איום הרקטות מרצועת עזה על העורף הישראלי
הזהות הביטחונית: מחמד אלכילאני לבוש במדי המשטרה הימית
הזהות הטרוריסטית: תמונת מחמד אלכילאני, כפי שהופיעה באתר גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס.
פתחי חמאד (משמאל), שר הפנים של ממשל חמאס, לצידו של ראש ממשל חמאס אסמאעיל הניה (מימין), בעת הלווייתו של מחמד אלכילאני
אילוצים ושיקולים המשפיעים על מדיניות הפיגועים של חמאס
1. בשלוש וחצי השנים, שחלפו מאז מבצע "עופרת יצוקה", מנהלת תנועת חמאס ברצועת עזה מדיניות פיגועים מרוסנת, שונה במאפייניה מזו שקדמה למבצע. מדיניות זו מנסה לתמרן במרחב שבין האופי הג'יהאדי והאסלאמיסטי של חמאס לבין מכלול אילוצים ושיקולים המשפיעים על חמאס לכיוון של מדיניות פרגמאטית.
2. עיקרם של האילוצים והשיקולים, מהם מושפעת להערכתנו מדיניות הפיגועים של חמאס ברצועה:
א. האידיאולוגיה: חמאס במהותה הינה תנועה אסלאמית-רדיקלית, שלוחה פלסטינית של תנועת האחים המוסלמים, שדרך הג'האד וה"התנגדות" מהווים מרכיב מרכזי בזהותה (כפי שהדבר מצא ביטויו באמנת חמאס מ-1988, נאמר בהצהרות תכופות של בכירי חמאס, ומיושם בפעילות טרור רבות שנים). דרך הג'האדה"התנגדות" נתפסת ע"י חמאס ככלי המרכזי לקידום מטרותיה האסטרטגיות לצד כלים נוספים, משניים בחשיבותם, כמו העשייה המדינית או "ההתנגדות העממית" (שבהן דוגלת הרשות הפלסטינית). במרכז מטרותיה האסטרטגיות של חמאס עומדים "שחרור פלסטין" מהים התיכון ועד נהר הירדן, חיסול מדינת ישראל, החזרת הפליטים הפלסטינים לישראל, והקמת מדינה פלסטינית בעלת אופי אסלאמי.
ב. האילוץ הממשלי: מאז שתפסה חמאס את השלטון על רצועת עזה (2007) הולכת וגוברת חשיבותו של האילוץ הממשלי, שעיקרו שימור וחיזוק שליטתה וריבונותה של חמאס ברצועת עזה כשלב בדרכה להשתלטות על כלל הזירה הפלסטינית. שיקול זה, המשפיע לכוון של התנהלות פרגמאטית, מחייב את חמאס לקחת בחשבון את צרכיהם של כמיליון וחצי תושבים המתגוררים ברצועה ולספק מענה ופתרונות מעשיים לקשייהם הכלכליים היום-יומיים (משבר האנרגיה, שעימו מתמודדת חמאס לאחרונה, מהווה דוגמא טובה לכך).
ג. אילוצים נוספים: לאלו יש להוסיף שיקולים נוספים וביניהם עוצמת ההרתעה של ישראל לאחר מבצע "עופרת יצוקה", שהגבירה את עניינה של חמאס להימנע מעימות צבאי עימה, בעיתוי ובנסיבות בלתי נוחים לה. שיקול נוסף הינו עניינה של חמאס לקנות רווח זמן, שבמהלכו תימשך ההתעצמות הצבאית שלה ללא הפרעה, בדגש על שיפור יכולת הפגיעה בעורף הישראלי באמצעות רקטות ארוכות טווח.
מאפייני מדיניות הפיגועים של חמאס
3. כפועל יוצא מהמתח שבין האידיאולוגיה לשיקולים המרסנים, אימצה לעצמה חמאס לאחר מבצע "עופרת יצוקה" מדיניות מרוסנת, אותה היא מנסה לאכוף על ארגוני הטרור האחרים, ברמות משתנות של נחרצות. מאפייניה העיקריים של מדיניות זאת:
א. ריסון ירי רקטות לעבר ישראל לצד העלמת עין מירי ספוראדי, המתבצע ע"י הארגונים השונים. חמאס מצידהנמנעת מליטול חלק ב"טפטוף" הרקטות אולם היא אינה פועלת בנחרצות להפסקתו ובפועל מאפשרת התמשכותו לאורך זמן. הארגונים המובילים בביצוע הירי הספוראדי הינם הג'האד האסלאמי בפלסטין (שירש את מקומה של חמאס כארגון המוביל בירי הרקטות), וועדות ההתנגדות העממית, התארגנויות פתח וגורמים סלפיים-ג'האדיים המזהים עצמם עם אלקאעדה.
ב. ארגוני הטרור השונים מקיימים גם "שיגרה" של ניסיונות פיגוע לאורך גדר הגבול (הנחת מטענים, צליפות, ירי מרגמות, ירי נ"ט וכו') מבלי לבצע "פיגועי איכות" בולטים.
ג. בתקופה האחרונה נמנעת חמאס מליטול חלק בסבבי ההסלמה המתחוללים מידי כמה חודשים כתוצאה מהמשך הפיגועים מהרצועה(באחרון שבהם במרץ 2012, נפלו למעלה מ-170 רקטות בשטח ישראל). בסבבים האחרונים חמאס הותירה את ההובלה בידי הג'האד האסלאמי בפלסטין, ועל כך ספגה ביקורת פנימית וחיצונית. אצל הג'האד האסלאמי בפלסטין השיקולים הג'האדים ותלותו הרבה יותר באיראן מכתיבים מדיניות ירי פחות מרוסנת מזו של חמאס. אולם הארגון מפגין נכונות "להתיישר" עם חמאס ולהימנע מדרדור המצב עם ישראל. זאת במסגרת הסכמים המתקיימים בין הארגונים המשמרים את "זכותו" של הג'האד האסלאמי בפלסטין להגיב על תקיפות ישראליות נגד פעיליו ברצועה.
4. המינון המוגבל של ירי רקטות ופיגועי הגדר, הגוררים תגובה ישראלית נקודתית, נתפס להערכתנו ע"י חמאס כמאפשר לקיים רגיעה שברירית אך מתמשכת, מבלי להיגרר לעימות נרחב יותר.
5. חמאס מנסה להחיל על הארגונים ה"סוררים" את מדיניותה המרסנת אולם לא תמיד בנחרצות ובקשיחות המאפיינת אותה, כאשר אינטרסים חיוניים שלה מאותגרים. זאת ועוד, חמאס מנסה לקדם פיגועים משלה ב"חתימה נמוכה" ומאפשרת גם לארגוני טרור אחרים לבצע פיגועים ספוראדיים ב"חתימה נמוכה", ללא "כתובת" ארגונית. מדיניות זאת מתבטאת, בין השאר, במציאת נתיבים עוקפים לביצוע פיגועים בשטח ישראל דרך חצי האי סיני (ציר ה"ח") על מנת לפעול משם נגד ישראל (ירי רקטות, תקיפת יעדים ישראלים בקרבת הגבול, חדירה לעומק ישראל). חמאס ושאר הארגונים מקפידים להסתיר דרך פעולה זאת ולעיתים אף להכחיש את עצם קיומה,כדי שלא לחשוף עצמם לתגובות ישראליות ושלא לסבך את יחסיהם עם מצרים.
6. מדיניות ריסון זאת העניקה לחמאס ולשאר ארגוני הטרור, מאז מבצע "עופרת יצוקה", רווח זמן, שנוצל לשם שיקום רצועת עזה ולתהליך התעצמות צבאית מואצת. תהליך ההתעצמות הביא לכך, שמאז מבצע "עופרת יצוקה" הכפילו חמאס ושאר הארגונים את כמות הרקטות שברשותם (שמרביתן סופקו ע"י איראן) ושדרגו את איכותן. כיום מצויות בידי חמאס ושאר ארגוני הטרור ברצועה כמה אלפי רקטות, תקניות ומתוצרת עצמית, לטווחים שונים. בין הרקטות הללו גם רקטות איראניות מדגם "פג'ר 5" בעלות טווח של 75 ק"מ, המסוגלות להגיע למרכז מדינת ישראל, שעדיין לא נעשה בהם שימוש.
אכיפת מדיניות ריסון הירי של חמאס ע"י מנגנוני ביטחון הפנים
7. חמאס מקיימת מערך מסועף של מנגנוני ביטחון פנים האחראים על אכיפת מדיניות הפיגועים שלה מול ישראל. בראש המנגנונים הללו עומד מאז שנת 2009 שר הפנים פתחי חמאד, שנבחר לאחרונה (אפריל 2012), לחבר הלשכה המדינית של חמאס.
8. פתחי חמאד מבטא בעשייתו את השילוב בין מדיניות הריסון לבין קידום הטרור כמו גם בין פעילות מדינית וממשלתית לבין פעילות צבאית:
א. מערך ביטחון הפנים, שבראשותו, אוכף על ארגוני הטרור האחרים את מדיניות הריסון של חמאס, הגם שלא תמיד הדבר נעשה באופן נחרץ דיו. לשם כך הוקם לפני מספר חודשים כוח בטחוני הכפוף לפתחי חמאד הנקרא "כוח השליטה בשטח" (קוה צ'בט אלמידאן). כוח זה מונה כ-300 אנשים, הפועלים נגד מבצעי הירי ומחרימים את אמצעי השיגור שברשותם [1].
ב. במקביל מעורב פתחי חמאד בפעילות צבאית-טרוריסטית מאחורי הקלעים, תוך הקפדה לשמור על חשאיות. הוא עומד בראש ארגון טרור שהוקם ע"י חמאס בשם "מגיני אלאקצא", אשר יוזם "פיגועי איכות" מול ישראל ב"חתימה נמוכה". בין השאר אחראי ארגון זה על ניסיון הנחת מטען, שהתגלה לפני מספר חודשים על גבול ישראל-מצרים [2].
9. מעבר לזהות הכפולה של שר הפנים פתחי חמאד, כמפעיל טרור וכאוכף מדיניות ריסון, ראוי לציין, כי בפועל מתקיים לאורך שנים שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה ושאר מנגנוני ביטחון הפנים של חמאס, לבין הזרוע הצבאית של חמאס (גדודי עז אלדין אלקסאם). שיתוף פעולה זה, שהתקיים גם ערב מבצע "עופרת יצוקה", מצא ביטויו בעבר בהערכות משותפת, אימונים משותפים, שיתוף פעולה לוגיסטי, איסוף מודיעין, ביצוע מארבים ותצפיות והשתלבות מנגנוני ביטחון הפנים בלחימה נגד צה"ל בעם חירום [3].
10. ביטוי עדכני לזהות הכפולה של אנשי מנגנוני הביטחון ניתן למצוא בתקיפת חיל האוויר הישראלי שכוונה נגד מוצב של מנגנון המשטרה הימית בצפון העיר עזה(14 בנובמבר 2011). בעקבות התקיפה דיווחו כלי התקשורת הפלסטינים, כי היעד שהותקף הינו מוצב של המשטרה הימית וכי כתוצאה מהתקיפה נהרג מחמד זאהר אלכילאני, שוטר במנגנון המשטרה הימית. בעקבות התקיפה פרסמו גדודי עז אלדין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, הודעה רשמית מטעמם על מות אחד מאנשיהם (אתר גדודי עז אלדין אלקסאם, 14 בנובמבר 2011). פתחי חמאד, שר הפנים ואסמאעיל הניה, ראש ממשל החמאס, אף נכחו בהלוויית ההרוג [4]
[1]ידיעה על הקמת הכוח פורסמה בעיתון הארץ ב- 10 במאי 2012 וצוטטה בפורום חמאס (PALDF). נראה לנו, כי פרסום דבר קיומו של כוח זה ומשימותיו גרם מבוכה לחמאס שאינה רוצה להצטייר כמי שמונעת פעולות טרור. דובר משרד הפנים בממשל חמאס, איהאב אלע'צין, כינה את הפרסום בעיתון הארץ כתעמולה ושמועות שישראל מפיצה. הוא הדגיש, שהממשלה הפלסטינית ברצועת עזה הינה "ממשלת התנגדות" וכי מטרתה היא לשמור על ה"התנגדות". יוזכר, כי בעבר התפאר פתחי חמאד, שמשרדו עושה מאמץ להגן על ארגוני הטרור השונים "ולהקל על משימותיהם הג'האדיות". לשם כך, ציין, שהוא ואנשי משרדו נפגשים עם הארגונים באופן קבוע על מנת להסיר כל מכשול בפני פעילותם הצבאית (סוכנות צפא, 28 באוקטובר 2009). אכיפת מדיניות הריסון והסיוע לפעולות הטרור הינם שני צדדים של אותו מטבע.
[2]בליל 21-20 בפברואר 2012, במהלך פעילות כוחות צה"ל ומשטרת ישראל לסיכול הברחות בגבול ישראל מצרים, זוהה אדם אשר השליך תיק חשוד ונמלט מהמקום. בסריקות שנערכו מאוחר יותר התברר כי התיק שנזרק הכיל מטען רב עוצמה, שיועד ככל הנראה לביצוע פיגוע נגד חיילי צה"ל או אזרחים. המטען פוצץ באופן מבוקר (דובר צה"ל 21 בפברואר 2012). המטען התגלה באזור שבין כרם שלום לניצנה. התגלו בו כדוריות נפץ רבות ובסמוך לו מכשיר טלפון סלולארי העשוי להעיד על כוונה להפעיל את המטען מרחוק (הארץ, 21 בפברואר 2012).
[3]פירוט שיתוף הפעולה ראו מסמך מרכז המידע מה- 14 במרס 2010: "התנהלות חמאס ואופיו של איום הטרור מרצועת עזה, בחינת תכני דו"ח גולדסטון לעומת הממצאים העובדתיים", כרך ב".
[4]פירוט ראו לקט מידע מה-16 בנובמבר 2011: "תקיפת חיל האוויר, שבוצעה לאחרונה נגד מוצב של מנגנון המשטרה הימית, המחישה את זהותם הכפולה של אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים, שרבים מהם משרתים במקביל גם בזרוע הצבאית של חמאס. מנגנון המשטרה הימית, שרבים מפעיליו משרתים בגדודי עז אלדין אלקסאם, היה מעורב בעבר בפעולות מבצעיות נגד צה"ל, שאינן קשורות לשיטור הימי".
