שיח' יוסף אלקרצ'אוי (15 באוגוסט 2010, Palestine-info)
ערוץ אלג'זירה, 15 במרץ 2009
שיח' אלקרצ'אוי נואם בעצרת המונים בכיכר אלתחריר
שיח' ד”ר יוסף קרצ'אוי עונה לשאלות הצופים (ערוץ אלג'זירה, 15 במרץ, 2009)
שיח’ יוסף אלקרצ’אוי (15 באוגוסט 2010, Palestine-info)
כללי
1. שיח’ ד"ר יוסף עבדאללה אלקרצ’אוי הינו דמות מרכזית המזוהה עם האחים המוסלמים, שגורש ממצרים, מצא מקלט בקטר, וממנה הוא פועל ברחבי העולם המוסלמי.
2. לאחר סילוקו של הנשיא מבארכ הוא שב למצרים ונשא דרשה בכיכר אלתחריר שבקהיר, במהלך עצרת המונים. אלקרצ’אוי נחשב בעיני רבים כסמכות הדתית והאידיאולוגית העליונה של האחים המוסלמים, הגם שפורמאלית אין הוא מכהן כמנהיגה הרשמי של התנועה (הוא סרב בעבר להתמנות ל"מדריך הכללי" שלה). הוא נהנה מהשפעה רבה במצרים ונחשב לאחד מחשובי הפוסקים המוסלמים הסונים בדורנו וסמכות רוחנית בקרב מיליוני מוסלמים ברחבי העולם, ובתוכם גם תנועת חמאס.
3. הפופולאריות של אלקרצ’אוי בקרב העולם המוסלמי סוני מתעצמת בשל שימוש מאסיבי, שהוא עושה בכלי התקשורת האלקטרוניים, ובתוכם ערוצי הטלוויזיה ואתרי האינטרנט. כלי חשוב בידו משמש ערוץ אלג’זירה הקטרי בו הוא משדר. אלקרצ’אוי נודע העיקר בזכות תוכנית פופולארית בשם "אלשריעה ואלחיאת" ("ההלכה האסלאמית והחיים") הנצפית על ידי עשרות מיליוני מוסלמים.
4. לא אחת מנוצלת התוכנית על ידי אלקרצ’אוי להסתה אנטישמית קשה (ראו דוגמא בהמשך). הוא גם נמנה על ממקימיו של אתר האינטרנט IslamOnline (1997) , ודבריו מצוטטים בו לעיתים תכופות.
התוכנית הפופולארית "ההלכה האסלאמית והחיים" בהשתתפותו
של שיח’ ד"ר מחמד יוסף אלקרצ’אוי (ערוץ אלג’זירה, 15 במרץ 2009).
5. אלקרצ’אוי מגדיר את השקפתו הדתית כ"אסלאם מתון", שמבקש לאזן בין השכל והלב. הוא רואה בחיוב רפורמות באסלאם אותן הוא מגדיר כ"תיקונים של תפיסות שהושחתו". כחלק מהשקפה זו נחשב אחד מראשי דוקטרינת "חוק המיעוטים המוסלמים" (פקה אלאקליאת) המספקת למיעוטים המוסלמים בעולם מרווח תמרון המאפשר להם לפשר בין חיי היום-יום לבין ההלכה האסלאמית. תפיסה זו נועדה בשלב הראשון להביא לאיחוד וגיבוש בקרב המיעוטים המוסלמים, על מנת לאפשר להם לחיות תחת שלטון לא מוסלמי, אולם בשלב הסופי לסייע להפצת האסלאם בעולם כולו.
6. בה בעת, פעילותו לגישור בין אילוצי היום-יום של המהגרים המוסלמים לבין ההלכה האסלאמית, כרוכה בראיית אירופה את יעדו הבא של האסלאם. בשנת 2003 הוא פרסם פסק הלכה המצהיר כי "האסלאם יחזור לאירופה ככובש וכמנצח, לאחר שגורש ממנה פעמיים. הפעם הכיבוש לא יהיה באמצעות החרב, אלא באמצעות ההטפה והפצת האידיאולוגיה… העתיד שייך לאסלאם… התפשטות האסלאם עד שיכבוש את העולם כולו ויכלול את המזרח ואת המערב, היא תחילת חזרת הח’ליפות האסלאמית…".
7. במקביל, בעוד שהוא מתנגד לאלקאעדה ולדרכי פעולה, אלקרצ’אוי הינו תומך נלהב בטרור הפלסטיני, כולל בפיגועי התאבדות נגד מטרות אזרחיות. בעבר הוא ביטא גם תמיכה ב"התנגדות" (טרור) לכיבוש בעיראק, כולל, במשתמע (הוא הכחיש זאת) חטיפה ורצח אזרחים אמריקאים בעיראק. הוא הוציא פסקי הלכה הקוראים לג’האד נגד ישראל והיהודים, והמתירים ביצוע פיגועי התאבדות, גם אם נפגעים בהם נשים וילדים. אלקרצ’אוי רואה בכל שטחי "פלסטין" אדמה מוסלמית (על פי האידיאולוגיה של האחים המוסלמים וחמאס), מתנגד בחריפות לקיומה של מדינת ישראל ושולל את הסכמי השלום עימה; ומתנגד לרשות הפלסטינית (ואף קרא בעבר לסקילת אבו מאזן).
אלקרצ’אוי והאירועים האחרונים במצרים
8. בתגובה להתפתחויות הדרמטיות במצרים הביע אלקרצ’אוי (שדבריו זוכים לתהודה במצרים) את תמיכתו במפגינים. הוא קרא לעם המצרי להילחם בשליטים העריצים ואסר על כוחות הביטחון לירות באזרחים. באתר האינטרנט של IslamOnline הוכנס לאחרונה פרק מספרו "חוקה וג’האד" האומר שג’האד נגד שחיתות ושלטון עריץ הינו סוג הג’האד הנעלה ביותר, החשוב אפילו יותר מג’האד נגד אויבים חיצוניים.
9. שיח’ אלקרצ’אוי גורש ממצרים לקטר בשנת 1997, בשל היותו מזוהה עם האחים המוסלמים, שהוצאו מחוץ לחוק במצרים. לאחר סילוק מבארכ, הוא הופיע בעצרת המונים בהשתתפות למעלה ממיליון איש בכיכר אלתחריר בקהיר, ונשא את דרשת יום השישי (18 בפברואר 2011). בדבריו הביע אלקרצ’אוי הערכה לצעירי מצרים על הישגיהם במהפכה נגד "פרעה העריץ" מבארכ. הוא העביר מסר של אחדות בין-דתית בין המוסלמים לנוצרים, שעמדו והפגינו זה לצד זה. אלקרצ’אוי ברך את צבא מצרים ש"דבק בחירות ובדמוקרטיה" וקרא לשחרור מיידי של כל העצירים הפוליטיים ולהרכבת ממשלה אזרחית במהרה. בסיום דבריו קרא לשחרור מסגד אלאקצא וביקש מצבא מצרים לפתוח את מעבר רפיח ולאפשר כניסתן של שיירות סיוע לרצועה (אלג’זירה, 18 בפברואר 2011). בתום כמה ימים (כנראה ב-21 בפברואר) שב אלקרצ’אוי לקטר.
10. תנועת האחים המוסלמים שהקפידה עד להגעתו של אלקרצ’אוי שלא להתלבט יתר על המידה, הזדרזה להבהיר כי אינה עומדת מאחורי הזמנתו של אלקרצ’אוי, ככל הנראה על מנת שלא לעורר מתיחות מול כל שאר תנועות המחאה. דובר האחים המוסלמים ד"ר מחמד סעד אלכתאתני אמר כי "האחים המוסלמים כלל לא היו אלו שהזמינו את ד"ר אלקרצ’אוי, אלא הצעירים בכיכר" (אלשרק אלאוסט, 19 בפברואר 2011). דוברים אחרים של תנועות המחאה ניסו להמעיט את משמעות הופעת אלקרצ’אוי (שם).
שיח’ אלקרצ’אוי נואם בעצרת המונים בכיכר אלתחריר
(ערוץ אלג’זירה, 18 בפברואר 2011)
11. הופעתו של שיח’ אלקרצ’אוי בעצרת בקהיר מעידה על הפופולאריות הרבה ממנה הוא נהנה במצרים ומשקפת שלב נוסף בעליית פרופיל המעורבות של האחים המוסלמים באירועים. בו בזמן תגובת דובר האחים עשויה להעיד על פוטנציאל של יריבותמחלוקות בין הנהגת האחים המוסלמים במצרים לבין אלקרצ’אוי, אשר נכנס לואקום שנוצר כתוצאה ממשבר ההנהגה ממנו סובלת התנועה במצרים בשנים האחרונות.
פרטים ביוגראפיים
12. אלקרצ’אוי נולד בשנת 1926 בכפר קטן באזור הדלתא שבמצרים. כאשר היה בן שנתיים התייתם מאביו וגדל בבית דודו, בסביבה דתית. בגיל ארבע נשלח ללמוד בבית ספר דתי. מספרים עליו כי בגיל תשע ידע את כל הקוראן בעל-פה. בנעוריו למד בבית ספר דתי בטנטא שם החל להתעמק בכתביו של חסן אלבנא, מייסד תנועת האחים המוסלמים, אותו מגדיר אלקרצ’אוי כמעצב הגדול ביותר של תודעתו הפוליטית והדתית.
13. בגיל 18 החל אלקרצ’אוי ללמוד בפקולטה לדתות באוניברסיטת אלאזהאר שבקהיר. הוא סיים את לימודיו ב-1953. שנה לאחר מכן עבר בחינות הסמכה להוראה. בשנת 1958 סיים את התואר שני בשפה וספרות ערבית ובשנת 1973 קיבל תואר דוקטור. אלקרצ’אוי חיבר עד היום למעלה מ-50 ספרים אודות ההיבטים השונים של ההלכה האסלאמית. במהלך לימודיו באוניברסיטת אלאזהאר נחשף אלקרצ’אוי לאידיאולוגיה של האחים המוסלמים והתמסר לפעילות פוליטית אסלאמית ולהטפה נגד הנוכחות הבריטית במצרים. הטפותיו נגד המשטר הנאצרי הביאו מספר פעמים למעצרו בידי השלטונות.
14. פעילותו הפוליטית אסלאמית וחריפות לשונו הביאו להרחקתו ב-1961 מאוניברסיטת אלאזהאר ולמינויו לראש שלוחת האוניברסיטה בקטר. אולם דווקא צעד זה, שהסיט ממנו את אילוצי הממשל המצרי, סייע להתבלטותו כאיש דת עצמאי. החל משנת 1961 הוא חי בקטר ועמד בראש בית הספר העליון לדתות. בשנת 1977 הוא ייסד את הפקולטה ללימודי ההלכה האסלאמית באוניברסיטת קטר ועמד בראשה עד 1990. במקביל הוא ייסד גם מכון לחקר הסנה.
15. מוסדות אלה מהווים, עד היום, מוקד חשוב של פעילות בעולם הערבי והמוסלמי ושל פעילותו בקרב קהילות מוסלמיות במערב. פעילותו זו זיכתה אותו באזרחות קטרית בשל שירות מצטיין למדינה. הוא זכה למספר אותות ועיטורים ביניהם אות המלך פיצל הסעודי, אות האוניברסיטה האסלאמית במלזיה ואות סלטאן בורניי.
16. בעקבות הוצאתם מחוץ לחוק של האחים המוסלמים במצרים נחשב אלקרצ’אוי למבוקש ועל כן הוא לא שב אליה. עד כה התגורר אלקרצ’אוי בקטר ושימש במספר תפקידים בקטר ומחוצה לה ביניהם: ראש המכון לחקר תולדות הנביא באוניברסיטת קטר; יו"ר ארגון העלמאא’ (ארגון חכמי דת אסלאמיים); ראש "המועצה האירופאית לפסקי הלכה (פתוה) ולמחקר" (ECFR ) (מסגרת גג אסלאמית-אירופית המנסה לקרב בין קהילות מוסלמיות ברחבי אירופה ולגשר בין הזרמים השונים במטרה לשלב בין החיים באירופה הנוצרית דמוקרטית לבין ההלכה האסלאמית). ביולי 2007 השיק אלקרצ’אוי פורום למחשבה מוסלמית מתונה הקרוי על שמו אשר ממומן על ידי הפקולטה לשריעה באוניברסיטת קטר והמרכז לאסלאם מתון בכווית.
17. למרות שאלקרצ’אוי החל את דרכו כפעיל באחים המוסלמים הוא הכחיש בהמשך את היותו חבר בתנועה ואף סרב כמה פעמים לעמוד בראש התנועה במצרים (קרי, לשאת את תואר "המדריך הכללי"). עם זאת ראוי להדגיש כי הוא זוכה למעמד מיוחד בקרב האחים המוסלמים, בקרב חמאס, תנועת הבת של האחים, ובקרב התנועה האסלאמית בישראל; הוא מהווה עבורם מקור סמכות הלכתית ראשונה במעלה.
אידיאולוגיה, פעילות פוליטית ופרסומים
18. אלקרצ’אוי מגדיר את השקפתו הדתית כ"אסלאם מתון" שמבקש לאזן בין השכל והלב. הוא רואה בחיוב רפורמות באסלאם אותן הוא מגדיר כ"תיקונים של תפיסות שהושחתו". כחלק מהשקפה זו נחשב אחד מראשי דוקטרינת "חוק המיעוטים המוסלמים" (פקה אלאקליאת) המספקת למיעוטים המוסלמים בעולם מרווח תמרון המאפשר להם לפשר בין חיי היום-יום לבין ההלכה האסלאמית. תפיסה זו נועדה בשלב הראשון להביא לאיחוד וגיבוש בקרב המיעוטים המוסלמים, על מנת לאפשר להם לחיות תחת שלטון לא מוסלמי, אולם בשלב הסופי לסייע להפצת האסלאם בעולם כולו.
19. בה בעת פעילותו לגישור בין אילוצי היום-יום של המהגרים המוסלמים לבין ההלכה האסלאמית, כרוכה בראיית אירופה את יעדו הבא של האסלאם. בשנת 2003 הוא פרסם פסק הלכה המצהיר כי "האסלאם יחזור לאירופה ככובש וכמנצח, לאחר שגורש ממנה פעמיים. הפעם הכיבוש לא יהיה באמצעות החרב, אלא באמצעות ההטפה והפצת האידיאולוגיה… העתיד שייך לאסלאם… התפשטות האסלאם עד שיכבוש את העולם כולו ויכלול את המזרח ואת המערב, היא תחילת חזרת הח’ליפות האסלאמית…".
20. מוסלמים שמרניים מתנגדים לגמישות היתרה שמפגין לדעתם קרצ’אוי ולא אחת הותקף על פסקי הלכה "מתירנים מידי" שהוציא. למרות הביקורת הנמתחת על משנתו הוא זוכה לכבוד והערכה גדולים בעולם המוסלמי ורוב אנשי ההלכה המוסלמים מכבדים את פסיקותיו. בעיני רבים נחשב אלקרצ’אוי כיום כיורשו של סייד קטב (הוגה דעות ופעיל בכיר בתנועת האחים המוסלמים במצרים) וכסמכות הדתית והאידיאולוגית העליונה של האחים המוסלמים, אף כי הוא דחה הצעות לכהן כמנהיג הרשמי של התנועה.
21. אלקרצ’אוי פרסם שורה ארוכה של פסקי הלכה וכן מפר רב של ספרים שהחשוב בהם הוא הספר "מותר ואסור באסלאם". הספר תורגם לשפות רבות ונמכר במיליוני עותקים. כיום הוא נחשב לספר המוסלמי הנמכר ביותר באירופה לאחר הקוראן.
שיח’ ד"ר יוסף קרצ’אוי עונה לשאלות הצופים (ערוץ אלג’זירה, 15 במרץ, 2009)
יחסו של אלקרצ’אוי לפיגועי ההתאבדות ותמיכתו בחמאס
22. אלקרצ’אוי מחזיק בדעות קיצוניות בכל הקשור לישראל והוא מהווה מקור סמכות דתי ראשון במעלה גם עבור חמאס. אלקרצ’אוי הינו תומך נלהב בטרור הפלסטיני כולל נגד מטרות אזרחיות בטענה, כי מדובר בביטוי לגיטימי של "התנגדות" וכי ישראל היא חברה מיליטאריסטית שבה כל אזרח הוא חייל בפוטנציה. אלקרצ’אוי הוציא פסקי הלכה הקוראים לג’האד נגד ישראל והיהודים והמתירים ביצוע פיגועי התאבדות, גם אם נפגעים בעקבותיהם נשים וילדים. הוא פירסם גם פסק הלכה המתיר תקיפת יהודים ברחבי העולם שכן בראייתו אין הבדל יסודי בין יהדות לציונות ועל כן כל מטרה יהודית היא שוות ערך למטרה ישראלית.
23. מעמדו המוביל של אלקרצ’אוי באסלאם הסוני מקנה משנה תוקף לחוות הדעת ההלכתית שלו, הנותנות הכשר לטרור הפלסטיני, והופכות אותו לגורם בעל השפעה רבה בעיצוב הלך הרוח האנטי-ישראלי בעולם המוסלמי והערבי.
24. כך, ביולי 2003, בעיצומה של מתקפת טרור המתאבדים (האנתיפאדה השנייה) התייחס אלקרצ’אוי לסוגיית פיגועי ההתאבדות, בכנס של "המועצה האירופית לפסקי הלכה (פתוה) ומחקר (ECFR ). לדבריו פעולות ה"אסתשהאד" (מות הקדושים למען אללה)1, שמבצעים הארגונים הפלסטינים על מנת להתנגד ל"כיבוש הציוני" אינן נכללות בשום פנים ואופן במסגרת ההגדרה של הטרור (אלשרק אלאוסט, 19 ביולי 2003). הוא גם השמיע בהזדמנויות נוספות תמיכה בפיגועי ההתאבדות, בין השאר ב-BBC (8 בפברואר 2010) ובערוץ אלג’זירה (28 בינואר 2009)2.
25. ראוי לציין כי בכירים בחמאס הסתמכו על פסקי ההלכה של אלקרצ’אוי המתירים ביצוע פיגועי התאבדות נגד ישראל על מנת להצדיק סוג זה של פיגועים (השנוי במחלוקת). כך למשל:
א. שיח’ חאמד אלביתאוי, פעיל בכיר של חמאס ביהודה ושומרון, קבע תוך כדי הסתמכות על פסק הלכה של קרצ’אוי, כי על פי ההלכה האסלאמית "הג’האד הוא מצווה קולקטיבית [פרצ’ כפאיה]…; ואולם, אם הכופרים כובשים שעל כלשהו מאדמתם של המוסלמים – כפי שקרה הלכה למעשה בכיבוש פלסטין על ידי היהודים – הרי שהג’האד הופך למצווה החלה על הפרט [‘פרצ’ עין’]", ולכן פיגועי ההתאבדות מותרים.3
ב. ד"ר עבד אל-עזיז אלרנתיסי, מראשי חמאס, שנהרג בסיכול ממוקד, הסביר בהסתמכו על פסק הלכה של אלקרצ’אוי: "התאבדות תלויה בכוונה. אם מוסר הנפש מתכוון להרוג את עצמו, משום שמאס בחיים – הרי שזוהי התאבדות. ואולם, אם הוא רוצה למסור את נפשו כדי להלום באויב ולזכות בשכר מאללה – הרי שהוא נחשב למוסר נפש [ולא למתאבד]4.
26. על מנת לסייע במימון תשתית ה"דעוה" האזרחית של חמאס, הקים אלקרצ’אוי את "קואליצית הצדקה", שבראשה הוא עומד. זהו ארגון גג המשמש לגיוס כספים עבור חמאס ועבור פעילויות אסלאמיסטיות אחרות ברחבי העולם. "קואליציה" זו הוכרזה כמסייעת לטרור והוצאה אל מחוץ לחוק בישראל בפברואר 2002. בדצמבר אותה שנה היא הוצאה אל מחוץ לחוק גם בארה"ב.
27. אלקרצ’אוי עוין את הרשות הפלסטינית. בתחילת שנת 2010 מתח אלקרצ’אוי ביקורת על אבו מאזן על רקע הצבעה בעניין ביטול דו"ח גולדסטון, והוציא פסק הלכה לפיו יש לסקול את אבו מאזן במכה. אבו מאזן, דרש מאלקרצ’אוי לחזור בו מדבריו. אלקרצ’אוי מצידו הכחיש את פרסום פסק ההלכה, אולם אישר שאמר במהלך דרשה שאם האשמות נגד אדם כלשהו ברשות יוכחו כנכונות [בסיוע לביטול ההצבעה על דו"ח גולדסטון) הרי יש לסקול אותו במכה כעונש על בגידה (אסלאם-און-ליין, 7 בינואר, 2010). בתגובה מסר מחמוד אלהבאש, שר ההקדשים והדתות ברשות הפלסטינית, כי משרדו הורה לכל דרשני המסגדים בשטחי הרשות לתקוף את אלקרצ’אוי באופן אישי (אלקדס אלערבי, 18 בינואר, 2010).
התבטאויות אנטישמיות
28. אלקרצ’אוי השמיע לא אחת התבטאויות אנטישמיות בעלות אופי אסלאמי. כך למשל, התוכנית "ההלכה והחיים", ששודרה בערוץ אלג’זירה ב-15 במרץ 2009, דנה בנושא הצדיקים באסלאם. אחד הצופים הפנה שאלה לאלקרצ’אוי לגבי תפקידם של הצדיקים (אלצאלחון) בקוראן בשחרור המקומות הקדושים (לאסלאם) וניצחון האומה (המוסלמית).
29. אלקרצ’אוי ניצל את ההזדמנות למתן תשובה בעלת אופי פוליטי מובהק, שכללה השתלחות בעלת אופי אנטישמי מובהק נגד העם היהודי בהתבססו על מסורת אסלאמית (חדית’) ידועה, הקוראת להרוג ביהודים. בתשובה לשאלה אמר אלקרצ’אוי, כי הצדיקים הם "מלח הארץ" שבאמצעותם תמיד משוחררות האדמות. לדבריו, הצדיקים הם מקור התקווה והשאיפה שבאמצעותם תשוחרר ירושלים, תשוחרר פלסטין, תשוחרר עזה וישוחררו כל האדמות עליהן שולטים אויבי המוסלמים. קרצ’אוי ממשיך לפרט את עמדתו בנושא בהדגישו, כי המלחמה נגד היהודים אינה מלחמה של הפלסטינים בלבד אלא מלחמה של כלל המוסלמים.
30. שיח’ אלקרצ’אוי הסתמך בתשובתו על המסורת (החדית’) הידועה אודות מלחמת אחרית הימים בין המוסלמים ליהודים. לדבריו, כפי שהן מובאים בתוכנית, אמר הנביא מחמד: "לכן תמשיכו להילחם ביהודים והם ילחמו בכם, עד שיהרגו אותם המוסלמים. היהודי מתחבא מאחורי האבן והעץ. האבן והעץ אומרים, הוי עבד אללה, הוי המוסלמי, הנה היהודי מאחורי, בוא והרוג אותו"5. אלקרצ’אוי מפרש את החדית’ באומרו כי הוא מתייחס לכך שכל דבר הניצב ליד אלה, אשר יילחמו ביהודים וישחררו את האדמה, אפילו האבן והעץ, יצביע על [מיקומם של] היהודים. הוא מוסיף, כי אלה המבצעים את המערכה לשחרור המקומות הקדושים, הם עבדי אללה המוסלמים, ולא ירדנים או פלסטינים או מצרים או עיראקים.
עמדת אלקרצ’אוי כלפי אלקאעדה והג’האד העולמי
31. שיח’ אלקאצ’אוי גינה את פיגועי ה-11 בספטמבר וקבע כי חובתו של כל מוסלמי לסייע להביא את מבצעי הפיגוע לדין. לעומת התנגדותו לאלקאעדה, הוא קרא בעבר לפגוע באמריקאים הפועלים בעיראק.
32. בכנס בנושא "הפלורליזם באסלאם", שהתקיים בסוף אוגוסט 2004 באיגוד העיתונאים במצרים בקהיר, פרסם השיח’ יוסף אלקרצ’אוי חוות דעת הלכתית (פתוה) המתירה לחטוף ולרצוח אזרחים אמריקנים בעיראק כדי ללחוץ על הצבא האמריקני להסיג את כוחותיו. אלקרצ’אוי הדגיש, כי "כל האמריקנים בעיראק הם לוחמים, אין הבדל בין אזרח לחייל, ויש להלחם בהם משום שהאזרח האמריקאי בא לעיראק כדי לשרת את הכיבוש. חטיפתם והריגתם של אמריקנים בעיראק היא חובה (דתית) כדי שיצאו ממנה ויעזבו אותה לאלתר. ההתעללות בגופות ההרוגים (לעומת זאת) אסורה באסלאם (אלשרק אלאוסט, לונדון, 2 בספטמבר 2004).
33. אלקרצ’אוי פרסם חוות דעת זו שבוע לאחר שהתפרסם גילוי דעת של אישים ממדינות שונות בעולם המוסלמי ובו קריאה לתמיכה בכוחות הנלחמים נגד הקואליציה בעיראק. גילוי דעת זה נחתם על ידי 93 אנשי דת מוסלמים כולל אישים מתנועת האחים המוסלמים ובהם אלקרצ’אוי ואישים מחמאס, מהג’האד האסלאמי ומחזבאללה (אלקדס אלערבי, לונדון, 23 באוגוסט 2004).
34. לנוכח סערה שעוררה חוות דעתו המתירה להרוג אזרחים אמריקאים בעיראק, שלח אלקרצ’אוי, עשרה ימים לאחר מכן, פקס למשרדי היומון הבינערבי אלחיאת שבו הכחיש את "מה שייחסו לו כלי התקשורת" בעניין זה. לדבריו, "כמה אמצעי תקשורת טענו שאני פרסמתי חוות דעת הלכתית שיש חובה להרוג אזרחים אמריקנים בעיראק. אין לכך בסיס. כלל לא פרסמתי פתוה בעניין זה. נשאלתי באגודת העיתונאים המצריים לפני מספר ימים לגבי ההיתר להיאבק בכיבוש בעיראק ועניתי בחיוב. אחר כך נשאלתי לגבי האזרחים האמריקנים בעיראק והשבתי בשאלה בלבד – האם יש בעיראק אזרחים אמריקאים? כידוע אינני משתמש בפתוה מעין זו במילה ‘הריגה’ אלא במילה ‘מאבק’ שהיא מקיפה הרבה יותר מן המילה הריגה ופירושה אינו בהכרח הריגה. כמו כן, גיניתי בעבר במספר הזדמנויות חטיפה של בני ערובה ודרשתי לשחררם ולא לאיים בהריגתם" (אלחיאת, לונדון, 9 בספטמבר 2004).
35. יצוין כי לפני פרסום הכחשה זו אישר מנהל לשכתו של אלקרצ’אוי, עצאם חלימה, כי אלקרצ’אוי פרסם חוות דעת הלכתית לפיה חובה להלחם באזרחים האמריקאים בעיראק בהיותם פולשים (אלקדס אלערבי, לונדון, 23 בספטמבר 2004).
אלקרצ’אוי ואיראן
36. אלקרצ’אוי מתנגד נמרצות לניסיונות ההתפשטות של האסלאם השיעי והוא מותח ביקורת על מאמציה של איראן להפיץ את השיעה בקרה המדינות הסוניות. אלקרצ’אוי אף יצא מספר פעמים בביקורת נגד חסן נצראללה, מנהיג חזבאללה.
קריאה למוסלמים להשיג נשק גרעיני
37. אלקרצ’אוי התבטא בעבר כי על המוסלמים להשיג נשק גרעיני "כדי להטיל אימה בליבות אויביהם". עם זאת ציין כי אין להשתמש בנשק הגרעיני6.
התייחסות אלקרצ’אוי לאירועים האחרונים בתוניסיה ובלוב
38. בהתייחסו לאירועים בתוניסיה אמר אלקרצ’אוי, כי יש להמשיך במאבק עד שכל אנשי מפלגתו של הנשיא בן עלי יועברו מתפקידם, חוץ מהנשיא הזמני, אשר צריך לדעתו להישאר על מנת שלא ייווצר ואקום חוקתי. הוא קרא לתוניסיה לשחרר את האסירים הפוליטיים, להחזיר גולים פוליטיים, ולהחזיר מנהגים אסלאמיים שנאסרו על ידי שלטונו החילוני של הנשיא המודח כמו לבישת הרעלה (חג’אב) בקמפוסים של האוניברסיטאות.
39. בהתייחסו לאירועים בלוב קרא אלקרצ’אוי למעמר אלקד’אפי לעזוב את השלטון וללמוד את הלקח מהאירועים במצרים ובתוניסיה. הוא קבע כי המרי נגד אלקד’אפי הינו חובה הלכתית אסלאמית, קרא לבני השבטים בלוב למרוד בקד’אפי ולהצטרף לשורות המפגינים, וקרא לאנשי הצבא בלוב "לנהוג כמו אחיהם במצרים, לעמוד בשורה אחת יחד עם בני עמם, כדי להשיב את לוב לצביונה הערבי והאסלאמי". הוא קבע, כי אלו שנהרגו במהלך האירועים האלימים בלוב הם שהידים, היושבים בגן עדן, התומכים בלוחמי הג’האד המתקוממים נגד המשטר הלובי (הטלויזיה המצרית, ראיון טלפוני עם אלקרצ’אוי ששודר במסגרת מהדורת החדשות, 20 בפברואר 2011).
1 מבצע פעולת ההתאבדות נקרא "אסתשהאדי", מי שהקריב עצמו במודע למען אללה.
2 על פי דו"ח ממר"י, 8 בפברואר 2010.
3 אלחיאת, 25 בפברואר 2001.
4 אלחיאת, 25 בפברואר 2001.
5 על פי החדית’ המקורי כל עץ ואבן יסגירו את מקום מחבואם של היהודים פרט לעץ הימלוח (שיח קוצני הגדל באזורים מדבריים) שיגן על היהודים ולא יסגיר את מקום מסתורם. בגרסאות אחרות של המסורת, דוגמת זו שצוטטה על ידי שיח’ קרצ’אוי, מנוסחים דברי הנביא לאו דווקא כנבואת אחרית הימים אלא בהקשרים פוליטיים עכשוויים וכציווי כללי למוסלמים להרוג יהודים, ללא מוטיב ההגנה עליהם של עץ הימלוח.
6 הטלויזיה הקטרית, 18 באוקטובר 2002, על פי ממר"י.
