג’ רביע
46.   חסן מחמד נעמה	באקר
47.   אכרם צאדק חוראני	צאדק
48.   חסין מוסא ברכאת	אבו-חמזה
49.   עלי עבאס יאסין	אבו-זהראא’, חסאם
50.   עלי צבחי חידר	סראג’
51.   כמאל עלי חדרג’	ג’עפר, באקר
52.   מחמד עלי אבו-חמד	אבו-זינב		אחראי אזור
53.   חאג’ עבאס חידר ריא	אבו-אלפצ’ל
54.   סיד חסן עלי פחץ	אבו-אלפצ’ל
55.   מחמד קאסם עבדאללה ע’מלוש	חאג’ האדי ע’מלוש		מפקד בשטח
56.   מחמד עבד אלרחמן אלאטרש	אבו-ח’צ’ר
57.   מוסא מחמוד חמדאן	עבאס
58.   עלי חסין חמד בלחץ	חאג’ ג’ואד, חאג’ עלי כוכב, אבו-חסין בלחץ
59.   חסין מחמד יונס	אבו-אלפצ’ל
60.   עלי אחמד פיאצ’	עלאא’ אלבוסנה		מפקד הכוחות המיוחדים בחזבאללה
61.   סיד ח’ליל עלי אלסיד חסן
62.   כמאל חסן ביז	ע’ריב		מפקד בחטיבת אלעבאס[5]
63.   מחי אלדין מחמד אלדימאסי	חאג’ סמיר
64.   רמזי עלי מע’ניה	ת’אא’ר
65.   סמיר עלי עואצ’ה	אבו-עלי אלנקיב
66.   חסן מחמד מוסא עבד עלי	אבו-עלי מאלכ
67.   חאתם אדיב חמאדה	חאג’ עלאא’
68.   בלאל עלי אסעד סנדיאן	ג’ואד
69.   מהדי חסן עביד	חאג’ אבו-רצ’א
70.   חמזה אבראהים חידר	אבו-מצטפא
71.   חסין סאמי רשיד	חאג’ באקר
72.   עלי מחמד ביז	אבו-חסן באז, בלאל שרי, מירזא		מפקד מרחב 4 בחמץ ואחראי המבצעים בפריפריית חמץ
73.   ח’טאר תופיק עבדאללה	חאג’ ולאא’
74.   חסין ח’ליל עלי מנצור	חידר עיתא
75.   מחמד מחמוד עודה	חאג’ מחמד
76.   חאג’ חסין צלאח חביב	אבו-עלי רצ’א
77.   חסן חרירי
78.   רצ’א אלשאער
79.   סיד חסן פיצל שכר	סיד סאג’ד, סאג’ד אלהאשמי
80.   מחמד חסן שחאדי	עבד אלזהראא’		מפקד בשטח
81.   מחמד חסן חמאדה	חאג’ בשאר
82.   סיד ח’צ’ר נצראללה נצראללה	רצ’א אלדכרוב
83.   חסין טלאל שלהוב	עבד אלרסול
84.   חסן ח’ליל מחי אלדין מלכ	סאג’ד
85.   עלי חסין בזי	סאג’ד
86.   חסין עבד אלכרים יאסין	ראו’ף
87.   עלי צ’רע’אם פארס	אבו-עלאא’, ת’אא’ר
88.   עבאס עלי שומאן	עלי חידר
89.   מאזן דיאב שכר	סיד נור
90.   חסן עלי ח’ליל יאסין	עלאא’
91.   אימן עבד אלחסין מסלמאני	יאסר
92.   מחמד עבד אלכרים מנתש	אבו-ג’עפר
93.   חסן מנצור	אבו-עלי מית’ם
94.   חאג’ פוזי איוב	אבו-עבאס
95.   מחמוד מחמד חאיכ	בהאא’
96.   מחמד עלי מט’לום	ג’ואד, חאג’ עלאא’
97.   חסין קאסם שכר	סיד נור
98.   סיד עדנאן מרתצ’א
99.   ע’סאן חסין פקיה	סאג’ד אלטירי		מפקד פלוגה בגדוד אלרצ’ואן (כוח העילית של חזבאללה)
100.        ערפאת חסן טאלב	אבו-ג’עפר
101.חסן מחמוד דיאב	באקר
102.        עלי דנדש דנדש	חאג’ נזיה
103.        חמזה חסן אלחאג’ דיאב	אבו-עבאס
104.        חסן עבד אלמנעם ג’ראדי	פלאח
105.        מחמד עבאס יונס	פדאא’
106.        חסן מחמוד נאצר אלדין
107.        חסין ח’ליל עבאס
108.        מוסא עלי ג’ראדי	חידר
109.        סיד מחמד חסן נור אלדין
110.מחמד צאלח	עסאכרי
111. עמאד ע’אזי ע’זלה	אימן
112.נזאר אחמד טראף
113.        טאלב אלזין	אבו-עלי

 

המקומות והקרבות, שבהם נהרגו פעילי חזבאללה

• לגבי 1,019 הרוגים (89% מסך כל ההרוגים) נמצא מידע אודות המקום בו נהרגו בסוריה. לצורך בחינת המשמעויות, אוגדו שמות המקומות תחת 15 אזורים: גבול סוריה-לבנון (260 הרוגים), חלב (231 הרוגים), אלזבדאני (121 הרוגים), המדבר הסורי (115 הרוגים), אלקציר (85 הרוגים), מרחב דמשק (73 הרוגים), אזור קבר סת זינב שמדרום לדמשק (45 הרוגים), דרום סוריה (שלושים הרוגים), אדלב (27 הרוגים), חמץ (שמונה הרוגים), שני הכפרים השיעים נבל ואלזהראא’, שבצפון סוריה (שמונה הרוגים), אללאד’קיה (שבעה הרוגים), הכפרים השיעים כפריא ואלפועה, שבצפון סוריה (ארבעה הרוגים), חמאה (שלושה הרוגים).

פילוח הרוגי חזבאללה לפי מקום מותם

• בחינת אזורי מותם של ההרוגים בהתאם לתאריכי פרסום מודעות האבל, מציירת תמונה טובה של נקודות הכובד של הפעילות הצבאית של חזבאללה בסוריה לאורך השנים: כבר בשלב מוקדם יחסית במלחמת האזרחים, מתחילת שנת 2012, נהרגו פעילי חזבאללה באזור קבר סת זינב, שמדרום לדמשק. החל מאוקטובר 2012 החלו להיהרג פעילים גם באזור גבול סוריה-לבנון, סמוך לעיר אלקציר, שבצפון בקעת הלבנון. רוב ההרוגים במחצית הראשונה של שנת 2013 נהרגו באלקציר ובסביבתה. במחצית השנייה של 2013 שוב הוסט הדגש להגנה על קבר סת זינב ועל השכונות הסמוכות לו. ההגנה על קבר סת זינב הייתה , כאמור לעיל. מקור הלגיטימציה הראשוני למעורבות חזבאללה בסוריה, אולם רק מעטים (4% מכלל ההרוגים) נהרגו במקום במהלך ההגנה עליה.
• שנת 2014 עמדה באופן מובהק בסימן ההגנה על גבול סוריה-לבנון. הרוב המכריע של ההרוגים (126 מתוך 153 שיש לגביהם נתונים) נהרגו באזור זה, בעיקר בהרי אלקלמון. בשנת 2015 ניתן להצביע על עליית מדרגה במעורבות חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה, הן לאור מספר ההרוגים הגבוה (313 הרוגים (המספר הגבוה ביותר לשנה מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה), והן לאור העובדה שפעילי הארגון נהרגו בקרבות שהתנהלו ב-11 אזורים שונים ברחבי המדינה. מהנתונים עולה, כי לכל אורך השנה נהרגו פעילים באזור גבול סוריה-לבנון, רבים מהם בחודשים מאי ויוני. החל מחודש יולי ועד סוף הקיץ (ספטמבר) עבר הדגש ללחימה באזור אלזבדאני. ברבעון האחרון של השנה מרבית ההרוגים מצאו מותם באזור חלב ואדלב.
• בשנת 2016 נמשכה מגמת השתתפות פעילי חזבאללה בקרבות בכל רחבי סוריה, בהתאם למערכות השונות, שניהל צבא סוריה. הרוב המכריע של ההרוגים בשנה זו (147 מתוך 178 שיש לגביהם נתונים) נהרגו בחלב ובסביבתה, בקרבות שנמשכו לכל אורך השנה; אולם נרשמו גם הרוגים במדבר הסורי (מזרח סוריה). באביב 2017 ניתן דגש מיוחד לאזור דרום סוריה. בהמשך שנת 2017 ניתן להצביע על שני מרחבים עיקריים בהם פעל הארגון: גבול סוריה-לבנון (במסגרת קרבות רכסי אלקלמון) והמדבר הסורי (מזרח סוריה). הדגש על שני אזורים אלה נמשך גם בשנת 2018.

קרבות בולטים בהם השתתף חזבאללה על ציר זמן

זירות לחימה בסוריה בהן נהרגו פעילי חזבאללה

     
מימין: ההרוג קאסם עבד אלרא’וף עלו (יאסר) ליד שלט הכניסה לאלקציר (פייסבוק). משמאל: ההרוג חסין חסן מאצ’י (בהראן) ליד שלט דרכים במדבריות מזרח סוריה (מתוך עמוד פייסבוק לזכרו).

    
מימין: ההרוג עלי חסן חמדאן (נאדר) על רקע קבר סת זינב מדרום לדמשק (פייסבוק). משמאל: ציון לשבח שקיבל ההרוג עלי חסין מרעי (כרבלאא’) על השתתפותו בקרבות חלב, מאי 2016. בתמונה נראות (מלמעלה) תמונותיהם של האמאם ח’מיני (מימין) ושל מנהיג איראן ח’אמנהאי (משמאל). ניתן להניח כי האיראנים היו מעורבים במתן הצל”ש (פייסבוק).

תכלית הלחימה בסוריה

ההצדקה הפורמלית של תחילת מעורבות חזבאללה בסוריה הייתה כאמור הגנה על המקומות הקדושים לשיעים. בהמשך נוספה המטרה של הכלת איום הטרור הג’האדי בסוריה ומניעת זליגתו אל לבנון. אל המטרות אלו, שכוונו “לאוזניים לבנוניות”, נוספו מטרות פוליטיות ועדתיות בלתי מוצהרות: הגנה על המשטר הסורי, קידום אינטרסים איראנים והגנה על כפרים ועיירות בצפון סוריה בהם התגוררה אוכלוסייה שיעית שעמדה בפני מצור וכליה (נבל ואלזהראא’, כפריא ואלפועה).

• בקרבות שמטרתם הכלת האיום הג’האדי בסוריה (אלקציר, גבול סוריה-לבנון, אלזבדאני) נהרגו 468 פעילים (46%). מתוך מדגם של 1,019 הרוגים, במרחבים הרלוונטיים לשמירה על הישרדות המשטר (אדלב, אללאד’קיה, דמשק, חלב, חמאה וחמץ) נהרגו 290 פעילים (28.5%), במרחבים הרלוונטיים לקידום אינטרסים סורים ואיראנים (דרום סוריה, המדבר הסורי) נהרגו 145 (14.2%). להגנה על כפרים שיעים נהרגו 116 פעילים (11.3%).

תכלית הלחימה של פעילי חזבאללה שנהרגו בסוריה

הנתונים מצביעים איפא כי הרוגי חזבאללה מצאו מותם בקרבות, שנועדו לארבע מטרות עיקריות (שביניהן קיימת מידה רבה של חפיפה): מניעת זליגת הטרור הג’האדיסטי ללבנון (כ-46%), סיוע להישרדות המשטר הסורי (כ-29%), קידום אינטרסים איראניים וסוריים (כ-14%) וקידום אינטרסים שיעים/עדתיים (כ-11%).

גילאי ההרוגים

• דיווח אודות שנת לידה אותרו לגבי 716 הרוגים (62.7% מסך כל ההרוגים). ההרוג המבוגר ביותר הוא לטפי עלי אלעלי, יליד 1949 שנהרג בשנת 2017 בגיל 68. ההרוגים הצעירים ביותר הם חסן עלי אדריס (יליד 1997, נהרג בשנת 2013), עלי רצ’א פואד אלחאג’ חסן (יליד 1997, נהרג בשנת 2013), עמאר מצטפא עסאף (יליד 1998, נהרג בשנת 2014), עבאס מחמד חאיכ (יליד 1999, נהרג בשנת 2015) ומחמד עבאס אלמוסוי (יליד 1999, נהרג בשנת 2015), שהיו בני 16 במותם. הגיל הממוצע של ההרוגים הוא 27 ו-8 חודשים, גיל גבוה למדי.
• לבחינת משמעויות הנתונים הללו אומצה חלוקה של פעילי חזבאללה לארבעה דורות, כפי שהציע העיתונאי הלבנוני עלי שהאב במאמרו בעיתון אלאח’באר (המזוהה עם חזבאללה) מנובמבר 2009, תחת הכותרת “המלחמה הרכה והזיכרון של חזבאללה”:
  • הדור הראשון: הפעילים שליוו את הקמת הארגון, עד סוף שנות השמונים. בפועל, מדובר בילידי 1960 – 1970, כלומר מי שהיו באמצע שנות העשרה שלהם או מבוגרים יותר בשנות הקמת הארגון (1982 – 1985).
  • הדור השני: “בני תור הזהב של ההתנגדות”. המדובר בילידי 1971 – 1985 (נלחמו נגד צה”ל בעת שהותו בלבנון).
  • הדור השלישי: “מהשחרור [של דרום לבנון] בשנת 2000 ועד יולי 2006”. מדובר בילידי 1986 – 1990 (שלחמו נגד צה”ל במלחמת לבנון השנייה).
  • הדור הרביעי: “הדור שהתוודע לחזבאללה אחרי מלחמת יולי 2006”. בפועל, מדובר בילידי 1991 והלאה.

לפי חלוקה זו, בני הדור הראשון מהווים 5.5% מהמדגם (ארבעים הרוגים, מחציתם מפקדים), בני הדור השני 28.2% (202 הרוגים), בני הדור השלישי 23.4% (168 הרוגים) ובני הדור הרביעי 42.7% (306 הרוגים). בקרב ההרוגים בולט איפא משקלם של הפעילים, בתחילת שנות העשרים שלהם (קרוב למחצית). שנשלחו לסוריה ללא ניסיון קרבי קודם (ושם רכשו את ניסיונם).

גילאי הרוגי חזבאללה

מצבם המשפחתי של ההרוגים

• לגבי 463 הרוגים (45.5% מסך כל ההרוגים) אותרו דיווחים אודות המצב המשפחתי. מתוכם, הרוג אחד (0.21%) היה גרוש, 42 (9%) היו מאורסים, 32 (7%) היו נשואים ללא ילדים, 42 (9%) היו נשואים עם ילד אחד, 65 (14%) היו נשואים עם שני ילדים, 37 (8%) היו נשואים עם שלושה ילדים, 23 (5%) היו נשואים עם ארבעה ילדים, 22 (4.7%) היו נשואים עם יותר מארבעה ילדים ו-199 (43%) היו רווקים.

מצבם המשפחתי של ההרוגים

• מתוך המידע שבידינו עולה כי ממדגם חלקי זה (קרוב למחצית מכלל ההרוגים) עולה, כי כ-40% מההרוגים הותירו אחריהם 485 יתומים, מתוכם 42 שנולדו לאחר מות אביהם או בסמוך לו. בגיליון 326 (נובמבר 2018) של כתב העת בקית אללה המזוהה עם חזבאללה, נסקרו תכניות תרומה שונות למוסד השהיד, הגוף האחראי על סיוע למשפחות ההרוגים לאחר מותם ובכלל זה סיוע חומרי ליתומים עד הגעתם לעצמאות כלכלית. לפי תכניות אלה, עלות מימון מלא של יתום מוערכת בסכום של 1.5 מיליון לירות לבנוניות (כ-1,000 דולר) מדי חודש, מימון שכר לימוד אוניברסיטאי ליתום עולה 300,000 לירות לבנונית (כמאתיים דולר) לחודש ומימון הוצאות חתונה ובניית בית ליתום עולה 225,000 לירות לבנוניות (כ-150 דולר) לחודש.

מהכפלת סכומים אלה במספר היתומים, גם אם רק חלקם יזכו למימון מרגע לידתם, עולה כי חזבאללה יהיה זקוק לסכומים משמעותיים עבור תשלום למשפחות החללים בעקבות המלחמה בסוריה. לדוגמא, אותם 42 יתומים שנולדו בסמוך למות אביהם יזכו למימון לפחות עד גיל 18; מימון זה לבדו יעלה לארגון כתשעה מיליון דולר, ומדובר בכ-8.5% בלבד מתוך היתומים שעליהם ידוע. נתון זה מהווה גורם והזדמנות להגברת הלחץ הכלכלי על הארגון, בדגש על מוסד השהיד העוסק בסיוע למשפחות החללים.

מקצועו הצבאי של ההרוג

• דיווחים אודות מקצועו הצבאי של ההרוג אותרו לגבי 268 פעילים (23.4% מסך כל ההרוגים). אף שזהו מדגם קטן יחסית, ניתן להצביע באמצעותו על תחומים מסוימים שנפגעו יותר מתחומים אחרים. מתוך המדגם, מקצועם הצבאי של 12 הרוגים (4.4%) היה ארטילריה, 11 הרוגים (4.1%) היו מדריכים, 15 הרוגים (5.6%) הגיעו מתחום ההנדסה הקרבית, שלושה הרוגים (1.1%) מההסברה הקרבית, עשרה הרוגים (3.7%) היו חובשים, שבעה (2.6%) אנשי חי”ר, 61 הרוגים (22.7%) הגיעו מהכוחות המיוחדים של הארגון, ארבעה (1.5%) היו אנשי מודיעין, 14 (5.2%) הוגדרו כמפקדים בלבד ללא ציון התחום המקצועי, 28 (10.4%) הגיעו מתחום הנ”ט, 11 (4.1%) מתחום הנ”מ ו-91 הרוגים (34%) היו קלעים או צלפים.

הרוגים לפי מקצוע צבאי

הותק הצבאי של הרוגי חזבאללה

• דיווחים אודות שנת תחילת פעילותם הצבאית של ההרוגים אותרו לגבי 144 פעילים (12.5% מסך כל ההרוגים). אף שזהו מדגם קטן יחסית, ניתן להצביע באמצעותו על גיל הגיוס הממוצע לפעילות צבאית ואת הותק הצבאי של הרוגים שונים בעת מותם. לפי נתונים אלה, הגיל הממוצע לתחילת פעילותם צבאית של פעילי חזבאללה בסוריה שנהרגו הוא 18 ו-4 חודשים. עוד עולה, כי הפעילים שנשלחו לסוריה (והיו בתחילת שנות העשרים שלהם) שרתו כמה שנים בחזבאללה לפני שליחתם לסוריה.
• לצורך בחינת גילאי הגיוס, אומצה גם כאן החלוקה לדורות (כפי שהוצגה לעיל). בהתאם לחלוקה זו, 15 מההרוגים (10.4% מהמדגם) החלו בפעילות צבאית בארגון בתקופת “הדור הראשון”, כלומר מרגע הקמתו ועד סוף שנות השמונים והם נמנים למעשה על דור המייסדים; 19 (13.2% מהמדגם) הם בני “הדור השני”, כלומר החלו בפעילות צבאית במהלך שנות התשעים; שלושים (20.8% מהמדגם) הם בני “הדור השלישי” שבין הנסיגה למלחמת לבנון השנייה; ומרבית ההרוגים (שמונים, כלומר 55.5% מהמדגם) החלו בפעילות צבאית רק אחרי מלחמת לבנון השנייה.

הרוגי חזבאללה לפי שנת תחילת פעילותם צבאית

• לאור העובדה ששנת מותם של ההרוגים ידועה לגבי כלל ההרוגים, השילוב עם נתון שנת תחילת הפעילות הצבאית מאפשר לאפיין גם את הותק הצבאי של ההרוגים. כך, שמונה הרוגים בלבד (5.5% מהמדגם) שירתו בארגון מעל שלושים שנה בעת מותם; עשרה הרוגים (7% מהמדגם) שירתו בין עשרים לשלושים שנה; 28 (19.4% מהמדגם) שירתו בין עשר לעשרים שנה; מרבית ההרוגים (98, כלומר 68% מהמדגם) שירתו פחות מעשר שנים בעת מותם (ארבעה מהם נהרגו בטרם מלאה שנה לשירותם הצבאי בארגון). נתונים אלו מצביעים, כי חזבאללה אומנם רכש ניסיון קרבי בסוריה אך מנגד סבל מאובדן רב של ניסיון צבאי, שצברו חלק מההרוגים.

הרוגים לפי שנות ותק צבאי

• ממדגם דומה (154 פעילים) התקבל מידע על נסיבות הגיוס לפעילות צבאית בארגון ועל שירותם בו לפני המעבר לפעילות צבאית. מתוך נתונים אלה עלה כי 76 הרוגים (49.3% מהמדגם) היו חניכים בתנועת הנוער של חזבאללה, צופי האמאם אלמהדי. נתון זה מעיד, כי תנועת הנוער ממלאת היטב את תפקידה באינדוקטרינציה ובהכוונת חניכיה לפעילות צבאית (או פעילות אחרת) בארגון חזבאללה.

משפחות ההרוגים ותחומי העיסוק של ההרוגים

במחקר נבחנו משפחות ההרוגים ועיסוקי ההרוגים במגמה לבחון את הטענה כי חזבאללה בוחר לשלוח למלחמה בסוריה בני אזורים עניים ומוחלשים חברתית^[8]. ניתוח שמות ההרוגים מעלה סימני שאלה לגבי תוקף טענה זאת.

• לצורך המחקר נאסף מידע אודות ייחוסם של הרוגים שונים וכן אינדיקציות אודות רמת חייהם לפני מותם. בנוסף, גובשה רשימה של משפחות שיעיות נכבדות בכל לבנון ורשימת משפחות של אנשי דת ובכירים נוספים בארגון חזבאללה, מהקמתו ועד ימינו. על בסיס זה נבחנו שמות פעילי חזבאללה, שנהרגו בסוריה.
• לגבי 23 מההרוגים, נמסרו פרטים מפורשים על ייחוסם. מתוכם, ראויים לציון: מפקד בכיר שדווח, כי היה מקורב לחסן נצראללה, שני בני משפחה של אשת חסן נצראללה (ההרוגים חמזה אבראהים חידר וחמזה עלי יאסין); אחים, בנים ואחיינים של חכמי דת בולטים ובעלי תפקידים בכירים בחזבאללה (למשל בנו של שיח’ פואד חנג’ול, אחראי הפעילות המוניציפאלית באזור הראשון; ובן אחיו של השר מטעם חזבאללה, חסין אלחאג’ חסן). אחד ההרוגים אף מיוחס למשפחתו של שיח’ ראע’ב חרב, ממייסדי הארגון ואחד משלושת בכירי חזבאללה שנהרגו (“המפקדים החללים”). בחינת שמות המשפחה של ההרוגים בהתאם לכפרי המוצא ובהשוואה לרשימת המשפחות השיעיות הנכבדות ומשפחות בכירי הארגון, העלתה 81 התאמות, כאשר רובם (67) הם בני משפחות בכירים בחזבאללה בעבר ובהווה (למשל משפחת אלמוסוי מאלנבי שית, משפחתו של המזכ”ל לשעבר עבאס אלמוסוי, בשורותיה נמנו 19 הרוגים).

    
מימין: נאצר ג’מיל חדרג’, מי שהיה מפקד גדוד הרקטות של חזבאללה בסוריה, לוחץ את ידו של מנהיג חזבאללה חסן נצראללה (חשבון הטוויטר لا يمكن ان يكون الاسم فارغا@jma7412, 10 ביוני 2018). משמאל: נאצר ג’מיל חדרג’ (חשבון הטוויטר של סייד אדם, 8 ביוני 2018)

• באשר לעיסוקם של ההרוגים, הרי שאחד מהם (חאתם אבראהים חסין) היה מח’תאר העיירה אלנפאח’יה; הרוג אחר (אסמאעיל נאיף חלאוי) היה חבר מועצת העיר בכפר כלא ופעילים נוספים היו בעלי עסקים (בהם בולט אחמד רביע נביה אלחאג’ שהיה בעל סוכנות נסיעות, תחנת דלק וגנראטורים למנויי חשמל). הרוגים נוספים הם בנים למשפחות עשירות (למשל מחמד עלי עבד אלרצ’א נור אלדין שאביו הוא שיעי עשיר שחי באפריקה ובלונדון).
• במחקר נבחנה השאלה האם ישנם הרוגים נוספים במשפחת הפעיל שנהרג בסוריה. לגבי 92 ההרוגים, נמסר כי ישנם הרוגים נוספים ממשפחתם; מתוכם, ב-51 מהמקרים מדובר על קרבה מדרגה ראשונה, כלומר אח או אב. הדבר עשוי להעיד, כי מותו של בן משפחה במסגרת פעילותו בחזבאללה, איננו גורם לעוינות של המשפחה לארגון וכי במקרים רבים הדבר אף מעודד בני משפחה נוספים להתגייס ולהילחם בשורות הארגון.

השכלה ומקצוע אזרחי

• לגבי 128 מההרוגים נמצאו נתונים אודות תחום הלימודים האקדמיים שלהם ו/או מקצועם האזרחי. מתוכם, 19 למדו מקצועות הומניים (ספרות ערבית, פילוסופיה דתית, משפטים וכו’); 33 עסקו בתחומי השירותים או למדו לימודים מקצועיים (חשמל, אלומיניום, מלונאות וכו’); 58 למדו מקצועות ריאליים (הנדסה, חשבונאות, מנהל עסקים וכו’) ו-12 עסקו או למדו מקצועיים רפואיים (בעיקר אחים רפואיים ורוקחים).
• לגבי 84 מההרוגים, שיש לגביהם מידע אודות תחום הלימודים, נמסר גם שם מוסד הלימוד בו למדו. מתוך מוסדות הלימוד בולטים במיוחד האוניברסיטה האמריקאית לתרבות וחינוך (AUCE) (חמישה הרוגים), האוניברסיטה הלבנונית הבינלאומית (LIU) (שמונה הרוגים), האוניברסיטה האסלאמית בח’לדה (שלושה הרוגים), האוניברסיטה הלבנונית (15 הרוגים), המכון האקדמי אמג’אד (ארבעה הרוגים), המכון האקדמאי אלאפאק (שישה הרוגים) והמכון הטכנולוגי אלרסול אלאעט’ם (חמישה הרוגים). לשם השוואה, בבדיקה ראשונית של תמונות חפצי שהידים^[9], עלו בין היתר תעודות סיום או הוקרה של AUCE ושל האוניברסיטה הלבנונית. להערכתנו, ניתן להניח כי בחלק מהאוניברסיטאות והמכונים (בדגש על האוניברסיטה הלבנונית) מתקיימת פעילות גיוס ואינדוקטרינציה מטעם חזבאללה.

פעילות חזבאללה באוניברסיטה הלבנונית

• בקרב הרוגי חזבאללה בסוריה בולט מספרם הגבוה של אלו שלמדו באוניברסיטה הלבנונית (15 הרוגים). לטענת מתנגדי חזבאללה, תאי הסטודנטים של חזבאללה באוניברסיטה זו (שהוקמה בשנת 1951) ובפרט בקמפוס הראשי באזור אללילכי-אלחדת’ שבדרום בירות, פעילים יותר מתאים של מפלגות אחרות ויותר מתאי הארגון בשאר מוסדות ההשכלה הגבוהה בלבנון. זאת, משתי סיבות: הקרבה הפיזית של הקמפוס לפרבר הדרומי של ביירות, מעוז חזבאללה שהביאה לכך שנכון ליוני 2015 יותר ממחצית הסטודנטים בקמפוס הם שיעים; והעובדה שבחלוקה העדתית של המשרות הציבוריות בלבנון שמורה משרת רקטור האוניברסיטה הלבנונית לשיעים (ג’נוביה, 16 ביוני 2015).
  • להלן מספר דוגמאות לפעילות תאי הסטודנטים של חזבאללה באוניברסיטה זו (על פי אתר ג’נוביה):
    • ביום השנה לנסיגת צה”ל מלבנון (25 במאי) בשנת 2015, הונפו בקמפוס הראשי דגלי חזבאללה ונתלו תמונות של שהידים מהארגון.
    • בדצמבר 2016 אסר תא הסטודנטים של חזבאללה בפקולטה להנדסה להשמיע בפומבי שירים של זמרות לבנוניות מפורסמות כגון פירוז וג’וליא בטרס, באמתלה של “כיבוד הזולת”.
    • בדצמבר 2018 פרסם תא הסטודנטים של חזבאללה בקמפוס הראשי הזמנה להשתתף ב”לינה ג’האדית” באחד ממחנות הארגון, כולל מטווח, ערב שירי אבל שיעיים ומפגש עם לוחם חזבאללה.

     
מימין: תעודת סיום במנהל עסקים של ההרוג יאסר אימן שמץ (אדם אלשיח’), מאוניברסיטת AUCE (American University of Culture and Education) (פייסבוק). משמאל: תעודת סיום במדעים של ההרוג עלי מחמד נון (עבדאללה) מאוניברסיטת AUST (American University of Science and Technology) (פייסבוק).

    
מימין: כרטיס כניסה של ההרוג מצטפא חמזה שחאדי (ראחל) למרכז הרפואי ב-AUB (American University of Beirut) (פייסבוק). משמאל: מופיע מימין, דיוקן ההרוג חסין אחמד אח’צ’ר (אדם) על קיר ההוקרה למצטיינים באוניברסיטה הלבנונית, הפקולטה להנדסה (פייסבוק).

• מתוך ההרוגים שיש לגביהם נתונים על עיסוקם האזרחי, 17 עבדו במקביל לפעילותם הצבאית גם בזרוע האזרחית של הארגון. מתוכם, ניתן למנות פקח בעיריית חארת חריכ, שחקן בקבוצת הנוער של מועדון הכדורגל אלעהד, מתנדבים בארגון הבריאות האסלאמי ופעילי גיוס החינוך. העובדה שפעילים שעבדו במקביל בזרוע האזרחית ובזרוע הצבאית של הארגון נפלו בסוריה, מעידה, כי האבחנה בין הזרוע הצבאית של חזבאללה לבין הזרוע האזרחית אינה תופסת תמיד.

    
ההרוג קאסם מחמד סלימאן. מימין: במדים צבאיים של חזבאללה. משמאל: במדי ארגון הבריאות האסלאמי.

     
ההרוג מוסא אחמד צקר. מימין: במדים צבאיים של חזבאללה ליד נגמ”ש סורי. משמאל: במדי ארגון הבריאות האסלאמי.

מקומם של ההרוגים ב”מורשת הקרב” של חזבאללה

הרוגים רבים נטלו חלק בקרבות בולטים של חזבאללה לפני מלחמת לבנון השנייה במהלכה ולאחריה, אשר נכנסו ל”מורשת הקרב” של הארגון. מותם במהלך הלחימה בסוריה מהווה ביטוי נוסף לאובדן ניסיון צבאי ייחודי, שנצבר במשך שנים ארוכות.

• לגבי הרוגים רבים צוינו אירועים בולטים בהם לקחו חלק, בדגש על אירועים סמליים במאבק בין חזבאללה לישראל מאז הקמת הארגון. 39 ההרוגים הספיקו להילחם “באזור הביטחון”. בין האירועים הבולטים שצוינו לגבי תקופה זו היה תקיפת “מוצב דלעת” בעת שהיית צה”ל ב”אזור הביטחון” באוקטובר 1994 (הוזכרו: ההרוג אחמד חביב סלום שנעץ את הדגל על סוללת המוצב בתמונה המפורסמת; ההרוג עלי אחמד פיאצ’ השתתף בתכנון הפיגוע ובביצועו; וההרוג חסאן נג’יב מדלג’ שעסק בירי ארטילרי). אירועים נוספים הינם מבצע “חוק וסדר” בכפר מידון במאי 1988 (ההרוג עלי מחמד ביז); הריגת מפקד יק”ל ארז גרשטיין וההיתקלות בה נהרג מפקד סיירת צנחנים איתן בלחסן (ההרוג אבראהים מחמוד אלחאג’).
• באירועים בין הנסיגה בשנת 2000 לבין מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 השתתפו שבעה הרוגים. האירועים הבולטים בתקופה זאת היו החטיפה באוקטובר 2000 (ההרוג עלי שביב מחמוד, ההרוג חסן מחמד אלחאג’ וההרוג חסאן נג’יב מדלג’); ופיגוע ע’ג’ר בנובמבר 2005 (ההרוג מחמד ח’ליל נאצר אלדין, ההרוג חסין חסיב ג’פאל, ההרוג חסאן נג’יב מדלג’ וההרוג עלי אלהאדי אלעאשק).
• 109 הרוגים של חזבאללה בסוריה (קרוב ל-10% מכלל הרוגי הארגון) השתתפו במלחמת לבנון השנייה, אשר חלקם נטלו חלק באירועים בולטים:
  • חטיפת חיילי צה”ל אהוד גולדווסר ואלדד רגב ב-12 יולי 2006 (בלחימה בסוריה נהרגו עשרהפעילים שהשתתפו בחטיפה, כולל מפקד החוליה החוטפת חמזה אבראהים חידר ומספר פעילים שהשתתפו בכוחות חיפוי שונים).
  • הפגיעה בסטי”ל “חנית” של חיל הים הישראלי ב-14 יולי 2006 (ההרוג עאדל עבדאללה חמאדה).
  • קרבות מארון אלראס ב-19-20 יולי 2006 (ההרוג חמזה אבראהים חידר וההרוג אחמד עבד אלקאהר אלבזאל).
  • “קרב עמק עיון”, שהחל ב-10 אוגוסט 2006 ^[10] (ההרוגים מחמד אחמד בדאח, חמזה אבראהים חידר, חסאם מחמד עלי ועלי שביב מחמוד).
  • הפלת מסוק היסעור ב-12 אוגוסט 2006 ^[11] (ההרוג חאתם אדיב חמאדה וההרוג עבאס חידר ריא).
  • לגבי שלושה הרוגים צוין, שהם לקחו חלק בירי הרקטות לעורף הישראלי (ההרוג ג’מיל חסין חמוד פקיה, ההרוג חסין מחמוד ג’אבר וההרוג חסאן נג’יב מדלג’).

חזבאללה כ- Proxy איראני: אימון מיליציות שיעיות פרו-איראניות הלוחמות בסוריה^[12]

• כמה מהפעילים שנהרגו בסוריה היו מעורבים בהדרכת מיליציות שיעיות שבחסות איראן, המשתתפות בלחימה בסוריה בהפעלת איראן. שלושה הרוגים (חמזה אבראהים חידר, חסאן נג’יב מדלג’ ועלי פוזי טה) היו מעורבים בהקמה ובאימון של מיליציית “כוחות אלרצ’א” באזור חמץ (מיליציה מקומית, שהורכבה משיעים תושבי איזור חמץ); שני הרוגים (כמאל חסן ביז ורפעאת מחמד ג’עפר) הוגדרו כפעילים במיליציית “חטיבת אבו-אלפצ’ל אלעבאס” (מיליציה שיעית עיראקית הפועלת בסוריה בחסות איראנית); חסין חסיב ג’פאל, שנהרג בסוריה, אימן את “הגיוס העממי” בעיראק (מיליציות עיראקיות, שיעיות שחלקן פועלות בחסות איראן); שני הרוגים נוספים (חסן מחמד נצראללה ועדנאן עצאם זהוה) היו פעילי מיליציות שיעיות הפועלות בחסות איראן בשם “פלוגות אלסלאם” “וחטיבת סידה רקיה”; לגבי ההרוג אחמד עבד אלקאהר אלבזאל נמסר, כי הוא נהרג במהלך ניסיון לפנות גופות איראנים בתדמר.

     
ההרוג חסין חסיב ג’פאל, פעיל חזבאללה שנהרג בסוריה, נראה במסוק עיראקי (משמאל)
וליד טנק של צבא עיראק (מימין) מהתקופה בה הדריך מיליציות שיעיות פרו-איראניות בעיראק.

    
מימין: פעיל חזבאללה מחזיק את תמונת ההרוג אחמד נביה אלחאג’ (אבו-עלי נוח). הפעיל עונד תג עם סמל חזבאללה על זרוע ימין ותג עם סמל משמרות המהפכה על זרוע שמאל. משמאל: פעיל מחזיק שלט ברכה לעדה הנוצרית לכבוד חג המולד. הפעיל עונד כותפות עם סמל חזבאללה (בזרוע ימין) ועם סמל משמרות המהפכה (בזרוע שמאל) (פייסבוק).

^[1] המחקר נכתב ע"י רן אלקים ותואם עם מרכז המידע למודיעין ולטרור. המחבר שירת באחת מיחידות המודיעין של צה"ל. כיום הוא עוסק בתרגום ובמחקר ובכלל זה חקר את ארגון חזבאללה. ↑
^[2] כל ארבעת אנשי הדת המייסדים הם בני בקעת הלבנון: סיד עבאס אלמוסוי (נבי שית), שיח' צבחי אלטפילי (בריתאל), סיד אבראהים אלאמין (נבי אילא) ושיח' מחמד יזבכ (בעלבכ). שמעון שפירא, "חזבאללה בין איראן ולבנון" – אוניברסיטת תל אביב והקיבוץ המאוחד, הדפסה רביעית (2006), עמ' 110 – 114, 117. ↑
^[3] כוח של מיליציות שיעיות, שהורכב מתושבי אזור חמץ, מרבית אנשיו הינם שיעים תושבי האזור. ↑
^[4] חאג' נאדר ג'מיל חדרג' נהרג בהתקפת דאעש נגד אלבוכמאל (7 ביוני 2018). בהתקפה נהרגו גם שני אנשי משמרות המהפיכה האיראנים וקצין סורי בדרגת אלוף. ↑
^[5] מיליציה שיעית הפועלת בחסות איראן. השתתפה בקרבות באלזבדאני לצד חזבאללה ובהמשך עברה להילחם במזרח סוריה. ↑
^[6] מיליציות של המשטר הסורי שהורכבו בעיקר מנוצרים ועלוים שיעים. המיליציות פעלו לבלימת התפשטות ארגוני המורדים הסונים לאזורי שליטת המשטר. ↑
^[7] הכוונה למיליציה השיעית חטיבת אבו אלפצ'ל אלעבאס המופעלת בסוריה ע"י איראן. ↑
^[8] ראה מאמרו של: Kendall Bianchi, שפורסם בינואר 2018 בכתב העת Small Wars Journal:Shifts in the Demographic Profile of Hezbollah’s Combat Fatalities: What Do They Mean"" ↑
^[9] דפוס הנצחה נפוץ בארגון, במסגרתו משפחת השהיד שומרת רבים מחפציו האישיים ומציגה אותם במקום בולט בביתה, ולעתים גם בתערוכות מחוץ לבית. ↑
^[10] קרב עוצבת "נתיב האש" במסגרת מבצע "שינוי כיוון 11" בגזרה המזרחית של דרום לבנון. ↑
^[11] המטוס הופל במהלך הטסת כוח של צה"ל לעומק שטח לבנון, לאחר שפרק את הלוחמים והמריא חזרה לשטח ישראל. ↑
^[12] ראו פרסום מרכז המידע מה-9 ביולי 2018: "חזבאללה ומליציות שיעיות המופעלים ע"י איראן משולבים במערכה שמנהל צבא סוריה לכיבוש דרום סוריה; ראו גם פירסום מרכז המידע מה-20 ביולי 2017: "האינטרסים והכוונות של איראן בעיראק ובסוריה כפי שהם משתקפים בהתבטאויות בכירים ב"גיוס העממי", מסגרת-על המיליציות השיעיות המופעלות ע"י איראן. ↑

מאמרים נוספים בתחום