 צלאח אלח'ואג'א בכיר ב"וועדות העממיות": חיפוש אחר "דרכים יצירתיות", שנועדו ליצור עימות ישיר עם כוחות הביטחון הישראליים צלאח אלח'ואג'א בראיון לערוץ אלפלסטיניה (, 4 ביולי 2013) |
 עבדאללה אבו רחמה, בכיר ב"וועדות העממיות" : ביצוע פעולות מיוחדות ומפתיעות בסמוך להתנחלויות, למחסומים ולגדר בדגש על התנחלות בית אל בתמונה (אבו רחמה מתראיין לערוץ אלפלסטיניה, 13 בינואר 2013) |
כללי
1. התבטאויות של פעילים בולטים ב"וועדות העממיות להתנגדות לגדר ולהתנחלויות" משקפות רצון להעניק תנופה מחודשת לפעולות ההתרסה נגד ישראל במסגרת "ההתנגדות העממית", אשר לאחרונה נכנסו לשגרה מסוימת ומעוררות פחות עניין תקשורתי ובינלאומי (פרטים אודות ה"וועדות העממיות ראו נספח א'). לצורך זה הם מנסים לנצל את יום השנה לחוות הדעת המשפטית האנטי-ישראלית, שנתן בית הדין הבינלאומי בהאג בסוגיית הגדר החל ב-9 ביולי 2004 (ראו נספח ב'). לדבריהם מתוכננות להתבצע פעילויות חדשניות "בדרכים יצירתיות" במטרה ליצור עימות ישיר עם כוחות הביטחון הישראליים.
2. עיקרי ההתבטאויות:
א. צלאח אלח'ואג'א, פעיל בולט ב"וועדות העממיות" ואחד הפעילים הבולטים של "ההתנגדות העממית" ביהודה ושומרון, העניק לאחרונה ראיון לתחנת הרדיו של הרשות הפלסטינית. בראיון הוא ציין, כי שמונה שנים לאחר פסק הדין בהאג נראה, כי הארגונים הבינלאומיים אינם עושים דבר כדי ליישם אותו ולאלץ את ישראל להפסיק את "התקפותיה היומיומיות נגד המקומות הקדושים והשטחים הפלסטינים". לדבריו שוקדים הפעילים, מזה שבועות, על ארגון פעילויות חדשות ב"כבישים עוקפים, דרכי עפר, מחסומים, התנחלויות קיימות והתנחלויות בשלבי בנייה". לדבריו הכוונה בפעולות אלה, היא ליצור עימות ישיר עם "כוחות הכיבוש" כחלק מהסלמת ההתנגדות העממית בדרכים יצירתיות (רדיו קול פלסטין, 3 ביולי 2013).
ב. עבדאללה אבו רחמה, פעיל בולט ב"וועדות העממיות" ואחד ממובילי "ההתנגדות העממית" ביהודה ושומרון סיפר על קמפיין בשם "ארץ היי חזקה" (כשמו של השיר, ששר המתמודד הפלסטיני שזכה לאחרונה בתחרות ערב איידול), ובו נוטלות חלק כל הוועדות העממיות, בתיאום עם תנועות הנוער. מטרת הקמפיין, לדבריו, "להתנגד לכיבוש בכל הצורות". אבו רחמה ציין, שהתנחלות בית-אל עומדת במרכז הפעילו מכיוון, שלדבריו היא מהווה סמל להתנחלויות ומפני, שלטענתו שם מתקבלות החלטות הקשורות להפקעת אדמות. לגבי אופי הפעילות אמר, כי במהלך הימים הקרובים תתקיימנה פעילויות מגוונות "מיוחדות ומפתיעות" בכל רחבי הגדה המערבית סמוך להתנחלויות, למחסומים ולגדר. אבו רחמה הדגיש, כי לנוכח מה שקורה במצרים ובעולם הערבי על הפלסטינים להיות מאוחדים ולערוך "אנתיפאדה נועזת נגד הכיבוש" (פאל טודיי, 3 ביולי 2013).
3. התבטאויות אלה משקפות, להערכתנו, תחושה בקרב פעילי הוועדות העממיות, כי ההפגנות השבועיות נגד הגדר והפעולות ה"שגרתיות" אינן מעוררות די עניין ציבורי ביהודה ושומרון ומחוצה לה (דומה, כי האירועים הדרמטיים במצרים המושכים אליהם את תשומת הלב האיזורית והבינלאומית עשויים לחזק תחושה זו). על כן הם חשים בצורך להפיח רוח חיים מחודשת בפעולת "ההתנגדות העממית" ומנצלים לשם כך את יום השנה למתן חוות הדעת האנטי-ישראלית של בית הדין הבינלאומי. כמו כן יתכן והדבר מבטא גם את עניינם לנצל הצלחות כמו חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג (למרות היותה בלתי מחייבת) כמנוף להמשך פגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל במסגרת קמפיין הדה-לגיטימציה הנערך נגדה.
נספח א
"הוועדות העממיות למאבק בגדר ובהתנחלויות"
1. "ההתנגדות העממית" מהווה דרך פעולה פלסטינית מרכזית המיושמת בשטחי יהודה ושומרון ע"י הרשות הפלסטינית ו"ועדות עממיות" מקומיות. "ההתנגדות העממית" משולבת היטב במאבק המדיני, הכלכלי, ההסברתי והמשפטי, שמנהלת הרשות, ויוצרת מקור מתח תמידי , מבוקר ונשלט באמצעותו ניתן להפעיל לחצים על ישראל בהיקף ובמינון התואמים את ההתפתחויות בתהליך המדיני והנתפסים כלגיטימיים ע"י הקהילה הבינלאומית.
2. לצורך המאבק בגדר הביטחון ובהתנחלויות הוקמו כשלושים "וועדות עממיות" (מונח שהושאל מתקופת האנתיפאדה הראשונה), והוקמה ועדת-על, שמקום מושבה בראמאללה. במקביל הוקמה ע"י הרשות ופתח מערכת ארגונית ממוסדת להנעת מחאת הציבור הפלסטיני בסוגיות שונות דוגמת האסירים. בפעילות ה"התנגדות העממית" משולבים גם סטודנטים מהאוניברסיטאות והמכללות ביהודה ושומרון; תנועות נוער; פעילי ארגוני טרור פלסטינים (בדגש על חמאס, החזית העממית לשחרור פלסטין והחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין); פעילי NGO'sהמזוהים בעיקר עם השמאל הפלסטיני (בדגש עם "היוזמה הלאומית" בהנהגת מצטפא ברע'ותי); פעילים פרו-פלסטינים מחו"ל (בעיקר ממדינות המערב), המגיעים באופן מאורגן לתקופות זמן קצובות ליהודה ושומרון ופעילי שמאל קיצוני מישראל.
3 צלאח אלח'ואג'אהוא פעיל ב"וועדה העממית" בנעלין ואחד מהפעילים הבולטים של "ההתנגדות העממית" ביהודה ושומרון. הוא חבר ב"יוזמה הלאומית", מפלגת שמאל פלסטינית, חברה באש"פ, שבראשה עומד מצטפא ברע'ות'י (הממלא תפקיד חשב בליבוי "ההתנגדות העממית" ובמתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל). הוא נוטל חלק בקמפיינים אנטי-ישראליים, במסגרת מתקפת הדה-לגיטימציה נגד ישראל כגון הקמפיין להחרמת מוצרים ישראלים (BDS) או היוזמה לקיום צעדה לעבר גבולות ישראל. ב"יום האדמה". אלח'ואג'א שימש כחבר בועדת התאום של הצעדה לגבולות ישראל בשנת 2012 ומשמש בתפקיד זה גם בשנת 2013.
צלאח אלח'ואג'א (נקטה, 1 באוגוסט 2012)
4. עבדאללה מחמוד מחמד אבו רחמה הוא תושב הכפר בלעין. עומד בראש הועדה העממית המקומית ונחשב לאחד ממובילי "ההתנגדות העממית". בין השנים 2011-2009 . הוא היה אסור מספר פעמים בבתי-כלא ישראליים בשל מעורבותו בארגון פעולות אלימות נגד כוחות הביטחון הישראליים. בשנה האחרונה התרחבה פעילותו אל מעבר למחאה המקומית בבלעין.
מימין : עבדאללה אבו רחמה בראש קבוצת פעילים פלסטיניים חוסמים ציר תנועה מרכזי סמוך לעפרה (פורום ראמאללה לנד, 19 בנובמבר 2012). משמאל: אבו רחמה מתעמת עם שוטר משמר הגבול באחת ההפגנות נגד הגדר בבלעין (אלריאצ', סעודיה, 10 בפברואר 2012).
נספח ב
חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי בהאג בנושא הגדר
1. ב-8 בדצמבר 2003 החליטה העצרת הכללית של האו"ם לבקש חוות דעת מבית הדין הבינלאומי בהאג בדבר "המסקנות החוקיות הנובעות מבניית החומה על ידי ישראל, הכוח הכובש בשטחים הפלסטינים הכבושים" בית המשפט קיבל הצהרות כתובות ממדינות שונות ושמע טיעונים בעל-פה . ישראל סירבה להכיר בסמכותו של בית הדין לפסוק בעניין והיא לא מימשה את זכותה לשלוח שופט להרכב בית הדין, לא הציגה טיעונים בעל-פה בפני בית הדין אלא רק טיעונים בכתב, שרובם עסקו בנושא סמכותו של בית הדין לדון בנושא פנימי ישראלי. גם ארה"ב מתחה ביקורת קשה על בית הדין ויחד עם 22 מדינות הגישה חוות דעת לפיה הגדר היא נושא פוליטי ולא משפטי.
2. ב-9 ביולי 2004 נתן בית הדין את חוות דעתו (שאיננה מחייבת). הוא רשם את הבטחתה של ישראל, כי המכשול ישמש רק כאמצעי ביטחון זמני. עם זאת, ציין כי קיים חשש כבד שתוואי הגדר ייצור עובדות בשטח שיובילו לסיפוח דה פקטו של שטחים וישפיע על קביעת גבולות עתידיים בין ישראל לפלסטינים. לגבי חוקיות המכשול לפי אמות המידה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי החליט בית הדין, כי טענת ישראל לפיה אמנת ג'נבה הרביעית אינה חלה בשטחי יהודה ושומרון איננה רלוונטית בשל העובדה שישראל הכריזה שהיא מכילה את הסעיפים ההומניטאריים של האמנה על השטחים. על כן קבע בית הדין כי הגדר נועדה לסייע למפעל ההתנחלויות שמהווה הפרה של סעיף 49 של האמנה . עוד קבע בית הדין, כי מבחינת חוקיותה של הגדר לאור המשפט הבינלאומי לזכויות אדם הגדר פוגעת בזכויות שונות של הפלסטינים המעוגנות באמנות עליהן חתומה ישראל.
3. בית הדין בהאג התעלם כמעט לחלוטין מההיבט הביטחוני של בניית הגדר, שנועדה ביסודה לבלום את פיגועי ההתאבדות נגד ישראל במהלך האנתיפאדה השנייה. בית הדין קרא לישראל בחוות הדעת להפסיק את הקמת הגדר לפרק את החלקים, שנבנו על שטחים מעבר לקו הירוק ולשלם פיצויים לפלסטינים שנפגעו מהקמתה. חוות הדעת ניתנה ברוב של 14 תומכים מול מתנגד יחיד שופט אמריקאי יהודי. האיחוד האירופאי אימץ את חוות הדעת של בית הדין כמו גם מדינות ערב ומספר ארגונים לזכויות אדם.
4. ארגונים ופעילים הפלסטינים המעורבים במתקפת הדה-לגיטימציה, רואים ראו בחוות דעת זאת ניצחון פוליטי, הסברתי ומשפטי אותו הם חותרים למנף באמצעות קמפיינים, שנועדו לאלץ את ישראל לממש חוות דעת זאת. ממשלת ישראל מתחה ביקורת קשה על חוות הדעת והאשימה אותה בחד-צדדיות. היא גם הודיעה, כי תמשיך לבנות את הגדר בשם הזכות להגנה עצמית. בשנת 2005 חיברה פרקליטות המדינה בעקבות הוראת בג"ץ מסמך בו היא מנמקת מדוע היא דוחה את חוות הדעת.
[*]בהמשך למחקר מה- 5 במאי 2013 :"ההתנגדות העממית" הפלסטינית והאלימות המופעלת במסגרתה "
