ילד או מחבל מבוגר? אבראהים ג'מאל נצר, פעיל התארגנות טרור פתחגדודי חללי אלאקצא (youtube.com). ברשימות משרד הבריאות הוא מופיע כילד בן 13, בפועל הוא בן 26.
שיקלול ממצאי הבדיקות עד כה
1. מסמך זה הינו שלישי בסדרת פרסומים של מרכז המידע למודיעין ולטרור, במסגרת פרויקט הבוחן את רשימת ההרוגים הפלסטינים, במבצע "צוק איתן". מטרת הפרויקט הינה לברר את זהותם של פעילי הטרור ושל האזרחים הבלתי מעורבים, ולבחון את היחס ביניהם. מספר שמות ההרוגים, שנבדקו עד כה ע"י מרכז המידע, עומד על 450. הבדיקות, המתבצעות ע"י מרכז המידע, מתבססות על השמות המופיעים ברשימות משרד הבריאות הפלסטיני למרות הליקויים ובעיות האמינות, שנמצאו בהן. לרשימות הללו נוספו פעילי טרור, שאינם מופיעים בהן, הן בשל סיבות טכניות והן כתוצאה ממדיניות ההסתרה וההונאה של חמאס.
2. שקלול ממצאי הבדיקה הנוכחית עם ממצאי שתי הבדיקות הראשונות (שפורטו במסמכים הקודמים), מעלה את התוצאות הבאות מתוך 450 השמות ואלו שנוספו להם:
א. 208 הרוגים הינם פעילי טרור (66+71+71).
ב. 240 הרוגים הינם אזרחים בלתי מעורבים (93+66+81).
ג. זהותם של 44 הרוגיםאינה ידועה בשלב זה (26+15+3). לפיכך לא ניתן לקבוע האם מדובר בפעילי טרור או בבלתי מעורבים.
|
ד. מכלל 448 ההרוגים, שניתן היה לזהותם בשלושת הרשימות שנבדקו, פעילי הטרור מהווים כ-46% מכלל השמות. האזרחים הבלתי מעורבים מהווים כ-54% מכלל השמות. יחס זה עשוי להשתנות בהמשך בדיקת שמות ההרוגים. |
ממצאי הבדיקה הנוכחית
3. המסמך הנוכחי בחן רשימת בסיס נוספת של 150 שמות פלסטינים, שמרביתם נהרגו בין ה-18 ל-20 ביולי 2014. הרשימה הנוכחית הינה בעייתית בראש ובראשונה בשל אי-תאימות בין רשימות שונות של משרד הבריאות ושל דובר המשרד ד"ר אשרף אלקדרה, שפורסמו במועדים שונים[1] כמו כן נכללו בהן שמות מעטים בלבד של פעילי טרור, שמצאו מותם בקרב הקשה בשג'אעיה (ממזרח לעיר עזה). זאת, הן משום שגופותיהם עדיין נמצאות מתחת להריסות הבתים והן בשל הסתרה מכוונת של חמאס.
4. כמענה לליקויים, שנמצאו נאלצנו לעשות ברשימות הנוכחית את השינויים והתוספות הבאים:
א. גיבשנו רשימה אחודה של 150 הרוגים על בסיס שתי רשימות דומות, אך לא זהות, שהופצו ע"י משרד הבריאות ודובר המשרד ד"ר אשרף אלקדרה בשני מועדים שונים (ראו נספח ג').
ב. הוספנול-150 השמות 12 שמות נוספים, המופיעים ברשימה של ד"ר אשרף אלקדרה אך אינם מופיעים ברשימה הראשונה של משרד הבריאות. הוספנו פעיל טרור אחד, ששמו אינו מופיע ברשימות. מנגד, גרענו שלושה שמות כפולים, שהופיעו ברשימות.
ג. הוספנו למספר ההרוגים 25 פעילי טרור,שנהרגו בקרב בשג'אעיה, על מנת לאזן את ההטיה שנגרמה, משום שמשרד הבריאות כמעט ולא הכליל שמותיהם ברשימותיו (הסבר על המתודולוגיה שבה השתמשנו ראו בהמשך).
5. בתום השינויים והתוספות הללו מספר ההרוגים שאליו מתייחס מסמך זה הינו 185. בבדיקת שמות ההרוגים עלו הממצאים הבאים:
א. 41 הרוגים זוהו כפעילי טרור. למספר זה נוספו 25 פעילי טרור בלתי מזוהים (הרוגי הקרבות בשג'אעיה, שגופותיהם עדיין נמצאים בשטח) כך, שהמספר הכולל של פעילי הטרור הינו 66 (אותרו צילומים של 27 מהם, ראו נספח ב').
ב. 93 שמות זוהו על ידינו כאזרחים בלתי מעורבים.
ג. 26 שמות, שהופיעו ברשימות לא זוהו והם הוגדרו על ידינו כבלתי ידועים.
6. להלן פילוח 66 פעילי הטרור:
א. 19 פעילי חמאס/גדודי עז אלדין אלקסאם.
ב. עשרה פעילי הג'האד האסלאמי בפלסטין / פלוגות ירושלים.
ג. תשעה פעילי התארגנויות טרור של פתח.
ד. 28 פעילי טרור, שהשתייכותם הארגונית אינה ידועה (רובם להערכתנו פעילי גדוד עז אלדין אלקסאם).
|
7. מתוך 159 שמות, שזהותם ידועה (כ-86% מהשמות שנבדקו), 66 הם פעילי טרור המהווים כ-42% מהשמות שנבדקו. כמו כן זוהו 93 אזרחים בלתי מעורבים המהווים כ-58% מהשמות. |
מדיניות ההונאה וההסתרה של החמאס
ההתמודדות עם "העלמת" שמותיהם הרוגי הלחימה בשג'אעיה
8. במהלך הפעולה הקרקעית במבצע "צוק איתן" התחוללו קרבות קשים בין צה"ל לבין חוליות טרור, שפעלו בשכונת שג'אעיה (19 ביולי- 1 באוגוסט 2014). בקרבות הללו היו אבידות קשות לצה"ל ולארגוני הטרור הפלסטינים ובמרכזם חמאס. דא עקא, שברשימות משרד הבריאות מופיעים שמות רבים של אזרחים, שנהרגו בשג'אעיה ושמות מעטים בלבד של פעילי טרור. להטיה זאת יש להערכתנו שני הסברים:
א. גופות מחבלים רבות מצויות עדיין תחת ההריסות. לפיכך לחמאס (ולארגוני טרור נוספים) אין עדיין מידע מדויק על זהותם ושמותיהם עדיין לא נכללו ברשימות משרד הבריאות או בדיווחי הארגונים השונים. הסבר זה נתמך בעדותו של סמיר זקות, פעיל זכויות אדם ברצועת עזה המשתייך למרכז אלמיזאן לזכויות אדם, פעיל זה דיווח על עשרות רבות של הרוגים, רובם פעילי טרור ("militants"), הקבורים תחת ההריסות[2].
ב. מדיניות חמאס, חותרת מסיבות מדיניות-תעמולתיות להסתיר את פרטיהם האישיים של פעילי הטרור (ראו בהמשך). כפועל יוצא מכך נמנעת חמאס מדיווחי אמת על היקף ההרוגים בשורותיה בשג'אעיה (ובמקומות נוספים) וספק אם תעשה זאת בטווח הזמן הקצר, גם כאשר יפונו ההרוגים משדרות הקרב מלוא הנתונים היו בידיה.
|
9. על פי דיווחי כוחות צה"ל, שפעלו בשג'אעיה, ועל בסיס המידע שבידינו, אנו סבורים, כי בלחימה בש'גאעיה נהרגו 150-100 פעילי טרור. על מנת לאזן את ההטיה, שברשימות החסרות של משרד הבריאות, הוספנו לרשימת ההרוגים אומדן ראשוני מינימאלי של מאה פעילי חמאס, שנהרגו במהלך הלחימה בשג'אעיה. הפעילים הללו מוגדרים על ידינו כפעילי טרור, שזהותם הארגונית אינה ידועה אולם להערכתנו מרביתם משתייכים לגדודי עז אלדין אלקסאם של חמאס. |
10. מכיוון שאין ביכולתנו לקבוע את מועדי מותם של מאה פעילי הטרור הללו בחרנו להוסיף אותם לרשימות משרד הבריאות הנבדקות על ידינו בארבע קבוצות של 25 פעילים כל אחת. הקבוצה הראשונה נוספה למניין פעילי הטרור ההרוגים במסמך הנוכחי. שלוש קבוצות האחרות תתווספנה בשלושת המסמכים הבאים. הפעילים הללו נכללו תחת הקטגוריה של פעילי טרור, ששיוכם הארגוני אינו ידוע. והיה ובהמשך יהיו בידינו נתונים שיאפשרו לנו להצביע באופן פרטני על שמות פעילי הטרור שנהרגו בשג'אעיה ועל שיוכם הארגוני נשנה את האומדן הראשוני ונשקלל את הנתונים העדכניים עם הממצאים שיהיו בידינו.
הקרב על שג'אעיה: תצלום אוויר של שכונת שג'אעיה ועליו מסומנת תשתית הטרור, שנגדה לחם צה"ל.
הנחיית משרד הפנים, הנשלט ע"י חמאס, שלא לפרסם מידע אודות פעילי טרור.
11. בליל ה-5 באוגוסט 2014 בשעה 2254 פרסם משרד הפנים בעזה בדף הפייסבוק שלו הודעה, בה הזהיר את הפלסטינים ממסירת פרטים אודות פעילי טרור (הרוגי ה"התנגדות"), שנהרגו במהלך מבצע "צוק איתן". זאת מאחר "שהכיבוש [קרי- ישראל] אוסף את כל המידע הזה ואת הדיווחים [אודות החללים] ומשתמש בהם כראיות כדי להצדיק את הפשעים שלו נגד האזרחים [הפלסטינים]". הודעה זאת פורסמה כחמש שעות לאחר שמרכז המידע למודיעין ולטרור העלה לאתר האינטרנט את הפרסום השני (השלמה מספר 1) הבוחן את זהותם של פעילי הטרור שנהרגו במבצע "צוק איתן"[3].
12. משרד הפנים ברצועת עזה, הנשלט ע"י חמאס, הינו הגוף הממונה על אכיפת מדיניות ההסתרה וההונאה של חמאס החותרת לצמצם את היקף המידע אודות מספרם וזהותם של המחבלים, שנהרגו במבצע "צוק איתן", מתוך מגמה שלא לפגוע בדימוי ה"ניצחון" שמנסה לבסס חמאס. הודעת משרד הפנים נועדה להערכתנו להדק את הפיקוח על פרסום מידע אודות פעילי טרור שנהרגו על מנת להקשות הבדיקות, של שמות ההרוגים.
13. יוזכר, כי גם במהלך מבצע "עופרת יצוקה" אימצה חמאס מדיניות של הסתרת הפגיעות של צה"ל בפעיליה. מדיניות זו נועדה למנוע פגיעה במורל ובדימוי ה"ניצחון" ולאשש מסר הסברתי (כוזב), לפיו ישראל פוגעת בכוונה תחילה באזרחים. במסגרת מדיניות זו הועברה במהלך הלחימה לכלל הגולשים בפורום PALDF של חמאס (הפורום המרכזי של התנועה) הנחייה האומרת, כי בהתאם למדיניות ארגוני הטרור ברצועת עזה ("ההתנגדות הג'האדית") חל איסור לפרסם תמונות, שמות או פרטים על הרוגי "ההתנגדות" ופצועיה עד לסיום "התוקפנות" הישראלית ברצועה.
14. דומה, כי מדיניות זאת מיצתה עצמה בראיית חמאסכשנתיים לאחר המלחמה (בעיקר לאחר פרסום דו"ח גולדסטון, שנתפס ע"י חמאס כהישג משמעותי). זאת ועוד, השיקולים שעמדו ביסוד מדיניות זאת השתנו, שכן, נוצר לחמאס צורך הסברתי להדגיש, כי כוחותיה הם אלו שמלאו תפקיד מרכזי במבצע "עופרת יצוקה" והם אלו שנשאו בנטל הקורבנות. בנסיבות אלו, חשף שר הפנים פתחי חמאד לראשונה ב-1 בנובמבר 2010 את מספר ההרוגים האמיתי של חמאס (ראיון פתחי חמאד לעיתון אלחיאת היוצא לאור בלונדון, אשר פורסם גם ביומון פלסטין, ביטאון חמאס ברצועה).
15. פתחי חמאד הודה באותו ראיון, כי במהלך המבצע נהרגו 700 פעילי המערך הצבאי-בטחוני של חמאס. המספרים שמסר היו גבוהים באופן משמעותי מהנתונים המוטים, אשר שימשו בסיס לדו"ח גולדסטון ולדיווחי ארגוני זכויות האדם ברצועה. מנגד, המספרים הללו תאמו את ממצאי הבדיקה של מערכת הביטחון בישראל, אשר הצביעו על כך, שלפחות כ-60 אחוזים מכלל ההרוגים במבצע "עופרת יצוקה" היו פעילי המערך הצבאי-בטחוני של חמאס ושאר ארגוני הטרור[4].
שינוי גילו של מחבל מבוגר ומעורבות נער צעיר בטרור
16. ברשימת משרד הבריאות הופיעו שמות שני נערים צעירים בני 13 ו-15, שהיו פעילים מבצעיים בהתארגנות טרוריסטית של פתח בשם גדודי אחמד אבו אלריש. השניים נהרגו באותו אירוע. בבדיקה שערכנו הסתבר, כי "הנער" הראשון בן ה-13 הינו פעיל מבצעי בן 26. לעומת זאת הנער השני אכן היה פעיל טרור בן 15. דבר זה מלמד, כי נערים המופיעים ברשימת משרד הבריאות, שהנטייה המיידית הינה לסווגם כבלתי מעורבים, עלולים להיות פעילים המעורבים בטרור.
17. להלן שתי הדוגמאות:
א. ברשימת משרד הבריאות הופיע שמו שלאבראהים ג'מאל כמאל נצר, מח'אן יונס, שנהרג בתקיפה, ב-18 ביולי 2014. ברשימה נכתב, כי הוא "בן 13" (מס' 303, נספח ג'). בפועל המדובר בפעיל מבצעי של פתח/גדודי אבו אלריש, בן 26. להערכתנו זו אינה טעות טכנית תמימה אלא הכנסה מכוונת לרשימת ההרוגים של ילד בן 13 בעל שם דומה לשמו של פעיל טרור שנהרג.
מימין : אבראהים ג'מאל נצר, המשתייך לפתח/גדודי אבו אלריש (סרטון יוטיוב, 19 ביולי 2014). משמאל : אבראהים ג'מאל נצר (דף הפייסבוק של גדודי אחמד אבו אלריש, 19 ביולי 2014).
ב. ברשימת משרד הבריאות הופיע שמו שלוסים רצ'א צאלחיה, מח'אן יונס, שנהרג בח'אן יונס ב-18 ביולי 2014. ברשימה נכתב "בן 15" (מס' 304, נספח ג'). בדיקות, שערכנו העלו שאכן המדובר בנער בן 15, הפעיל בשורות התארגנות הטרור של פתח/גדודי אבו אלריש.
פעילים מהתארגנות פתח / גדודי אבו אלריש, שנהרגו בתקיפות צה"ל. למעלה הראשון מימין: וסים רצ'א צאלחיה. למעלה הראשון משמאל: אבראהים ג'מאל נצר.
השיעור הגבוה של גילאי 29-20 בקרב ההרוגים הפלסטינים תומך בממצאי הביניים של מרכז המידע
|
18. לאחרונה התפרסמו בתקשורת האמריקאית והבריטית ממצאי בדיקות של גילאי ההרוגים הפלסטינים ברצועת עזה, המסתמכות על נתונים, שהתפרסמו ע"י האו"מ ומשרד הבריאות הפלסטיני. ממצאי הבדיקות העלו, כי שעור בני הגילאים 29-20 (קבוצת הגיל לה משתייכים מרבית פעילי הטרור) בקרב רשימות ההרוגים גבוה בהרבה מאשר שיעורם בכלל האוכלוסייה ברצועת עזה. לעומת זאת שיעורם של נשים וילדים נמוך בהרבה מאשר שיעורם באוכלוסייה הכללית. ממצאים אלו תומכים בממצאי הביניים של הבדיקות שנעשו ע"י מרכז המידע מהם עולה, כי פעילי הטרור מהווים מרכיב דומיננטי ברשימת ההרוגים (קרוב לחצי). |
19. להלן קטעים משתי כתבות, שהתפרסמו לאחרונה בתקשורת האמריקאית:
א. כתבה של Jodi Rudorin, ניו יורק טיימס, 5 באוגוסט 2014:
"The Times analysis, looking at 1,431 names, shows that the population most likely to be militants, men ages 20 to 29, is also the most overrepresented in the death toll: They are 9 percent of Gaza’s 1.7 million residents, but 34 percent of those killed whose ages were provided. At the same time, women and children under 15, the least likely to be legitimate targets, were the most underrepresented, making up 71 percent of the population and 33 percent of the known-age casualties…".(ההדגשות הן של מרכז המידע).
ב. כתבה של Steven Stotsky, ב-timeהאמריקאי (29 ביולי 2014), ו (31 ביולי 2014) באתר Camera.
כותרת הכתבה ב-Time:
"How Hamas Wields Gaza’s Casualties as Propaganda":
"Analyses of the casualties listed in the daily reports published by the Palestinian Center for Human Rights, a Gaza-based organization operating under Hamas rule, indicate that young males ages 17 to 30 make up a large portion of the fatalities, and a particularly noticeable spike occurs between males ages 21 to 27, a pattern consistent with the age distribution typically found among combatants and military conscripts. Palestinian sources attempt to conceal this discrepancy with their public message by labeling most of these young men as civilians. Only a minority is identified as members of armed groups. As a result, the PCHR calculates civilian fatalities at 82% as of July 26. PCHR provides the most detailed casualty reports of the various Palestinian agencies from Gaza that provide figures to the media and to international organizations like the UN. Its figures closely match those of the Hamas-run Gazan Health Ministry and other groups."[5]
"The demographic analysis of the fatalities in the Gaza conflict has limitations. It can’t identify who is or isn’t a combatant. But the spike in fatalities among males starting in their late teens and peaking in their early to mid-twenties, and the divergence of the pattern of fatalities from the demographic pattern of the population, raises considerable doubt about claims that as many as 75% or more of the fatalities are non-combatants. In light of evidence—provided by groups that monitor Arabic language media (like the Middle East Media Research Institute) —that Hamas has instructed Gazans to describe anyone killed as a civilian, journalists have a responsibility to convey this uncertainty to their audiences and not present figures provided by Hamas and Hamas-affiliated sources as unqualified fact." .(ההדגשות הן של מרכז המידע)
נספחים
20. מסמך זה כולל שלושה נספחים:
א. נספח א': ממצאי בדיקת 150 שמות נוספים במבצע "צוק איתן" על בסיס רשימות משרד הבריאות הפלסטיני.
ב. נספח ב': צילומי 27 פעילי טרור מתוך הפעילים, שאותרו ברשימות משרד הבריאות וד"ר קדרה.
ג. נספח ג': רשימות שמות נוספים (בערבית), על בסיס רשימות שפורסמו ע"י משרד הבריאות וע"י דובר משרד הבריאות ד"ר אשרף אלקדרה.
[*] בהמשך ללקט מידע מה-5 באוגוסט 2014: "בדיקה של שמות ההרוגים הפלסטינים במבצע "צוק איתן" – השלמה מספר 1"
[1] במסמך זה נבחנו שתי רשימות שהופצו ע"י משרד הבריאות בעזה: הרשימה הראשונה של משרד הבריאות, פורסמה ב-13 ביולי 2014 וכללה 347 הרוגים; הרשימה השנייה לקוחה מתוך רשימת 1032 הרוגים, שהפיץ ד"ר אשרף אלקדרה, דובר משרד הבריאות ב-27 ביולי, בדף הפייסבוק שלו. שתי הרשימות דומות אך אינן זהות. לפיכך נאלצנו לגבש רשימה אחודה המשלבת בין השתיים.
[2] סמיר זקות הינו פעיל במרכז אלמיזאן לזכויות אדם, ארגון זכויות אדם אנטי-ישראלי הפועל ברצועת עזה. במהלך מבצע "עופרת יצוקה" נרתם הארגון למערכת התעמולה של חמאס וסייע לעבודת ועדת גולדסטון, הגם שבאופן מוגבל. סמיר זקות, העומד בראש צוות המתעד את ההרוגים הפלסטינים במבצע "צוק איתן" התבטא בפני הניו יורק טיימס: "Mr. Zaqout of Al Mezan expects that scores more bodies will be pulled from the rubble, many of them militants, in places like Shejaiya, Rafah and Biet Hanoun that saw the hottest combat."(ההדגשות הן של מרכז המידע. במונח "militants"מתכוון סמיר זקות לפעילי טרור) (ניו יורק טיימס, 5 באוגוסט 2014, כתבתה של Jodi Rudoren).
[3]פרטים נוספים ראו לקט מידע מה-7 באוגוסט 2014: " "מלחמת האבידות": משרד הפנים ברצועה, הנשלט ע"י חמאס, פרסם אזהרה, שלא למסור פרטים על זהותם של פעילי טרור, שנהרגו במבצע "צוק איתן" ".
[4] לפרטים נוספים ראו: "מלחמת האבידות": גם במהלך מבצע "עופרת יצוקה" נקטה חמאס במדיניות של הסתרת פגיעות צה"ל בפעיליה. נתונים אמיתיים על היקף האבידות פורסמו רק כשנתיים לאחר המבצע, לאחר, שהמידע הכוזב לפיו ביצעה ישראל הרג המוני של אזרחים ברצועה חלחל לדעת הקהל העולמית ולדו"ח גולדסטון".
PCHR [5] הינו NEO פלסטיני אנטי-ישראלי, הפועל ברצועת עזה. הארגון נהנה ממעמד מיוחד במועצה לעניינים כלכליים וחברתיים של האו"מ (ECOSO), זהו הארגון הבולט ביותר בלוחמה המשפטית המנוהלת נגד ישראל ע"י הכפשתה כ"מדינת אפרטהייד" המבצעת "טיהור אתני" ו"פשעי מלחמה". הדו"חות של הארגון בעל האופי המשפטי לכאורה אינם אלא מסמכים פוליטיים-תעמולתיים, הנכתבים על בסיס מידע מוטהוחד-צדדי. PCHR שימש אחד ממקורות המידע של דו"ח גולדסטון והוא ממשיך במאמציו לספק מידע מוטה ובלתי אמין גם לאחר מבצע "צוק איתן".
