אתר הגדודים, 14 בנובמבר 2011
מחמד אלכילאני לבוש במדי המשטרה הימית
כרוז שפרסמו גדודי עז אלדין אלקסאם בדבר מותו של לוחם הג'האד (אלמג'אהד) מחמד כילאני
אתר גדודי עז אלדין אלקסאם, 14 בנובמבר 2011
paldf.net
|
|
נתונים
1. ב-14 בנובמבר 2011 הותקף מוצב של המשטרה הימית של חמאס בצפון העיר עזה ע"י חיל האוויר בתגובה לירי רקטה לעבר ישראל יום קודם לכן. כלי התקשורת הפלסטיניים דיווחו, כי היעד שהותקף הינו מוצב של המשטרה הימית בצפון העיר עזה. כתוצאה מהתקיפה נהרג מחמד זאהר אלכילאני, שוטר במשטרה הימית, וארבעה אנשים נוספים נפצעו (ופא, 14 נובמבר 2011).
מחמד אלכילאני לבוש במדי המשטרה הימית
(khtwa.com)
2. גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, פרסמו הודעה רשמית מטעמם על מותו של אחד מאנשיהם (אתר גדודי עז אלדין אלקסאם, 14 בנובמבר 2011). אסמאעיל הניה, ראש ממשל חמאס, שנכח בהלוויית ההרוג, האשים את ישראל בהפרת השקט ואמר, כי לא קיים הסכם "הרגעה" רשמי עם ישראל אלא התחייבות פלסטינית כלפי הצד המצרי (BBC , 14 בנובמבר 2011).
|
|
|
פתחי חמאד,שר הפנים של ממשל חמאס (משמאל), לצידו של ראש ממשל חמאס
אסמאעיל הניה, בעת הלווייתו של מחמד אלכילאני (paldf.net)
משמעויות
3. מנגנון המשטרה הימית הוקם לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה (יוני 2007). רבים מפעילי המנגנון משתייכים במקביל גם לגדודי עז אלדין אלקסאם וממלאים בו תפקידים צבאיים, שאין להם קשר עם פעולות שיטור ימיות. יתרה מזו, למרות היותה כוח שיטור ימי הייתה המשטרה הימית מעורבת בעבר בפעולות מבצעיות, נגד צה"ל, גם כאלו שאינן קשורות ישירות לתפקידה. יצוין, כי תופעת "הזהות הכפולה" של פעילי מנגנון המשטרה הימית ושאר אנשי מנגנוני הביטחון של חמאס הינה רחבת היקף, כחלק משיתוף הפעולה המבצעי הנרחב הקיים בינם לבין הזרוע הצבאית של חמאס.
4. מנגנון המשטרה הימית, שבמוצב שלו נהרג לאחרונה פעיל גדודי עז אלדין אלקסאם, היה מעורב בעבר בפעולות מבצעיות נגד צה"ל, שאינן קשורות לשיטור הימי, למשל: לחימה נגד צה"ל במהלך מבצעים שהוא ערך ברצועה; הנחת מטעני חבלה; ירי נ"מ לעבר מטוסי חיל האוויר; פעילות איסוף מודיעין; סיוע לוגיסטי לגדודי עז אלדין אלקסאם; הצבת מארבים לכוחות צה"ל; הטמנת מטעני חבלה, ועוד. בעבר הוקמה במנגנון השיטור הימי יחידת מתאבדים והוא צויד במטעני חבלה מתקדמים, רקטות RPG , ומרגמות1.
5. ההתעלמות מהזהות הכפולה של פעילי המשטרה ושאר מנגנוני הביטחון היוותה את אחד הכשלים של דו"ח גולדסטון, שטען, כי המשטרה ושאר מנגנוני ביטחון הפנים של חמאס (למעט מנגנון הביטחון הלאומי) הינם בעלי אופי אזרחי. כפועל יוצא מכך טען הדו"ח שאין לראות ב-248 השוטרים שנהרגו במבצע "עופרת יצוקה" לוחמים אלא אזרחים לכל דבר2. זאת במסגרת ביסוס התזה (ממנה חזר בו בינתיים השופט גולדסטון)3 לפיה ישראל פגעה בכוונה תחילה באוכלוסייה אזרחית של רצועת עזה ובכך ביצעה "פשעי מלחמה" נגד אזרחים פלסטינים.
6. אולם מידע מודיעיני איכותי, שנכלל בעבודת מחקר של מרכז המידע שבחנה את דו"ח גולדסטון (מרס 2010), הפריך את טענת הדו"ח בסוגיה זאת. מידע זה מעיד, כי מספר גדול של פעילי משטרה ושאר מנגנוני ביטחון-הפנים של חמאס שרתו במקביל במשטרה ובזרוע הצבאית של חמאס (גדודי עז אלדין אלקסאם). במסגרת "השירות הכפול" היו פעילים אלו מעורבים בלחימה השוטפת נגד צה"ל בתקופה שקדמה למבצע "עופרת יצוקה", במהלך המבצע ולאחריו. שמותיהם וצילומיהם הופיעו בפוסטרים לזכרם בהם צוין במפורש כי במקביל לשירותם במנגנוני הביטחון הם פעלו גם במסגרת גדודי עז אלדין אלקסאם.
1 פירוט ראו מענה לדו"ח גולדסטון עמ' 351-349.
2 ראו עבודה של מרכז המידע למודיעין ולטרור: "התנהלות חמאס ואופיו של איום הטרור מרצועת עזה, בחינת תכני דו"ח גולדסטון לעומת הממצאים העובדתיים" (מרס 2010), כרך ב', חלק ג' (להלן: מענה לדו"ח גולדסטון).
3 השופט גולדסטון פרסם מאמר בוושינגטון פוסט ב-1 באפריל 2011. במסגרתו הוא חזר בו מכמה ממסקנותיו המרכזיות של הדו"ח וקבע כי לו היה בידו המידע המצוי כיום "דו"ח גולדסטון היה מסמך אחר".
