פיגוע הדקירה בתחנה המרכזית בעפולה, שבו נהרג חייל צה”ל, הינו דפוס פעולה נפוץ, קל יחסית לביצוע, המהווה חלק מפיגועי “ההתנגדות העממית”. הרשות הפלסטינית ופתח תומכים ב”ההתנגדות העממית” תוך הצגתה (הכוזבת) כדרך פעולה בלתי אלימה.

כללי

1.    ב-13 בנובמבר 2013 נהרג חייל ישראלי בפיגוע דקירה בעפולה ע"י נער פלסטיני מאזור ג'נין, שוהה בלתי חוקי בישראל. פיגועי הדקירה מתבצעים במרבית המקרים (לא בכולם) באופן בלתי מאורגן, ע"י מחבלים בודדים (אף כי מוכרים מקרים של זוגות), שאינם משתייכים לארגוני הטרור הממוסדים. הפיגועים מתבצעים לרוב באמצעות סכין ולעיתים באמצעות חפצים חדים אחרים (גרזן, למשל). זירות הפיגועים הינם מקומות שבהם ישנה התקהלות של ישראלים ובמוקדי חיכוך ישראלים-פלסטינים (כגון מרחב ירושלים, מערת המכפלה, צומת תפוח). המוטיבציה של המפגעים יכולה להיות נקמה או רצון לתרום למאבק נגד ישראל או להצטייר כגיבורים או שילוב של המניעים הללו עם מניעים נוספים.

2.    פיגועי הדקירה הינם חלק מ"ההתנגדות העממית", אסטרטגיית המאבק נגד ישראל הנתמכת ע"י הרשות הפלסטינית ופתח^[1]. אסטרטגיה זאת אינה מהווה מחאה שקטה (כפי שמציגה אותה הרשות הפלסטינית) אלא נעשה בה שימוש מאסיבי באלימות המוביל לעיתים לנפגעים בנפש.דפוס הפעולה השכיח ביותר במסגרתה הינו יידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה אולם מעת לעת מתבצעים גם פיגועי דקירה או פיגועי דריסה^[2]. את הפיגועים הללו לא יוזמים  בדרך כלל ארגוני הטרור הממוסדים אף כי ההסתה של חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין להגברת הטרור ביהודה ושומרון מלבה גם את פיגועי "ההתנגדות העממית".

פיגוע הדקירה בתחנה המרכזית בעפולה

3.    ב-13 בנובמבר 2013 נדקר למוות חייל צה"ל טוראי עדן אטיאס ז"ל, בן 19 מנצרת עילית, ע"י מחבל פלסטיני בן 16. החייל נדקר בתחנה המרכזית בעפולה בעת שעשה דרכו באוטובוס מנצרת לבסיס בו שירת. החייל נפצע באורח אנוש, פונה לבית החולים העמק בעפולה, שם נפטר מפצעיו.

4.    המחבל הפלסטיני שביצע את פיגוע הדקירה הינו חסין שריף ע'ואדרה, בן 16, מהכפר ביר אלבאשא, שמדרום לג'נין. עפ"י דיווחים ראשוניים הוא הסתנן לישראל, שהה בה באופן בלתי חוקי ותכנן את הפיגוע מראש. בחקירתו הודה המחבל, כי ביצע את המעשה במחאה על כך שקרובי משפחתו מרצים עונשי מאסר בכלא הישראלי (דף הפייסבוק של משטרת ישראל, 13 בנובמבר 2013). שני בני דודיו של המחבל כלואים בישראל. אחד מהם, שאדי ע'ואדרה^[3]ובן הדוד השני, מחמד ע'ואדרה (פלסטין 24, ראיה, 13 בנובמבר 2013). בתקשורת הפלסטינית דווח, כי בעקבות הפיגוע עצרו כוחות צה"ל מספר בני משפחה וחברים של המחבל (טלביזיית שכם, 13 בנובמבר 2013).

תגובות פלסטיניות לפיגוע הדקירה

הרשות הפלסטינית

5.    אתרי הרשות הפלסטינית הרשמיים, התעלמו מהפיגוע בעפולה ונמנעו מלהתייחס לאירוע.

פתח

6.    מרבית בכירי הפתח בחרו להתעלם מהפיגוע. בחלק מאתרי הפתח הוזכר הפיגוע באופן אינפורמטיבי בלבד, תוך התבססות על דיווחי תקשורת ישראלית. בדף הפייסבוק הרשמי של משרד הגיוס והארגון בפתח, הנוהג להרעיף דברי שבח על מבצעי פיגועי "ההתנגדות העממית", פורסמו דברי תמיכה ועידוד למחבל.

תגובות תמיכה ועידוד למחבל הינו בדף הפייסבוק הרשמי של משרד הגיוס והארגון בפתח. במסגרת זו, נרשמו התגובות הבאות : "כל הכבוד", "הבא אחריו", "תבורכנה ידיך יא גיבור", "הרם ראשך יא גיבור", "שהאל ישמור אותך" (דף הפייסבוק הרשמי של משרד הגיוס והארגון בפתח, 13 ו-14 בנובמבר 2013)

חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין

7.    תנועת חמאס ברכה על פיגוע הדקירה בעפולה בציינה כי זה "תגובה טבעית על פשעי הכיבוש הישראלי נגד בני עמנו ואתרינו הקדושים והוכחה על כשלון המשא ומתן". בכרוז רשמי שפרסמה ציינה, כי זהו "פיגוע גבורה המדגיש כי כל שיטות הדיכוי והטרור הציוניים לא יצליחו להניא את בני עמנו מלהמשיך בדרך הג'האד וההתנגדות" (שהאב, 13 בנובמבר 2013). אבו עבידה, דובר הזרוע הצבאית של חמאס טען, כי הפיגוע בעפולה בוצע לרגל ציון יום השנה למבצע "עמוד ענן" ברצועה והדגיש את אחדות "ההתנגדות הפלסטינית" נגד "האויב הציוני" (חשבון הטוויטר של אבו עבידה, 13 בנובמבר 2013).

8.    אחמד אלמדלל, בכיר בג'האד האסלאמי הפלסטיני ברצועה, אמר כי "ההתנגדות הפלסטינית" עודנה נמשכת. לדבריו, הפיגוע בעפולה הינו "תגובה טבעית ולגיטימית" של הפלסטינים נגד פעולות ישראל (אלרסאלה נט, 13 בנובמבר 2013).

פיגועי הדקירה ומקומם בפעולות "ההתנגדות העממית"

9.    "ההתנגדות העממית" מהווה אסטרטגיה מרכזית של פתח והרשות הפלסטינית, המיושמת בשטח, והמשולבתבמאבק המדיני, הכלכלי, ההסברתי והמשפטי, שמנהלת הרשות הפלסטינית נגד ישראל. בראיית הרשות הפלסטינית פעולות "ההתנגדות העממית" יוצרים ביחסי הפלסטינים עם ישראלמתח תמידי, מבוקר ונשלט, שבאמצעותו ניתןלהפעיל לחצים על ישראל, בהיקף ובמינון התואמים את ההתפתחויות בתהליך המדיני והנתפסים כלגיטימיים ע"י הקהילה הבינלאומית. בו בזמן בזירה הפנים-פלסטינית מציבים הרשות הפלסטינית ופתח באמצעות "ההתנגדות העממית" חלופה קבילה על הציבור הפלסטיני לתפיסת "ההתנגדות המזוינת" של חמאס, שבראיית הרשות הפלסטינית ופתח, אינה מועילה לשלב הנוכחי של המאבק הפלסטיני נגד ישראל.

10. "ההתנגדות העממית" אינה מחאה שקטה ונטולת אלימות כפי שמציג אותה הרשות הפלסטינית. במסגרתה נעשה שימוש מאסיבי באלימות. דפוס הפעולה השכיח ביותר הינו יידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה, אולם מעת לעת מתבצעים גם פיגועי דקירה או פיגועי דריסה. סוגי פעולה אלה מתאפיינים בכך שהם מתבצעים ע"י כלי נשק "קרים" וע"י מחבלים בודדים ולא ע"י ארגוני הטרור הממוסדים (אף כי ההסתה של חמאס והג'האד האסלאמי להגברת הטרור ביהודה ושומרון מלבה פיגועים אלה). לצידם של פיגועי "ההתנגדות העממית" מתבצעים גם פיגועים צבאיים (ירי, חטיפה ורצח, הנחת מטענים), שמספרם קטן, והם מהווים חלק שולי בקרב כלל הפיגועים המתבצעים נגד ישראל (ראו גרף).

מקומם של פיגועי הדקירה לעומת סוגי פיגועים אחרים בחודש אוקטובר 2013 לעומת חודש ספטמבר 2013 (אתר שב"כ, 14 בנובמבר 2013)

11. להלן כמה מאפיינים של פיגועי הדקירה:

א. אופן הביצוע: פיגועי הדקירה מתבצעים לרוב ע"י מחבלים בודדים, אף כי היו מקרים של זוגות, אשר ביצעו את הפיגועים הללו. במרבית המחקרים מבצעי הפיגועים אינם מאורגנים ואין הם משתייכים לארגוני המחבלים הממוסדים.

ב. שכיחות התופעה: פיגועי דקירה התבצעו בשנים האחרונות מידי כמה חודשים (בתקופת האינתיפאדה השנייה הם התבצעו בתדירות גבוהה יותר, מידי מספר שבועות). בשנת 2011 בוצעו 4 פיגועי דקירה, בשנת 2012 11 פיגועים, ובשנת 2013 (נכון לנובמבר) בוצעו 6 (פירוט פיגועי הדקירה בשנים 2012 ו-2013 ראו נספח). כמו כן סוכלו ע"י כוחות הביטחון הישראלים ניסיונות או התארגנויות לפיגועי דקירה, שאינם נכללים בסטטיסטיקה הנ"ל.

ג. אמצעי התקיפה: במרבית הפעמים בוצעו פיגועי הדקירה ע"י סכינים מסוגים ומגדלים שונים (דוגמאות ראו צילומים). במקרים חריגים בוצעו הפיגועים הללו ע"י גרזנים או ע"י כלי דקירה חבטה אחרים.

ד. זירת הפיגוע :פיגועי הדקירה מתבצעים לרוב במקומות בהם ישנה התקהלות של ישראלים בדרך כלל במוקדי חיכוך בין ישראלים לפלסטינים, שאליהם יש למבצעים נגישות טובה. לפיכך מהווה אזור ירושלים מקום מועדף לביצוע פיגועי דקירה. עם זאת פיגועי דקירה התבצעו גם במקומות אחרים ביהודה ושומרון (למשל צומת תפוח, מערת המכפלה) ואף בקרב ריכוזי אוכלוסיה יהודיים בישראל (עפולה, כפר סבא, באר שבע).

ה. קלות מבצעית : פיגועי דקירה הינם דפוס פעולה, שניתן לבצעו בקלות יחסית, גם ע"י נערים חסרי ניסיון (כמו במקרה של הפיגוע בעפולה). זאת בשל נגישות קלה לכלי ההרג,הקלות הרבה שניתן להעבירו לזירת הפיגוע והעדר הצורך ברמה גבוהה של מיומנות או בהכנות מדוקדקות (לוגיסטיות, מודיעיניות, מבצעיות).

ו. זהות הקורבן: במרבית המקרים כוונת מבצעי פיגועי הדקירה היא להרוג ישראלי יהודי, ללא "סימון" מוקדם של קורבן ספציפי. במרבית המקרים התקיפה היא ספונטנית והקורבן הינו מזדמן, קרי- מתנחל, חייל, יהודי חרדי או כל אזרח ישראלי אחר, שנקלע במקרה לזירת הפיגוע.עם זאתבמקרים מעטים קיים תכנון מוקדם של הפיגוע.

ז. המוטיבציה: המניעים של מבצעי הפיגועים עשויים להיות נקמה, הצטרפות למאבק נגד ישראל, רצון לזכות להילה של גיבור או שילוב של מניעים שונים.ברמה הבסיסית, החינוך שמקבלים בני הנוער, ההסתה של חמאס והג'האד האסלאמי הפלסטיני, ההסתה של הרשות הפלסטינית ופתח ותמיכתם ב"ההתנגדות העממית" והאווירה האנטי-ישראלית השוררת ברחוב הפלסטיני- כל אלו יוצרים מוטיבציהלפעולות הדקירה כמו גם לסוגי פיגועים אחרים המתבצעים ביהודה ושומרון.

מאמרים נוספים בתחום